חוק הראשון במועדון הפולי הוא שאין חוקים במועדון הפולי. החוק השני במועדון הפולי הוא שיש חוקים ברורים במועדון הפולי. התבלבלתן? לא סתם. למועדון הא־מונוגמיה מתקבלים כולם, כל מי שחשקה נפשה לחלוק עצמה עם יותר מפרטנר אחד. אבל כיאה לכל מועדון, גם כאן יש דרגות ודירוגים. מי פוליאמורי אמיתי ומי לא?
עם פתיחת היחסים, יואב ואני נכנסנו לקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות - ויש רבות: "פוליאמוריה ויחסים פתוחים - הבית לא־מונוגמיה", "פוליאמוריה ויחסים פתוחים - הקבוצה המאוחדת", כאילו היו קיבוץ דגניה א' ודגניה ב'. ישנן קבוצות של פוליאמורים צעירים, קבוצות פוליאמורים לפי אזורים גאוגרפיים, קבוצות נשים, קבוצות טלגרם ועוד ועוד. בתוך הקבוצות פעילה קהילה שמורכבת מאלפי אנשים שמשתפים בחוויותיהם ושואלים לעצת ההמון ברגעי דילמה. יש בהן גרעין מצומצם של פעילות נלהבות - נשים שחרתו על דגלן את היותן פוליאמוריות וזוהי זהותן. הן אוטוריטות של המגזר, חברות פאנלים ותוכניות בוקר שיודעות להציג את משנתן באופן תדיר וללא עוררין, כותבות מאמרים ומדריכים בסגנון "איך להפסיק להיות מונוגמי בעשרה צעדים".
כך צללתי לעולם הא־מונוגמיה ברשתות, המקום שבו אנשים מדברים את האמת שלהם על מלא וגם מאפשרים לעצמם לומר את כל שעולה להם בראש בלחיצת כפתור. התחלתי לקרוא ולהיחשף. יואב ואני פתחנו את היחסים ללא תחקיר מקדים. בקבוצות נחשפתי לכל המינוחים ולאג'נדה. הופתעתי לגלות שדווקא במרחב שאמור להיות הכי ליברלי, יש הרבה גבולות גזרה, כותרות וציפיות. לדוגמה, כל מי שמתחיל את דרכו בעולם הא־מונוגמי נקרא "בייבי פולי". להיות "בייבי פולי" פירושו שאת בדרג הנמוך של עולם הא־מונוגמיה. לא משנה כמה מערכות יחסים חווית, בת כמה את ואיזה ניסיון חיים יש לך - אין לזה משמעות בשעון הביולוגי שהפעלת ברגע שפתחת את היחסים.
רק לאחר שחרור שליטה, חופש ואפשור מלא, חיים את הפילוסופיה הפוליאמורית באופן מלא
כרטיס מועדון חבר בקהילת הפוליאמורים מצריך עמידה בחוקים לא כתובים שמשרתים את האג'נדה. לפי דף המסרים הפוליאמוריים, עדיף מאוד לא לקנא. אם מקנאים, צריך להתמודד עם זה באופן שלא יפגע במה שאנחנו מאפשרים לבני הזוג שלנו. מי שפותח את היחסים צריך לשאוף להיות משוחרר מינית ולחבב זרם מיני ספציפי כמו טנטרה או BDSM (סאדו־מאזו).ׁ פוליאמורית אמיתית תרצה לישון לפחות פעם בשבוע עם האהוב שלה. פוליאמורית אמיתית לא תרצה להיות עם בן זוג אחד בשום שלב בחיים. פוליאמורית אמיתית תוכל תמיד להכיל כמה אהבות מבלי להתבלבל.
באופן כללי, שרשרת המזון של הא־מונוגמים בנויה כך: בתחתית נמצא הזן הנחות ביותר של הפתוחים - זוגות שעושים חילופי זוגות ומצרפים פרטנרים. מעליהם נמצאים ה"מאפשרים" - זוגות שמאפשרים זה לזה "לבגוד" בלי שידעו על כך דבר. קצת מעל נמצאים זוגות שנמצאים ביחסים פתוחים למטרת סקס בלבד, אסור להתאהב. גבוה יותר בהיררכיה: זוגות שפתחו את היחסים ומקיימים מערכות יחסים משניות, כאשר ברור שיש מערכת יחסים ראשית בבית והקשר המשני מתוחזק באופן רציף אבל לא אינטנסיבי מדי. מעליהם נמצאים זוגות פוליאמורים בעלי מערכות יחסים ראשיות, שהקשרים המשניים שלהם מקבלים מעמד כמעט שווה ערך למערכת היחסים הראשית. בקודקוד הפירמידה נמצאים אנשים שחיים ללא תעדוף של מערכות היחסים. אנרכיסטים.
פעמים רבות המסר הוא שיש נקודה להגיע אליה: רק לאחר שחרור שליטה, חופש ואפשור מלא, חיים את הפילוסופיה הפוליאמורית באופן מלא. קראתי פוסטים של נשים והזדהיתי איתן למרות שלא הייתי בסיטואציה דומה. פעמים אחרות קראתי על זוגות שנמצאים בסטטוס דומה לשלנו, אבל שההתמודדויות שלהם היו שונות בתכלית. לא מצאתי לנו הגדרה קולעת ובעיקר לא רציתי להרגיש במסלול חיול להפוך לפוליאמורית "אמיתית". היה לי ברור שאם אחיה לפי תיאוריה ותורה סדורה, יהיה לזה מחיר: לא להיות קשובה לצרכים שלי. הצרכים שלי לא תמיד עומדים באותו סטנדרט ערכי שכתוב טוב על הנייר ומשכנע מאוד את הראש. אם הלב לא משתכנע, לא תעזור שום אג'נדה בספר הדרכה. הדרך של יואב ושלי היא רק שלנו.
פורסם לראשונה: 10:07, 28.07.23
