נסרין קדרי (36) יושבת נינוחה במהלך הריאיון עמה, מלטפת בטן הריונית של חודש שמיני, שבתוכה היא נושאת בן בכור. החיים הסתדרו לה לא רע. הקריירה משגשגת, ההיריון משעמם (טפו טפו), והיא והבעל, רום שמיר (24), עברו לגור במושב הפסטורלי גן־הדרום, ליד ההורים שלו. אבל אי־אפשר להתעלם מהפיל שבחדר: ביוני האחרון, חודש בלבד לאחר חתונת הבזק עם שמיר הצעיר ממנה ב־12 שנה, הכותרות התפוצצו עם הידיעה שהשניים נפרדו. זאת לאחר שעל פי כללי הטקס והמסורת בקהילת הסלבס, קדרי מחקה מהאינסטגרם את התמונות המשותפות ואת שם המשפחה החדש, שהוסיפה רק זמן קצר קודם לכן.
עכשיו, אחרי שהסערה חלפה, היא מוכנה לדבר לראשונה על מה שקרה בין השניים. "הכל קרה בבום", היא מתארת. "התאהבנו במהירות, הבנו שאנחנו רואים את החיים שלנו יחד ושאנחנו רוצים להקים משפחה. תוך משהו כמו שבועיים כבר נכנסתי להיריון והתחלנו לתכנן את החתונה. בעצם קרה פה מצב הפוך: אם זוגות בדרך כלל חווים מתח לפני החתונה, אצלנו זה הגיע אחרי. התחלנו להכיר באמת לעומק אחרי החתונה. פתאום עלה מה מפריע לי בו ומה מפריע לו בי. שנינו חטפנו שוק. גם אל תשכחי שאני אישה בהיריון, ההורמונים היו בשיאם, וזה יצא אחד על השנייה".
טוב, זה באמת היה לו"ז משוגע. הכרתם בסוף דצמבר, ושלושה חודשים אחרי, באפריל, כבר התחתנתם. בדיעבד, אולי זו לא הייתה החלטה ממש שקולה?
"האהבה שלנו קצת משוגעת. תוך שבועיים מהרגע שהכרנו, החלטנו להתחתן. לא הפחיד אותי לרגע לקבל החלטה כזו. אמא שלי אומרת משפט בערבית, 'מה שכתוב לך על המצח, זה מה שצריך לקרות'. רום הוא הגורל שלי, ואי־אפשר להתווכח עם הגורל. כשנפגשנו, מיד הבנתי שאני רוצה לצאת למסע איתו. לא הייתי צריכה עוד זמן. מבחינתי, כשאת רוצה לקחת עוד זמן, את לא בטוחה באדם שאת נמצאת איתו".
וכמה חמור היה המשבר ביניכם?
"היה ערב שהרגשתי שאני צריכה שקט ולהיות לבד והלכתי לישון אצל חברה טובה. הייתי צריכה פשוט לקחת רגע לעצמי. גם אז, לא חשבתי על זה שאולי התחתנו מהר מדי, אלא על איך לתקן את מערכת היחסים עם בעלי".
"רום הוא הגורל שלי, ואי־אפשר להתווכח עם הגורל. כשנפגשנו, מיד הבנתי שאני רוצה לצאת למסע איתו"
אתרי הרכילות יצאו אז בידיעה שיש בלגן אצלכם בבית ואפילו פרידה. איך הרגשתם?
"לא הייתה פה פרידה. אנחנו לא יכולים להיפרד אחד מהשנייה ואי־אפשר להפריד בינינו. זכיתי להגשים את החלום שלי להיות זמרת והפכתי להיות נסרין של כולם. יש מצבים שבהם הייתי שמחה אם לרגע הייתי חוזרת להיות אדם פרטי, והמשפחה ובעלי לא היו צריכים לחוות את ההשלכות של הפרסום והחשיפה. את מכירה זוגות שלא רבים?".
תראי, אם לא היית מוחקת את התמונות שלכם ומורידה את שם המשפחה של רום, לא היינו יודעים עד היום על משבר.
"נכנסנו למערבולת. אי־אפשר לשפוט אדם בשעת כעס. אני יכולה להגיד שעברנו את חילוקי הדעות ביחד. היו כעס, עצבים ובכי. היה הכל. אבל בסוף הכלנו אחד את השנייה וגם חיבקנו אחד את השנייה".
טוב, אז איך ביניכם היום?
"אנחנו בתהליך. אנחנו בונים בית, בונים גרעין קטן של משפחה שהולך וצומח. יש עליות ומורדות, יש מורכבויות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא מסכימים. אני אוהבת ברום את זה שהוא אבהי. הוא דואג לי ומעודד אותי. בהופעות, כשאני עולה על הבמה, הוא מחזיק לי את היד. הוא חושב שאני הכי טובה במה שאני עושה. הוא מעורב בקריירה שלי. אני משמיעה לו שירים חדשים ואוהבת להקשיב לעצות שלו. אבל הוא יודע שזו הקריירה שלי, הוא נותן לי חופש וסומך עליי".
"אם הבן שלי יספר לי שבת הזוג שלו ערבייה, מבוגרת ממנו ובנוסף לכל גם זמרת מפורסמת, יכול להיות שגם אני אחטוף שוק"
פער הגילים ביניכם הוא 12 שנה. זה לא הפריע?
"הוא ידע את הגיל שלי מההתחלה, אני גיליתי בן כמה הוא רק אחרי שבועיים־שלושה. אני לא מבקשת תעודת זהות כשאני מכירה מישהו. רום נראה גברי כזה, הוא גם אחראי ובוגר, ולא העליתי על דעתי שהוא צעיר ממני. כשגיליתי את הגיל שלו, לשנייה אולי התעכבתי על זה ואז אמרתי, 'אוקיי, זה לא מעניין'. את מתאהבת באדם עצמו, במה ובמי שהוא. איתו אני מרגישה שאני הצעירה והוא הבוגר. גם הוא רצה בית וילדים, כמוני. רק כשיצאה הידיעה שאנחנו ביחד ומדינת ישראל עשתה מזה מהומה, זה הפך לעניין".
"כשגיליתי את הגיל של רום אמרתי, 'אוקיי, זה לא מעניין'. את מתאהבת באדם עצמו, במה ובמי שהוא. אני מרגישה שאני הצעירה והוא הבוגר"
הפך לעניין - הכוונה היא שהמשפחות למשל, לא אהבו את הזוגיות הזו?
"למשפחה של רום היה קשה להכיל את זה. אבל אני לא שופטת אותם. אני חושבת גם עליי כאמא, ואם הבן שלי עוד כמה שנים יספר לי שבת הזוג שלו ערבייה, מבוגרת ממנו ובנוסף לכל החגיגה גם זמרת מפורסמת, ולא מישהי שהולכת בבוקר לעבודה וחוזרת בצהריים – יכול להיות שגם אני אחטוף שוק ראשוני. בואי נגיד שרום איתגר את אמא שלו עם הבחירה בי. היה לא פשוט, ורום ואני נלחמנו אחד על השנייה. כשכבר הוזמנתי לארוחה אצל ההורים שלו, מנסרין מלאת הביטחון נשארה מישהי שרועדת מפחד. הצעתי להם שנטוס לדובאי ליום ההולדת של רום. באותו לילה סגרתי את הנסיעה ולא השארתי להם ברירה. זו הייתה נסיעה כיפית וצחקנו בה המון. ברגע שההלם באמת עבר והם הבינו כמה התאהבנו, התחלנו להכיר ולהתחבר, והיום אמא של רום ואני בלתי נפרדות, אני קוראת לה אמא. לא עוברת שעה בלי שאנחנו מדברות".
וההורים שלך, איך הם עם רום?
"רום ואני משתדלים כמעט כל צהרי שישי לנסוע אליהם. הוא מת על האוכל של אמא שלי, ולא משנה כמה מתכונים שלה אני אכין, הוא עדיין יעדיף את מה שהיא מכינה. זה מצחיק שאמא שלי מתעניינת ברום ושואלת עליו יותר ממה שהיא שואלת עליי. הם גם מתרגשים מאוד מההיריון שלי וסופרים את הימים עד הלידה".
רום גדל עם כפית זהב בפה, ואת הגעת ממציאות כלכלית קשה יותר. זה יוצר פערים?
"רום קם בשש בבוקר. הוא לא יושב בבית וחולם חלומות. הוא איש עבודה שמסור למה שהוא עושה. החינוך שחמותי נתנה לילדים היה שלא משנה העובדה שנולדת בבית עשיר, אתה צריך שתהיה לך תכלית ושתבנה לעצמך אישיות שלא קשורה להורים שלך ולכסף שלהם".
מעדיפה להופיע עם כפכפים
קדרי, שנמצאת בישורת האחרונה של ההיריון, הורידה רגל מהגז. היה מתבקש שהיא תסתכל בעיניים כלות במופעי הקיץ הגדולים והנוצצים שערכו הקולגות שלה, אבל היא שלווה ומסופקת במקום שבו היא נמצאת. "הגעתי לגיל שכבר הייתי צריכה לחשוב על היעד הזה של הקמת משפחה. עם כל הכבוד למוזיקה שלי ולקריירה שלי, המטרה היא לחזור לבית עם ילדים. אני לא יכולה לעשות הופעות גדולות כרגע. הגוף אחר, הנשימות אחרות. אי־אפשר את הווקאליות הגדולה, להתפרע, להיות ביונסה על הבמה. אבל אני לא דואגת. אחרי חופשת לידה של חודש־חודש וחצי אחזור לעבודה".
"אחרי חופשת לידה של חודש־חודש וחצי אחזור לעבודה. לראיין מטפלות זה אצל אשכנזים. אישה יכולה לעשות הכל. אני אהיה גם אמא וגם זמרת. אני גם מדברת איתך, גם אוכלת סנדוויץ' וגם שמה מיונז תוך כדי"
כבר התחלת לראיין מטפלות?
"לראיין מטפלות זה אצל אשכנזים", היא מתפקעת מצחוק. "אישה יכולה לעשות הכל. אני אהיה גם אמא וגם זמרת, בעלת קריירה. הנה, אני גם מדברת איתך, גם אוכלת סנדוויץ' וגם שמה מיונז תוך כדי. אני לא רוצה לאבד את עצמי. יש גם את בעלי, שיהיה בריא עד 120. אנחנו גרים קרוב מאוד לחמותי. ההורים שלי יעזרו. לפני שבע שנים שכרתי להם בית בלוד כדי שיהיו קרובים אליי".
בינתיים איך ההיריון עובר עלייך?
"תראי, אני לא יכולה לצום לקראת הצילומים לשער. אני משתדלת לקבל באהבה את הנשיות השופעת הזו, את 15 הקילוגרמים שהעליתי, מ־65 ל־80 ק"ג. אני מסתכלת במראה ורואה איך הכל גדל. האף, הפה, האוזניים. אני עדיין מופיעה באירועים פרטיים, בחתונות, והייתי מעדיפה להופיע עם כפכפים. הנעליים לא עולות עליי, ובעלי שורך לי את השרוכים. לפחות אנשים מתחשבים בי, קמים ומפנים לי מקום. חמותי מתעניינת כל הזמן אם אכלתי ושתיתי".
לפני כמה שנים בחרת להתגייר.
"כבר ארבע שנים שאני יהודייה, ברוך השם. חיפשתי תמיד להשלים את החתיכה בפאזל שהייתה חסרה לי. שאלתי את עצמי מי אני ומה אני. תמיד אהבתי לשמוע את התפילות בבית הכנסת ולקרוא תהלים. אני יודעת הכל על הקוראן, אבל מצאתי את עצמי ביהדות. כשאני מדברת עם אלוהים זו שיחה בין בת לאבא. פעם שמרתי ממש שבת כהלכתה, היום פחות. אבל אני עדיין קמה בבוקר, נוטלת ידיים ומתפללת שחרית".
"היה להורים שלי מאוד קשה עם הגיור שלי, עברנו תהליך מאוד מורכב. אנחנו מנסים שהקשר לא ילך לעלבון אלא להבנה ולהכלה"
איך ההורים שלך קיבלו את הצעד הזה? לא רק שהבת שלהם התגיירה, אלא שגם לנכד שלהם תהיה זהות שונה. לפעמים זה אפילו קשה יותר.
"לא באתי לפגוע באף אחד, אלא רק ללכת אחרי רחשי הלב שלי. היה להורים שלי מאוד קשה עם הגיור שלי, עברנו תהליך מאוד מורכב. אנחנו מנסים שהקשר לא ילך לעלבון אלא להבנה ולהכלה. הקשר של כולנו, ההורים והאחים, הוא קשר קרוב וטוב. אמא שלי ואני מדברות כמה פעמים ביום. בסופו של דבר, המשפחה זה משהו שהולך איתך עד סוף הדרך.
"הם יודעים שהילד יעבור ברית ויגדל כיהודי. אני אלמד אותו דרך תורה ומסורת, יהיה שולחן שבת והוא גם ילך לצבא. מצד שני, הוא ישמע את הסיפור שלי ויהיה גאה בשורשים של אמא שלו. הוא יֵדע שיש לו סבתא ערבייה וסבתא יהודייה וזה בסדר גמור".
הריאיון המלא עם נסרין קדרי מתפרסם בגליון החג של "לאשה", השבוע בדוכנים
