"הרגע שלנו לשתף מגיע"

הצטרפנו למעגל כדי ללמוד מניסיון של אחרים, אבל איפה הם ואיפה אנחנו?

אנחנו יושבים במעגל הפולי־בורגני ובוחנים את הזוגות שסביבנו. אני מסננת ליואב: "לא רואים עליהם בכלל". יומנה של פוליאמורית, פרק 13

פורסם:
"אני יושבת במעגל ומביטה סביבי. סלון דירת גן ברעננה עמוס צעצועי ילדים. על השטיח יושבים במעגל יואב, אני ועוד שני זוגות. באמצע המעגל מקבץ אבנים אפורות, נר דלוק וקטורת בריח ורדים. המשותף לזוגות שהגיעו בערב זה לדירת הקבלן הוא היותם א־מונוגמים, מעגל פוליאמורים שהתקבצו כדי לדון ולהתדיין. לפני שבועיים יואב הציע לי שנגיע לאירוע. תמר, שאיתה יצא לקפה שלא צלח להמשך, הזמינה אותנו להצטרף למעגל שבעלה והיא מארגנים בסלון ביתם. "מה אכפת לך, בואי נראה מה זה", אמר. הוא ידע היטב שאני לא חובבת מעגלים, בלשון המעטה. מעגלים מכל הסוגים: הורים, דינמיקה קבוצתית, ליווי התפתחותי של תינוקות, מתופפים. כל אלה הוציאו ממני בעקביות לחישות ארסיות ליושבים לצידי. "על מה מדברים במעגל הזה? על כמה כיף ליהנות מצבעי פטמות שונים בעודי נשוי?", שאלתי. הציניות יצאה. "אולי נוכל ללמוד קצת מזוגות אחרים במצבנו", השיב יואב ברצינות. הסכמתי, החלטתי לצאת מאזור הנוחות. פתחנו את הנישואים ואולי זו הזדמנות לפתוח את הראש.
והנה אנחנו יושבים במעגל הפולי־בורגני ובוחנים את הזוגות שסביבנו. אני מסננת ליואב: "לא רואים עליהם בכלל". הזוג מימין הם מילי ומיכאל. בני 38 פלוס שני ילדים, הייטקיסטים יוצאי 8200, ביחסים פתוחים כבר חמש שנים. מצד שמאל: המארחים אבישי ותמר, בני 42 פלוס שלושה ילדים. הוא עורך דין שעשה הסבה להוראת יוגה והיא עורכת דין מצליחה, ביחסים פתוחים שלוש שנים. יואב ואני, בני 41, ארבעה ילדים. הייטקיסט ועקרת בית עם חלומות כתיבה. פתוחים חצי שנה. אני מרגישה ביגינרית. מה כבר יהיה לי לתרום לכל הקרייריסטים שחיים בפוליאמוריה כבר שנים? התואר היחידי שאני מחזיקה בו הוא בקיפול כביסה.
כולם שותקים במבוכה. אני מנסה לשבור את הקרח בשיטות הציניות שלי: "גם לכן קרה שלא קישרתן בין השם לבולבול?". יואב מניח לי יד על הירך. המסר עובר ואני מורידה בתוכי אוקטבה. למרבה הפלא, השיחה מתחילה להתקדם. מילי ומיכאל אוחזים ידיים ומספרים איך הפתיחה שינתה להם את הזוגיות והפכה אותם לזוג משוחרר ומפרגן. אני מביטה בהם ומרגישה הקלה לראות זוג שנמצא במקום חיובי גם אחרי חמש שנים. תמר ואבישי משתפים גם הם. ההתחלה הייתה קשה לתמר. אבישי הציע לפתוח את היחסים אחרי שהתחיל להתעמק בעולם היוגה. "אני לא מרגיש שאני ממש צריך להיות עם מישהי כדי להרגיש את החופש. מבחינתי אני יכול לרקוד עם מישהי צמוד במסיבה וזה משחרר", הוא אומר.
"יואב ואני מביטים זה בזו. ברגע אחד אנחנו מבינים שלמרות הפז"מ הקצר, אנחנו הזוג ה"מנוסה" במעגל"
הרגע שלנו לשתף מגיע. "פתחנו לפני חצי שנה ואנחנו פעילים מאוד. יואב יוצא כבר חצי שנה עם מישהי ואני עם מישהו שלושה חודשים", אני מספרת. יואב מוסיף: "הפתיחה מורכבת רגשית, אבל אנחנו רוצים לפרגן זה לזו". מילי שואלת: "מה זאת אומרת חצי שנה?", היא נדהמת. בעודה מחזיקה ביד של מיכאל היא מוסיפה: "אנחנו לא במקום הזה. אני לא הייתי עם אף אחד, ומיכאל היה רק כמה פעמים עם מישהי אחרת". מיכאל פורש את כף ידו וסופר בעזרת האצבעות: "שלוש פעמים, ליתר דיוק". "גם אצלנו זה שונה", אומרת תמר. מתברר שפתיחת היחסים שלהם מסתכמת באפשרות של אבישי לרקוד במסיבות עם בנות אחרות, ותמר רק יצאה לקפה עם גברים כמה פעמים.
יואב ואני מביטים זה בזו. ברגע אחד אנחנו מבינים שלמרות הפז"מ הקצר, אנחנו הזוג ה"מנוסה" במעגל. השאלות לא מאחרות להגיע: "איך אפשר שתהיה עוד מערכת יחסים?", "אתם לא פוחדים להתאהב?", "זה לא בא על חשבון הזוגיות שלכם?", "איך מצליחים גם וגם?". אני עונה ומשתפת בכנות: "כן, אנחנו מתאהבים", "כן, אנחנו פוחדים", "כן, אולי יש לזה מחיר". על כל תשובה מגיעה שאלה נוספת. אנחנו משתפים בדרך שעשינו, בקשיים, בהתרגשות ובהתפתחות האישית והזוגית שלנו. מעגל השיתופים הופך ברגע להרצאת טד ומתברר שפה אני הקרייריסטית בעלת הניסיון, יש לי תואר ראשון בפוליאמוריה במסלול מהיר של חצי שנה.
לפרק הקודם ביומנה של פוליאמורית:

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button