לפני חצי שנה הצטלמתי לשער 'לאשה' לכבוד ולנטיינ'ס דיי, יום האהבה, ביחד עם עוד חמש בנות זוג של חטופים: מירן זיו, מירב טל, איילת בנימין, ג'ניפר מאסטר ואסנת פרי. תחת הכותרת 'הלב שלי בעזה' קראנו לשחרורם של אהובינו. לא תיארתי לעצמי שתעבור חצי שנה מאז הכתבה ההיא, ועדיין לא נדע שום דבר על גורלו של בן זוגי, אליה כהן, שנמצא בשבי חמאס כבר יותר מ־300 ימים.
מבחינתי אני חיה כל יום את אותו יום שבו אליה נחטף לעזה. כל יום אני קמה ונלחמת למען שחרורו, ואמנם לא תמיד אני מצליחה להזיז הרים, לפעמים גם לא אבנים, אבל אני עושה את כל מה שביכולתי כדי שהוא יחזור. בחודשים הראשונים נסעתי לא מעט במסגרת משלחות הסברה בכל העולם כדי להשאיר את אליה בתודעה הציבורית. היום אני נוסעת הרבה פחות, כי אנחנו כבר לא מעניינים את העולם ואנשים פחות רוצים לשמוע אותנו.
ההודעה האחרונה שזיו קיבלה מאליה
(צילום: שמוליק דודפור)
אני משתדלת לא לעקוב אחרי ה'כן עסקה, לא עסקה', מעדיפה לא לשמוע ובטח לא לנסות לקרוא בין השורות. חבל לבזבז את האנרגיה שאין לי על הדברים האלה. ממילא אין שום שינוי ואין חדש תחת השמש, ואם יהיה משהו ממשי, זה כבר יגיע לאוזניים שלי. אם אליה הוא חלק מהעסקה, זה יגיע עד אליי.
אני יודעת שהגברים הצעירים ישוחררו אחרונים, אבל המטרה שלנו היא שאליה ישוחרר במסגרת החלק ההומניטרי, כי הוא חולה אפילפסיה וזו מחלה מסכנת חיים. כולנו שמענו לפני כמה חודשים על עומר, הבן של אורנה ומשה דץ, שנפטר מהמחלה הזאת, אז כמובן שאני דואגת, בעיקר שאליה נמצא במצבי לחץ קיצוניים.
הכרתי את אליה לפני שמונה שנים, כשהיינו בני 19. שנינו השתייכנו לקהילות של מוזיקת הטראנס בארץ והכרנו בפורומים השונים. בגיל 19 שלחתי לו הודעה באינסטגרם, ומאז אנחנו יחד, צמודים. גרנו יחד ביחידת דיור בבית של ההורים שלי בתל־אביב.
אליה הוא החבר הכי טוב שלי. אחרי שהוא נחטף אמא שלו סיפרה לי שהוא תכנן להציע לי נישואים. הוא קנה טבעת וסיפר לכולם, חוץ ממני, כי הוא רצה לעשות לי הפתעה. ב־1 בינואר היינו אמורים להיות בתאילנד, כבר היו לנו כרטיסים, והוא כנראה רצה להציע לי שם.
אני חולמת על הרגע שהוא חוזר, חולמת על החתונה שהוא תכנן לנו, שעוד תתקיים בעזרת השם. יש בינינו אהבה גדולה. אני לא מאמינה שאנחנו מתקרבים לט"ו באב, יום האהבה, והוא עדיין לא פה. אני לא מתכוונת לחגוג, אלא אם הוא יחזור ואז נחגוג בגדול. כמו שלא חגגתי את ולנטיינ'ס כך גם לא אחגוג את ט"ו באב, כי איך אפשר לחגוג את יום האהבה כשאהבת חיי לא פה?
בדמיונות שלי יש רק מחשבות טובות, אני לא מכניסה לעצמי שום מחשבות רעות לראש. מבחינתי הוא חוזר בריא כמה שאפשר יחסית לשבי. אני מתפללת שהוא יחזור באותו משקל, שלא חלילה מרעיבים אותו שם, שיחזור עם חיוך ונוכל להמשיך מאותה נקודה שבה נפרדנו.
אני מודעת לעובדה שמחכה לו שיקום ארוך, מדברים על זה שכל יום בשבי זה שנת שיקום לפחות. כמו שאני מכירה את אליה הוא מספיק חזק כדי להתגבר על הכול, אבל אני לא באמת יודעת באיזה תנאים הוא מוחזק ומה הוא עובר שם. אני מאמינה שיהיה בסדר, זה מה שמחזיק אותי, כי בלי אמונה לא הייתי שורדת".
עדיין בשבי
זיו עבוד, מירן זיו, מירב טל, איילת בנימין, ג'ניפר מאסטר ואסנת פרי על הופיעו על שער "לאשה", בפברואר 2024. זמן קצר לאחר פרסום השער נודע כי יאיר (יאיא) יעקב, בן זוגה של מירב, נרצח ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועה. במאי נמסר כי רון בנימין, בעלה של איילת, נרצח ב־7 באוקטובר וגופתו חולצה מעזה. ב־3 ביוני נודע שחיים פרי, בעלה של אסנת, מת בשבי חמאס. ב־8 ביוני חולצו אנדריי קוזלוב של ג'ניפר ושלומי זיו של מירן, לאחר 246 ימים בשבי חמאס. אליה כהן, בן זוגה של זיו, עדיין נמצא בשבי ביחד עם עוד 114 חטופים וחטופות.
