ההופעה הפומבית הראשונה שלהם כזוג חגגו חני נחמיאס (64) ויהודה אליאס (59) בטקס ההוקרה לבמאי צדי צרפתי בתיאטרון הבימה. זה קרה 35 שנה בדיוק אחרי שנפגשו לראשונה על אותה במה ממש. ערב ערב, במשך שנתיים, הם "נישאו" זו לזה בהצגה "סלאח שבתי" שבה כיכבו, היא כעובדת הסוציאלית בת שבע והוא כבנו הבכור של סלאח, שמעון. היא הייתה בת 27, כבר נשואה ואמא, והוא - כיאה לכוכב שהיה אז - בזוגיות סנסציונית עם מלכת היופי של אותה שנה, שירלי בן מרדכי.
במהלך השנים שחלפו מאז, נחמיאס לא דילגה על אף סטטוס: היא הייתה נשואה, אלמנה וגרושה. אליאס, לעומת זאת, נשאר רווק נצחי למורת רוחה של אמו, חנה ז"ל, שעד יום מותה הייתה תלויה אצלה בסלון תמונתם של יהודה וחני מתחת לחופה בהצגה, כמעט בגודל טבעי.
"ליהודה היו שתי תמונות כאלה", מספרת חני, "אחת הוא נתן לי ואת השנייה אמא שלו תלתה בסלון שלה, כאילו זה היה מנט טו בי. בא לי לצלצל להגיד לה שאנחנו ביחד, חבל שהיא פספסה. תראי כמה אהבה יש בתמונה הזאת, אהבנו אחד את השנייה כבר אז. הייתה לנו לגיטימציה להתנשק על הבמה, ולפעמים התנשקנו על אמת".
יהודה: "כן, גנבנו נשיקה".
חני: "מאז הצטלבו דרכינו פה ושם - הופעות, אירועים, תמיד היה כיף להיפגש, אבל מי חשב שבסוף נהיה זוג?".
אז איך זה קרה?
יהודה: "ראיתי מודעה בעיתון" (צוחק).
חני: "את תצחקי פה הרבה היום. איך השרשרת שלו? קניתי לו ליום ההולדת. אמרתי, ערס מנתניה, הוא צריך שרשר. סתאאאם, הוא הכי לא ערס, למרות הלוק המטורזן שלו. חשבתי שאני מכירה אותו ולא הכרתי בכלל, גם אני נשביתי בתדמית הערסית".
יהודה: "יש לי תדמית ערסית, לא נכחיש. אני אוהב להתלבש יפה, מוקסינים. לפעמים זה יוצא ערס".
חני: "אני לא מכירה אף גבר שמתלבש כמוהו. הוא הסטייליסט שלי. כשאני רואה אותו עומד ומגהץ לי את החולצות... אין, אני יכולה לבכות מזה".
יהודה: "בטח, כי אני שורף לה אותן" (צוחק).
"הוא משאיר לי פתקי אהבה בכל מקום, אני באה לנעול נעליים ומוצאת בתוכן פתק אהבה ממנו"
חני: "שתביני, לא היה חסר לי פרטנר, לא חיכיתי לזה ולא עבדתי בזה, להפך, הדפתי. התגרשתי לפני כמעט שנתיים ואחרי הגירושים הגיע אליי גל של חיזורים שלא בא לי טוב בכלל, לא רציתי לשמוע. באמת קידשתי את הלבד שלי. אני לא חושבת שמישהו היה יכול להיכנס למקום הזה חוץ מיהודה. אם זה לא הוא, זה אף אחד".
למה דווקא הוא?
"אני אוהבת בו הכול, הוא הדבר הכי טוב שקרה לי. יהודה הוא החצי השני שלי. אף פעם לא רציתי בן זוג מהמקצוע, שלא יהיו שני משוגעים בבית, ועכשיו אני מבינה שטעיתי. כשאני חוזרת מהצגה ויודעת שמחכה לי בבית מישהו שמבין מה עבר עליי, מישהו שנשאר ער כי הוא יודע שאני באה עם אדרנלין ולא יכולה לישון, זה נעים. וזה לא היה. ומעבר לכול, הוא גבר כובש וגם רומנטיקן חסר תקנה".
איך זה בא לידי ביטוי?
"למשל, הוא הדביק לי ורד על המראה וכתב מתחת באודם שלי 'אני אוהב אותך', ואחר כך הוסיף 'יותר'. הוא משאיר לי פתקי אהבה בכל מקום, אני באה לנעול נעליים ומוצאת בתוכן פתק אהבה ממנו. הוא הגיע לחיי, ורק אחר כך הבנתי כמה לא הכרתי אותו".
מה הפתיע אותך, למשל?
"הפתיע אותי לגלות כמה הוא רגיש, על כל דבר ישר דמעות. הפתיע אותי לגלות כמה הוא חכם וכמה הוא שנון, וגבר שנון עושה לי את זה ביג טיים. ידעתי שהוא מצחיק, אבל לא ידעתי עד כמה. אין אף קומיקאי בארץ שמצחיק אותי ככה. הסאונד הזה של הצחוק בבית, זו תרופה. יהודה הוא הציפרלקס שלי. מאז שהוא נכנס לחיי יש בי רוגע, וזה משהו שלא היה לי חיים שלמים".
זה קורה לנו, היית מאמין?
הזוגיות המפתיעה בין השניים הולידה גם מופע זוגי חדש עם השם המתבקש "להתאהב מחדש", שכולל שירים וסיפורי אהבה ו"גם קצת צהוב, כי יש המון ביקוש והמון התעניינות בזוגיות שלנו", אומרת חני.
הקשר ביניהם החל להתהדק כשחברו לפני שנה לשני מופעי מחווה, אחד ליהורם טהרלב והשני ליגאל בשן. "הופענו בכל הארץ, ויצא שלכל ההופעות הוא אסף אותי", מספרת חני. "היו לנו המון שיחות בדרך, המון צחוקים. אחרי ההופעה עצרנו לאכול, שתינו משהו, היה וייב מקסים. תמיד הוא החזיר אותי הביתה, נשיקה על הלחי, 'איזה מותק אתה', שלום שלום. לא עבר לי בראש לרגע שמתחילה פה זוגיות".
מתי זה השתנה?
"זה קרה ב־12 בדצמבר", היא מציינת את התאריך המדויק. "הוא התקשר אליי בשיחת וידיאו, היה יום חורפי מאוד, אני בבית עם פיג'מה, מכינה מרק, ופתאום אני רואה אותו בווידיאו עם חברה טובה שלי, ושניהם הזמינו אותי להופעה שלו בתיאטרון גבעתיים. אמרתי 'עזבו, קר, אני מכינה מרק, תבואו אחר כך'. אחרי שעה וחצי הוא צלצל ואמר שהוא בדרך. בא לבד. הגשתי לו מרק, הרגתי אותו".
יהודה: "היא הביאה תבלינים חריפים מאוד מקמבודיה, שפכה חופשי ושרפה לי את הפה. אמרתי לה, 'איך מגיעים מפה הכי מהר לאיכילוב?'"
חני: "הוא הזיע שם. חשב שנתתי לו ציאניד".
חני: "פתאום הוא הסתובב ואמר לי 'מיץ, אני אוהב אותך', והתחיל לבכות. אמרתי לו 'מה, אתה בוכה?' והוא ענה: 'כן, זה מרגש אותי'"
יהודה: "התחלנו לקשקש, אמרתי לה שהייתי קצת מאוהב בה בזמן 'סלאח שבתי'. היא הייתה אז כל כך מתוקה, אבל הייתה נשואה, זה לא היה בכיוון בכלל".
חני: "מרוב שהיה לו נעים הוא ביקש שאזמין אותו שוב, אז הזמנתי אותו לארוחת שישי עם אמא שלי ואח שלי, והוא בא ונשאר. זה היה הכי טבעי בעולם".
אתם גרים ביחד?
יהודה: "אה... לא יודע... חני פוחדת מהמילים האלה. אני פה, אבל אנחנו גם אצלי בנתניה".
חני (צוחקת): "כן, אנחנו מדי פעם בנתניה, אבל בגלל שרוב ההופעות שלנו הן בתל־אביב או יוצאות מתל־אביב, המרכז שלנו הוא אצלי".
האמנת שזה יקרה לך בגיל 64?
"ממש לא. לא חיכיתי לו, לא חיפשתי אותו, להפך. אני עטופה בהמון חברים, יש לי על מי לשים ראש אם אני צריכה, אני לא צריכה אף אחד לידי. הרגשתי נעים עם ההחלטה הזאת, אבל טוב שאלוהים שלח לי בניגוד לרצוני תיקון שלא יכולתי לייחל לו אפילו. כמה פעמים אמרתי ליהודה 'אני פוחדת להתעורר מהחלום הזה', ואז עובר עוד חודש ואני אומרת לו: 'כנראה שזה לא חלום, זה אמיתי וזה קורה לנו, היית מאמין?'"
מתי הרגשת שאת מתאהבת?
"זה לקח זמן. היה לי קשה להכיר בזה שאני מתאהבת, שפתאום יש פה איש שאני רוצה שיישאר. שמרתי את זה בסוד מעצמי אפילו. אני חושבת שיהודה הבין הרבה לפניי. גם כשהייתי צעד קדימה שניים אחורה, הוא היה שם כדי לאפס אותי".
יהודה: "היא לא אמרה 'לא' ולא אמרה 'לך', היא פשוט לא הייתה סגורה על עצמה. אם היא הייתה אומרת, הייתי הולך".
מה גרם לך להתאהב בה?
"השובבות שלה. החברות. אני מרגיש שאני יכול 'להתפשט' לידה. להיות מי שאני ולסמוך עליה שהיא תקבל אותי כמו שאני. אני בן אדם מאוד פרטי, לוקח זמן עד שאני מרגיש בנוח 'להתפשט', במירכאות. אני מרגיש שאכפת לה ממני, וזה משהו שהיה חסר לי במערכות יחסים קודמות".
חני: "אכפת לי שהוא יישן טוב. שיאכל טוב. אני מבשלת לו באהבה, אני אוהבת להאכיל אותו. אני זוכרת מתי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא עמד פה, הכין קפה ופתאום הוא הסתובב ואמר לי 'מיץ' - הוא קורא לי מיץ וגם אני קוראת לו מיץ, אנחנו מיץ ומיץ - 'אני אוהב אותך', והתחיל לבכות".
איך הגבת?
"אמרתי לו 'מה, אתה בוכה?' והוא ענה: 'כן, זה מרגש אותי'".
יהודה: "אני לא רואה את זה שאין לי ילדים כהחמצה. זה לא היה הגורל שלי. לא יצא אז לא יצא"
ולא החזרת "גם אני אוהבת אותך"?
"לא באותו יום".
מלחיץ.
יהודה: "ממש".
יהודה, אז איך זה שאף אחת מערכות היחסים שלך לא הבשילה לנישואים?
יהודה: "להגיד לך את האמת? כי לא רציתי. רציתי את החופש שלי, כי חופש זה דבר מאוד נוח, וככל שמתרגלים אליו, קשה יותר לוותר עליו. היו פעמים שהטבעת התהדקה לי על הצוואר, היו לחצים, אבל אם אתה יודע שזה לא זה, אתה קם והולך".
חני: "לכן כל כך הפתיע אותי, אפילו הבהיל אותי באיזשהו אופן, שיום אחד הוא פתאום אמר לי: 'את מבינה שזה לכל החיים?' עם דמעות. הוא אמר לי 'אני מרגיש שמצאתי בית'".
אתה מרגיש החמצה שאין לך ילדים?
יהודה: "אנחנו עובדים על זה (צוחק). למען האמת, אני לא רואה את זה כהחמצה".
חני: "הוא קיבל ישר נכדים. הנכד שלי, בן ארבע, מת עליו".
יהודה: "ואני מת עליו, הוא ילד מתוק".
היו לך ניסיונות להביא ילד לעולם?
"לא, אבל כל הזמן עשיתי חזרות (צוחק). אני מאמין מאוד בגורל. זה לא היה הגורל שלי. לא כולם רוצים ילדים, את יודעת. לא יצא אז לא יצא".
חני, תהיה חתונה שלישית?
חני: "לפני חודשיים היה לי יום הולדת, ישבתי פה בסלון והוא עשה דאחקה וכרע ברך, ואני ישר אמרתי לו: 'תקום, תקום, אל תבהיל'".
אז לא?
חני: "מה אני צריכה טבעת? שער ב'לאשה' זה לא מספיק בשביל הסטייטמנט? אם היית שואלת אותי לפני שבעה חודשים את השאלה הזאת הייתי חושבת שאת סהרורית. היום אני אומרת, נבר סיי נבר".
הריאיון המלא עם חני נחמיאס ויהודה אליאס מתפרסם בגליון לאשה החדש, עכשיו בדוכנים
איפור ושיער: שגיא שבת. בגדים: חני, טוטאל לוק: VAS & CRAFTS, יהודה הלוי 52 תל-אביב, יהודה, טוטאל לוק: H&M חני: חליפה - H&M, נעליים – אלדו, יהודה: חליפה - ארגו חליפות, הרצל 116 רמלה, נעליים - אוסף פרטי
