אחחח. איזה כיף. אחרי תקופה ארוכה שאת גרושה, את מוצאת סוף־סוף את הפרטנר המושלם. זה שאת לא רק נמשכת אליו, אלא מתעוררת בוקר אחד ומגלה שממש פיתחת כלפיו רגשות! שהנה, למרות כל מה שהלב שלך עבר, את שוב מאוהבת! והוא גם בדיוק מה שחיפשת: כמוך, גם הוא גרוש עם ילדים. הוא מבין שהילדים שלך תמיד יהיו אצלך במקום הראשון. הוא מעריך את העובדה שאת שומרת על יחסים נהדרים עם הגרוש למענם. נפלא, נכון? אז זהו, שלא. למה? כי גם אצלו זה ככה.
כשאת מוצאת את עצמך בזוגיות פרק ב' עם מישהו שגם הוא בפרק ב', מהר מאוד את עלולה לגלות את ההבדל המהותי בינה ובין זוגיות פרק א': את לעולם לא תהיי בראש רשימת סדר העדיפויות אצלו, בעיקר במקרים שבהם הילדים עדיין קטנים ואתם לא גרים יחד. ראשונים יהיו ילדיו, אחריהם כנראה גרושתו, ואם יהיה לך מזל - את אולי תיכנסי למקום יפה באמצע. כי כן, גם כאן יכולים להיכנס משתנים נוספים כמו עד כמה הוא "ילד של אמא", אבל בואי נעזוב את זה כרגע. נגיד שמדובר בגרוש ממוצע.
עכשיו, למה זה אמור להפריע אם גם אצלך זה בדיוק אותו הדבר? כי הרבה פעמים זה פשוט לא מסתנכרן. בעולם גרושים אידיאלי הכול היה מתקתק כמו שעון שוויצרי: את והפרק ב' הייתם גרים ממש סמוך אחד לשנייה, ובעיקר הזמנים שאתם אמורים להיות עם הילדים היו תואמים כמו גרבון מחטב לרגל. אבל לא קיים כזה עולם אפילו בשוויצריה. כן, גם שם תהיו בטוחות שיש גרושה שמתבאסת לגלות שהיא שוב צריכה להעביר את החג לבדה כי רודולף נמצא עם ילדיו. וזה לא נעצר פה: זה לא רק שלפעמים יש ימים לא תואמים, זה בעיקר כל הבלת"מים.
מגיע יום שישי שבו שניכם בלי הילדים, אבל אז הוא מודיע לך שהוא הוזמן לאירוע אצל משפחת גרושתו וחשוב לו ללכת. כי את יודעת... זה למען ילדיו. אבל הוא יקפוץ אלייך אחרי זה בלילה. מגיע ערב ראש השנה ואת לבדך, אבל הוא אומר לך שהוא יעשה את החג עם הגרושה. כי את יודעת... זה למען ילדיו. אבל הוא יקפוץ אלייך אחרי זה בלילה. מגיע חול המועד סוכות, והוא אומר לך שהוא יוצא עם גרושתו לטיול קמפינג. כי את יודעת... זה למען ילדיו. ואה, הוא ממש לא יקפוץ אלייך אחרי זה בלילה. השתגעת? זה בצפון הרחוק! אבל אל דאגה. הוא לא ישן עם הגרושה באותה מיטה והוא הכי מתגעגע אלייך. ונו, זה למען ילדיו...
וכך את מוצאת את עצמך בדיוק כמו הבחורה ההיא מ"לבד על הגג שבתות וחגים", ומרגישה שהשיר הזה לא נכתב בהכרח על מאהבת של גבר נשוי, אלא גם על גרושה שמנהלת זוגיות עם גרוש בדיוק כמוה. אבל במקרה שלך, אפילו אין לך גג! ואת בעיקר מבינה שאת לא יכולה לבוא בטענות לבן הזוג, כי מה תגידי לו? שאת רוצה שיבלה איתך במקום עם ילדיו? זה הדבר האחרון שאת יכולה לדמיין את עצמך אומרת, מה גם שאת עושה זאת בעצמך. אז את סובלת בשקט. בחושך. בלי גג. ויודעת שנותר לך רק להיות סבלנית, ושעם הזמן הילדים יגדלו וזו כנראה כבר תהיה פחות בעיה. אבל בעיקר, את תוהה אם עד אז הזוגיות שלכם תחזיק מעמד, כי החיים, לצערך, כבר לימדו אותך אחרת.
