יובל רז אמנם רק בת 18, אבל האומץ והנחישות שלה כה יוצאי דופן, שקל לשכוח שמדובר בנערה. מיד אחרי גזר הדין ששלח את המורה שלה לריקוד, קיריל צ'ייקין שחף (30), לשמונה שנות מאסר, לאחר שאנס אותה בהיותה בת 13, התייצבה רז בפנים גלויות מול המצלמות והצהירה: "אני הנאנסת ואני לא מתביישת. הבושה עוברת צד. שהוא יפחד לעבור ברחוב, לא אני".
צ'ייקין שחף, שמוכר גם בשם המסחרי קיריל ארט, היה המורה לריקוד של רז. לפי כתב האישום שהגישה פרקליטת מחוז חיפה, עו"ד יעל ויסהוף, בתחילת שנת 2018, כשהייתה רז בת 13, הזמין אותה כמה פעמים לדירתו שבקריית־מוצקין, לכאורה במטרה ללמד אותה ריקוד. בדירה הוא ביצע בה עבירות מין חמורות, חרף התנגדותה. צ'ייקין שחף, שהורשע בנוסף במעשה מגונה בנער בן 17 שלמד אצלו, נידון גם לשנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וחויב לשלם לרז 100 אלף שקל.
במהלך המשפט בחרה רז לא להיחשף, אבל לאחר קבלת גזר הדין החליטה לעשות זאת. "זה חלק מתהליך ההחלמה שלי", היא אומרת. "נחשפתי כדי למנוע מאחרות לעבור את מה שעברתי. אני רוצה שילדים ידעו שיש מי שיגן עליהם, שהאנס הבא יחשוב פעמיים לפני שהוא מתנפל על ילדה בת 13 שלא מבינה כלום מהחיים שלה, ויזכור שיום אחד היא תתעורר ותספר".
איך את מרגישה עם גזר הדין?
"אני מרגישה שנעשה צדק. לי לא משנה כמה הוא יֵשב, כי הוא לא יכול לפגוע בי יותר, אבל אני יודעת שהמספר הזה יוצר הרתעה גדולה. ירדה לי אבן מהלב שקיבלתי הכרה למה שהיה סוד כמעט חמש שנים".
בשבילי הוא היה הכל
רז נולדה וגדלה בקריית־ביאליק. היא בתם של טלי (52), מתווכת נדל"ן, ומשה (58), נהג מונית, הצעירה מבין שלוש אחיות (יש לה עוד אח מנישואיו הקודמים של האב). בגיל תשע התחילה לרקוד בסטודיו למחול בקריית־ים, וכהפתעה לבת המצווה שכרה אמה את שירותיו של צ'ייקין שחף, כיום נשוי פלוס שניים, להכין איתה ריקוד לאירוע.
כמה חודשים אחר כך החל צ'ייקין שחף ללמד בסטודיו שבו רקדה.
קיריל עשה עליי עבודה מוחית מדויקת, דאג שלא אסמוך על אף אחד חוץ מעליו. הוא ידע שאני ילדה והתעלם מזה
באותה תקופה השתדלה לבלות בסטודיו כל דקה פנויה. "גרנו אז בבניין שהיה בפרויקט תמ"א 38, ולמעשה גרנו ארבע שנים בתוך אתר בנייה. השתדלתי להיות בבית כמה שפחות. חייתי בסטודיו. נכנסתי לשיעורים נוספים של קיריל, ולאט־לאט נוצר בינינו קשר מיוחד. הרגשתי שהוא מעריך אותי, שהוא אוהב אותי. הרגשתי מיוחדת".
התאהבת בו?
"אז קראתי לזה אהבה, היום אני יודעת שזה רחוק מלהיות אהבה. זו הייתה הערצה עיוורת של ילדה. בשבילי הוא היה הכל, והוא ניצל את זה. הוא ידע שאני ילדה והתעלם מזה.
"השופטים קבעו שהוא השתמש במניפולציות רגשיות, וזה נכון. הוא עשה עליי עבודה מוחית מדויקת, דאג שלא אסמוך על אף אחד חוץ מעליו. אם יצא שדיברתי לטובה על בן אדם אחר שאני מכירה, הוא היה אומר לי, 'אז את לא אוהבת רק אותי'. זה גרם לי לרצות להוכיח לו שהוא הבן אדם היחיד שאני אוהבת".
בשלב מסוים, מספרת רז, "אני וקיריל התחלנו ללכת ביחד לסטודיו. באחת מהפעמים הוא הציע לי להיכנס אליו הביתה לכוס מים. הוא היה נשוי, אבל אשתו הייתה בחו"ל. לא עלה על דעתי לחשוד. היום אני מפקפקת בכל מילה שיוצאת למבוגר מהפה, אבל בתור ילדה לא היה לי את זה. סמכתי עליו".
ואז הוא תקף אותך?
"זה לא קרה מיד, אלא אחרי כמה פעמים שבאתי אליו. באותו יום סיפרתי לו שלמדתי קונטקט, סגנון ריקוד שכולל מגע, והוא הציע לי לרקוד איתו קונטקט. תוך כדי הריקוד היד שלי נגעה לו בירך בטעות. נבהלתי, אמרתי סליחה, והוא אמר שאני לא צריכה להרגיש לא בנוח כי הכל מותר בקונטקט. ואז הוא נישק אותי. הייתי בהלם. אמרתי שאני רוצה ללכת הביתה והוא אמר: 'אל תספרי לאמא שלך'".
אמא שלך ידעה שאת הולכת אליו הביתה?
"סיפרתי לה בפעם הראשונה שהייתי אצלו. אמרתי לה שעליתי אליו לכוס מים, והיא אמרה, 'זה מוזר, אל תלכי אליו שוב'. במקום להקשיב לה, פשוט לא סיפרתי. גם חברות שלי לא ידעו שאני הולכת אליו הביתה. הוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד, ומה שהוא אמר לי היה קדוש. אף אחד לא הבין שמבחינתי, קיריל הוא הבן אדם הכי טהור בעולם".
גם אחרי הנשיקה הזאת חשבת שהוא טהור?
"רציתי להמשיך להאמין שזה בן אדם שדואג לי ואוהב אותי, אז בכל פעם שהרגשתי לא נעים במחיצתו, האשמתי את עצמי. היה לי חשוב להיות חמודה ומושלמת בשבילו".
מבט זדוני בעיניים
אחרי עוד כמה מפגשים בדירתו, צ'ייקין שחף החל לחתור ליחסי מין מלאים עם תלמידתו. "הוא אמר, 'אני מבולבל, שנינו מבולבלים', ולא הבנתי על מה הוא מדבר. הוא ניסה להפוך את מה שקורה בינינו להדדי, כאילו שאני לא ילדה והוא לא המבוגר האחראי. הוא אמר שהוא צריך לעשות משהו כדי שאבין שקורה בינינו משהו. הוא התקרב ונישק אותי, ליטף לי את הגב, ואז היד שלו התחילה לרדת. בשלב הזה הוא עצר והלכנו לסטודיו כאילו לא קרה כלום, אבל בפגישה שאחרי הוא כבר התקדם הלאה".
כלומר?
"ביקש ממני לרקוד קונטקט והתקרב אליי עם הפנים. זה הביך אותי. ואז הוא נישק אותי, הרים אותי והלך לכיוון חדר השינה. שמתי ידיים על המשקופים ולא הסכמתי להיכנס, אז הוא לקח אותי לסלון והניח אותי על הספה. הוא שלט לגמרי בסיטואציה, התחיל ללטף אותי. הלב שלי דפק, אמרתי לו שאני לא רוצה. לא ידעתי כלום על מין אז, אבל הרגשתי שזה לא בסדר. הוא אמר, 'אמרת שאת אוהבת אותי, אמרת שאת סומכת עליי, אז תסמכי עליי'.
"כשכבר היינו בדרך לסטודיו הוא אמר לי שאנחנו צריכים מילת קוד, שהוא יֵדע שצריך להפסיק. שאלתי, 'המילה די לא מספיקה?', אז הוא אמר שלא, והציע את המילים 'בת מצווה'. הוא הסביר שהמילים האלה יזכירו לו שאני ילדה והוא יפסיק".
הבנת שמשהו פה לא תקין?
"ברור שהבנתי. בשיעור הוא אמר לי כמה שהיה לו כיף איתי היום, והרגשתי בחילה, אבל אמרתי לעצמי שזה לא בסדר שאני מרגישה ככה, איך אני מעיזה בכלל לחשוב עליו משהו רע? הרגשתי כפוית טובה. עברתי שטיפת מוח, כמו בכת. בגלל זה היה לי קשה ללכת להתלונן. אמרתי לעצמי, איך אני יכולה להתלונן אם אני הולכת אליו מרצוני?".
השתמשת באיזשהו שלב במילות הקוד "בת מצווה"?
"פעם הוא ניסה להוריד לי את הטייץ. לא הסכמתי, אז הוא ניסה לשכנע אותי. אז, בפעם הראשונה, ראיתי לו מבט זדוני בעיניים. הוא לא התייחס לזה שאמרתי לא. דחפתי אותו, אמרתי שאני לא מסכימה, אבל הוא המשיך עם המנטרה של 'תסמכי עליי'. אז אמרתי לו 'בת מצווה', והוא הסתכל עליי כאילו הרגתי את רבין. כל הדרך לסטודיו כעסתי על עצמי שהרגזתי אותו".
כמה ימים לאחר מכן, מספרת רז, צ'ייקין שחף שוב הזמין אותה אליו. הוא לקח אותי לחדר השינה והוריד לי את המכנסיים. אמרתי לא, צעקתי 'בת מצווה', ואז הוא נשכב לידי במיטה מאוכזב. הרגשתי לא נעים שאני מסרבת לו והוא ידע את זה, אז הוא ניסה שוב. הפעם הוא הצליח. זה היה נורא. הרגשתי כאילו מישהו זרק אותי מבניין ואני מוטלת על הרצפה בלי יכולת לזוז. כבר לא נלחמתי, הרגשתי שאין טעם'".
הרגשתי כאילו מישהו זרק אותי מבניין ואני מוטלת על הרצפה בלי יכולת לזוז. כבר לא נלחמתי, הרגשתי שאין טעם
ההורים היו בהלם
כמה חודשים אחרי אותו ערב החלה רז ללמוד בתיכון לאמנויות "רעות" בחיפה, במגמת מחול. היא עזבה את הסטודיו והפסיקה את המפגשים בינה ובין צ'ייקין שחף. הוא, היא מספרת, המשיך לשלוח לה הודעות ולהתעניין בשלומה. "רק כשעזבתי את הסטודיו הבנתי שהוא פגע בי, אבל עדיין לא רציתי לספר לאף אחד".
למה?
"פחדתי מהמשטרה, שיגידו לי שאני אשמה. ואולי באמת אני אשמה? היה שלב שרציתי לספר להורים שלי, אבל פחדתי לפגוע בהם. ידעתי שזה ישבור להם את הלב. לקח לי ארבע שנים עד שהחלטתי לספר".
מה גרם לך לספר?
"הרגשתי שזה גדול ממני, שאני לא יכולה לשמור את זה בסוד יותר. יום אחד דיברתי עם חבר טוב שלי על אחותו הקטנה, שהייתה בת 12 ורקדה בסטודיו אצל קיריל. אמרתי לו, 'פאק, היא עוד שנה בת 13', והוא לא הבין למה אמרתי 'פאק'. קלטתי שזה יהיה חסר אחריות מצידי לשתוק, וידעתי שעד שאני לא אספר, לא אוכל להניח את הסיפור הזה מאחוריי".
הראשונה שבפניה חשפה רז את הסיפור הייתה אחותה הגדולה ירדן. "הייתי בקורס קיץ למחול בבאר־שבע, היא גרה שם באותה תקופה וישנתי אצלה. אמרתי לה שלפני ארבע שנים היה לי מורה למחול שאנס אותי. היא התחילה לצחוק מרוב הלם. אחר כך היא בכתה ואמרה שנופלים לה מלא אסימונים - על זה שהייתי כל הזמן עצבנית ואף אחד בבית לא הבין מתי גיל ההתבגרות הזה יעבור לי כבר. היא אמרה שהיא מבינה עכשיו שזה לא גיל ההתבגרות, אלא שהייתי במצוקה.
"זה היה בעשר בלילה, אבל היא אמרה שאנחנו חייבות לנסוע מיד הביתה להורים, לספר להם. כשהגענו לא הייתי מסוגלת להוציא מילה מהפה. ירדן סיפרה, וההורים שלי היו בהלם. למחרת הם פנו ל'בית לין', מרכז הגנה לילדים ונוער שנפגעו מינית. ההורים שלי מאוד תומכים בי, לא הייתי יכולה לעבור את התהליך הזה בלעדיהם".
באוגוסט אשתקד רז והוריה הגישו תלונה במשטרה, וצ'ייקין שחף נעצר. "ידעתי שאני עושה את הצעד הנכון, אבל כאב לי עליו. לא הרגשתי כלפיו שנאה. עדיין היה לו מקום בלב שלי".
בעימות במשטרה קיריל אמר לחוקרת: 'היא יזמה הכל'. באותו רגע הפסקתי לרחם עליו
ראית אותו לפני המשפט?
"שאלו אותי אם אני מוכנה לפגוש אותו לעימות, ואמרתי שכן. אחרי עשר דקות כבר הכניסו אותי לחדר שבו הוא היה. הלב שלי דפק, פחדתי לראות אותו. הוא ישב אזוק בידיים וברגליים, לבש סרבל כזה כלא ונראה שמוט כזה, עלוב ומסכן. אני מודה שהיה לי קשה לראות אותו ככה".
איך היה בעימות?
"החוקרת אמרה לי להגיד מי הוא, ואמרתי, 'הוא היה מורה שלי לריקוד ובמשך תקופה של כמה חודשים הוא אנס אותי'. הוא נאנח, כאילו הוא לא מבין על מה אני מדברת. הוא לא ראה את זה ככה, מבחינתו היה לנו רומן הכי הדדי בעולם. קלטתי שהוא לא מבין בכלל את הסיטואציה. הוא אמר לחוקרת, 'היא יזמה הכל, עשיתי רק מה שהיא רצתה'. אמרתי לו, 'איך אתה יכול להגיד את זה? הייתי בת 13'. באותו רגע הפסקתי לרחם עליו. יום אחרי העימות עשו לי שחזור בדירה שקיריל התגורר בה בזמנו, והכל חזר אליי. זה היה יום קשה".
הרגשתי שהנפש תשושה
רז, תלמידת כיתה י"ב, תתגייס בקרוב לצה"ל. בינתיים היא עובדת כמלצרית בבית קפה בקריית־מוצקין, שם גם הכירה את בן זוגה בחצי השנה האחרונה, שרון מרימה, בן 23. "לפני שרון כבר הייתה לי זוגיות של שנה וחצי, מגיל 15 עד 17. זו הייתה זוגיות טובה מאוד עם בחור שעזר לי להתגבר על מה שעברתי. אבל זאת הייתה אהבת נעורים שנגמרה. עם שרון זאת אהבה יותר בוגרת. הוא לימד אותי מה זה קשר בריא. את קיריל הוא הכיר מהשכונה, ושמע על הסיפור אחרי שהוא פורסם בתקשורת בלי השם שלי, אבל הוא לא ידע שזאת אני. כשדיברתי איתו על זה, הוא נדהם".
איך את מרגישה היום?
"בתחילת התהליך קצת כעסתי על עצמי, כי הצפתי את כל הטראומה ואת כל הדברים שהדחקתי. זה כאב לי בכל הגוף, הרגשתי שהנפש שלי תשושה. בדיעבד, זאת הייתה ירידה קשה לצורך העלייה הכי גדולה שהייתה לי בחיים. היום אני במקום הרבה יותר טוב.
"כל מה שהכי פחדתי ממנו - שיאשימו אותי שהכל קרה בגללי - התבדה. ביום של גזר הדין קיבלתי את סגירת המעגל שכל כך רציתי. כשהשופטת אמרה לי שהיא מאמינה לי ושהיא מקווה שיחזור לי הניצוץ לעיניים, נשמתי לרווחה ושמתי את הסיפור הזה מאחוריי".
הריאיון המלא עם יובל רז מתפרסם בגיליון "לאשה", השבוע בדוכנים