שירה מינצר מגל (41) מתל־אביב היא מתכנתת בחברה שעוסקת במסחר בשוק ההון, בעלת תואר שני בביולוגיה ממכון ויצמן ונשואה כ־13 שנים באושר. בשנים האחרונות גילתה מינצר שהיא נשאית של מוטציה גנטית בשם BRCA1 (למי שפחות מכירה את השם, מדובר בגן של אנג'לינה ג'ולי). בפועל, מדובר במוטציה שמעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד לכ־80% ואת הסיכוי לחלות בסרטן השחלות לכ־50%.
בעוד שגילוי מוקדם של סרטן השד עשוי להציל חיים, במקרה של סרטן השחלות האיתור יתבצע לרוב רק לאחר שהתפשט בכל חלל הבטן, מה שמוביל לאחוזי תמותה גבוהים. לכן, ההמלצה הרפואית הגורפת עבור נשאיות המוטציה היא הסרת השחלות והחצוצרות, לאחר סיום תוכניות הילודה ולכל המאוחר, עד גיל 40.
איך התמודדת עם ההחלטה להסיר את השחלות שלך?
"גלעד בעלי ואני לא מעוניינים בילדים, אבל מעבר לעניין הילודה, להסרת השחלות יש משמעות נוספת - כניסה מיידית לגיל הבלות. היה לי קשה מאוד לדמיין את זה עבור עצמי בגיל 40".
קיבלת תמיכה סביבך?
"לפני כשנה נפתחה קבוצה בפייסבוק בשם 'גנים טובים' לנשאיות BRCA, שדרכה הכרתי נשאיות רבות ונחשפתי למידע רב שהיה חדש לי. התחלתי לשמוע על מחקרים שרצים בשנים האחרונות, שבודקים אם הוצאה של החצוצרות בשלב ראשוני ושל השחלות בגיל מאוחר יותר מורידה את הסיכוי לחלות בסרטן השחלות. החלטתי שניתוח מדורג שכזה הוא הפתרון שמתאים לי. דרך אותה קבוצה בפייסבוק שמעתי על שיטת ניתוח בשם vNOTES, שהיא חדשה יחסית בעולם בכלל ובארץ בפרט".
מה שונה בשיטה הזו ביחס לשיטות אחרות?
"בעבר, ניתוחים שדורשים גישה לחלל הבטן היו מבוצעים באמצעות חתך בטני לאורך או לרוחב. כיום השיטה המקובלת לניתוחים מסוג זה פחות פולשנית ונקראת לפרוסקופיה. כלומר, מבצעים שלושה־ארבעה חתכים זעירים בדופן הבטן ונכנסים דרכם באמצעות מכשור לניתוח, הכולל מצלמה.
"בשיטה החדשה vNOTES, שהחלו להשתמש בה בארץ רק ב־2019, כבר לא מבצעים חתכים בדופן הבטן, אלא פשוט נכנסים לחלל הבטן דרך הפתחים הטבעיים של הגוף, עם מכשיר חדשני, ודרכו מבצעים את הניתוח. במקרה שלי, זה היה דרך הנרתיק. למעשה, החתך היחיד שמבוצע נמצא בקצה הנרתיק".
מדוע בחרת דווקא בשיטה הזו?
"כי יש לה הרבה יתרונות. ויזואלית אין צלקות נראות לעין, יש פחות כאבים כי לא נעשים חתכים בעור, וההחלמה מהירה וקלה יותר. אבל היתרון החשוב ביותר בעיניי הוא שיש משמעותית פחות סיכוי לסיבוכים כמו זיהום, כי נעשה חתך אחד בלבד והוא פנימי ומוגן".
האם זה עזר לך להתמודד עם החששות שלפני ניתוח?
"הרעיון של לנתח דרך פתחים טבעיים, שגם ככה קיימים בגוף, נשמע הרבה יותר הגיוני, כך שממש קשה לעכל את העובדה שרק לאחרונה החלו לנתח כך. מהרגע הראשון לא היה לי ספק שאבחר להתנתח בשיטה זו, וככל שחקרתי לעומק התחזקתי בדעתי שזו אכן ההחלטה הנכונה".
מינצר נחשפה לשיטה החדשה בעקבות מפגש לייב באותה קבוצת פייסבוק עם מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים "העמק", ד"ר יהודה בן דוד.
"הבנתי שיש שם מנתחים מנוסים, שגם הסכימו לבקשתי לחרוג מהפרוטוקול המקובל ולהוציא לי רק את החצוצרות ולא את השחלות. קיבלתי שם יחס חם ואישי מהרופאים ומהאחיות בכל הביקורים שלי. הם היו מקסימים, חייכנים וממש נתנו לי הרגשה טובה, אפשר להגיד אפילו של בית".
איך הייתה ההחלמה מהניתוח?
"מהירה מאוד. כמה שעות לאחר הניתוח קמתי מהמיטה והסתובבתי בחופשיות, ובבוקר שאחרי שוחררתי הביתה 'כמו חדשה'. כמעט ולא היו לי כאבים ולא נזקקתי למשככי כאבים בשום שלב. שמחתי לגלות שניתוח כזה לא מצריך שימוש באנטיביוטיקה מניעתית".
האם היו לך בכל זאת תופעות לוואי כלשהן?
"עיקר התופעות שהיו לי בימים שלאחר הניתוח, קשורות להרדמה המלאה ולא לניתוח עצמו, כך שגם בדיעבד הייתי מרוצה מאוד שבחרתי בשיטת ניתוח זו. אני מאמינה שבעתיד שיטה חדשנית זו תהיה השיטה המקובלת לניתוחים מסוג זה, ויפה שעה אחת קודם".
את הניתוח שעברה מינצר ביצעה ד"ר מירב ברוורמן, מומחית לגינקולוגיה ומיילדות עם תת־התמחות בניתוחים לשיקום רצפת האגן בבי"ח "העמק". לדבריה, שיטת vNOTES יכולה להתאים כמעט לכל מטופלת.
אילו ניתוחים ניתן לבצע בשיטה הזאת?
"שיטת vNOTES מסייעת בביצוע של ניתוחים לפרוסקופיים, תוך שימוש בפתחים הטבעיים של הגוף כגון הפה, שלפוחית השתן, הרקטום או דרך הנרתיק. ניתן לבצע באמצעותה כריתת רחם או כריתת שחלות וחצוצרות ואפילו ציסטות. מטופלות שעברו הליך זה דיווחו על החלמה מהירה וכאבים פחותים. היתרון העיקרי הוא שאין חתכים בעור. גם מבחינת כאב וגם מבחינה קוסמטית, אין חתכים בטניים".
זה משהו שמטופלת לפני ניתוח יכולה לבקש?
"כן. כל אישה לפני ההליך יכולה לעבור הערכה ולבדוק אם זה מתאים לה. יש מקרים בודדים שבהם זה לא יעבוד. מדובר לרוב בנשים עם מחלות כמו אנדומטריוזיס קשה שסובלות מהרבה נגעים, או מטופלת עם דלקת אגן פעילה וחריפה. אבל תמיד אומרים שקודם מתחילים בגישה של vNOTES ורק אם זה לא מצליח, עוברים לגישה בטנית. זה מכשור שקיים בכל בית חולים, אבל נדרשת מיומנות ספציפית לביצוע ההליך".
