בעקבות האסון במגרש הכדורגל ביישוב מג'דל־שמס, שבו נרצחו 12 ילדים ועשרות נפצעו מפגיעת רקטה, החלה תופעה מעוררת דאגה ביישוב הדרוזי: עשרות נשים מיניקות העידו שכמות החלב שלהן ירדה ושהן מתקשות להיניק את ילדיהן.
"פנו אליי שני רופאי משפחה שסיפרו שלפחות ל־50 נשים יש כמות חלב לא מספקת מאז האסון. חלקן ילדו לפני שבועיים וחלקן לפני שנה. חלקן איבדו קרוב משפחה, חלקן היו נוכחות במקום, ואחרות רק שמעו על האירוע", מספרת לאנה בריק, מדריכת ההנקה הראשונה במגזר הדרוזי, תומכת לידה ומלווה לאחר הלידה. "פנתה אליי אישה שילדה לפני חודשיים, ובן דודה נרצח במגרש. היא סיפרה שהיא מיניקה ומיניקה והתינוק לא שבע. פתאום השדיים שלה התרוקנו. התינוק לא אכל, צרח ובכה. היא הייתה בחוסר אונים מוחלט".
כדי לסייע למיניקות במג'דל־שמס, פנתה בריק לד"ר ג'ינה ויסמן, רופאת הנקה IBCLC עם ותק של 25 שנה בתחום, לשעבר יו"רית האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה, וכן ליועצת ההנקה IBCLC אור כהן.
"כדי שהחלב ישתחרר מהשד ונוכל להיניק, אנחנו זקוקות להפרשת הורמון הנקרא אוקסיטוצין, המכונה 'הורמון האהבה'", מסבירה כהן. "כשההורמון מופרש מהמוח, החלב יכול להשתחרר. במצבים של סטרס וטראומה, כשהאמא מנסה להיניק את התינוק ומודאגת בגלל המצב, הלחץ עלול להפריע להפרשת האוקסיטוצין ולהקשות על החלב להשתחרר. זה יכול לקרות לנשים שעברו טראומה, אבל גם לכאלה שרק שומעות את החדשות הרעות ומרגישות פגיעה בביטחון הקיומי שלהן".
לדברי ויסמן, היא פגשה נשים רבות שהתמודדו עם הפחתה בכמות החלב מאז 7 באוקטובר: "אנחנו כיועצות הנקה מסייעות לאמהות רבות שמתקשות להיניק בעקבות הטראומה שחוו, ביניהן כאלה שיש להן קרוב שנחטף או נהרג. לנפש שלנו יש השפעה על הגוף, ואחת הדרכים לטפל בבעיית ההנקה היא לנסות להפחית את המתח".
האם הנשים במג'דל־שמס שקלו לתת לתינוקות תמ"ל או חלב של נשים אחרות, עד שהמצוקה הנפשית שלהן תשתפר?
בריק: "בדת הדרוזית יש חשיבות לשמירה על מה שנכנס לגוף, בלי לערבב בין הדתות. החלב נוצר מהדם שלנו, כך שהדרוזיות לא נוהגות להשתמש בחלב של אחרות. גם דרוזיות אחרי לידה עם חשש לאנמיה מעדיפות להימנע מקבלת מנות דם".
ויסמן: "הנשים רצו להמשיך להיניק. היה להן חשוב לעשות את זה ולא לוותר על ההנקה. בנוסף, כשנותנים תמ"ל יש סיכון להפסקת ההנקה, ויש גם תינוקות שעלולים להיות אלרגיים לתמ"ל".
כהן: אימא סיפרה שכשהחזיקה את התינוק חשבה שאולי זאת הייתה טעות להביא ילד לעולם אכזרי שכזה
לפי הנתונים של מב"ת לרך (מצב הבריאות והתזונה בתינוקות) שאסף משרד הבריאות בשלוש השנים האחרונות, 92% מהיולדות במגזר היהודי מתחילות להיניק לאחר הלידה. כשהתינוק מגיע לגיל חודשיים, שיעור ההנקה יורד באופן ניכר ורק כמחצית מהנשים מיניקות. כשהתינוק בן חצי שנה, כ־20% מהנשים ממשיכות להיניק. במגזר הדרוזי שיעור ההנקה גבוה יותר באופן גורף. "אצלנו כל היולדות מיניקות. ב־14 שנות הניסיון שלי כמדריכת הנקה לא יצא לי להיתקל ביולדת שלא היניקה. רוב הנשים מיניקות בין חצי שנה לשנה. לכן, כשהנשים פתאום לא יכלו להיניק היינו זקוקים לעזרה בדחיפות", אומרת בריק.
בריק פרסמה קול קורא לנשים שמתקשות להיניק מאז האסון, וד"ר ויסמן וכהן נרתמו מיד למשימה ונסעו מביתן שבמושב בארותיים למג'דל־שמס כדי לערוך מפגש עם הנשים של הכפר. "המפגש נערך בקליניקה של לאנה. הגיעו 22 נשים עם תינוקות בני גילאים שונים, ויצרנו מעגל נשים חזק ועוצמתי. הנשים דיברו על הקושי ועל התחושות הרעות שחוו מאז האסון. אחת מהן סיפרה שכשהחזיקה את התינוק חשבה שאולי זאת הייתה טעות להביא ילד לעולם אכזרי שכזה. הן היו לבושות בגדי אבל שחורים, הביעו בקול את הכאב שלהן, וזה עזר להן להבין שהן לא לבד", מספרת כהן. "יש במגזר הדרוזי מיתוס שלפיו העצב עובר בחלב, ורבות חשבו שאולי בגלל זה לא כדאי להן בכלל להיניק".
ויסמן: "הסברנו לנשים שדווקא עכשיו חשוב מאוד לקרב אליהן את התינוק ולחבק אותו, גם אם הן לא מיניקות. במחקר מצאו שבמצב של טראומה, הטיפול ביונק עוזר לווסת את הפיזיולוגיה של הגוף שלנו ולהפחית יתר לחץ דם. בנוסף, כשאנחנו במתח ועוצרות את הנשימה, קצב פעימות הלב מתגבר. כשאנחנו לוקחות נשימה עמוקה, קצב פעימות הלב יורד והמתח פוחת. לכל זה יש השפעה על הורמון האוקסיטוצין, וזה עוזר להגביר את כמות החלב בהנקה".
איך המפגש עזר לנשים
בריק: "הוא עבד כמו קסם. הנשים סיפרו שהן חשו טוב יותר מבחינה נפשית ושמאז יש שיפור משמעותי בכמות החלב שלהן".
