היא לא ישנה הרבה כששירתה בצבא כלוחמת חילוץ והצלה. התפקיד הקרבי חייב אותה להיות כמעט כל היום על הרגליים, והגוף העייף התרגל להיות במצב הישרדותי. אבל אז התברר לנעם זיני שבשעות הלילה האמת נחשפת, וכשישנים בחדר עם עוד 12 לוחמות, האמת נשמעת חזק במיוחד. "זה התחיל עם שריקות וקולות מהאף, הרגשתי שהאוויר לא עובר כמו שצריך, ואז גיליתי מהחיילות שהיו איתי שבעצם התחלתי לנחור נחירות די קשות", משחזרת זיני. "אני, שתמיד אמרו לי שאני ישנה כמו דג, שקטה לגמרי, פתאום הייתי במצב חריג. הבנתי שמשהו פה קורה".
לא הרגשת כלום לפני שהחברות בחדר העירו לך?
"הייתי מאוד־מאוד עייפה, העייפות הייתה הרבה יותר קיצונית ממה שאי פעם חוויתי, אבל בתור לוחמת חשבתי שזה טבעי. רק כשהעירו לי על הנחירות, ולאט־לאט כבר הרגשתי את זה בעצמי, הבנתי שזה כנראה מעבר לזה ושאני חייבת לבדוק את העניין. זה לקח זמן, אבל בסוף התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה ושממש מזל שתפסנו את זה בזמן".
הסיפור של זיני (25), סטודנטית לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב המתגוררת בפתח תקווה, ממחיש את הבעייתיות הכרוכה בנחירות ובדום שינה אצל נשים. לפי מחקרים שבדקו את הנושא, התופעה מאובחנת פי שניים עד שלושה אצל גברים לעומת אצל נשים. אולם ייתכן שמדובר באבחון חסר הנובע מסימפטומים שונים של נשים וגברים שמקשים על זיהוי הבעיה אצל נשים (ראו הרחבה בהמשך) וגם מסטיגמה חברתית שלפיה מדובר בתופעה גברית. מחקר שנערך בשנת 2019 באוניברסיטת בן־גוריון מצא, שגם בקרב אנשים שהופנו לבדיקות שינה, נשים נטו פחות לדווח על נחירות מאשר גברים וגם העריכו פחות את עוצמתן. לכן מסקנת המחקר קוראת לרופאים להסתמך יותר אצל נשים על תלונות על עייפות קשה ביומיום כמדד לבעיות של דום שינה אפשריות. כידוע, הסיכון בחוסר אבחון של דום לב בשינה הוא רב, החל מדום לב ואירוע מוחי ועד בעיות של הפרעות קצב, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד.
לפני כשנה עברה זיני ניתוח שהקל את המצב באופן ניכר. אבל לפני כן ניסתה פתרונות אחרים, קיצוניים פחות, לבעיה. "בהתחלה אמרו לי שבגלל שאני נחשבת עם השמנת יתר, אם אוריד קצת במשקל זה יכול מאוד לעזור ואולי אפילו יפתור את הבעיה. ובאמת, אחרי הצבא ירדתי במשקל אבל עדיין ה-BMI היה מעט גבוה מהממוצע ולכן חיפשנו פיתרון אחר. הציעו לי גם לנסות את מכשיר ה־CPAP (סיפאפ) שמזרים חמצן, אבל פחות התחברתי לרעיון של לישון עם מסכה כזאת על הפנים. העדפתי את הפתרון הניתוחי".
נעם זיני: "גיליתי מהחיילות שהיו איתי בחדר שהתחלתי לנחור נחירות די קשות. אני, שתמיד אמרו לי שאני ישנה כמו דג, פתאום הייתי במצב חריג. הבנתי שמשהו פה קורה"
איך התבצע התהליך?
"אצלי זה הלך בשלבים. הניתוח הגדול כלל הסרת שקד שצמח לי מאחורי הלשון והפריע לנשום. בנוסף כרתו גם את השקדים הרגילים שאצלי היו מוגדלים. עברתי ניתוח חדשני רובוטי, ההחלמה הייתה קשה מאוד כי נאלצו גם לחתוך חתיכה קטנה מהחלק האחורי של הלשון, אבל התוצאות בהחלט מספקות ושוות את זה. בבדיקה שעשיתי לאחרונה ראו שכבר אין לי דום נשימה, ויצאתי מכלל סכנה וזה מה שחשוב".
במהלך האבחון והטיפול הרגשת חריגה, כבחורה צעירה שסובלת מהבעיה?
"יש כאן באמת עניין שאנחנו כנשים פחות מודעות לעניין הנחירות. מאחר שישנתי עם הרבה בנות בצבא, ראיתי שזה לא כל כך חריג. אבל כשזה מגיע לעניין של סכנות של דום שינה, זה כבר סיפור אחר וחייבים להתייחס לכך ברצינות. בגיל שלי אנחנו עוד נורא צעירות ובטוחות שכל הבעיות מתחילות מאוחר יותר, אבל מתברר שגם אצלנו זה יכול לקרות, וחשוב לי לפנות דווקא לקהל הצעיר, שלא יחשוש להיבדק. הבדיקה במעבדת שינה יכולה להציל חיים".
נשים מתמידות יותר
ד"ר גבריאל נקש, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים, נחירה ודום נשימה בשינה בא.ר.ם, המרכז הרב־תחומי לרפואת אא"ג ובמרכז הרפואי שיבא, ביצע את הניתוח של נעם זיני. לדבריו, רוב המטופלים שלו הם גברים או ליתר דיוק, זוגות, שבהם הגבר נוחר והאישה סובלת. "זה הטייפקאסט", הוא מציין. "בממוצע, גברים באמת נוחרים יותר מנשים, והסימפטומים של דום נשימה אצלם כרוכים בנחירות קשות מאוד. אבל זה לא אומר שנשים לא סובלות מהתופעה. אצלן דום נשימה לא מתבטא בדרך כלל בצורה דרמטית, אלא יותר כהפרעה באיכות החיים: עייפות, הפרעה בריכוז, מצבי רוח, כאבי ראש בשעות הבוקר. התסמינים האלה יכולים להיות קשורים לאינספור בעיות ופשוט פחות נוטים לייחס אותן לדום השינה. כשאישה מגיעה לרופא המשפחה ומתלוננת על בעיות כאלה, מה הסיכוי שהוא יחשוד שמדובר בהפרעת נשימה חסימתית בשינה?".
ד"ר גבריאל נקשצילום: אפרת בן יוסףממה נובע ההבדל בין גברים לנשים בהיבט הזה?
"נתחיל בכך שהאנטומיה שונה: מאחר שגברים גבוהים יותר בממוצע, אז גם נתיב האוויר שלהם בין האף לקנה ארוך יותר, וזה האזור שנסתם וגורם לדום נשימה. גורם נוסף הוא העניין ההורמונלי. מחקרים הראו כי הפרוגסטרון מגן על נשים מחסימה, כי הוא מעודד טונוס שרירים גבוה בדופנות הלוע ובנתיב האוויר. לכן נשים מוגנות יותר, הגנה שפוחתת במהלך המנופאוזה - ואכן נשים בגיל הזה פונות יותר לאבחון ולטיפול. יש עוד גורם שאופייני יותר לגברים - השמנה צווארית אשר משפיעה לרעה על הלוע. כל אלה מסבירים את העובדה שאצל גברים רואים יותר הפסקות מלאות ודרמטיות בנשימה במהלך השינה, ואצל נשים לרוב ההפסקות חלקיות ולכן גם פחות מאובחנות".
האם נשים גם פחות מוכנות לטפל בבעיה?
"המחקרים הבינלאומיים מראים שההיענות לטיפולים זהה אצל גברים ונשים. התחושה שלי היא שנשים נענות יותר לטיפולים שמרניים מאשר גברים, כמו מכשירי CPAP ואחרים. מספר המטופלות שמשתמשות במכשיר גבוה יותר".
למי מתאים הפתרון הכירורגי?
"גם לגברים וגם לנשים, והיתרון הגדול שלו הוא שהוא לא מצריך טיפול ממושך וגם לא התמדה. אבל לפני שנכנסים לתהליך של ניתוח, חשוב מאוד להבין אנטומית איפה נמצאת החסימה ולהתאים את הפתרון במדויק. אין ניתוח אחיד לכולם. בדיקה אנדוסקופית מסוימת נותנת אינדיקציה טובה ומעלה את סיכויי ההצלחה של הניתוח שנבחר".
ד"ר גבריאל נקש: "גברים נוחרים יותר מנשים, והסימפטומים של דום נשימה אצלם כרוכים בנחירות קשות מאוד. אבל גם נשים סובלות מהתופעה, שמתבטאת בעייפות, במצבי רוח ובכאבי ראש בבוקר"
מהם הסיבוכים ותופעות הלוואי שעלולים להתרחש אחרי ניתוח?
"הסיבוכים בהתחלה קשורים להפרעת בליעה זמנית אחרי הניתוח. לעתים יכולה להיות גם הפרעה בחוש הטעם. מעבר לכך יש כאבים הכרוכים בכל ניתוח שמתבצע בגרון, אשר יכולים להימשך כמה שבועות. מדובר בניתוח שנחשב לכואב יחסית".
ומה סיכויי ההצלחה?
"לא גבוהים מאוד - 70%-60%. אבל, ויש כאן אבל גדול, אם משווים למכשיר ה־CPAP, שברוב המקרים המטופלים לא מצליחים להתרגל אליו ולא משתמשים בו, ברור שניתוח עדיף. אני חייב לומר שאף אחד מהטיפולים לבעיית דום בשינה אינו מושלם. הפתרונות הלא ניתוחיים דורשים התמדה לזמן ארוך. לניתוחים יש, כאמור, הבעיות שלהם, אבל לנוכח הסיכונים הכרוכים בדום שינה - אימוץ פתרון נכון הוא חיוני".
"בעלי נבהל מהנחירות שלי"
הסיפור של שולה משרקי, בת 52, סייעת בבית ספר יסודי המתגוררת ברעננה, קצת שונה. אצלה הבעיה הוסוותה בשל בעיות רפואיות אחרות.
"אני מאובחנת כבר כמה שנים עם פיברומיאלגיה, וחשבתי שהעייפות הקשה שאני סובלת ממנה נובעת מזה. התשישות שלי הייתה ברמה חריגה: ניקרתי בעבודה, יכולתי לקום משינה ואחרי שעתיים לחזור לישון. אני גם סובלת ממיגרנות קשות מאוד וקצת בעיות בזיכרון. אבל גם כאן ידעתי שזה יכול להיות קשור לפיברו ולכן לא חשבתי בכלל על אפשרות אחרת".
מה הביא לשינוי?
"בעלי שם לב שאני מפסיקה לנשום במהלך השינה ונבהל. תמיד נחרתי, אבל חשבתי שזה גנטי כי גם ההורים שלי נחרו. רק כשהבנתי שזה מעבר לזה, הלכתי להיבדק. במסגרת הבדיקות שעברתי גילו שיש לי חסימת נשימה בשינה בדרגה חמורה".
מלבד העייפות, עד כמה התופעה מפריעה לך בחיי היומיום?
"יש בקרים שבהם אני מתעוררת עם חך נפוח, כמו בצקת, ומרגישה שאני צריכה לפתוח את הפה יותר כדי לנשום".
שולה משרקי: "אני מאובחנת כבר כמה שנים עם פיברומיאלגיה, וחשבתי שהעייפות הקשה שאני סובלת ממנה נובעת מזה. התשישות שלי הייתה ברמה חריגה - ניקרתי בעבודה, יכולתי לקום משינה ואחרי שעתיים לחזור לישון"
אילו פתרונות ניסית?
"בהתחלה התאימו לי מכשיר CPAP שמזרים חמצן דרך האף, אבל ניסיתי לישון איתו כמה לילות והיה לי ממש קשה להירדם. גם ככה אני מתקשה לישון בגלל הפיברו כי הכאבים מעירים אותי, אז המסכה שמחוברת לפנים הציקה לי מאוד וממש לא התאימה לי. אגב, אח שלי, שגם הוא סובל מאותה הבעיה, מסתדר מצוין עם המכשיר. יש פתרון נוסף - שימוש בסד שמקדם את הלסת התחתונה, אבל הוא לא יכול לפתור את הבעיה שלי. בסופו של דבר אצטרך כנראה ללכת על פתרון ניתוחי. אני חוששת מההחלמה הקשה, אבל אין לי ברירה".
את מכירה נשים נוספות שסובלות מהבעיה?
"אני מכירה שתי נשים שמודות בזה. הרוב לא מדברות על הבעיה".
4 דרכים עיקריות למנוע דום נשימה בשינה
"נשים מתביישות להודות שהן נוחרות בגלל הסטיגמה החברתית, במחשבה שזו תופעה גברית באופייה. לכן הן גם פחות מדברות על זה, וכך המידע החשוב פחות עובר ביניהן", אומרת ד"ר ענת גביש, בעלת מרפאה לטיפול בכאבי פנים והפרעות במפרקי הלסת, בנחירות ודום נשימה בשינה.
ד"ר ענת גבישצילום: מהאלבום הפרטיבנוסף, גברים בדרך כלל ישנים מצוין ופחות שומעים את הנחירות של בנות הזוג שלהם, ולכן נשים פחות מקבלות פידבקים מהפרטנרים שלהן שיש בעיה. כל עוד מדובר בנחירות בלבד, זו הפרעה חברתית בלבד. אבל כשהן מהוות סימפטום להפרעה רחבה יותר, שקשורה בחסימה לדרכי האוויר בשינה – דום נשימה בשינה - יש לכך משמעות בריאותית גדולה, ולכן יש להעלות את המודעות בקרב נשים כדי שיבינו את חשיבות העניין", מדגישה ד"ר גביש, שהייתה בעבר גם אחראית על תחום כאבי פנים ולסתות במחלקות כירורגיה פה ולסת בבתי החולים בילינסון וקפלן. היא מאמינה בבחינה מעמיקה של הבעיה ובמציאת הפתרון המדויק ביותר. "בגדול, אין טיפול טוב ונעים, אבל יש ארבעה מסלולים מרכזיים שצריך לבחון", היא מפרטת:
מסלול התנהגותי: "שינויים באורח החיים הכוללים, למשל, ירידה במשקל. אפילו הפחתה של חמישה ק"ג יכולה לעזור, בעיקר אם מדובר רק בבעיה של נחירות; גם הימנעות מאלכוהול, שמפחית את הרגישות הסנסורית ומעכב התעוררות כשצריך, עשויה לסייע; הימנעות משינה על הגב כי בתנוחה זו בסיס הלשון צונח ומעבר האוויר נעשה צר יותר. אפשר לשים כדור טניס בפאוץ' מתחת לגב כדי שלא יהיה נוח לישון כך; כמו כן מומלץ להימנע מתרופות שינה שמעכבות את המנגנון הטבעי שמעיר אותנו כדי לא להיחנק. לפעמים עם נחירות בלבד המסלול ההתנהגותי מספיק".
ד"ר ענת גביש: "גברים בדרך כלל ישנים מצוין ופחות שומעים את הנחירות של בנות הזוג שלהם. לכן נשים פחות מקבלות פידבקים מהפרטנרים שלהן שיש בעיה"
מכשיר CPAP: "המכשיר מחדיר, בעזרת מסכת פנים, אוויר בלחץ חיובי וקבוע לדרכי האוויר כדי להשאיר אותן פתוחות. זה הפתרון הכי יעיל והכי מתאים לדום נשימה חמור. הבעיה היא שקשה מאוד להסתגל אליו. מעבר לאפקט הפסיכולוגי, קשה מאוד לנשום נגד האוויר הנכנס, וכדי שהוא יהיה אפקטיבי צריך לישון איתו לפחות ארבע שעות במשך ארבעה לילות בשבוע".
התקנים דנטליים: "מדובר בפלטה אורתודנטית, שמושכת את הלסת התחתונה החוצה בזמן השינה. הטיפול יעיל מאוד לנחירות ולדום נשימה במצב קל עד בינוני. בדום נשימה חמור היעילות אינה מספיקה. מבחינה אסתטית, אפשר להבחין בפלטה רק אם מביטים לתוך הפה, אבל קרוב לוודאי שאנשים שמחפשים בן זוג חדש, לא יתלהבו מפתרון כזה. חשוב לדעת שהתאמת הפלטה צריכה להיעשות על ידי איש מקצוע דנטלי ביחד עם רופא מטפל שבודק את ההשלכות.
ניתוח: כפי שהוסבר בכתבה, מדובר בהליך כירורגי שכולל החלמה קשה. "הניתוח לא תמיד מוכח כפתרון לטווח ארוך", מציינת ד"ר גביש. "חשוב שהוא יבוצע על ידי רופאי א.א.ג שמתמחים בתחום, לאחר בחינה מדוקדקת של הבעיה ובמקרים שיש אינדיקציה ברורה להצלחה".
