נו, דנה. התאומים אוטוטו בני שנה. לא הגיע הזמן לילד הבא?
דנה גרוצקי אפילו לא צוחקת. היא עונה בטון רציני ונחרץ: "לא. זהו. הבסטה נעולה עם רב־בריח! אין שום ילד הבא".
אבל היי, תמיד אמרת שאת רוצה משפחה גדולה.
"נכון, וארבעה ילדים זו משפחה גדולה. זה מה שתמיד רציתי. קיבלתי את זה, וזהו, נגמר. תחשבי על זה: עשיתי בשנה וחצי שלושה ילדים! זה מטורף".
אכן, זה מטורף, ועצם השאלה על עוד ילד גורמת לחיוך המפורסם של גרוצקי, שמרוח על פניה 99.9% מהזמן, להיעלם, כאילו דמיינה לעצמה תסריט שאינה יכולה בשום אופן להכיל. קשה להאשים אותה. אם עד לפני שנתיים וחצי היא הייתה אמא לילדה אחת (אלכס, בת שמונה, מנישואיה הקודמים), הרי שהחל מנובמבר האחרון היא כבר אם לארבעה, מתוכם שלושה תינוקות: ג'יה (שנתיים וחצי) והתאומים דין ונינה (11 חודשים), מבן זוגה בארבע וחצי השנים האחרונות, המסעדן אסף ליס (44).
5 צפייה בגלריה
"פעם רציתי להיות גננת, היום אני מרגישה כמו מנהלת צהרון"
(צילום: מאיר כהן, סגנון: הדר קדוש)
גרוצקי מודה שהמהירות שבה הכל קרה הפתיעה גם אותה. "זה לא רק שנולדו לי תאומים", היא אומרת. "ההיריון איתם בכלל לא היה מתוכנן. אני ואסף דיברנו על עוד ילד, אבל חשבנו להתחיל לנסות כשג'יה תהיה בת שנתיים לפחות, לא כשהיא בת עשרה חודשים".
"קלטתי שהמחזור שלי מאחר ביומיים. ראיתי במגירה בדיקת היריון, תוך רגע הבדיקה הראתה שני קווים חזקים. כבר אז חשבתי שמדובר בתאומים. בהריונות הקודמים שלי הייתי צריכה לעשות כמה בדיקות עד שנראה קו שני חזק"
אז איך זה קרה?
"האמת היא ששמרנו. הלכנו לפי שיטת הימים הבטוחים, ובדיעבד התברר שזה לא בטוח. הייתי אמורה לנסוע עם חברה לריטריט יוגה. התעוררתי בבוקר, התארגנתי, ופתאום קלטתי שהמחזור שלי מאחר ביומיים. ראיתי במגירה בדיקת היריון, אז אמרתי שסתם אבדוק. תוך רגע הבדיקה הראתה שני קווים חזקים. כבר אז חשבתי שמדובר בתאומים. בהריונות הקודמים שלי הייתי צריכה לעשות כמה בדיקות עד שנראה קו שני חזק".
נלחצת?
"הייתי בהלם אבל שמחתי נורא. כל החיים פנטזתי שיהיו לי תאומים. כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי, זה היה במקור היריון תאומים. במהלך השליש הראשון התאום נספג. הבדיחה שרצה כל השנים במשפחה שלי היא שזו בטח הייתה בת, ואני אמרתי שאין מקום לעוד דנה בעולם ובעטתי אותה החוצה. אולי בגלל שזה הסיפור שגדלתי עליו, רציתי את הקלוז'ר הזה".
ואיך הגיב אסף?
"בזמן שעשיתי את הבדיקה הוא עוד ישן. כשהערתי אותו וסיפרתי לו, הוא היה בטוח שאני מותחת אותו. הייתי צריכה להראות לו את הבדיקה כדי שיאמין לי. ואז הוא היה בשוק. שאל כל הזמן איך זה קרה. בגדול, אני חושבת שרק עכשיו אסף מתחיל לקלוט. נשבעת לך. לאורך כל ההיריון, בטח אחרי שגילינו באופן רשמי שאלה תאומים, הוא היה בהתקף חרדה. תשמעי, גם כשדיברנו על עוד ילד, מבחינתו זה היה רק עוד אחד וזהו. החלום שלי תמיד היה ארבעה ילדים, ופתאום קיבלתי אותו. הייתי בתחושת הודיה. בכל פעם שאני ואסף דיברנו על האתגרים שיהיו, אני הייתי בתפקיד המרגיעה. לא משנה איזו בעיה הוא הציב, מצאתי את הפתרון".
אילו בעיות, למשל?
"איך מגדלים שלושה תינוקות ברמה הטכנית? איפה הם ישנים? מי קם בלילה למי? ואני הייתי אומרת: 'הכל בסדר, מאמי, כולם הולכים להיות באותו חדר, הם יתעוררו ואנחנו נסתדר'".
"אני חושבת שרק עכשיו אסף מתחיל לקלוט. לאורך כל ההיריון, בטח אחרי שגילינו באופן רשמי שאלה תאומים, הוא היה בהתקף חרדה"
מי באמת קם למי?
"טוב. נגעת כאן בנקודה רגישה. בחצי השנה הראשונה רק אני התעוררתי לכל הילדים".
כי אסף עבד?
"גם אני עבדתי! חזרתי לעבודה חודש אחרי הלידה".
אז למה רק את קמת?
"אסף כל הזמן אמר שיש עניין של רצון ויש עניין של יכולת, ומהר מאוד הבנתי שהוא צודק. לי יש יכולת אמיתית לישון רק שעתיים בלילה ולקום מחויכת, אנרגטית, סבלנית. לו אין את היכולת הזו. אם הוא ישן רק שעתיים בלילה, הרבה דברים לא יתפקדו. מצד שני, במשך כל הזמן הזה לא נגעתי אפילו פעם אחת בכיור. אסף היה אחראי על הכלים, על השטיפה והסטריליזציה של הבקבוקים, על הקניות. ואחרי חצי שנה, כשהרגשתי שאני כבר לא סבבה עם זה - שאפילו עם כל היכולות שלי, אני צריכה עזרה בלילה - עשינו חישוב מסלול מחדש".
אז היום הוא מתעורר?
"כן. אנחנו עושים משמרות. אני נותנת לו לבחור איזו משמרת הוא רוצה: המשמרת הראשונה של הלילה או השנייה. התאומים כרגע מצמיחים שיניים. השבוע האחרון היה סיוט, כך שתמיד בבוקר יש דיונים מי קיבל את המשמרת הגרועה. אבל מה שמדהים ביני ובין אסף זו התקשורת. פעם, כששמעתי מטפלים זוגיים מדברים על 'תקשורת בריאה', חשבתי שזו פיקציה. אבל אני ואסף מדברים על הכל, לא אוגרים שום דבר בבטן, לא עושים ברוגז, וזה באמת המפתח. ברור שלא הכל ורוד, כן? ברור שהיו ויש רגעי קושי. אבל אני מזכירה לעצמי שגם הקושי הוא זמני".
5 צפייה בגלריה
"לי יש יכולת אמיתית לישון רק שעתיים בלילה ולקום מחויכת"
(צילום: מאיר כהן, סגנון: הדר קדוש)
ובעיקר שאת קיבלת בדיוק מה שרצית.
"לגמרי. תמיד ידעתי שהחלום שלי הוא שיהיו לי הרבה ילדים, אבל לא ידעתי עד כמה זו השליחות שלי. היום אני ממש מרגישה שהגשמתי את עצמי. אם בעבר היית שואלת אותי מה החלומות שלך הלאה בקריירה, הייתי אומרת, 'בא לי להנחות פריים־טיים, בא לי טוק־שואו, בא לי להיות אופרה ווינפרי הישראלית'. היום אני מרגישה שאני מסודרת. שהגעתי לנחלה. מצד אחד יש את העבודה שלי שאני מאוד אוהבת, ומצד שני יש לי את הבית עם הילדים. טוב לי בעבודה וטוב לי באימהות. אני לא מרגישה כרגע שאני צריכה שום דבר נוסף. פעם רציתי להיות גננת, היום אני מרגישה כמו מנהלת צהרון".
את גם הינקת את התאומים.
"נכון, אבל רק עד גיל חודש וחצי. אני מאוד נהנית מהנקה. את אלכס הינקתי עד גיל תשעה חודשים ואת ג'יה עד גיל חצי שנה. אבל עם תאומים, לא רק שזה להיניק שניים, אלא שגם לא תמיד הם מתוזמנים. וכשזה ניו־בורן זו לא הנקה של רבע שעה אלא שעה וחצי מינימום. רק סיימתי להיניק אחד והייתי צריכה לעבור לשני. הרגשתי שזה לא אנושי. הייתי עם ילד אחד תלוי לי על השד כל הזמן. בלב כבד הבנתי שאני חייבת לשחרר".
את מי מחבקים קודם?
כאמור, חודש אחרי הלידה גרוצקי (37) כבר חזרה לעבודה: ארבע פעמים בשבוע היא מנחה לצד גיא פינס את "ערב טוב עם גיא פינס" (קשת 12). שלוש פעמים בשבוע היא נוסעת אחר הצהריים לצילומים ("ביום רביעי אנחנו מצלמים שתי תוכניות") ובשאר הזמן היא בבית עם הילדים.
הריאיון מתקיים בשעות הבוקר המאוחרות. אלכס בבית הספר, ג'יה בגן, התאומים איתנו בבית כשלצידם המטפלת. "עד גיל חצי שנה נעזרנו רק בבני משפחה", מסבירה גרוצקי. "ואז הבנתי שאני צריכה עזרה קבועה". למרות נוכחות המטפלת, כשהתאומים מתעוררים הם מבקשים את אמא. גרוצקי מרימה אותם בנינוחות, לא נותנת לרגע שזה ישפיע על הריאיון שלנו. להיות אמא לארבעה באמת תפור עליה. אבל למרות העובדה שיש לה "סבלנות בארגזים", היא מודה שזה לא פשוט. "עכשיו ראית סיטואציה שהם רק שניים שנורא רוצים את אמא. את יודעת מה זה כשארבעה רוצים את אמא? לפעמים אני לא יודעת מה לעשות. את מי מחבקים קודם? זה קורע".
יש לך רגשות אשם?
"אלה לא רגשות אשם. אני גם לא אוהבת שאומרים את זה. אני מקפידה שכל אחד ירגיש מיוחד בפני עצמו ודואגת שזה יקרה. אני מסתכלת על כל ארבעת הילדים שלי ורואה כמה הם מאושרים. איזו מתנה נתתי להם. אני לא אוהבת סתם להחמיא לעצמי, אבל אני יכולה לומר לך בביטחון מלא שאני מאוד אוהבת את האמא שאני".
מה עם אלכס? לא קשה לה שחצי מהזמן היא צריכה ללכת לבית אחר, בזמן שהאחים שלה תמיד נשארים איתך?
"האחים של אלכס זו המתנה הכי טובה שהבאתי לה. היא שמחה כשהיא הולכת לאבא שלה ושמחה לחזור ולהיות איתם. היא כל כך מחוברת אליהם. מערכת היחסים בין ארבעתם כל כך מלאה באהבה".
ואיך זה עבורך?
"לי זה תמיד יישאר קשה. העובדה שהבאתי לעולם עוד שלושה ילדים, לרגע לא הופכת את זה לקל יותר. ילד נוסף לא מחליף את הילד האחר. גם כשהבית מלא יותר בילדים, זה לא מקל על החיסרון של הילד שלא נמצא. עכשיו קיים קושי נוסף, כי יש שלושה ילדים קטנים שאני צריכה להסביר להם לאן אחותם הולכת. ג'יה כבר בגיל שהיא מתחילה להבין שלאלכס יש אבא אחר, וזה קשה לה. היא שואלת כל הזמן מתי היא תחזור. בכלל, שלושתם מעריצים את אלכס. הלוואי שיכולתי לשתף תמונות שלה באינסטגרם, כי לפעמים בא לי לצעוק את זה מכל גג אפשרי: 'אלכס היא האחות הכי טובה ביקום'".
כן, בעוד שגרוצקי נוהגת לשתף בלי סוף צילומים וסרטונים של ילדיה, בתה הבכורה לרוב נעדרת, ויש לכך סיבה: אביה של אלכס אינו מעוניין שתמונות של בתו יתפרסמו, ולכן בהסכם הגירושים שלהם נכלל סעיף מיוחד שלפיו גרוצקי רשאית להעלות רק פעם בשבועיים תמונה של בתה, וגם אז בלי שיראו בבירור את פניה. "קשה לי נורא עם זה, בעיקר כי יש לי ארבעה ילדים ואני מציגה לעולם רק שלושה".
אלכס הייתה רוצה שתשתפי?
"כן. אבל היא ילדה מאוד בוגרת ומבינה למה אי־אפשר. היא לא מקנאה באחים שלה, ואני גם דואגת שלא תרגיש לרגע מקופחת. למשל, בצילומי השער הנוכחי. אמנם אני מופיעה בו רק עם ג'יה, נינה ודין, אבל אלכס הגיעה איתי לצילומים והצטלמה גם איתנו. במערכת 'לאשה' יכינו לנו שער שבו גם אלכס נכללת ואותו אנחנו נמסגר".
הראיון המלא עם דנה גרוצקי יתפרסם בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
