אילון נופר בוחרת את סימון ביילס
כי היא העדיפה את עצמה, ולא את המדליות
"המתעמלת האמריקאית סימון ביילס הדהימה את העולם באולימפיאדת ריו 2016 עם שבע מדליות זהב. התחלתי לעקוב אחריה כבר אז, והתאהבתי ברוח הספורטיבית הנועזת שלה. ההיעדרות הפתאומית שלה מהתחרות באולימפיאדת טוקיו הייתה מטלטלת ודרמטית במיוחד, כששיתפה בפתיחות שהלחצים עליה הם אדירים וזה פגע בה פיזית ומנטלית. כשהיא אמרה, ״אני אחראית על המצב הנפשי שלי, על הגוף שלי ועל החיים שלי, אני בוחרת בי, אפילו אם זה אומר לאכזב אתכם במהלך האולימפיאדה, מדליות זה לא הדבר הכי חשוב בעולם״, מבחינתי היא דיברה עבור כולנו. לוותר על מה שמגדיר אותנו כהצלחה כדי לטפל בעצמנו זה משהו חדש, שאנחנו כחברה לא נחשפים אליו מספיק. עם כל הכאב, זה היה אקט שנובע מאהבה עצמית, מצרך שהוא נדיר וחשוב - לדעת שאנחנו יותר מההישגים שלנו, יותר מהציפיות שיש לעולם מאיתנו. ואם אישה בת 22 יודעת את זה במצב קיצון כמו האולימפיאדה, כולנו יכולים לשתות מכוס האומץ והאותנטיות שלה".
- אילון נופר הצטלמה לשער פורץ דרך - חשופת חזה, לאחר שעברה כריתת שדיים ובחרה להימנע משחזור
שירה איסקוב בוחרת את חנה רדו
כי היא מקדמת נשים מכל חלקי החברה הישראלית
"חנה רדו היא אחת הנשים המרשימות שיצא לי להכיר בשנה האחרונה. אישיותה ופעילותה מעוררות ההשראה לקידום נשים חלשות מהוות עבורי מודל (הערת מערכת "לאשה": חנה רדו גייסה יותר ממיליון שקל עבור איסקוב במימון המונים). חנה הקימה את המיזמים "לב 19" ו"מדבר 19", שפועלים לחיזוק הפריפריה ומעמד הנשים בישראל. היא רואה חשיבות בקידום נשים מכל חלקיה של החברה הישראלית. בין היתר היא מקדמת תוכנית למנכ״ליות בבורסה בתל־אביב, ובמקביל עוזרת לנשים בפריפריה על ידי מתן הכשרה וקבלתן לעבודה בסיום ההכשרה. במסגרת היותה נשיאת "סופרסונס" היא פועלת ליצירת נוכחות נשית שוויונית ומאוזנת בצמתים של השפעה והחלטה בישראל בדירקטוריונים, במינויים ממשלתיים, בכנסים ובתהליכי קבלת החלטות במשק ובחברה".
איילת זורר בוחרת את עדי גוזי
כי היא תזכורת עבור כולנו: לפקוח עיניים, להושיט יד
"הרבה נשים עשו דברים מדהימים השנה: אסתר חיות שפעלה למען שמירה על הדמוקרטיה, ג’וליה זהר, בעלת מפעל הטחינה 'אל־ארז' שלקחה סיכון ותמכה בקהילת הלהט"ב הערבית, חנה רדו שעובדת למען נשים בפריפריה, מיקי חיימוביץ' שפעלה למען איכות הסביבה, ומריומה בן יוסף שפועלת למען ילדי בית השאנטי. אבל קול אחד של אישה אחת שפעלה לבד, באמפתיה, בקשב, בשיקול דעת, קול של אישה שגרה בשכנות לאישה אחרת שהוכתה קשות והייתה יכולה להיות היום עוד מצבה דוממת, הוא קולה של עדי גוזי. השכנה ששמעה קולות מבעד לדלת שהדליקו אצלה את כל הנורות האדומות, שלא אמרה 'מחר אתקשר למשטרה' או 'אתפנה לכך אחר כך'. אישה שהעמידה את עצמה בסכנה והצילה חיי אדם. עדי היא תזכורת עבור כולנו - להושיט יד, לפקוח עיניים, להידבר. תזכורת שכל אלימות, גם מילולית, לא מובילה לאהבה, לאחווה ולאחדות, אלא לריק, לחושך ולאבדון".
יעל שלביה בוחרת את שירה איסקוב
כי היה לה אומץ לשתף אחרי פגיעה קשה
"שירה היממה אותי עם הכוח שלה. המון פעמים אין לי אומץ לשתף את האנשים הקרובים אליי בבעיות. והיא, אחרי הפגיעה הכי קשה שאפשר לתאר, באה להראות לכולם כמה חשוב לשתף. לא בשביל עצמה אלא בשביל כל הנשים שיראו את זה. הכוח שהיא נתנה לי ולמדינה יישאר תמיד בלב שלנו".
- יעל שלביה עשתה היסטוריה כשהשער שלה הופיע ב"ל'אופיסייל ערביה" וב"לאשה" בו זמנית
יובל שרף בוחרת את נועה קירל
כי היא הוציאה סינגל בינלאומי, וממשיכה לדהור קדימה
"הסיבה הרשמית שנועה קירל היא אשת השנה שלי: השנה היא הוציאה את השיר הבינלאומי הראשון שלה, סינגל הבכורה שלה באנגלית, Please Don’t Suck, אחרי שחתמה עם חברת התקליטים הסופר־נחשבת "אטלנטיק רקורדס".
הסיבה הלא רשמית: אני נחשפתי אליה יותר השנה ונדלקתי עליה. לא רק שיש לה שירים מגניבים וקליטים כמו "מיליון דולר" ו"טרילילי טרללה", אלא שיש משהו מרגש בלראות ילדה כל כך צעירה שלא מפחדת להאמין בעצמה עד הסוף ולהגיד את זה בקול רם. הביטחון שלה זה משהו שהלוואי שהיה לי בגילה. מדובר בצעירה בת 19 שלא מפסיקה לחלום בגדול ולא מפסיקה להתפתח. מרשים אותי לראות מישהי כל כך צעירה שעובדת בצורה כזאת. אם היא מהווה השראה עבורי, היא בטח מהווה מודל השראה לילדות צעירות, וזה נהדר שיש אחת כזאת.
ואני לא יכולה שלא להזכיר גם את מרב מיכאלי. מעבר למהפך המטורף שעשתה במפלגת העבודה, שכבר הייתה עמוק בתוך הפח והיא לגמרי הפכה את הקערה על פיה, היא עשתה גם מהפכה נשית. היא החזירה ביתר שאת את השיח הלא מגדרי וממשיכה לייצג אותנו, הנשים, ולהילחם על משכורות שוות, חופשות לידה ועוד. יומיים לפני הבחירות ראיתי אותה צועדת ברחוב בלילה כשהיא עם תיק גב עליה ונעלי ספורט. היא נראתה כמו נערה בת 16, כמו אחת האדם. וככה בדיוק אני רוצה את האנשים שמייצגים אותי: כאלה שמסתכלים עלינו בגובה העיניים וגורמים לנו להמשיך לפעול ולהאמין בשינוי".
אגם בוחבוט בוחרת את לינוי אשרם
כי היא עשתה היסטוריה
"לינוי אשרם מייצגת אמונה, מצוינות ודבקות במטרה. היא הוכיחה שהיא יכולה לשבור כל מחסום או סטיגמה אפשריים, ותמיד תיזכר כזאת שעשתה היסטוריה בתור האישה הראשונה שהביאה לנו מדליית זהב באולימפיאדה".
כי לצד היכולת המקצועית היא חברה טובה
"למה בחרתי את נועה קירל? יותר נכון, איך לא? הבחורה היא תופעת טבע, מלאה בכריזמה מטורפת, חרוצה מאוד ולא מפחדת מעבודה קשה, חדורת מטרה ודמות חד־פעמית. לצד הכישרון המשוגע, נועה מייצגת בעיניי את "האישה האמיתית". היא אולי לא במידה הכי "נכונה" ולא בגובה הכי "מדויק", אבל היא הכי סקסית שיש. והיא מצליחה להעביר את כל הביטחון העצמי הזה בשירים שלה, שחלק גדול מהם הוא על העצמה נשית, ובעיקר לא על הגבר שעזב ושבר את הלב. לצד יכולותיה המקצועיות, ולמרות השגרה העמוסה שלה, נועה מצליחה להיות גם חברה טובה. להיות בן אדם זה לפני הכל, ובגלל זה הקשר שלי עם נועה מחזיק עד היום. אני כבר לא יכולה לחכות לרגע שבו תכבוש את העולם כמו שכבשה את הקהל הישראלי, רגע שקרוב מתמיד".
- קים אור אזולאי הצטלמה לשער עם סבתא רבתא שלה, סוניה ינוביץ, שורדת שואה. בזמן הריאיון היא הייתה בת 96
מור ממן בוחרת את פאולה רוזנברג
כי היא לא רק שוברת מוסכמות אלא גם מייצרת מוסכמות חדשות
"פאולה מובילה פה מהפכות חשובות ומשמעותיות, והיא עושה את זה בגובה העיניים ועם חיוך מהמם. היא אומרת את כל מה שהיא חושבת, וכל מה שהיא אומרת כל כך חשוב! היא נותנת קול לנשים שחושבות בדיוק כמוה, אבל אין להן יכולת או אומץ להשמיע את קולן. בעיניי היא שליחת ציבור הנשים בישראל, המודל החדש והנכון, אישה שמשפיעה לטובה על חיי רבות ורבים. גם עליי. היא לא רק שוברת מוסכמות, היא גם מייצרת מוסכמות חדשות. הסרט שלה, "כמו שאת", הוא אחד הסרטים החשובים שנוצרו פה. אני רוצה שכל ילדה ונערה ואישה בכל גיל יצפו בו. הלוואי שיכולתי לתת למור בת ה־12 לצפות בו".
ירדנה ארזי בוחרת את ד"ר שרון אלרעי פרייס
כי היא ניצבת בחזית וסופגת אש
"אי־אפשר לתאר את כובד האחריות שמונחת על כתפיה של ראשת שירותי בריאות הציבור ואת האתגר היומיומי שעמו היא מתמודדת. ד"ר אלרעי פרייס עומדת בחזית וגם סופגת את האש, ואני מצדיעה לה ולכלל צוותי הרפואה בישראל שכבר שנה וחצי עומדים על המשמר".
תום נשר בוחרת את קמלה האריס
כי הסניקרס שלה מספרות סיפור חשוב
"קמלה האריס עשתה השנה היסטוריה כמעט מכל כיוון אפשרי בכל הנוגע לפוליטיקת הזהויות. לא רק שהיא האישה הראשונה שמשמשת סגנית נשיא ארצות־הברית, היא גם האדם השחור והדרום־אסייתי הראשון בתפקיד. ובכל זאת, כשאני ניגשת לכתוב עליה, הדבר הראשון שקופץ לי כמזוהה איתה הוא הסניקרס שלה. אותן סניקרס הביאו לפרסום מאמר במגזין "ווג" שכותרתו הייתה "קמלה האריס תשנה את הפאוור דרסינג לעד". הרעיון הזה של פאוור דרסינג, כאילו בגד יכול להפוך אותנו לבעלות כוח, הוא מצחיק, אבל אי־אפשר להתעלם מחשיבותה של אופנה בכל הנוגע למיצוב דמויות (וממש לא רק נשים) בעיני הציבור. על בימות הקמפיין, באינסטגרם וגם באירועים רשמיים - האריס לובשת בגדי עבודה, ובבגדיה היא מספרת לנו סיפור: אני אחת מכם, צמחתי מתוככם, ובאתי לעבוד. קמלה האריס היא סמל להצלחה של מאבקי זכויות הנשים, המהגרים, המיעוטים, שמראה ש־POWER יכול להתעצם מתוך גרסתך האותנטית ביותר, ולא על חשבונה".
- תום נשר הצטלמה לשער עם סבתה לילי נשר, שבזמן הריאיון הייתה בת 97
כי בת המהגרים שפרצה תקרת זכוכית מעוררת תקווה
"אני שואבת השראה מאנשים פורצי דרך בתחומם וקוראת להם ״נַפָּצֵי תקרות זכוכית״. לראות מישהי שחורה ממוצא אפרו־אמריקאי ודרום אסייתי שגדלה ללא אב, אמא לשניים, שהיא האישה הראשונה שמכהנת כסגנית נשיא ארצות־הברית - זה מרגש אותי ונותן לי המון תקווה שאולי יום אחד זה יקרה גם אצלנו".
רותי רודנר בוחרת את מרב מיכאלי
כי יש לה אומץ
"למה מרב? כי לפני שנה היא הייתה כמעט כמו סרח עודף פוליטי של מפלגה שכבה נרה, וכשהיא הלכה לבית המשפט העליון לקבל אפשרות להתמודד על ראשות המפלגה, זה נראה כמו מישהי שמבקשת אפוטרופסות על צמח, כזה שהרופאות ממליצות לנתק מהמכונה. האומץ שלה להילחם על זה, כשהיא פסע ממדבר פוליטי, על זה אני מצדיעה לה. זאת המנהיגות - בהתחלה לרגע לא ברור לך את אם חוזה במופע של גבורה או איוולת - שהביאה לה שבעה מנדטים. סליחה, מנדטות. ואיך אפשר בלי מילה על זה? פמיניזם הוא דרך לקרוא את העולם ולתקן אותו - לא רק בשביל נשים, בשביל אנשים. מרב, שקשה להאשים אותה בחוסר־מעצבנוּת (וואו, היא אחת שיודעת לעצבן), הדליקה לכולנו את הווינקר כשבכל משפט אנחנו עוצרות רגע ומתקנות - לא באמת את האוזן, יותר את התודעה: הלו? אנחנו כאן. ולסיום, איזה פינאלה הביאה השנה? אז נכון, תמיד הצהירה שהיא לא רוצה, אבל על הגמישות הזאת להתחרט - על זה היא מקבלת לא רק אורי מיכאלי־שליין קטן, אלא בהחלט גם נקודה".
- רותי רודנר הופיעה על השער לצד בעלה, גיא פינס
כי היא ניקתה את האבק המפא"יניקי מהמדפים
"השנה היא עשתה את הבלתי ייאמן כמעט, כשלקחה מפלגה מפורקת ששום סקר לא נתן לה לעבור את אחוז החסימה, והובילה אותה לשבעה מנדטים. בדרך היא סירבה לשתף פעולה עם ממשלת האחדות, ניקתה את האבק המפא"יניקי הידוע לשמצה ממדפי מפלגת העבודה, התנגדה לאיחוד עם מרצ (מהלך שהוכיח את עצמו כנכון לשתי המפלגות) והפכה לשרת התחבורה וחברה מרכזית בממשלה כשהיא משלבת במפלגה לא מעט נשים. לא רק בצד המקצועי זו הייתה שנת המפנה שלה. אחרי שנים שבהן הייתה סמל של אל־הוריות, מיכאלי בת ה־54 טסה לארצות־הברית בשיא הקורונה, ספגה ביקורת, וגם כאן הפתיעה כשהתברר שמטרת הנסיעה היא לידה של בנה הבכור שנולד בהליך פונדקאות. נדמה לי שגם מבקריה והגדולים לא יכולים לחלוק על כך שזו הייתה השנה שלה. מזל טוב".
מנור שבת בוחרת את מרים פרץ
כי היא מחזקת את הרוח היהודית־ישראלית
"מרים היא אישה חזקה מלאה בעוצמה, שמהווה השראה ונותנת כוח לכל כך הרבה אנשים. פעילותה לחיזוק הרוח היהודית־ישראלית ותרומתה הגדולה לחברה הישראלית הופכות אותה בעיניי ל״וונדרוומן״ הישראלית".
מירי מיכאלי בוחרת את מיכל סלומון
כי אחרי שאיבדה את בעלה בפיגוע, היא מגדלת חמישה ילדים בשמחה
"זה קרה רגע לפני הלידה של יהונתן שלי. הזמנתי 30 נשים מעוררות השראה וטובות לב ל״סעודת אמנים״, טקס יהודי בן 3,000 שנה שנשים יהודיות היו נוהגות לקיים בעבור אישה אחרת, כדי לברך אותה ואת התינוק שבדרך. הייתה אווירה של אנרגיה חזקה באוויר, של מכשפות טובות, שמקוות, מייחלות ומתפללות לטוב בשבילי, אבל לא פחות, מבקשות על עצמן ועל סביבתן.
מנחת הטקס, חיה גלבוע, המורה שלי לתלמוד וחברת אמת, הנחתה אותנו ליטול מאכל שברכתו ״בורא פרי העץ״ ולברך את הפירות היקרים שלנו, הילדים שלנו. וזה היה הרגע של מיכל סלומון האמיצה, שבעלה אלעד ז"ל נרצח באירוע טרור בחלמיש ב־2017. היא בירכה את הילדים שלה וכולנו יחד איתה. האישה שהצילה את חמשת הילדים שלה מטבח נורא, ביקשה מאלוהים שירפא את הנפש הפצועה שלהם, שיזקק את הכאב, שירכך את הקושי הנורא שבחסרון האב - שנרצח יחד עם סבם ודודתם על ידי בן עוולה בנוכחותם.
אני עוקבת אחריה מרגע שהגעתי לשבעה כדי לראיין אותה למהדורת החדשות. כבר אז היא לקחה את כל הכאב הבלתי נתפס הזה ותיעלה אותו לאנרגיה חזקה של שמירה על הילדים שלה ועל בריאותם הנפשית. אלעד תמיד שם, בבית שהיא מגדלת לתפארת, בתמונות, בסיפורים ובצחוקים. יש הרבה צחוק בבית הזה. לא משנה מה קורה - ימים קשים, סגרי קורונה, והכל בזכותה. הקולגות שלי כבר כינו את מיכל סלומון ״שורדת הטבח בחלמיש״, בשבילי היא לא שורדת, מיכל סלומון היא גיבורה".
מיכאלה ברקו בוחרת את רותי רוזן
כי למדתי ממנה הרבה יותר מלהיות חובשת במד"א
"רותי רוזן היא חובשת בכירה שמלמדת קורסים במד"א. מי שמכיר אותי יודע שאני סוגדת לרופאים, ובכלל לצוותי הרפואה. ההירתמות שלהם, בטח בתקופת הקורונה אבל גם בימים כתיקונם, היא עבורי השראה עצומה. לפני כמה חודשים, בזכות שכן שלי שעשה קורס מד"א בעצמו, התחלתי את קורס חובשי רפואת החירום אצל איציק כוכב האלוף. שם, במשמרת ההשתלמות השנייה שלי, פגשתי את רותי. מעבר למקצועיות שלה אני לומדת ממנה על מסירות, על אנושיות, על הכלה וקבלה של כל אדם, על אהבת האנשים והמקצוע, ובעיקר כמה זה כיף להיות אדם טוב יותר.
ערב אחד, למשל, נקלענו שתינו לבית של אישה מבוגרת שהיינו צריכות לטפל בה. הייתה שם גם בתה של המטופלת. רותי אמרה לי, בלחש, "בואי ניתן כוס מים לבת שלה, נראה לי שהיא זקוקה לזה". היכולת להסתכל על הסיטואציה באופן רחב ראויה להערצה".
מיכל אנסקי בוחרת את אורית פיול אור
כי היא חלק ממיזם ששואף לשנות את השיח
"את אורית פגשתי לראשונה במילים. הספר שלה, "אישה יודעת", עבר מהשידה ליד המיטה אל התיק שלי באופן תדיר, ובכל הזדמנות הייתי קוראת בו. ברגעים קשים הייתי ממש מעתיקה קטעים מתוכו, כדי שיהדהדו פנימה חזק יותר. אזרתי אומץ יום אחד והתקשרתי אליה להגיד תודה. באותו שבוע נפגשנו, ומהמפגש הזה נולד שיתוף פעולה ששינה לי את החיים. את "שבע ברכות", שהיא חיברה ויעל דקלבאום הלחינה, אני קוראת בקולי באלבום חינמי שאפשר להוריד מכל סמארטפון. בהקלטות השתתפו עוד נשים מרגשות שרוצות לקחת חלק בתנועה נשית שתחולל שינוי. בעצם הפכתי להיות שותפה ופעילה במיזם "נשים יודעות" שהקימה פיול אור (עם הילה קליין וענת הורוביץ), שנועד לשנות את השיח בחברה. העולם נברא במילה, ומילים, כשהן מדויקות, יכולות לרפא ולהחזיר לחיים. ואנחנו קוראות לשפה החדשה הזו "שפת הלב". כבר 25 שנה אורית עוסקת בתהליכי שינוי שמביאים את השפה הנשית למרכז המפה. היא מלווה נשים שעברו ניצול מיני, מרצה בבתי כלא והקימה את המיזם "נשים יודעות". השנה גם אני זכיתי ליצור עם האישה שהמילים שלה מחזירות לכל כוונה את המשמעות ואת הכוח".
- השתתפו בהכנת הכתבה: דינה חלוץ, יפעת מנהרדט, אורית מרלין-רוזנצוייג ותחיה ברק