ליצור שיח חדש ולחשוף את הילדים לשינויים

טרנד הטיולים החדש שנולד בעקבות הקורונה: בליינד דייט עם משפחות זרות

מיזם חברתי בינלאומי מציע ז'אנר הטיולים מסוג אחר: משפחות שאינן מכירות נפגשות זו עם זו ליצירת חוויות משותפות. כיצד זה עובד, ואיך הילדים מגיבים למפגשים?

פורסם:
"ראיתי פוסט בפייסבוק על מיזם שמפגיש בין משפחות זרות ונדלקתי", מספרת סיון יצחק. "חשוב לי להרחיב את המעגלים החברתיים שלנו, ליצור שיח חדש ולחשוף את הילדות לשינויים". יצחק (37) היא מהנדסת תעשייה וניהול ובעלת סטודיו SY - מוצרים לשרטוט באוטוקאד (ובמקביל יזמת בתחום החברתי־טכנולוגי), נשואה ואם לשתיים (תשע, שבע וחצי). כשנרשמה למיזם החברתי It's July (ראו בהמשך), ביקשה לפגוש משפחה עם ילדים בגילאים דומים לשלה. כמשפחה שאוהבת לארח, בחרו סיון ובן זוגה אלעד לערוך את המפגש הראשון בביתם שבעין־יעקב, בגליל המערבי. במיזם בחרו עבורם את משפחת דֹברת מרעננה: אמא טלי (צלמת), אבא שי (כלכלן) ושני ילדים (שמונה, חמש וחצי).
"כשבני משפחת דברת נכנסו אלינו הביתה היו שלוש שניות של חיוך מבויש בין הילדים, אבל הקרח נשבר מהר", נזכרת סיון. "גילינו תחומי עניין משותפים, והיה חיבור טוב. בינתיים הילדים נכנסו לחדר המוזיקה, כל ילד ניגן בכלי אחר, כמו להקה, זה היה מגניב. אחר כך הם יצאו לחצר ושיחקו עם הכלבים. היה להם כל כך כיף, שהיינו צריכים להודיע שהסתיים המפגש".
לא חששת שיהרסו לך את הבית?
"אני מאמינה שאנשים שמגיעים לכזה מפגש, דרך כזה מיזם, יודעים לכבד את הסביבה. אם הייתי מרגישה שהגיעו לבית שלנו אנשים שלא מכבדים אותנו, המפגש היה נגמר מהר מאוד".
ולא חשבת שאולי יש אנשים שסתם באים לארוחת בוקר חינם בגליל?
"לא הייתה לי מחשבה כזו, כי אם זו המטרה שלהם, זה נטו שלהם. אנחנו מארחים משפחה זרה כדי לפגוש אנשים חדשים, זה לא בתמורה למשהו".
החברים שלכם לא נעלבו שאתם מחפשים חברים חדשים?
"המטרה היא להכיר אנשים חדשים, זה לא אומר שהקשרים החברתיים הקיימים לא מספיקים. הכנסנו עוד אנשים לעולם שלנו, והבנות הכירו ילדים. המטרה היא להיות בתנועה ולהתנסות. כשאנחנו נפגשים עם אנשים חדשים, הילדות לומדות להיות פתוחות ולקבל אנשים מסביבה אחרת. אפשר רק להרוויח".

עדיף להכיר בטבע

משפחת ניר מתל־אביב טיילה עם משפחה חיפאית
"טיילנו הרבה בחו"ל, ובתקופת הקורונה התגעגענו לחוויה של משהו חדש", מספרת שירה ניר. "לכולנו קשה למצוא זמן להיפגש עם חברים, ודווקא כשיש משהו מוגדר מראש עם תאריך, זה עוזר להוציא אותנו מהבית כדי לעשות כיף לילדות. מפגש כזה שובר שגרה גם למשפחה המארחת וגם למשפחה המתארחת".

4 צפייה בגלריה
שירה ניר
שירה ניר
"התגעגענו לחוויה של משהו חדש". שירה ניר בנחל שיח
(צילום: תמרה ברסקי)

ניר (39) היא מרפאה בעיסוק שעובדת בסטארט־אפ MyndYou, נשואה לאייל, אם לשתי בנות (חמש, שנתיים) ומתגוררת בתל־אביב. במפגש הראשון הוצמדה להם משפחה חיפאית עם שתי בנות בגילים דומים. "חששנו שייקח לבנות זמן להיפתח, אבל הילדות המארחות היו חברותיות, והיה חיבור טוב", היא נזכרת. "יצאנו לטיול בנחל שיח, שנמצא ממש מתחת לבית שלהם. באמצע המסלול עשינו פיקניק, והיה ממש נחמד".
זה לא מלאכותי, לטייל עם אנשים שמישהו זר שידך ביניכם?
"אני רגילה להכיר אנשים בטיולים וחושבת שכדאי להתחיל היכרות כזו בטיול בטבע, במיוחד כשיש ילדים קטנים. אם נתקעים בבית של מישהו, זה יכול להיות קצת פולשני, אם אין כימיה".
עשיתם מראש תוכנית שאם זה יהיה זוועה תסמנו אחד לשני ותברחו?
"לא, זה מפגש של שעתיים־שלוש. מקסימום, אם לא נעים, אפשר ללכת. זה לא שצריך לישון אצלם".
אז את ממליצה על זה?
"כן, זו חוויה נחמדה שמתאימה למשפחות עם ילדים, כי חיבור דרך הילדים תמיד קל יותר". אנשים חדשים, הילדות לומדות להיות פתוחות ולקבל אנשים מסביבה אחרת. אפשר רק להרוויח".

התרגשתי לפגוש אנשים

משפחת גבע מנירית אירחה משפחה מתל־אביב
"כשסיפרתי לאחותי שאני נפגשת עם אנשים שאני לא מכירה, היא צחקה עליי שאני משוגעת", מספרת איילת גבע, "אבל גיל ואני תמיד היינו הרפתקנים וזו נראתה לנו הזדמנות טובה. כשפוגשים אנשים דרך מיזם כזה, יש סיכוי טוב שאתם באותו ראש".
גבע (37) היא מנהלת מוצר בחברת Wix, נשואה, אמא לשני ילדים (שלוש וחצי, שנה וחצי) ומתגוררת ביישוב נירית שבשרון. למפגש הראשון הזמינו השניים משפחה תל־אביבית לאירוח באחר צהריים של שישי בחצר. "היה חשש קטן שאולי לא תהיה כימיה, אבל ידעתי שגיל ואני יודעים לזרום בסיטואציות האלה", היא מספרת. "אמרתי לגדול שתבוא משפחה, נשחק איתם ונעשה מדורה, אבל לא אמרתי לו שזו משפחה שאני בעצמי לא מכירה. לא חשבתי שזה קריטי בשבילו. ידעתי שאם יגיעו ילדים מתאימים לגילו, הוא יהיה בסדר".

4 צפייה בגלריה
איילת גבע
איילת גבע
משפחת גבע מארחת ביישוב נירית
(צילום: ורד סלע)

איך היה המפגש?
"הרגע הראשון היה קצת מביך, אז הצענו מיד קפה או אלכוהול. הם נכנסו בנון־שלנטיות והתיישבו על הדשא. התחלנו לדבר על 'מה הביא אתכם לדבר המטורלל הזה שאנחנו עושים פה', והיה חיבור טוב. הופתעתי כמה מהר הילדים הסתדרו".
אובייקטיבית, כל הסיטואציה קצת הזויה, לא?
"הקורונה יצרה תחושה מחודשת של רצון למפגשים, כי כולנו היינו סגורים בבית ולא פגשנו אנשים שאנחנו אוהבים המון זמן. כשיצאנו מהסגר הראשון הלכתי ברחוב והתרגשתי לפגוש אנשים, לא משנה מי".
אז למה בעצם להיפגש עם אנשים חדשים ולא עם אלה שלא ראיתם הרבה זמן?
"זה לא יושב על אותה משבצת, זה לא זה מול זה. אנחנו נפגשים גם עם המשפחות ועם החברים הטובים שלנו. מדי פעם מתחשק לנו לפגוש אנשים שאנחנו לא מכירים".
חברים לא נעלבו מזה שאתם מוסיפים חברים חדשים?
"ממש לא. אי־אפשר להשוות חברוּת של 20 שנה לזוג שאתה פוגש לכמה שעות. אף אחד לא חושב שזה עומד על אותו משקל. במפגש כזה אני לא מחפשת חברויות לשנים קדימה".
את ממליצה על החוויה?
"כן, היה לנו ממש כיף, ואני אשמח לעשות עוד כאלה מפגשים. בפעם הבאה נראה לי שנתארח".

תירוץ לצאת מהעיר

משפחת שלוש מתל־אביב התארחה אצל משפחה בסלעית
"לפני הפגישה היה טיפה חשש, כי זה סוג של בליינד דייט, אתה לא יודע אם תהיה כימיה", מספר תומר שלוש, "מקסימום, אחרי כמה שעות מתפזרים ולא קרה כלום. הסיכוי להרוויח מזה אינטראקציה נחמדה וחברים חדשים גדול מהסיכוי שזה לא יצליח".
שלוש (34) הוא מדריך סיורים בתל־אביב, חוקר ערים וכותב הפודקאסט "היסטוריה לילדים", בזוגיות עם גליה, אב לשני ילדים (ארבע וחצי, חצי שנה) ומתגורר בתל־אביב. במפגש הראשון נבחרה עבורם משפחה ממושב סלעית שבמערב השומרון עם ילדים בגילאים דומים. התוכנית שהציעה המשפחה המארחת כללה בראנץ', משחקים ביתיים וטיול באזור. "הודענו לילדים שאנחנו הולכים לפגוש אנשים שאנחנו לא מכירים ומקווים שיהיה לנו כיף ביחד", משחזר שלוש. "כבר בדרך הייתה התרגשות, כי אנחנו לא יוצאים הרבה מהעיר. היה כזה כיף, והילדים התחברו ממש יפה, שבסוף לא יצאנו לטייל ונשארנו קצת יותר משלוש־ארבע שעות שתוכננו במקור".

4 צפייה בגלריה
תומר שלוש
תומר שלוש
תומר שלוש מתארח במושב סלעית
(צילום: ורד סלע)

איך הייתה הכימיה ביניכם, ההורים?
"כשיצאנו משם גליה אמרה לי: 'לא שיחקנו איתם את המשחק של אתה מכיר את זה ומכירה את זה', כי היו דברים אחרים לדבר עליהם. זה פשוט זרם לעניינים משפחתיים: אנחנו בחינוך ביתי, אז למדנו קצת על עולם אחר וקיבלנו פרספקטיבה על הדרך שבה הורים אחרים מנהלים את ההורות שלהם".
סליחה על השאלה, זה לא פתטי בעיניך ללכת למפגש עם משפחה זרה?
"מפגשים חברתיים הם חלק חשוב ממדד האושר. אם תתעסקו כל הזמן ב'מה יגידו השכנים', תפסידו חוויה - וחבל. אם תתגברו על המחשבה הזו ותנסו משהו חדש, אתם יכולים רק להרוויח".
עם יד על הלב, תפגשו שוב את המשפחה שאירחה אתכם?
"זו שאלה טובה. יש להם הזמנה פתוחה אלינו. אני לא רוצה להתנבא בקשר לעתיד, אבל אם הם יתגלגלו לאזורנו, נשמח".
מה הסיכוי שאנשים ממושב רחוק יבואו להתארח בדירה קטנה בעיר?
"מנקודת מבט של ילדים שגרים בכפר זה מרגש לבוא לעיר הגדולה - ולא משנה לאן, אפילו אם זה רק לראות בניינים גבוהים ולעלות במעלית. שינוי האווירה מדליק בשני הכיוונים".
אתה ממליץ על החוויה?
"אני ממליץ על זה למשפחות שגרות בעיר ורוצות להתרענן קצת ולהתארח אצל משפחות מחוץ לעיר. זו הזדמנות מגניבה להתארח במקום חדש. זה גם תירוץ לצאת מהעיר, לראות קצת נוף ולהכיר את הארץ. הרבה פעמים אנחנו רוצים לטייל בשבת, אבל לא מתארגנים בזמן ולא כל כך יודעים לאן לנסוע. כשאתה מתארח אצל מקומיים, אתה רושם את זה ביומן ויודע שזה צריך לקרות. אין דבר כזה להגיד ברגע האחרון 'לא הצלחתי', זה מחייב בקטע טוב. הערך המוסף הוא כמובן הידע המקומי: להגיע לשמורת טבע שאתה לא מכיר, בלי ליפול על גזלן".

כתבת "לאשה" יצאה לסיור בעכו עם משפחה מקומית

הכתבה עוררה בי חשק להתנסות וביקשתי מהחֶברה למצוא עבורי משפחה דומה, לחוויה משותפת. מכיוון שאנחנו משפחה יחידנית (אמא וילדה בת 11.5), שודכה לנו משפחה חד־הורית, אמא (גרושה) וילדה בת 12.5, המתגוררות בעכו. לצורך ארגון המפגש הקימה אחת מעובדות המיזם קבוצת ווטסאפ. אחרי התכתבות קצרה קבענו שנאסוף את השתיים מביתן בצוהרי שישי.
למכונית נכנסו אמא ובת, חייכניות ומקסימות. הכימיה הייתה מיידית, והיה קשה לעצור את שטף השיחה: האמא סיפרה מיד על עצמה ועל קורותיה - וכך גם אני. למרות פער של 17 שנה בינינו (לטובתי) ופער אמוּני (היא דתייה, אני חילונית) מצאנו קווי דמיון רבים. בינתיים הילדות התיידדו בקצב מעט פחות מהיר. תוך כדי כך הילכנו בסמטאות העיר העתיקה בעכו, שטנו בסירה וישבנו ממושכות באחת המסעדות בעיר. ככל שהשיחה התפתחה, הילדות השתחררו והשיחה זרמה.
בסיכומו של דבר, נזכרתי עד כמה זה מרענן להכיר אנשים חדשים שלא בהקשר של עבודה וללא שום אינטרס, מלבד כיף משותף. זו הייתה הרפתקה, ואין לי ספק שאם השתיים יבואו לבקר באזור המרכז, נשמח לקחת אותן לסיור בתל־אביב.

יוזמה של ארבע אמהות

"It's July הוא מיזם בינלאומי המאפשר למשפחות לטייל כמו מקומיים עם מקומיים, באמצעות חוויות משותפות", מצהירה טל פרוביזור־נרקיס, סמנכ"לית שיווק ושותפה־מייסדת בחברה שנפתחה בסוף מאי. "הורים רבים רוצים לחשוף את ילדיהם לתרבויות אחרות, ללמד אותם לקבל את האחר ולהתמודד עם סיטואציות לא מוכרות".
מאחורי היוזמה ניצבות ארבע אמהות בנות 44-34 שחשו צורך בגוף שיחבר בין משפחות עם ילדים שמבלות בחופשות ברחבי העולם, "מארוחת ערב משפחתית ועד סדנה או סיור משותף בעיר", אומרת פרוביזור. "זה טרנד שהולך וגובר. אחרי שמשפחה נרשמת באתר וממלאת פרטים, צוות המיזם מוודא שהמשפחה אמיתית ומתאימה לקהילת המשפחות שלנו. אנחנו מתאימים להם משפחה לפי ההעדפות והגילאים".
המיזם סיים לאחרונה את התוכנית הבינלאומית Techstars שמלווה סטארט־אפים ("נבחרנו מבין מאות סטארט־אפים שהגישו מועמדות בארץ"). שמו, "זה יולי", נשען על הצורך של הורים רבים לתכנן פעילויות משפחתיות לחופש הגדול. בתקופת ההרצה ההשתתפות במפגשים היא ללא עלות. "בעתיד תיקבע עלות בהתאם לסוג החוויה, מספר הנפשות ואלמנטים נוספים", אומרת פרוביזור.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button