חשיפתו האמיצה של אלמוג בוקר, כתב "חדשות 13" בדרום, שסיפר על התקפי החרדה שלו ועל הקושי להירדם, עשתה שירות מעולה לכולנו. לדברי ד"ר דניאל וסרמן־ברקוביץ, מומחית בנוירולוגיה ורפואת שינה מבית החולים שערי צדק בירושלים, בשבוע האחרון, מאז הריאיון איתו, חל שינוי אמיתי. "יותר ויותר אנשים מוכנים לפנות לטיפול ולהודות שקשה להם. כל הכבוד לאלמוג", היא אומרת. "נראה לי שגם בתקשורת הבינו שחייבים להוריד הילוך ולאפשר לכתבים לנוח, כי אי־אפשר להמשיך להלחיץ אנשים עד אמצע הלילה במשך תקופה ממושכת.
"אנחנו נמצאים כרגע בשלב המעבר העדין שבין הטראומה האקוטית שכולנו חווינו ובין פוסט־טראומה שעלולה להתפתח אצל 20%-15% מאיתנו. כדי למנוע את התפתחותה, צריך בראש ובראשונה לעזור להם לישון".
למה השינה קריטית כל כך?
"במהלך השינה המוח מנקה ומפריד בין האזור שאחראי לרגשות לאזור שאחראי לזיכרונות. המנגנון הזה מפריד בעצם בין הזיכרון לרגש, וכך אנחנו יכולים לזכור שהרגשנו בלי להרגיש. אני יכולה לפחד ואני יכולה לזכור שפחדתי - ואלה דברים שונים לגמרי. אני יכולה לחוות את הפחד המלווה בזיעה ובדפיקות לב, ואני יכולה להיזכר שפחדתי בלי להרגיש את הפחד. את כל התהליך הזה עושה עבורנו שינה נכונה ובריאה".
כלומר, המנגנון הזה נפגע אצל רבים בשבועות אלה.
"כמעט אצל כולנו. אני מטפלת כנוירולוגית גם במרפאות בצבא, ואחרי השבוע הראשון שבו כולם נשלחו לתפקידי חירום, עכשיו אני כבר רואה חיילים וחיילות שהמצב משפיע עליהם מאוד, כולל חוסר יכולת לישון וכל מה שכרוך בכך בנוגע לתפקוד שלהם במשך היום. גם במרפאת השינה שלי בשערי צדק, למרות שהתורים אליה נקבעו מראש, רואים שבעיות שינה שכבר היו קיימות מחריפות עוד יותר".
בהפרעות שינה, בדומה לתהליך של אבל, יש גלים שונים והטיפול בהתאם, מסבירה ד"ר וסרמן־ברקוביץ. "במעגל הראשון מצויים אלה שמתמודדים עם טראומה קשה וזקוקים לטיפול אינטנסיבי מאוד על ידי עובדים סוציאליים ועובדי בריאות הנפש. בקהילה אנחנו פוגשים יותר את המעגלים השניים והשלישיים של אנשים שצורכים למשל המון חדשות ולא ישנים בגללן. אפילו מתמחות שלי במחלקה אמרו שהן לא מצליחות לישון בגלל האירועים, גם חברים שלי מתלוננים, זה קיים בכל המעגלים.
עוד כתבות בלאשה
3 צפייה בגלריה
"אפילו מתמחות שלי במחלקה אמרו שהן לא מצליחות לישון". ד"ר דניאל וסרמן־ברקוביץ
(צילום: אלבום פרטי)
"חשוב להבין שבהיבט נוירולוגי, הסטרס של המעגלים השונים יכול להגיע לאותה רמה. אדם שצפה בסרטון מפחיד מאוד, שיש בו דברים איומים ונוראיים, יכול לפתח חוויה טראומטית כמעט כמו מישהו שחש את החוויה על בשרו. אבל הטיפול בכל אחד מהם שונה. אני יכולה להנחות מישהו שניזון מחדשות להפסיק לצפות בהן משעה מסוימת, לעבור לראות משהו נעים או לקרוא ספר, לעשות דברים כדי להתנתק. אבל עם אנשים שעברו את הדברים האיומים וחווים בכל רגע את הטראומה בראשם מחדש - העבודה אחרת, מתמקדת בבריאות הנפש".
הנתונים המחקריים, אומרת ד"ר וסרמן־ברקוביץ, מדגישים את חומרת הבעיה: 80% מהאנשים אחרי טראומה סובלים מאינסומניה (נדודי שינה) על שלוש צורותיה: קושי להירדם, התעוררות באמצע הלילה וקושי להירדם שוב או התעוררות מוקדמת מהרצוי. 65% סובלים מיקיצות לאורך הלילה, 50% מסיוטים ו־52% מפחדים ללכת לישון.
האם לכל סוג של הפרעת שינה יש טיפול אחר?
"בגדול, העקרונות שחשוב לשמור עליהם נכונים לכל ההפרעות (ראו מסגרת בהמשך), אבל לאלפי מפונים מבתיהם יש קושי מיוחד. ברגע שאת לא בבית שלך, אלא בחדר במלון למשל עם כל המשפחה, קשה למצוא תנאים אידיאליים לשינה - היגיינת השינה ודאי נפגעת. למרות הקושי, ההמלצה שלנו היא כן לנסות לעשות טקס שינה מסוים, להקפיד לקום בבוקר ולא להישאר לשכב במיטה, לצאת ולטייל, לעשות פעילות גופנית במהלך היום, להיחשף לאור".
האם מומלץ להשתמש בכדורי שינה?
"אני מציעה לא להזדרז להגיע לפתרונות האלה, כי יש כל מיני תרופות שפוגעות במנגנון השינה הטבעי של המוח. גם תרופות פסיכיאטריות צריך לשקול בזהירות כי בשלב האקוטי הן יכולות לפגוע בשינה ורק בטווח הארוך - אחרי כשישה שבועות - הן מביאות אפקט של הרגעה".
"לסיכום, אני חושבת שכולנו כרגע קצת בניסוי. לא חווינו מעולם דברים כאלה. אנחנו מדינה למודת מלחמות, אבל זה אירוע שלא נתקלנו בו בעבר. למעשה, כולנו יחד לומדים תוך כדי תנועה".
כך תישנו טוב יותר
לעשות
- הפרדת אזור השינה מכל חדר אחר: הפרדה פיזית שגורמת גם להפרדה מנטלית, פה אני ערה ופה אני ישנה, פה אני דואגת ופה אני לא דואגת.
- טקס שינה: הטקס שעושים לילדים (מקלחת, סיפור ולילה טוב) יכול להיות מצוין גם למבוגרים.
- הגבלת זמן השכיבה במיטה: לא נרדמתן? צאו מהמיטה כדי לא לפתח תסכול.
- לאמץ פעילות כלשהי שעושה טוב ונעים לפני השינה.
- סגירת מסכים: אין טלפונים במיטה.
- פתרונות טיפוליים: CBTI (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי לבעיות שינה), EMDR (תרפיה באמצעות תנועות עיניים).
להימנע
- כדורי שינה - עלולים דווקא לפגום באיכות השינה.
- אלכוהול - מרדים מהר אך בהמשך מעורר ועלול לגרום לסיוטים במהלך הלילה.
- קנאביס - עלול לגרום לעוררות יתר ולא כדאי להתחיל להשתמש בו בזמן של טראומה אקוטית.
פתרונות טבעיים
"אין מספיק הוכחות מדעיות לגבי צמחי מרפא שאמורים להשרות שינה", מדגישה ד"ר דניאל וסרמן־ברקוביץ. "על חלקם, 'ולריאן' למשל, ששימש לפני מאות שנים כחומר מרדים, כבר יודעים שהם עשויים לעזור. כך גם תה קמומיל שמחמם ומרגיע.
"אנשים מבוגרים שנוטלים תרופות מרשם, צריכים להישמר מאוד", היא מזהירה. "לחלק מהתכשירים, שהם לכאורה טבעיים וצמחיים, יש אינטראקציה בעייתית עם מגוון תרופות".
