גיניקולוג הפנה אליי אישה בת 30 שהתלוננה על צריבה קשה באיבר המין אחרי קיום יחסים. היא כבר ביקרה אצל שלושה גינקולוגים ועברה את כל הבדיקות האפשריות, כולל ביופסיות, אבל הבדיקות לא העלו ממצא מיוחד. התבקשתי לחוות את דעתי שמא מדובר במשהו נפשי.
בתום תחקור יסודי של של זיכרונותיה ממפגשיה המיניים התברר שהצריבה לא הופיעה בכל המקרים: עם שלושה מהפרטנרים כן, עם שניים לא. ומתי אף פעם לא? כאשר בן הזוג עשה שימוש בקונדום. כשזה בלי קונדום, היא דיווחה, ״הרבה מאוד פעמים אני נתקפת בכאב נוראי״. היא הוסיפה שבאותן פעמים התפתח גם גרד באיבר המין, שלֻווה בהתעטשויות ובהרגשה שהיא מנוזלת. האבחנה: אלרגיה לזרע.
לכאבים או לצריבה אחרי קיום יחסי מין עשויות להיות סיבות רבות: זיהום חיידקי, זיהום פטרייתי, זיהום ויראלי, פציעה בדרכי המין או מחלות דלקתיות של איברי המין, וזו לא הרשימה המלאה. הבדיקות הגינקולוגיות שנערכו לאישה שהופנתה אליי שללו את כל אלה. היא נמנית עם אותן נשים שגופן מזהה מגע עם זרע או עם חומרים מסוימים שנמצאים בו (למשל, כאלה שמקורם במזונות שאכל הפרטנר), ובעקבות הזיהוי נוצרת תגובה אלרגית, לעתים חריפה במיוחד. מה שמעיד על כך בבירור הוא שכאשר בן הזוג חוסם מגע ישיר עם הנרתיק באמצעות קונדום ונמנעת החשיפה לזרע, הבעיה לא קיימת כלל.
לתופעה הזו יש כל מיני הסברים, אבל השורה התחתונה היא שלאישה שסובלת ממנה קשה מאוד לקיים יחסי מין כשאין מחסום פיזי שימנע פיזור זרע בנרתיק שלה.
מה הפתרונות?
אפשר להשתמש בחומרים אנטי־אלרגיים, דוגמת משחות למריחה מקומית או בתרופות אנטי־היסטמיניות לאלרגיות. אפשר גם לפנות לאלרגולוגים, רופאים שהמומחיות שלהם היא זיהוי מקור האלרגיה. ניתן גם לעבור דֶסֶנְטיזציה (הקהיה, הפחתת רגישות) - טיפול שחושף תחילה את המטופלת לזרע מדולל מאוד, ובכל שלב בהמשך עולה מינון הזרע. כך נוצרת בהדרגה עמידות גבוהה יותר למקור הצריבה, והגוף מתרגל לחשיפה לזרע. מובן שאם הבעיה לא נפתרת באחת הדרכים, משלבים בין הטיפולים.
אלרגיה לזרע לא מסתכמת רק במגע מיני מכאיב, היא עלולה להביא גם לירידה בפוריות. הסיבה העיקרית היא כמובן הקושי לקיים יחסי מין ללא מחסום שחוצץ בין הזרע לנרתיק. פרט לכך, לפעמים הנוגדנים שבהם עושים שימוש כדי להתגבר על הבעיה, עלולים לפגוע בפוריות. בכוונה הדגשתי שזה רק לפעמים, שכן ההשלכה הזו אינה מתרחשת תמיד, לפעמים זה קורה ולפעמים לא.
"הכי חשוב הוא להכיר בעצם קיומה של האלרגיה וכמובן, לא להתמהמה בטיפול. בעבר הלא רחוק חשבנו שמדובר בתופעה נדירה למדי, אבל כיום ברור שהיא נעשית שכיחה יותר ויותר"
אבל, הכי חשוב הוא להכיר בעצם קיומה של האלרגיה וכמובן, לא להתמהמה בטיפול. בעבר הלא רחוק חשבנו שמדובר בתופעה נדירה למדי, אבל כיום ברור שהיא נעשית שכיחה יותר ויותר. ייתכן שזו תוצאה מחשיפה למיני חומרים סינתטיים, יכול להיות שהמודעות הגבוהה יותר לנושא מביאה עוד ועוד נשים למרפאות, וייתכן שיש כאן שילוב בין הדברים.
מודעות גבוהה או לא, מהיכרותי עם נשים לא מעטות שסבלו קשות מאלרגיה לזרע, אני יכול להעיד שחלקן פנה לטיפול רק בשלב הטיפוס על הקירות. מתוכן היו שנואשו מהאבחנות המוקדמות שלא זיהו את הבעיה, והיו גם מי שדקלמו לי את השטות ששמעו מחברות ש"ככה זה כנראה אצל כולן". לא חבל על הזמן היקר שדלף לו? לא, הייאוש אף פעם לא נעשה יותר נוח.
- ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
