בעוד פחות מחודש יחגגו יעל בר זוהר וגיא זוארץ 16 שנות נישואים. הזוגיות ארוכת השנים, שאחראית גם לשלושה ילדים – יהלי (14), אורי (10) וליה (6) – נשמעת אידילית במידה מעוררת קנאה במהלך שיחה עם השניים. הם משלימים זה לזה משפטים, צוחקים בלי הפסקה ועוקצים זה את זה בחינניות מעוררת קנאה. ההישג הזוגי הזה מרשים אפילו יותר אם מביאים בחשבון זוג עם קריירות אינטנסיביות במיוחד, היעדרויות ארוכות מאוד מהבית מצד זוארץ, את העובדה שהריאיון נערך בפתחו של סיר הלחץ המשפחתי המכונה החופש הגדול (“למרות שאחרי הקורונה זה כבר נראה כמו שגרה”, אומרת יב”ז) ואת הקמפיין המשותף למתחם D סיטי שהשניים מצלמים בימים אלה, שמערב את הקריירה עם הזוגיות והמשפחה שלהם ביותר מדרך אחת.
לחצו על הסרטון לצפייה
(צילום: דימה קרמינסקי)
“זה פרויקט משותף ומדהים”, מספרת בר זוהר. “D סיטי הוא עיר שלמה שיש בה גם מרכז קניות עצום. זו חוויה של חו”ל בישראל, משהו שעוד לא היה בארץ. כבר עכשיו אי אפשר להספיק את כל מה שיש שם ביום אחד, ובעתיד צפויים להיפתח גם פארקים נוספים לילדים”.
“אנחנו מעורבים בפרויקט מאוד, ככה שהראינו לילדים שלנו את המצגות”, מוסיף זוארץ. “הפארק הנוכחי מדהים, אבל מאז שהראינו להם את הדברים המטורפים שעוד ייבנו שם בעתיד הם יושבים לנו על הראס. אנחנו כל הזמן מבקשים מהיזמים שיקדמו את זה כדי שהם יֵרדו מאיתנו. אבל כבר עכשיו זה מקום קסום. מגיעים לשם אחרי 50 דקות נסיעה על כביש 1, ופתאום באמצע המדבר מגלים שנבנתה עיר. לי זה מזכיר את לאס וגאס או דיסני לנד. יש שם נהר עם גונדולות, כרכרות, חנויות, מסעדות, דוכנים – עיר שלמה וצבעונית מאוד, ואז כשאתה עובר בין המבנים אתה פתאום רואה את המדבר מלמעלה. קשה להתעלם מהעוצמה של המקום. אני גם חושב שיש כאן יוזמה וחזון בקנה מידה אדיר, משהו שלא ראינו בשנים האחרונות – הפרחת השממה. דמיון, חלום, יוזמה – אני מאוד מעריך את כל הדבר הזה”.
על מה עוד אתם עובדים בימים אלה?
בר זוהר: “גיא מצלם תוכנית חדשה, לא יודעת אם שמעת עליה, קוראים לה ‘האח הגדול’. אנחנו מדברים גם על פרויקט בימתי משותף בחנוכה. בינתיים גיא מוביל קמפיין של ‘אלקטרה’, ואני משחקת בסדרה “בעלת החלומות” ב-HOT את הדמות של נעמי רומנו, אחות של בני המשפחה וחוזרת בתשובה (שלישי עד חמישי בשעה 20:00 ב-HOT בידור, ב-HOT VOD וב-Next TV). אני גם מנהלת את ערוץ היוטיוב שלי שבו אני מארחת ומראיינת אמנים. כל התוכן שם הוא לגמרי יזמות אישית שלי. אני עובדת בזה מהשלב של מאחורי הקלעים ועד הסוף. זה ממלא לי את הזמן היטב, למעשה זה שואב לי את כל הזמן”.
יש לכם כל כך הרבה עבודה, שאני לא יודעת כמה אתם מספיקים ליהנות מהבית שלכם, ובכל זאת רציתי לשאול מה אתם הכי אוהבים בו?
בר זוהר: “יש לנו ספה חדשה של אריק בן שמחון שהיא התגשמות החלומות שלי. חיכיתי הרבה שנים כדי להיות מספיק גדולה ולהרשות לעצמי ספה של בן שמחון, שהוא אחד המעצבים הישראלים הכי מוכשרים בעיניי. זה פריט שהוא גם סטייל וגם איכות ואני מתרגשת ממנו. כמובן שהילדים סובלים מזה, אנחנו כל היום גוערים בהם שלא יהרסו לנו אותה”.
זוארץ: “אני חושב שאחד הדברים שאני הכי אוהב בבית הוא קיר בטון אפור. בהתחלה לא כל כך ידעתי איך לקבל את זה. זה נראה לי מוזר. לא הבנתי למה אני צריך קיר בטון ומה שמים עליו. היום אני יכול להגיד בוודאות שכשמשלבים לצדו פריט אמנותי וצבעוני, יש משהו במיזוג ובשילוב של חומר הגלם עם זריקת הצבע שיוצר משהו מדהים. אבל באופן כללי, גם בבית שלנו וגם בבית שגדלתי בו, אני חושב שהמטבח הוא המקום הכי חשוב. משפחה יכולה להתפזר למיליון עיסוקים ודברים, אבל בסוף הכל מתנקז לרגע הזה שבו אתה נותן אוכל לילד במטבח. זה המקום של המשפחה שכולם נפגשים בו הכי הרבה”.
בר זוהר: “הוא מתכוון כמובן לסירים שאני מעמידה. איזו חוויה גסטרונומית זו. שפים עולים אלי לרגל”.
זוארץ: “מכירה את הריח של האש ששורפת את ידיות הפלסטיק של הסיר? זה הריח”.
העבודה במתחם עיצוב עשתה לכם חשק לעשות שופינג לבית?
בר זוהר: “כן! זה כמו מוכרת בחנות ממש שווה שהמשכורת שלה נגמרת כי היא קונה את כל הסחורה. בזמן שצילמנו את הפרסומת המקום כבר היה בהרצה לקראת הפתיחה הגדולה, ואני נתקעתי מול חלונות הראווה והיה צריך לקרוא לי המון פעמים. בגלל ששיפצנו את הבית שלנו נכנסנו מאוד לעולם העיצוב, וכשאת נכנסת לשם את מבינה עד כמה הוא מכיל אפשרויות אינסופיות של יופי ושל אמנות”.
זוארץ: “אנחנו אוהבים עיצוב, ואין ספק שכשאתה משתתף בפרויקט כמו D סיטי ואתה רואה את טובי המעצבים ואת כל האפשרויות, זה מפתה”.
איך מתחלקות עבודות הבית במשפחה שלכם?
בר זוהר: “רגע! לא התכוננו לשאלה הזאת! תשאלי שוב, אני מנסה להרוויח זמן”.
זוארץ: “האמת היא שאני חושב שיש מנכ”ל לבית וזאת יעל. כל העניין של התיאומים, הילדים, לוח הזמנים, החוגים – אני מודה שזה עליה. אני חושב שאם זה היה עלי, הייתי מקבל טלפונים באמצע הלילה מהקונסרבטוריון ששואלים למה לא באתי לאסוף את הילד שתקוע שם משש בערב. אני יותר אחראי על המטבח, האוכל והבישולים”.
בר זוהר: “האמת היא שאנחנו זוג לא מאורגן, ושאלת שאלה של גדולים שישר מכניסה אותי לכאוס פנימי. אני בעצמי לא בטוחה מה באמת חלוקת העבודה. אבל אני חושבת שאנחנו די משלימים אחד את השני. אנחנו צוות. אין ספק שאני המבוגר האחראי סביב חוגים והסעות וכאלה. התפקיד שלו זה יותר אוכל. הוא מהסבתות האלה, בכל חג הוא נכנס לחרדה שלא יהיה מספיק. תמיד יש יותר מדי אוכל, אבל זה לא משנה כלום”.
זוארץ: “יש לי פלאשבק לסבתא שלי, כשכולנו יושבים סביב שולחן חג שיש עליו הרבה יותר מדי דברים. כולם כבר שבעים ולא נוגעים בכלום, ואז סבתא שלי אומרת, ‘כל כך חבל, לא עשינו מספיק אוכל’. זה עבר לאמא שלי ועבר גם אלי. יש משהו שאני אוהב בתרבות השפע הזאת, למרות שברור שאנחנו מגזימים”.
הילדים עוזרים בעבודות הבית?
בר זוהר: “מה זה עוזרים! כל היום, ‘אמא, מה לעשות?’, ‘אבא, צריך עזרה?’. לא יודעת מה הייתי עושה בלי העזרה שלהם”.
זוארץ: “היו לנו ניסיונות. בתחילת הקורונה הכנתי טבלה ענקית מבריסטול עם חלוקת עבודה ותלינו על הדלת. חצי יום לקח לי להכין אותה”.
בר זוהר: “זה עבד יומיים. אחרי יומיים ההתרסקות הייתה כל כך מהירה שקיפלנו את הבריסטול מהבושה. אבל די, הילדים מקסימים, והם גם גדולים וכבר קוראים את הכתבות שלנו, אז צריך לדייק”.
זוארץ: “אני חושב שבסופו של דבר אתה סופג דברים בתור ילד, גם אם אתה לא עושה. הם רואים את שיתוף הפעולה בינינו, ואני מאמין שיש לזה משמעות. חוץ מזה את שולחן השבת הם עורכים לבד. אנחנו רק צריכים לבקש 13 פעם, וזה קורה”.
בר זוהר: “עכשיו, כשגיא עסוק מאוד בהפקה של ‘האח הגדול’, הבנים לוקחים על עצמם את הקידוש של שבת בצהריים. הם כבר התרגלו בתקופת ‘הישרדות’. יש תור: שבוע אחד הגדול עושה ושבוע אחריו הקטן, או שהם חולקים ביניהם את הקידוש. כיף לראות איך זה הושרש בהם. זה שלהם, ואלה רגעים קטנים של אושר. אני רק יושבת ליד השולחן ומתרגשת. ואז כולם מתחילים לריב”.
בנימה אופטימית: ספרו לנו על חלום אחד שהגשמתם ועל אחד שאתם עדיין חולמים להגשים.
בר זוהר: “זו אולי קלישאה, אבל החלום הכי גדול שהגשמתי ובשבילי הוא עדיין הכי חשוב זה להיות אמא, וטפו-טפו, חמסה עלינו, להקים תא משפחתי יציב, חם ואוהב. חלומות לעתיד יש לי הרבה. יש חלומות קטנים כמו לדאוג פחות, להרגיש יותר שמחה והכרה בטוב, פחות להתעצבן ופחות לקחת ללב. אני חולמת גם להיות יותר זמן עם אמא שלי, ולא רק סביב ענייני שמירה על הילדים. יש גם חלומות גדולים יותר, כמו לצאת לטיול משפחתי בקרוון לאוסטרליה או לניו זילנד עם גיא והילדים. היה לי גם חלום לטוס עם אבא שלי והבנים לחו”ל, אבל זה כנראה כבר לא יהיה אפשרי, אז אני מקווה שנעשה איתו משהו מיוחד בארץ. ברמה המקצועית אני חולמת לשחק בתפקיד ראשי דרמטי בסרט קולנוע ובעיקר להמשיך ליצור ולעשות את מה שאני אוהבת. וכמובן: שהמשפחה שלי והאהובים שלי יהיו כולם בריאים ומאושרים”.
זוארץ: “אני לא זוכר שהיו לי חלומות להיות משהו. פשוט זרמתי עם החיים. אבל בכל מקום שהגעתי אליו בדרך – כדורסל, הלהקה הצבאית, תיאטרון הבימה – חלמתי להיות הכי טוב שאני יכול. השקעתי, הזעתי וחקרתי כדי למצות את הפוטנציאל שלי. אז חלמתי, אבל גם התעוררתי מהחלום והפשלתי שרוולים כדי להפוך את החלום למציאות. החלומות שלי עכשיו הם להמשיך לאתגר את עצמי בתפקידים ובתוכניות, ליצור לעצמי, לכתוב, לביים, לשחק, לשיר, ובכלל לשמור על הגיוון בעשייה”.
צלם: אלון שפרנסקי | סטיילינג: ראובן כהן | איפור: אסף באבו | שיער: לירז אגם
יעל: מיכל שופ (ה’ באייר 24, ת”א); גיא: באמוס (ה’ באייר 22, ת”א), עגילים: Daniz
יעל: עמנואל; גיא: זארה; תכשיטים: סה קלייר (משה בקר 14, ראשל”צ)
יעל וגיא: טומי הילפיגר, תכשיטים: אתי קובו
