נתחיל מהסוף: סמיון גרפמן וגילי כהן לא מאורסים. לא ממש. כלומר, הם קצת כן מאורסים, אבל גם לא. למרות הפרסום החגיגי בשלל כלי תקשורת על אירוסיהם של גרפמן בן ה־47, איש תקשורת ואושיית רשת, עם כהן בת ה־21, רקדנית מקצועית על עמוד, מתברר שהם די נקלעו לסיטואציה. מעשה שהיה כך היה: "נסענו לחברים בצפון לעשות פרסומת לווילה שבבעלותם, שהם משכירים לאירועים והצעות נישואים", מספר סמיון. "נכון שראו את ההצעה הרומנטית אצלי באינסטגרם, את גילי לבושה בלבן ומובלת על ידי כשהעיניים שלה מכוסות ואותי יורד על הברכיים עם קופסה - אבל רואים שהקופסה ריקה, וקוראים את הטקסט שצירפתי - כך שאי־אפשר להתבלבל".
עובדה.
"תראי מה כתבתי ותגידי אם זה לא ברור: 'לא תאמינו איזה מזל היה לי להתארח במקום עם נוף מרהיב להרי הצפון. חברים יקרים, מי שמתכנן כל אירוע, מסיבה, חתונה, הצעת נישואים, ורוצה אווירה בלתי נשכחת - אני ממליץ מכל הלב'".
טוב, המסר לא עבר.
"גילינו שכל העולם בטוח שהתארסנו. כולם כתבו לנו מזל טוב, היינו בשוק. מה שכן, פתאום זה הרגיש לי אמיתי. שנינו הסכמנו שזהו, אנחנו מאורסים. התחלתי לקרוא לה 'ארוסתי' ואני מתכנן להביא לה טבעת שאני עכשיו מעצב במיוחד".
גילי, מה את אומרת על כל הסאגה?
גילי: "זה הפך לכדור שלג. אמא שלי ואחותי כעסו שהן לא ידעו על ההצעה ולא הוזמנו למעמד המרגש. ייאמר לזכותה של אחותי שלמרות שלא קל לה עם סמיון, היא ממש התרגשה. אני די זורמת עם זה שאנחנו עכשיו מאורסים. אגב, סמיון יודע שאני לא אוכל לענוד את הטבעת. אי־אפשר להתאמן על עמוד עם טבעות".
סמיון: "יום למחרת 'ההצעה', כתבתי שהחלטנו לצאת למסע מטורף של 77 הצעות נישואים. מי החליט שמספיק להציע פעם אחת? מעכשיו, פעם בשבוע אני אציע לגילי נישואים, בהפתעה מוחלטת, במקומות שונים בארץ ובעולם. ברגע שנגיע ל־I do מספר 77, נכריז על חתונה".
מממ, אוקיי. אז מזל טוב לרגל האירוסים?
גילי (נבוכה): "אני לא יודעת מה להגיד. אפילו אני לא הבנתי. מה שבטוח זה שאין סיבה להתחתן אם עוד לא רוצים להביא ילדים. הסכמנו שבשנתיים הקרובות זה לא יקרה".
סמיון: "יש לי ביטחון בגילי ובאהבה שלנו מעל ומעבר, אבל יש עוד דברים להשיג לפני שמתחתנים".
התביישתי לבקש טלפון
הפרסונה הטלוויזיונית התזזיתית של גרפמן היא לא חזות הכל. נכון, היא צצה מעת לעת כשהוא מסתער על גילי, ממלמל משהו בג'יבריש ואז נותן לה צרור נשיקות - פעם בכתף, פעם בכף היד, פעם בלחי ופעם אחת ברגל. מצד שני, מתברר שאותה פרסונה מוחצנת שמוכרת ממסך הטלוויזיה ומהרשת, שונה בתכלית מסמיון הפרטי. הוא נולד באוקראינה ועלה לישראל בגיל 15. אחרי השירות הצבאי עזב לניו־יורק, הקים מפעל מצליח לייצור בגדים ובהמשך עבר לתחום הציוד הרפואי. ב־2009 הורשע בהלבנת הון ובהונאת ביטוח ומס, וריצה שנת מאסר אחת מתוך שלוש שנים שנגזרו עליו ("האמת היא שהגיע לי, הייתי בנדיט, עבריין אחושרמוטה"). ב־2015 חזר סופית לישראל. באותה שנה, בעקבות הסרטונים שלו ברשת, התגלה על ידי התוכנית "הצינור" והפך לדמות מוכרת. בהמשך השתתף בתוכניות הריאליטי "הישרדות", "גולסטאר" ו"נינג'ה ישראל". הוא גרוש זה 18 שנה ואב לשלושה ילדים בוגרים.
כהן גדלה בבאר־שבע, בת להורים שהתגרשו לפני שלוש שנים. אחרי התיכון עשתה שירות לאומי במד"א. לפני שנתיים בלבד החלה להתאמן בריקוד על עמוד, והיום היא כבר מתחרה בתחרויות בינלאומיות ובעלת סטודיו משלה ברמת־גן.
גילי: "ראיתי אותו ונפלט לי: 'אתה סמיון מהטלוויזיה?'". סמיון: "אני מסתכל ורואה מישהי שותה קפה בשתיים בצהריים כשאני כבר עם צ'ייסר. זהו, התאהבתי"
בני הזוג הכירו לפני כשנה וחצי, "בתאריך הכי מדהים שיש", סמיון מתפייט. "גילי נולדה ב־23 בנובמבר והכרנו ב־23 במרץ. 23 בחודש הפך בשבילי ליום של מזל".
איך הסיפור שלכם התחיל?
גילי: "אחרי שסיימתי שירות לאומי עברתי לגור בתל־אביב עם שותפות. התחלתי להתאמן בריקוד על עמוד וכדי להתפרנס, עבדתי כחובשת בחוף הים. באותו יום הייתי במשמרת בחוף הילטון, אבל אף אחד לא הגיע. היה לי חדר במסעדה בחוף ונרדמתי שם. התעוררתי בשלווה והלכתי לקחת קפה מהמסעדה כדי להתעורר. ראיתי שם את סמיון ונפלט לי: 'אתה סמיון מהטלוויזיה?'".
סמיון: "אני מסתכל ורואה מישהי שקמה מהשינה עם שיער עומד, לבושה במעיל עבה ושותה קפה בשתיים בצהרים, כשאני כבר עם צ'ייסר. חיפשתי מה להגיד לה ושאלתי אותה למה היא שותה קפה בצהרים".
גילי: "סיפרתי לו שאני חובשת בחוף ושאם הוא צריך משהו, אני כאן".
סמיון: "כבר לא שמעתי כלום. הסתכלתי עליה כשחזרתי לשולחן שלי ואני יכול להגיד שזהו, התאהבתי. הלב זמזם. קמתי והתחלתי לחפש אותה במסעדה. מצאתי אותה באיזה חדר צדדי יושבת וקוראת ספר. התביישתי, פחדתי שאפנה אליה ואבין שהיא לא מעוניינת לדבר איתי".
גילי: "הוא שאל אותי מה אני קוראת. התחלתי להקריא לו קטעים מ'קיצור תולדות האנושות' של יובל נח הררי".
סמיון, לא חשבת שהיא צעירה מדי בשבילך?
"לפני גילי יצאתי עם בנות 42 ו־44. אני לא מסתכל אם מישהי צעירה או לא. מעניין אותי אם הבנאדם מסקרן או לא מסקרן. אם לא מעניין לי, השיחה נגמרת ולהתראות. היה לי מאוד מעניין עם גילי. כשהתחלנו לדבר, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה שהיא גם יפה וגם חכמה. גם ראיתי בנאדם שהוא נורמלי".
מה זאת אומרת נורמלי?
"שהיא לא שופוני. היא פשוטה בקטע הכי נורמלי שיש. הסתכלתי באינסטגרם שלה, אין לה תמונה אחת עם שפתיים משורבבות. לפעמים אני מדבר עם אנשים, ואני מרגיש שהם חושבים שהם אצלי באודישן. גילי לא ניסתה לעשות עליי דאווינים של 'אני מכירה את ההוא והייתי פה ושם'. קשה לפתוח את הלב מול בנאדם שמתייחס אליי כאל מפורסם. הרגשתי שהיא לא מפחדת או מתביישת ממני. אני זה שהתביישתי לבקש ממנה מספר טלפון".
אבל הנה אנחנו פה, אז בסוף כן העזת לבקש, לא?
"במקום טלפון הצעתי שנעשה סטורי באינסטגרם. גילי העלתה את הסטורי ותייגה אותי, ומיד כשחזרתי הביתה כתבתי לה באינסטגרם. שאלתי אותה מה היא עושה בערב והצעתי שאולי נצא".
גילי: "הערכתי את זה שהוא ישיר, שהוא לא משחק אותה ומחכה כמה ימים כדי לכתוב לי. בהתחלה כתבתי לו שאני מתאמנת בערב ולא יכולה. במקביל התחלתי לגגל אותו, ראיתי סרטונים שהוא מופיע בהם וחשבתי שהוא חמוד ומצחיק. הבנתי שהוא לא בנאדם רגיל. כשהתבטל לי האימון כתבתי לו שאני פנויה".
פער הגילים לא הרתיע אותך?
"בהתחלה לא חשבתי על זה לעומק. לא ידעתי בדיוק מה הגיל שלו, אבל הבנתי שהוא מבוגר ממני. אני גם לא נותנת יותר מדי משמעות לגיל. החלטתי לתת לזה צ'אנס".
ואז אתם יוצאים לדייט ראשון. איך היה?
גילי: "סמיון שאל אותי לאן אני רוצה לצאת. הבעיה היא שאני לא בנאדם שיוצא. ברים ומועדונים זה פחות אני. אני יותר אוהבת את החיים של האימונים והמשמעת של הספורט".
סמיון: "אני לא מסתכל אם מישהי צעירה או לא. מעניין אותי אם הבנאדם מסקרן. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה שהיא גם יפה וגם חכמה"
סמיון: "אני לא נראה כזה, אבל אני ביישן. כשיש לי רגשות, אני מתחיל לחשוש על מה נדבר ומה נעשה. התקשרתי ליבגני זרובינסקי (אושיית רשת, ת"ב) שהוא חבר טוב, ושאלתי אותו מה הוא עושה הערב. זה היה יום בחירות. הוא אמר לי שהוא הולך להצביע עם ידידה. אספתי את גילי ונסענו כולנו להצביע. אחרי זה הלכנו למסעדה".
פורמט משונה משהו לדייט ראשון, לא?
גילי: "שלחתי ווטסאפ לסמיון, 'אתה לא מעדיף שנהיה לבד?'".
סמיון: "הודעתי שאנחנו צריכים לזוז".
כמו לגור עם אמא
לאחר שחתכו מהחברים, השניים המשיכו למסעדה אחרת. "אני בעיקר זו שדיברתי בדייט הזה, והרגשתי שסמיון ממש מקשיב", נזכרת גילי. "הוא הציג אותי בפני מי שהוא מכיר במסעדה כחברה שלו. פגשנו את ליאל אלי, וכשהוא הציג אותי כחברה, היא שאלה 'חברה חברה?'. סמיון ענה שכן".
שם עלייך את כל הז'יטונים.
"מצד אחד חשבתי שזה בנאדם שיודע מה הוא רוצה וזה מחמיא. מצד שני, הייתי מובכת. לא רציתי להביך אותו, אז לא אמרתי 'לא נכון, אנחנו לא בני זוג'. זרמתי".
סמיון: "באחת עשרה בלילה אמרתי לגילי שעוד שעה אני צריך להגיע לאולפנים של רשת 13 להשתתף בפאנל בחירות, אבל אני לא רוצה להיפרד ממנה. הצעתי שאוריד אותה במלון, שתראה בחדר טלוויזיה, תישן קצת, ושבחמש בבוקר, כשאני מסיים את הצילומים, נלך לאכול ארוחת בוקר ביחד".
גילי: "הסכמתי. נרדמתי אצלו על המיטה. הוא הגיע והלכנו לאכול. מתישהו באותו הבוקר התנשקנו, ואחרי זה חזרתי הביתה".
לפני שתקפצו, הכוונות של גרפמן לגבי "המלון" היו תמימות לגמרי. מאז שחזר מצילומי התוכנית "הישרדות" בסוף 2019, הוא גר במלון - תחילה בליאונרדו, ואחרי שנה שדרג את עצמו להרודס היוקרתי על חוף ימה של תל־אביב. הריאיון נערך בסוויטה הצנועה - סלון קטן, חדר שינה ושני חדרי רחצה - שבה הם מתגוררים יחד מאז מאי האחרון.
סמיון, דחוף תסביר לי את הדבר הזה של לגור במלון.
"גרתי עם חבר טוב בדירה בבת־ים, ואז כשחזרתי מ'הישרדות' לקחתי חדר במלון וחיפשתי לשכור בית. חזרתי מינימליסט. בכלל, מאז שהתגרשתי כל הדברים שלי נכנסים במזוודה אחת. בעבר היו לי כמה בתים: אחד בניו־יורק, אחד במיאמי, של חמישה חדרים, של שבעה חדרים. לפני שנכנסתי לכלא הייתי צריך למכור את הבתים ולשלם למס הכנסה. מכרתי את כל מה שהיה לי, אפילו את הבגדים בארונות השארתי לקונים. לקחתי רק את התמונות המשפחתיות עם שלושת הילדים שלי. מאז, לצבור רכוש עושה לי רע. זה מזכיר לי חיים של משפחה שכבר אין לי".
ובכל זאת, לגור במלון?
"התאהבתי בפורמט הזה. זה כמו לגור עם אמא - יש ניקיון, יש ארוחות בוקר, צהריים וערב, יש חנייה, יש בריכה וים, וכל זה בלי שאף אחד ישאל אותך באיזו שעה אתה חוזר הביתה. אני חי את החלום".
גילי: "הוא מת על הבריכה. הוא כל היום בבריכה".
מאיפה הכסף?
סמיון: "יש לי חברת פרסום ואני מייעץ לחברות, עושה תוכן שיווקי ברשתות החברתיות או מגייס עבור הלקוח כוכבים אחרים, וגם מצטלם לפרסומות. אני גם אחד הבעלים של חברת 'מיינדטק' שעוזרת לאנשים להפסיק לעשן באמצעות דמיון מודרך. חוץ מזה, אני גם מופיע ב'הצינור' כבר שבע שנים, פעמיים בשבוע, רק כי אני אוהב את גיא לרר. אני לא מתפרנס מזה. לגור במלון זה סיפור לא זול. בקורונה החדרים היו ריקים והמחיר היה נוח, אבל עכשיו המחירים עלו. מצד שני, מצאתי את עצמי מרוויח פה יותר ממה שהייתי מרוויח אם הייתי גר בבית. אני יורד למטה לאכול או לשתות קפה ומכיר אנשי עסקים שמגיעים לכאן. הם מבקשים שאייעץ להם, שאפרסם את העסק שלהם או שאתווך בינם ובין עסק אחר".
גילי: "הוא כל הזמן עם אנשים. רק בבית הוא שלי".
את קוראת למלון בית?
"התחלתי להגיע אליו בכל זמן פנוי שהיה לי, וחודשיים אחרי שהכרנו עברתי לפה. מה שכן, ביקשתי ממנו שנעבור לחדר נורמלי כדי שנוכל לארח אנשים. לא דחוף לי שנעבור לבית משלנו, למרות שאני נורא רוצה כלב".
סמיון: "הב הב".
סמיון עשה שכונה
הריב הראשון לא איחר להגיע, והוא התנהל סביב הסוגיה - איך גרפמן צריך לכנות את גרושתו. גילי: "הוא כל הזמן היה אומר 'אשתי' במקום 'אשתי לשעבר' או 'גרושתי'. לא נעים לשמוע את זה. נפגעתי מזה. אני לא יוצאת עם גבר נשוי, אלא עם גרוש. בהתחלה הוא לא הבין מה אני רוצה. מצאתי את עצמי מתחילה לתקן אותו ליד אנשים. הוא אומר 'אשתי' ואני משתעלת ואומרת 'גרושתי'. אחרי הרבה בקשות מצידי, הוא הפנים".
סמיון: "אין פה רגשות לאשתי לשעבר, פשוט התרגלתי להגיד ככה. היא ממוצא אפרו אמריקאי, היינו נשואים שלוש שנים וחצי. יש לי שלושה ילדים: ליסה, בת 23, דוגמנית; מאיה, בת 20, עוסקת בעיצוב אופנה; וניקולאי, בן 18. כולם גרים בלוס־אנג'לס ואני בקשר יומיומי איתם, אבל ראיתי אותם בפעם האחרונה לפני שלוש שנים".
גילי: "היינו בשיחת וידיאו עם מאיה ואמרתי לה 'יו קאן קול מי מאמי נאו'. צחקנו. אני גדולה ממנה בקושי בשנה".
זה שוב מחזיר אותנו לנושא הגיל: יש חתיכת פער של 26 שנה ביניכם. איך הסביבה הגיבה לזה?
גילי: "אבא שלי ד"ר לכימיה ואמא שלי מורה בעלת תואר שני שעובדת עם אוכלוסייה מוחלשת. לאמא סיפרתי ישר שפגשתי את סמיון. יש לה ראש פתוח והיא קיבלה את זה. מה שמצחיק הוא שלפני שהכרנו היא הייתה מעלה לפייסבוק סרטונים של סמיון. אחרי שהיא שמעה שאנחנו ביחד היא מיד מחקה אותם, שלא יחשוב שהיא איזו מעריצה. לאבא ולאחותי הגדולה סיפרתי רק כשהבנתי שזה רציני. אחותי הגיבה בשיפוטיות. היא חששה שהוא ישחק איתי, שאעשה מעצמי צחוק. אבא שלי שלח לי תמונה הכי לא מפרגנת של סמיון וכתב לי 'זה?'. קשה לו גם עם העובדה שאני רוקדת על עמוד במקום ללמוד לתואר. הוא עושה מאמצים גדולים לקבל אותי כמו שאני".
מה החברים שלך חושבים על זה שיש לך בויפרנד בן 47?
"לא שמרתי על קשר עם רוב החברים מבאר־שבע. סמיון המליץ לי להקיף את עצמי באנשים מעוררי השראה שאני רוצה להיות כמוהם, ולא להיות בסתם חברוּת שמבוססת על רכילות. כיום, רוב החברות שלי הן בנות שאני מתאמנת איתן".
לפני כמה שבועות פתחה כהן ברמת־גן את Gili Pole Dance. "סמיון דחף אותי לפתוח סטודיו משלי. אני מלמדת ריקוד אמנותי על עמוד עם בסיס אקרובטי, ואני גאה לספר שתלמידות שלי מגיעות ברכבת מרחבי הארץ. אני גם משתתפת בתחרויות pole art בעולם שדורשות להכין כוריאוגרפיה של ריקוד אמנותי. זה עולם שלם. זה ספורט יפהפה ומדויק שדורש כוח סבל. אני אוהבת את האתגר בזה, כי אין גבולות, ותמיד אפשר להגיע לעוד שיא ולעוד הישג".
סמיון: "אמרתי לה, 'תפתחי עסק, תעשי דברים'. לקחתי אותה לרואה החשבון שלי".
גילי: "ריקוד על עמוד זה ספורט יפהפה ומדויק שדורש כוח סבל. אם שואלים שאלות על מה שאני, אני עונה, אבל אם ישר מסיקים שאני חשפנית אני קמה והולכת"
גילי: "חששתי שאני לא טובה מספיק או צעירה מדי, אבל כבר לא הייתה לי ברירה. כשהייתי חובשת סמיון היה מגיע לבקר אותי ועושה שכונה, צועק לאנשים שהוא מכיר, עד שפיטרו אותי. התחלתי לתת שיעורים פרטיים בריקוד על עמוד ולאט־לאט זה גדל, עד שהתחלתי להעביר שיעורים לקבוצות. כיף לי לקום בבוקר. אני גאה במה שאני עושה".
לריקוד על עמוד יש עדיין דימוי אפל, הוא משויך לעולם של מועדונים וחשפניות.
"צעירים כבר יודעים שמדובר בענף ספורט, וענף תובעני. אלו שלרוב לא מבינים הם אנשים מבוגרים יותר. אם שואלים שאלות סקרניות על מה שאני, אני עונה. אבל אם ישר מסיקים שאני חשפנית ובודקים באיזה מועדונים אני עובדת, זה כבר מעליב. כשאני מרגישה לא נעים ולא מכבד, אני קמה והולכת".
החבר הכי טוב שלי
לפני ארבעה חודשים הספיקו בני הזוג להיפרד לחודשיים ולחזור. סמיון: "אני בנאדם מאוד מסודר. הייתי קופץ בצהריים הביתה ורואה שפה נשארה כוס קפה ושם יש עוגייה, או שיש בכיור סימני משחת שיניים. הייתי בטוח שהיא עושה לי דווקא. הייתה גם הגמילה שלי מאלכוהול. אחרי שהרגשתי שאני נסחף, לפני תשעה חודשים הפסקתי לשתות לגמרי. גם חליתי בקורונה והיו כמה שבועות קשים".
גילי: "הוא לא רצה לצאת, הוא לא רצה לעשות אהבה. הוא הפסיק להשקיע בנו זמן, הפסיק ליזום חופשות. במקום זה, הוא בא אליי בטענות על בלגן שאני עושה. הפסקנו להעריך אחד את השנייה. גם במפגשים משפחתיים, סמיון היה אומר הרבה שטויות ואמא שלי הייתה בהלם. היא לא ידעה איך לאכול אותו".
כמו מה?
סמיון: "שהייתי עבריין בארצות־הברית. חשבתי שאמא שלה מכירה את הסיפור הזה. איזה בושות. אני רגיל לדבר בהתלהבות ולספר דברים, אבל זה לא סתם אנשים. זו אמא שלה".
גילי: "בקיצור, סמיון ואני רבנו לאורך תקופה והוא ביקש ממני כמה פעמים לעזוב".
גילי: "במפגשים משפחתיים, סמיון היה אומר הרבה שטויות ואמא שלי הייתה בהלם". כמו מה? סמיון: "שהייתי עבריין בארצות־הברית. איזה בושות"
סמיון: "זה היה בקטע של 'לא טוב לך, לכי'. האגו עלה אצל שנינו. למרות שהיא עזבה, פעם בכמה ימים היא הייתה דופקת בדלת ב־12 בלילה ותמיד מוצאת אותי לבד. היינו מתחבקים והולכים לישון ביחד. לשנייה לא הפסקתי לאהוב אותה. בפרידה הזו הבנתי כמה היא מדהימה וחכמה ושאני רוצה להיות איתה. ערב אחד היא סיפרה לי שיצאה לדייט. אמרתי לה 'זו אשמתי כי דחפתי אותך החוצה. אל תתנצלי. אני צריך להתנצל'".
גילי: "בתקופה של הפרידה הצלחתי להתאמן כל יום חמש שעות והגעתי להישגים הכי טובים שלי. בתחרות העולמית של הענף באיטליה הגעתי למקום 12 מתוך 40, כשמתחרות מולי נשים שנמצאות בזה כבר עשר שנים, ואני רק שנתיים. באיזשהו מקום, רציתי להוכיח לעצמי שאני לא תלויה בו. הוכחתי את זה לעצמי ואז רציתי לחזור לחבר הכי טוב שלי ולשיחות הליליות שלנו.
"נזכרתי בפעם ההיא שקמתי בבוקר, ועל הראי בשירותים היה כתוב במשחת שיניים 'גילי, אני אוהב אותך'. העובדה שמישהו אוהב בלי לשחק משחקים, גם אחרי דברים קשים שעבר בחיים, גורמת לי לפתוח את הלב שלי בחזרה. התאהבתי בביטחון שלו, בחוכמת החיים, בידע, בסבלנות וגם בבדיחות שלו. אחר כך, גם במגע ובריח שלו".
סמיון: "מאז שחזרנו, אני רואה כוס מלוכלכת ושמח שזה אומר שהאהובה שלי בבית. אני שוטף את הכוס ומחפש את גילי לתת לה נשיקה".
