ורה אביקסיס (48) הבינה שלאמא שלה יש בעיה: אמה התגרשה בגיל 70, ואחרי שנים של בישול למשפחה, ואז לה ולבעלה, מצאה את עצמה נדרשת לארוחות רק לעצמה. יפעת אביקסיס (51), גיסתה, נטורופתית שעובדת מהבית, מצאה את עצמה במצב דומה: חלק מבני הבית כבר בגרו ועזבו, והאחרים יוצאים בבוקר וחוזרים בסוף היום, ורק היא, בתווך, מחפשת מה לאכול בצהריים. אז מה, לבשל "רק" לבן אדם אחד? כך נולד ספר הבישול החדש של הגיסות, "סולו", שמיועד לכל מי שצריכים, לפחות לפעמים, לבשל ארוחות יחיד.
הן נשואות לשני אחים ומכירות כבר 30 שנה. יפעת נשואה לאח הבכור מתוך חמישה, אסף, עורך־דין שמתמחה בנדל"ן, ואורה נשואה לנדב, האח השלישי ואיש הייטק. שתיהן דתיות ("זרם הכיפה הסרוגה, שגם בתוכו יש מנעד רחב. זה קצת מסובך, אבל את יכולה לכתוב שאנחנו שומרי שבת, אוכלי כשרות ומאמינים בקדוש ברוך הוא"). יפעת גרה ברעות, ואורה, שעוסקת בתיאטרון ובליווי רוחני, בכפר־אדומים. ליפעת יש ארבעה ילדים וגם נכד, לאורה שני בנים ושלוש בנות - שתיים מהם משרתות בצבא והשלישית בשנת שירות.
העיסוק המשותף באוכל החל בארוחות המשפחתיות שלהן. יפעת: "אורה ואני הפכנו מיד לחברות, והאהבה לאוכל בריא תמיד חיברה בינינו. לא בריא במובן של נזירי ונאחס אלא במובן של אוכל של בית, אוכל שמכינים אותו. חמותנו עליזה היא אישה מרעיפה, והארוחות המשפחתיות שלה היו ארוחות של שפע. זו הדרך שלה להראות אהבה - בהרבה, בגדול, ולכל אחד מה שהוא אוהב. אצלה יעמיסו לך צלחת. היא תימנייה אבל האוכל יותר מרוקאי, הרבה סלטים, קוסקוס, דגים ובשרים".
"המון אנשים מדלגים על הכנת אוכל, בגלל שזה רק לעצמם. הם לא מבשלים, מושכים ומושכים, ובסוף אוכלים משהו בעמידה, מזמינים טייק־אוויי או קונים משהו מוכן בסופר ומתאכזבים"
"כשהילדים היו קטנים, היו הרבה שבתות ביחד אצל סבא וסבתא", ממשיכה אורה. "עם השנים הן הלכו והתמעטו, אבל גם היום יש הרבה אירועים שנסובים סביב אוכל. יום אחד נפגשנו, יפעת ואני, ודיברנו על העניין הזה, לאכול לבד. שתינו הרגשנו שעברנו שלב בחיים: הילדים הגדולים יצאו מהבית או אוכלים לבד, יש פחות ארוחות משפחתיות, ואנחנו מוצאות את עצמנו הרבה פעמים בארוחת הצהריים וגם בארוחת הערב אוכלות לבד".
יפעת: "בנוסף, ההורים שלנו התבגרו וצריכים לבשל רק לעצמם, וגם הילדים שלנו, שיצאו מהבית, נמצאים במצב הזה. ראינו שזה לא קורה – הם לא מבשלים, מושכים ומושכים, ובסוף אוכלים משהו בעמידה, מזמינים טייק־אוויי או קונים משהו מוכן בסופר ומתאכזבים. כשהתחלנו לדבר על זה, הבנו שיש הרבה אנשים במצב דומה. חברים שעובדים מהבית, נשים בחופשת לידה - המון אנשים שמדלגים על הכנת אוכל, בגלל שזה רק לעצמם. להכין לעצמך ארוחה זו הצהרה של אהבה עצמית. הבנו שאנחנו רוצות למצוא מענה לכל האנשים האלה".
לא לאכול כל יום אותו דבר
השתיים בדקו את מצב השוק וגילו שכמעט כל ספרי הבישול מיועדים לבישול משפחתי. "אבל גם אדם אחד צריך ליהנות מארוחה טובה ובלי להפיל עליו יותר מדי התעסקות", אומרת אורה. "הזנה זה דבר בסיסי, את צריכה אנרגיה כדי לצאת אל העולם. מתוך זה נולד הרעיון לכתוב ספר. הבנו שזה לא רק עניין פרקטי, יש פה גם אמירה, השראה לאנשים להיכנס למטבח".
אתן לא באות מתחום הקולינריה, וגם לא מתחום הספרים – מה פתאום ספר בישול?
אורה: "אני הוצאתי בהוצאה עצמית שלושה ספרי ילדים, אז מבחינתי לפרסם ספר זה לא בשמיים. בעיסוקי אני מביימת וכותבת הצגות ומלמדת תיאטרון, וגם מלווה רוחנית בבתי אבות, אבל כתיבה תמיד עניינה אותי. המליצו לנו לפנות ליונית נפתלי, שעורכת ספרי בישול. הייתה פגישה מקסימה ויצאנו לדרך. זה לקח פחות משנה עד שהספר יצא לאור. הבעלים שלנו פרגנו בטירוף, והילדים שלנו היו בעד. הארוחות הכי מוצלחות בשבת היו אלה שבהן ניסינו עליהם מתכונים מהספר. כולם היו מאוד מרוצים".
יפעת: "הרעיון היה לפצח את האתגר. במחקרים שנעשו בעולם, אנשים נתנו המון תשובות למה לא לבשל כשזה לאדם אחד. אמרו שקשה למצוא מתכונים מתאימים, שאין הלימה מבחינת השקעה לעומת תוצאה, שנותרים עם הררי כלים בכיור, שיוצאת כמות ענקית שאחר כך צריך לאכול יום אחרי יום. הבנו שאנחנו צריכות לנטרל את כל הבעיות האלה".
כדי לעשות זאת גייסו השתיים צוות שלם: "ליונית, העורכת הראשית, הצטרפה יעל כלב, שהייתה על ההפקה והעריכה", אומרת אורה, "והן הכירו לנו את המתכונאיות המקסימות אורלי פלאי ברונשטיין, רינת צדוק, רות אוליבר ואוריה גבע שכתבו מתכונים. יש בספר רק שני מתכונים שלי ושישה של יפעת".
למה לא כל המתכונים שלכן?
יפעת: "אנחנו באנו עם הרעיון. שתינו מבשלות ומחוברות למטבח, אבל אנחנו לא מתכונאיות. כשאני ממציאה מתכון, אני לא כותבת אותו. חשבנו שכל אחת מהמתכונאיות תוכל להביא לספר משהו אחר, זה נתן גיוון.
"יש בספר יותר ממאה מתכונים, אבל זה לא הכול: יש בו חוכמת מטבח. הוא כולל, למשל, מדריך הצטיידות לבשלן סולו, שמסביר מה כדאי לקנות באריזות גדולות כי הוא יישמר, ומה עדיף באריזות קטנות כדי שלא ייזרק".
מדריך נוסף המופיע בספר הוא לבישול יעיל, "מיל פרפ" באנגלית. "מכינים מתכוני בסיס ומהם עושים כל מיני ורסיות", מסבירה אורה. "למשל, מכינים ירקות צרובים, ובסיבוב ראשון מגישים אותם עם ביצת עין, בסיבוב שני מכינים איתם חזה עוף ממולא ובסיבוב שלישי אמפנדס. יש בספר גם קלאסיקות, כמו קובה ולזניה בגרסאות אישיות, ויש מנות אקספרס ב־30 דקות, שאת יכולה להכין במקום לחכות לשליח. זה אותו פרק זמן". בנוסף, יש בספר טקסטים אישיים של שירי ארצי, הילה אלפרט, ארז קומרובסקי ואחרים (159 שקל, להשיג ב־solocookbook.com).
מה למדתן על עצמכן במהלך יצירת הספר?
יפעת: "שלהכין אוכל לעצמך זה דבר מאוד מרפא. כנטורופתית אני מבינה את החוזקה של אוכל בהיבט הבריאותי, אבל עכשיו אני גם מבינה את זה מהיבט הרווחה. ארוחה חמה זה כמו חיבוק, והדבר הבסיסי הוא שאדם ידאג לעצמו בתחום התזונה. אנשים דואגים לעצמם היום בהיבט של 'סלף קייר' בהמון רבדים, אבל מקילים ראש בזה".
אורה: "דווקא בימים אלה, הכניסה למטבח והדאגה לעצמי מייצרות איזשהו אי של שקט ומחזירות לפוקוס. לי היצירה גרמה לרצות לפתוח עוד את הראש לקולינריה. הבנתי שזה עולם ומלואו, ורק בא לי עוד".
קציצות גונדי במרק ירקות / רינת צדוק
קוראים להם לפעמים גם הקניידלך הפרסיים, אולי כי כמו הקניידלך הם רכים, אווריריים, כשרים לפסח ומשתכשכים במרק, אבל בזה נגמר הדמיון. הגונדי נוטים יותר לצד הקציצתי של החיים וכוללים קמח חומוס, עוף, תבלינים וירקות. התערובת הבסיסית כל כך מוצלחת, שמכינים ממנה עוד מליות ומנות.
אורה: "מתכון שהתאהבתי בו. אחלה מנה ביתית, טעימה ומשביעה, שלגמרי שווה את העבודה".
לגונדי
- 100 גרם עוף טחון (אפשר תערובת של חזה עוף ופרגית או חזה עוף בלבד)
- 1/2 קישוא מגורר דק וסחוט היטב (החצי השני ילך למרק)
- 1/2 בצל בינוני מגורר גס וסחוט היטב (החצי השני ילך למרק)
- 1 גבעול בצל ירוק קצוץ דק (לא חובה)
- 1 שן שום כתושה
- 1 כפית שורש ג'ינג'ר מגורר (לא חובה)
- 1/2 כפית מלח
- פלפל שחור גרוס
- 1/2 כפית הל טחון
- 1/2 כף שמן זית
- 2 כפות קמח חומוס
למרק
- 3 כפות שמן זית
- 1/2 בצל בינוני חתוך גס
- 2 שיני שום פרוסות
- 1 כפית שורש כורכום קצוץ או 1/2 כפית כורכום טחון
- 1 גבעול סלרי כולל העלים, פרוס
- 1/2 קישוא פרוס לעיגולים
- 1 כפית מלח
- פלפל שחור גרוס
- 4 כוסות מים רותחים
- מיץ סחוט טרי מ־1/2 לימון
ההכנה
1. מכינים את תערובת הגונדי: מערבבים את כל חומרי הגונדי בקערה ולשים לתערובת אחידה ודביקה. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לחצי שעה. אם הכנתם את התערובת מבשר טרי (ולא מופשר), אפשר גם להקפיא: משטחים את התערובת בשקית זיפלוק ושומרים במקפיא עד חודש.
2. בינתיים מכינים את המרק: שמים 3 כפות שמן זית, בצל, שום ושורש כורכום טרי (כורכום טחון מוסיפים רק בהמשך) בסיר בינוני ומטגנים כ־5 דקות על להבה בינונית לתחילת ריכוך והזהבה. מוסיפים סלרי, קישוא, כפית מלח, פלפל שחור וכורכום טחון (אם משתמשים) ומאדים כ־5 דקות על להבה בינונית עד שהקישוא מתחיל להתרכך. מוסיפים 4 כוסות מים רותחים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים ללא כיסוי 5 דקות לחיבור טעמים.
3. מבשלים את הקציצות במרק: בידיים רטובות יוצרים מהתערובת 7-6 קציצות רכות בגודל כדורי פינג פונג. הקציצות עוד יתנפחו בבישול. מכניסים את הקציצות למרק, מגביהים להבה ומביאים לרתיחה. מכסים את הסיר, מנמיכים ללהבה בינונית־נמוכה ומבשלים כ־20 דקות עד שהקציצות מוכנות. מדי פעם מנענעים את הסיר כדי שהקציצות יתעטפו בנוזלים. יוצקים מיץ לימון על המנה ואוכלים חם.
עוגת פרג ושוקולד / יפעת אביקסיס
העוגה הזו סוגרת את פינת הקפה של אחר הצהריים בצורה מושלמת: היא מוכנה בתוך כחצי שעה, היא פרווה, ובזכות הגודל אין סכנה ליישור פינות מופרז. חוץ מזה היא גם מבוססת על חומרי גלם עם זיקה בריאותנית, ויש לה מתיקות מתונה, מרקם אוורירי, ציפוי שוקולדי עדין וניחוח הדרי (שאפשר לוותר עליו או לחזק עם קליפת תפוז או לימון מגוררת). אפשר גם להפוך אותה לנטולת גלוטן (הנחיות למטה) - מושלמת, כבר אמרנו.
יפעת: "אני מתה על עוגות פרג, ושאר בני הבית לא, אז כשאני מכינה לכולם עוגות אחרות, אני מפנקת את עצמי בעוגה הזו. עשיתי המון ניסיונות כדי להגיע למתכון המדויק, שהיא תצא עסיסית בתבנית קטנה בדיוק כמו שהיא יוצאת כעוגה גדולה".
גיוונים: מחליפים את קמח הכוסמין ברבע כוס קמח שיבולת שועל ועוד רבע כוס קמח שקדים (שקדים טחונים).
המרכיבים (תבנית מתפרקת בקוטר 12 ס"מ)
- מעט שמן זית לשימון התבנית
- 1/4 כוס (80 גרם) סירופ מייפל טבעי
- 3 כפות שמן זית
- 3 כפות מיץ תפוזים
- 1 ביצה
- 1/4 כוס (25 גרם) פרג טחון טרי
- 1/4 כוס (25 גרם) קוקוס טחון
- 1/2 כוס (70 גרם) קמח כוסמין 70% מלא
- 1/2 כפית אבקת אפייה
- 30 גרם שוקולד מריר 70% קצוץ
לציפוי
- 50 גרם שוקולד מריר 70% קצוץ
- 1 כף שמן זית
ההכנה
1. מחממים תנור ל־180 מעלות ומשמנים תבנית מתפרקת בקוטר 12 ס"מ במעט שמן ניטרלי.
2. יוצקים לקערה סירופ מייפל, 3 כפות שמן זית ומיץ תפוזים, מוסיפים ביצה וטורפים במטרפה ידנית לאיחוד.
3. בקערה נפרדת מערבבים קלות פרג, קוקוס טחון, קמח כוסמין ואבקת אפייה.
4. מאחדים את תערובת הביצה עם תערובת הקמח בעזרת מטרפה ידנית לקבלת תערובת אחידה.
5. מוסיפים שוקולד קצוץ ומערבבים עם כף לפיזור אחיד.
6. יוצקים את תערובת העוגה לתבנית ואופים כ־20 דקות עד שהעוגה מתייצבת והיא קפיצית למגע (בודקים אם היא מוכנה על ידי מגע עם האצבע - אם פני העוגה אפויים ולא נותר שקע, היא מוכנה).
7. מצפים את העוגה: מחממים במיקרו שוקולד מריר עם שמן זית ומערבבים לקבלת קרם אחיד וחלק. יוצקים על העוגה החמה ומצננים לטמפרטורת החדר לפני שאוכלים. שומרים בקופסה אטומה מחוץ למקרר עד 3 ימים או במקרר עד 5 ימים.
