1. איפה תפס אותך 7 באוקטובר?
"היינו בחופשה בחו"ל, בדרך לשדה התעופה לטיסה חזרה, כשהתחלנו לקבל התרעות שקרה משהו בארץ. עוד לא היה ברור עד כמה זה חמור, ורק כשעלינו למטוס הבנתי מה קורה. כל הישראלים על הטיסה היו בשוק מהסרטון של הטנדרים הלבנים עם המחבלים שמסתובבים חופשי בשדרות. מצאתי את עצמי במהלך כל הטיסה דבוקה לאינטרנט. הקליטה לא הייתה משהו, וכל הזמן ניסיתי לעשות ריפרש רק כדי להבין מה קורה. וכן, כמו כולם, דחפתי לילדים מסכים ואייפדים".
2. את רואה מאז הרבה חדשות או שאת מצליחה להתנתק?
"במהלך החודשים הראשונים הייתי דבוקה למסך. עם זאת, היה לי חשוב שהילדים לא יהיו חשופים לטלוויזיה. כשיש ילדים קטנים – ליב תחגוג עוד מעט שמונה, אל בת שבע ודוד בן ארבע - קשה מאוד לתמרן בין התחושות הקשות והעצובות ובין הצורך לשמור על אווירה רגועה ונעימה בבית. לכן גם הפחתתי את זמן המסכים שלי, אבל זה בלתי אפשרי להתנתק ממה שקורה".
3. מתי התגייסת להסברה הישראלית בעולם ואילו תגובות קיבלת?
"אני זוכרת את עצמי בימים הראשונים של המלחמה, קמה באמצע הלילה, צופה בחדשות ובאינסטגרם, וכל הבוקר נשארת במיטה ורואה עוד ועוד זוועות. הייתה לי תחושה קשה של תסכול, של חוסר צדק, של כעס על העולם. חשבתי כמה זה בלתי נתפס שבעולם מסקרים את החדשות אצלנו באופן חד־צדדי. לא יכולתי להישאר אדישה. מאותו רגע, כל וידיאו, כל הסברה, תמונות קשות שראיתי, הרגשתי מחויבת לשתף. התגובות שקיבלתי היו די אטומות. אנשים שאני לא מכירה כתבו לי בפרטי, ואני ישבתי לילות שלמים ועניתי, בניסיון להסביר את הצד שלנו. לצערי, אנחנו מפסידים במלחמה על ההסברה".
5. האם חברים ידועים מהוליווד פנו אלייך כדי להבין מה קורה אצלנו?
"פנלופה קרוז היא דוגמה לאנשים שהתקשרו לשאול לשלומי, אבל אי־אפשר להגיד שהיא בצד הישראלי. כשראיתי את התוכן שהיא מעלה הבנתי שהיא התעניינה בשלומי, אבל לא עניין אותה לקבל הסבר על הסכסוך במזרח התיכון".
6. יש לך חברים מהעולם שאכזבו אותך בתגובה או בחוסר התגובה שלהם?
"בהחלט. אני לא רוצה לעשות פה ניים דרופינג, אבל היו כאלה. ניסיתי להתווכח, ניסיתי להסביר ולשנות את דעתם, אבל מהר מאוד הבנתי שהחדשות בעולם עושות שטיפת מוח שאין בכוחי לשנות".
8. למי הסרת עוקב בעקבות המלחמה?
"הסרתי כל כך הרבה שאני אפילו לא זוכרת למי וכמה. אין לי עניין לעקוב אחרי אנשים שהתגייסו לתמיכה ב'שחרור פלסטין' כשהם יושבים בתוך חיי הנוחות שלהם, במדינות ללא מלחמה, ללא שום ידע היסטורי, מבלי שביקרו מעולם בישראל או בעזה, וחושבים שיש להם מקום להשפיע על דעתם של אחרים".
9. ספרי על התגובה הכי מקוממת שקיבלת מעוקבים בחו״ל בעקבות 7 באוקטובר.
"היו רבות מדי. לשבת ולעשות בלוק לכל מיני מגיבים בהחלט עשה לי טיפה טוב".
10. היה פוסט שהתלבטת אם להעלות והחלטת לוותר?
"לקחתי באופן רציני מאוד את העובדות שאני משדרת לעולם. היו כל מיני סרטוני הסברה שלא היו מדויקים מספיק, ולא רציתי להעלות שום דבר שיאפשר למישהו אחר כך לא להאמין לי יותר, כמו המקרה של ג׳יג׳י חדיד, שסתם זורקת עובדות לעשרות מיליוני העוקבים שלה בלי לבדוק".
11. מה היית אומרת לאחיות חדיד לו היית פוגשת אותן באירוע?
"הייתי אומרת להן לקחת אחריות על הכמות הבלתי נתפסת של אנשים שמושפעים על ידן. הייתי אומרת להן שעם כל הכבוד לעובדה שסבא שלהן נולד איפשהו באזור - אם באמת אכפת להן והן רוצות להשפיע, שיבואו לבקר! שיראו בעצמן, במו עיניהן, ואז שידברו".
12. האם ביקרת פצועים?
"ביקרתי הרבה פעמים. כולם נכנסים ללב. במפגשים האלה אני מגיעה לחזק ויוצאת מחוזקת. באחד הביקורים האלה עברתי במסדרון וראיתי אלונקה שעליה ישב בחור. הנהנתי למשפחה שהקיפה את הבחור והמשכתי ללכת. פתאום אני שומעת אותו אומר: 'בר?' עשיתי כמה צעדים אחורה והלכתי אליו. משפחתו סיפרה לי שהוא אחרי ניתוח מאוד מאוד קשה. זו הייתה ממש המילה הראשונה שהוא אמר אחרי שיצא מחדר ההתאוששות. הוא דיבר חצי ברור וחצי לא, והוא חייך ורצה להצטלם איתי. כמובן שהצטלמנו ביחד. זו הייתה סיטואציה הזויה ובאותה נשימה משמחת ומרגשת מאוד. באותו ערב כבר ראיתי שהבחור המקסים הזה העלה את התמונה שלנו לאינסטגרם וכתב: 'יוצא מניתוח והדבר הראשון שאני רואה זה את בר רפאלי'״.
13. האם בוטלו לך תוכניות בעקבות העובדה שאת ישראלית?
"שבועיים מתחילת המלחמה היו אמורים להיות לי צילומים לקמפיין של חברת נעליים במדריד שאני הפרזנטורית שלה בשנים האחרונות. רציתי מאוד לנסוע. ממש הרגשתי שהנסיעה הזו היא קצת אור בקצה המנהרה, הזדמנות להרגיש נורמלית לרגע, לעבוד ולטוס בעולם למרות השנאה. רציתי משהו שיחזיר אותי למציאות כמו שהיא הייתה וכמו שהייתי רוצה שהיא תהיה. כמה ימים לפני כן, בגלל שבעלי נורא חשש שאני אטוס, כבר הייתי במגעים עם מאבטח אישי שילווה אותי מבוקר עד לילה וישב מחוץ לחדר במלון. יצא שהצילומים האלה אמורים היו לעלות לי יותר כסף משאני מקבלת, ועדיין רציתי לעשות אותם.
"ואז, ערב לפני הטיסה, משרד החוץ הוציא אזהרת מסע לכל הישראלים בכל העולם, ונאמר שמי שמוכרח לטוס - שיימנע מהבלטת סממנים ישראליים. מאחר שלי בערך מקועקע על המצח שאני מישראל, זה קשה מאוד. יצא שהייתי צריכה לבטל את העבודה הזו ערב לפני הטיסה, דבר שבחיים לא עשיתי. ב־25 שנה של קריירה, מעולם לא ביטלתי עבודה. הגעתי לצילומים אפילו עם דלקת גרון. לבטל את העבודה הזו ברגע האחרון היה לי מאוד קשה ועצוב. הספרדים אמרו, 'זה בסדר אם לא תבואי, אבל שתדעי שנבטל את החוזה העתידי איתך ובזה זה נגמר'. אמרתי להם: 'בסדר, אין לי ברירה'".
14. האם מאז שהפכת לאמא לשלושה את מגיעה פחות לאירועים בעולם?
"ממש לא. עד המלחמה נסעתי הרבה. אחרי 7 באוקטובר נסעתי רק לשבוע האופנה בפריז לתצוגה של סטלה מקרטני. היה לי חשוב מאוד להגיע ולהראות נוכחות, למרות הפחד והחשש מאנשים שיתנכלו לי כי אני ישראלית. אם סטלה החליטה שהיא לא נכנסת לפוליטיקה ומזמינה גם ישראלים וישראליות לתצוגה, אז אני חייבת להראות לה שהיא צודקת ולכבד את זה. לקחתי את אבא שלי בתור שומר ראש (צוחקת), ועל הדרך גם הרווחנו ביחד אחלה בילוי.
"בכל מקרה, בתקופה הנוכחית בעלי ואני לא רוצים לצאת מהארץ ביחד, כדי שאם יקרה משהו, שלא ניתקע שנינו בחו״ל ולא נוכל לחזור מהר לילדים. החלטנו שבימים אלה תמיד אחד מאיתנו יישאר בארץ".
15. במה שונה העונה השנייה של "רפאליס" מהראשונה?
"בעוד שהעונה הראשונה הייתה סביב החוויה של הכלא (הכוונה היא לתקופת המאסר של ציפי רפאלי, אמ"ר), העונה הזו (שמשודרת בימים ב'-ד' ב־22:00 ב־HOT3 וזמינה ב־HOT VOD וב־NEXT TV) מתמקדת בכיף, בנו כאנשים מתפתחים ובדרך שבה אנחנו חווים את החיים. יש הרבה יותר הומור, קלילות ופתיחות".
16. בעונה הראשונה הצטלמת בזמן הזרקת חומצה היאלורונית. באיזו תדירות את מגיעה להזריק?
"אני לא זוכרת מה עשיתי שצולם ומה לא, אבל אני לא מתביישת לרגע להגיד שאני עושה בוטוקס ומזריקה חומצה היאלורונית. הכול נעשה בגבול הטעם הטוב ובעדינות, ברמה מאוד מאוד טבעית. אני סומכת רק על הנשים של ATO CLINIC. אין לי תדירות קבועה. כשאני מגיעה לטיפול פנים שגרתי ונראה שאני זקוקה לזה, אני עושה".
17. באיזה מובן הספורט שאת עושה היום שינה את חייך ואת הגוף שלך?
"דווקא בשיא הקריירה שלי, כשהייתי הכי צריכה לשמור על תזונה וגוף, שמרתי פחות כי לא היה לי זמן. הייתי כל הזמן במטוסים. אכלתי אוכל של מטוסים, של שדות תעופה ושל מלונות, לא יכולתי לשמור ולא הצלחתי לעשות ספורט בקביעות. היום, כשמי שרואה אותי הכי הרבה הם לא צלמי אופנה אלא האמהות בגן, יש לי הרבה יותר זמן. אני מתאמנת כמעט כל יום, הגוף שלי שונה לגמרי ממה שהיה כשהייתי צעירה יותר, ואני הרבה יותר אוהבת אותו עכשיו. אני גם מרגישה יותר חיונית וערנית ויותר בטוחה בעצמי".
18. מה שלום אמא? היא עדיין הסוכנת שלך?
"בהחלט! מתחילת דרכי ועד היום היא מנהלת אותי, והיא אמא מדהימה. כמו תמיד, היא שמחה, מאושרת בחלקה, ילדותית לעתים ומנצלת כל רגע".
הריאיון המלא עם בר רפאלי מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
