הקריירה החדשה של רותם חג'ג' כמנטורית התחילה לפני שלוש שנים מסרטון שצילמה בבית. "בוקר אחד קמתי וחשבתי, תמיד אני זו שחברים באים להתייעץ איתה, למה שלא אייעץ לאנשים נוספים?", היא מספרת. "צילמתי את עצמי מדברת, הראיתי לחברה טובה, והיא אמרה לי, 'את חייבת להעלות את זה לאינסטגרם'".
התגובות לסרטון שהעלתה לא איחרו לבוא, והן היו מלגלגות. "צקצקו, הפיצו את הסרטון וצחקו עליי. חברות שלי התקשרו ושאלו, 'מה את עושה? את בסדר? את מרגישה טוב?'. תקשיבי, הריצו עליי כל בדיחה אפשרית. אמרו, משעמם לה בחיים, טוב לה מדי. צחי, בעלי, די חשש. אנשים חושבים שמההתחלה הוא היה בעד. ממש לא. אבל אני חציתי את הגשר ואת ה'מה יגידו'. לא נשארתי ברגע הזה של הצחוקים עליי".
כלומר?
"הלכתי ללמוד אימון במכללת גומא, בניתי הרצאה וסדנאות, ואמרתי, יום אחד אני אהיה אחת מעשר המנטוריות המובילות בארץ. בניתי קולאז' מגזרי עיתון, דף של המקום שבו אני נמצאת ודף שמראה איפה אהיה בעוד שנה. גזרתי שמות של ערים, ירושלים, חיפה, חולון, איור של פה פתוח, תמונה של קהל - כל מיני דימויים. היה יכול להיות הכי קל ליפול לבטלה ולחיי נוחות, ואני גאה בעצמי שלא עשיתי את זה אלא קמתי והמצאתי את עצמי מחדש".
רק שלא יסתכלו
כשחג'ג' (33), שהתפרסמה לפני קצת פחות מעשור כדוגמנית, מדברת על "חיי נוחות", היא מתכוונת להיותה אשתו של צחי חג'ג', מבעלי חברת הנדל"ן הציבורית "קבוצת חג'ג'" המוערכת ב־1.56 מיליארד שקל. העסק שלה, שכולל אימון אישי וסדנאות, שוכן כיום במשרד במגדלי חג'ג', ברחוב הארבעה בתל־אביב. כמו מנטורים אחרים בארץ ובעולם היא משתמשת בסיפור חייה כדי להדגים את ניצחון הרוח על הגוף. היא אולי לא המציאה משהו חדש אבל היא משלבת שיטות מנטורינג שונות ומביאה את עצמה ואת הטמפרמנט שלה. למשתתפי הסדנאות ולעשרות אלפי העוקבים שלה ברשת זה מספיק. בין היתר, לומדים אצלה איך לצאת ממצבי משבר ואיך לסמן מטרות ולפעול למימושן בוויתור על תחושת קורבנות לטובת חיים שמחים.
בשנת הקורונה, שהשביתה את הפעילות שלה בחלק ניכר מהזמן, כתבה את "קמה והולכת" (הוצאת ספרי ניב), אוטוביוגרפיה שבה היא מתארת את החיים כילדה שנאלצה לעבור 12 ניתוחים בגלל מום נדיר מולד ברגל ובמשך חודשים ארוכים אושפזה בבתי חולים. נוסף על כך סבלה גם מנידוי חברתי.
את מצולמת על עטיפת הספר שלך עם הצלקות החשופות על הרגל המנותחת.
"זו הייתה בחירה מודעת. בהתחלה העלימו לי את הצלקות בפוטושופ, אז הבהרתי שאני הצטלמתי כך כי רציתי שזה יהיה בולט על הכריכה וביקשתי לבטל את הפוטושופ. הצלקות הן הקישוט שלי. הסתרתי אותן כל כך הרבה שנים עם מכנסיים ארוכים או חצאיות ארוכות, ואף פעם לא נעלתי סנדלים, כי לא רציתי שיראו את האצבעות. רק שלא יֵדעו, רק שלא יראו, רק שלא יסתכלו. לא עוד".
בגיל 25, אחרי שנים של ניסיונות לפרוץ לעולם הדוגמנות, קיבלה קמפיין להלבשה תחתונה, כתבת שער ב"לאשה" וחשיפה תקשורתית. "יש הבדל בין להיות 'ההיא עם השלוש אצבעות', כך קראו לי פעם, לבין 'ההיא עם השלוש אצבעות שהצליחה להתגבר על הקשיים'. חשוב שתכתבי שלא חלמתי להיות דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט. נשארתי עם חלומות ריאליים".
"אמרתי לצחי, 'נולדתי שונה, הוריי נתנו את כל חייהם בשבילי וגדלו איתי בבתי חולים. המשפחה שלי הייתה סביבי 24/7. אני חייבת להורים שלי על מה שהם עשו בשבילי, אני לא יכולה לצאת איתך"
זמן קצר לאחר שהתפרסמה, הכירה במסיבה את צחי חג'ג'. הוא היה בן 44, גרוש ואב לארבעה, והיא הייתה אחרי תקרית לא נעימה עם בחור שיצאה איתו, שכללה צו הרחקה. "יצאתי עם מישהו לכמה דייטים, וכשנפרדתי ממנו הוא נעל אותי בבית ואיים עליי שזה היום האחרון בחיי. הצלחתי להתקשר לחברה ולצאת משם, הגיעה משטרה והוצאתי צו הרחקה. אחרי כמה שבועות יצאתי למועדון וראיתי את הבחור ההוא מביט בי מרחוק. ואז חברה שלי הכירה לי את הבוס שלה, זה היה צחי. אמרתי נעים מאוד והמשכתי ללכת. החבר לשעבר ראה אותנו לוחצים יד, ולמחרת התחזה לגרושתו של צחי ושלח לי הודעות ממנה, כביכול, שאתרחק מצחי. כשצחי הבין שהשתמשו בשמו, הוא שלח לי סושי הביתה והתחיל לחזר אחריי בטירוף".
ולא התלהבת מיד.
"אמרתי לו, 'נולדתי שונה, הוריי נתנו את כל חייהם בשבילי וגדלו איתי בבתי חולים. המשפחה שלי הייתה סביבי 24/7. אני חייבת להורים שלי על מה שהם עשו בשבילי, אני לא יכולה לצאת איתך. אתה גרוש ואב לארבעה ומבוגר ממני ב־19 שנה. לא אעשה להם את זה'".
איך בכל הוא הצליח לכבוש את לבך?
"נפגשנו שוב באיזו מסיבה, התחלנו לדבר, ובמשך שעתיים וחצי ישבנו בחוץ. בגלל שלא רציתי אותו, הרשיתי לעצמי לדבר על דברים שלא הייתי מדברת עליהם בדייט. הוא סיפר לי על הגירושים שלו ועל המקום שהתחיל ממנו, שיחה של חברים של 30 שנה. הייתי מהופנטת. שם ידעתי שהוא יהיה בעלי".
מה חשבו בבית?
"ההורים שלי לקחו את הקשר שלנו מאוד קשה, וגם האחיות שלי. הם לא דיברו איתי שמונה חודשים. היה לי קשה כי ידעתי שהוא יהיה הגבר של חיי. אצלנו אפילו החיבוק מתאים במנח של הגוף. אחרי תקופה ארוכה שבה הם לא קיבלו את הקשר הזה, התקשרתי לאבא שלי ואמרתי, 'אתה רוצה שאני אעזוב את האושר שלי אחרי כל כך הרבה שנים של סבל? אני אהיה אומללה, אני לא רוצה לאבד את אהבת חיי, תנו לו צ'אנס'. לא זכרתי מתי הייתי מאושרת כך בחיים שלי. בסוף הזמינו אותנו ביום שישי לארוחת ערב. צחי, כפרה עליו, היה כזה נטול אגו. כשהוא נכנס אליהם, זה הרגיש שהוא נולד אצלנו בבית. אחרי הארוחה אמא שלי אמרה, מדהים כמה הוא פשוט וצנוע למרות התדמית שיכולה להטעות, ושהספיק לה לראות איך הוא מסתכל עליי כדי לדעת שהוא באמת אוהב אותי. את לא מכירה את אמא שלי. היא לא טיפוס עם ראש פתוח, אבל את צחי קשה לא לאהוב".
"ההורים שלי לקחו את הקשר שלי ושל צחי קשה, לא דיברו איתי שמונה חודשים. אמרתי לאבא שלי, 'אני לא רוצה לאבד את אהבת חיי, תנו לו צ'אנס'"
ב־2016, כשהיא בת 28, נישאו במגדל דוד בחתונת פאר. היום הם הורים לשניים, אליה־דוד בן שלוש וחצי ואריאל־סוזן בת השנה וחצי.
מאז שנולד בנם, עושה רושם שהשניים החלו להתקרב אל הדת מחדש. רותם עצמה גדלה בבית שומר מסורת שבו שבת הייתה יום מנוחה, ומנסה להתרגל מחדש. "הפסקנו להדליק אש בשבת. בעלי חזר להניח תפילין כל בוקר. כבר כמה חודשים שהוא הולך לבית כנסת כל יום שישי. כל פעם אנחנו לוקחים על עצמנו עוד משהו".
היא אמנם נשואה לאחד מעשירי ישראל, אבל מדגישה: "עד היום יש לי אישיו עם כסף. אני לא מרגילה את עצמי לדברים שאני לא חייבת, כי אני לא איראה יותר טוב בשמלה של ורסאצ'ה. אני לא מסוגלת לקנות בגדים יקרים מדי. אני ישר חושבת, פעם המחיר הזה היה השכירות החודשית של הדירה שלי. צחי חשב שזה יעבור לי, וזה רק נהיה יותר גרוע".
"אומרים לי, 'בטח שאת יכולה לדבר על אושר, תראי איך את נראית ועם מי התחתנת'. סליחה, אתם יודעים בכלל מה עברתי? איזו דרך ארוכה הייתה לי, ובאיזה מצב הייתי?"
אילו תגובות מקבלת הקריירה החדשה שלך?
"זה מצחיק, כי למרות התואר הראשון והתעודות שצברתי, בטוקבקים כותבים שאני מנטורית בשקל. זה לא נוגע בי, יש לי קבלות. בזכותי אנשים עשו שינויים גדולים בחיים שלהם, כי העברתי אותם תהליכים שעברתי בעצמי.
"תמיד יש גם את אלה שאומרים לי, 'בטח שאת יכולה לדבר היום על אושר, תראי איך את נראית ועם מי התחתנת. גם לי יהיה קל להיות מאושר אם אני אחיה חיים טובים כאלה'. סליחה, אתם יודעים בכלל מה עברתי? אתם יודעים איזו דרך ארוכה הייתה לי ובאיזה מצב נפשי הייתי? אתם מבינים כמה תעוזה הייתי צריכה כדי להתקדם צעד אחד בחיים? אגב, גם בעלי היה יכול לבחור את מי שהוא רוצה עם האינטליגנציה והכסף שלו, והאמיני לי שהיו לו הצעות, ובחר את זו שהיא יותר חלשה ושיש לה סיפור מאחוריה. החולשה שלי היא הנשק שלי".
הכתבה המלאה עם רותם חג'ג' מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
