פתאום, משום מקום, על רקע אדמת המדבר החומה־צהבהבה ומתחת לקו האופק, הצטיירו הצלליות היפהפיות של הפראים: 30-25 פרטים בוגרים וצעירים, בגוון חום־צהבהב־אפרפר המשתלב היטב עם צבעי הסביבה. יפתח, המדריך, הצביע על זכר מרשים אחד שניצב בצד, על משטח מוגבה, צופה לסביבה: "זה המאבטח, שלהם", אמר, "אם נתקרב הם יזוזו". מובן שהתקרבנו, איך לא? הרי חייבים לצלם מקרוב מחזה נדיר שכזה.
הפראים, תת־מין של חמור בר אסייתי, היו נפוצים ברחבי המזרח התיכון וניצודו בהמוניהם. בישראל נכחד הפרא האחרון בשנת 1927. כ־40 שנה אחר־כך, הובאו כמה זוגות של פראים מאיראן לשמורת החי־בר ביוטבתה שבערבה. הם התאקלמו היטב, ובמהרה שוחררו לטבע כמה זוגות מהם. המהלך הצליח מעל המצופה, ולטענת כמה מכורמי הגפנים בנגב - הצליח יותר מדי: כיום חיים ברחבי הנגב יותר מ־600 פראים, בכמה עדרים נפרדים, ופה ושם הם עושים שמות בכרמי היין. מפאת גודלם אין להם כמעט אויבים טבעיים, ומספרם הולך ועולה.
אפשר להיות בעד או נגד המהלך הזה, אבל בדבר אחד אין ספק: מפגש בהם בטבע מזכיר יותר מכול ספארי אפריקאי תקני. וזה כאן, אצלנו, בנגב הצנוע, לא בסוואנות הרחוקות של טנזניה או קניה.
היכן פוגשים את הפראים? בניגוד ליעלים המשוטטים ברחובות מצפה־רמון ועל שפת המכתש בציפייה למטייל חסר אחריות שיציע להם משהו לנשנש (בבקשה, אל תעשו את זה), כדי לראות פראים חייבים לצאת לשטח - לשבילי המדבר המקיפים את המכתש ואת חוות הבודדים שבהר הנגב, לשמורות הטבע והנוף, לערוצי הנחלים היבשים. רצוי לעשות זאת השכם בבוקר או סמוך לשקיעה. גם הפראים, כמונו, סובלים מהחום, ובשעות הצהריים הם משתדלים לחפש מקום מוצל ונסתר מעין. שנצא לדרך?
10:00: "יקב לבנה", מושב שדה־משה
אין סיבה לנהוג ממרכז הארץ או מירושלים בלי לעצור בדרך לארוחת בוקר או בראנץ' מוקדם. אם יש יקב שמציע את זה - מה טוב. אז עצרנו אצל בר לבנה, מיקב לבנה, הממוקם במשק המשפחתי במושב שדה־משה.
ההגעה אליהם פשוטה: במחלף קריית־גת שעל כביש מס' 6 פונים מערבה, ובפנייה הראשונה נכנסים לשדה־משה, מושב השייך מנהלית לחבל לכיש, אבל את היקב אפשר לשייך לקצה הצפוני של אזור יינות הנגב.
משפחת לבנה נמצאת במושב משנת 1959, ענבים הם מגדלים מ־2005, וב־2022 הוציאו לשוק יין ראשון. היקב ומרכז המבקרים הקטן נמצאים בשולי הכרמים. בעיקרון פתוח בימי שישי בשעות 15:00-10:00, אבל אפשר לתאם מראש ביקור גם בימים אחרים, לשבת מול הגפנים, לנשנש צלחת גבינות, סלט בוראטה (נפלא) ומאפים ולשתות יין (אבל באחריות, אתם נוהגים). מומלצים: רוזה Lightning העשוי מענבי סנג'ובזה, גרנאש וסירה, ולבן Surface העשוי מענבי שנין בלאן, שרדונה, ויוניה ורוסאן.
יקב לבנה. טל': 054-4372286. פייסבוק: יקב לבנה.
12:30: "הכנענייה", מדרשת שדה־בוקר
לא הספיק לכן סלט הבוראטה ביקב לבנה? עצרו ב"כנענייה", בית קפה־מעדניה־מזנון כריכים־בר יין ובירה, הממוקם במרכזון המסחרי של מדרשת שדה־בוקר. בצהריים מתפתח כאן תור קטן, כך שכדאי להתקשר מהדרך ולהזמין מראש. בתפריט: גבינות ונקניקים שאפשר למלא בהם ג'בטה טרייה, לפי בחירה או ממה שמוכן וכמובן קפה, מיצים אורגניים של "נאות סמדר", בירה ויין. טעים ומשביע.
פתוח: שני-חמישי, 15:00-8:00, בשישי עד 14:00. טל': 058-7274965. פייסבוק: כנענייה.
טיפ: אם לא חם מדי, אפשר לצעוד לטיילת הקרובה של מדרשת שדה־בוקר, הצופה לנוף הקדומים המרהיב של נחל צין. בערך באמצע הדרך תמצאו את חלקת הקבר של פולה ודוד בן־גוריון. אפשר לעצור כאן לרגע, כדי לתת כבוד למנהיג שייסד את מדינת ישראל והוביל אותה בשנותיה הראשונות.
13:30: "פולה קפה", שדה־בוקר
חמש דקות נסיעה מהמדרשה, ואתם בכניסה לקיבוץ שדה־בוקר, בחניון הקטן שמשרת גם את מלון ישרוטל "קדמא". אם יש לכן זמן, קפצו לצריף בן־גוריון הנמצא שלוש דקות הליכה משם. האתר חודש לאחרונה, ונוספו לו פעילויות מעניינות.
אבל הגענו לכאן כדי לפגוש בצבי רמק, שעלה לישראל מקליפורניה לפני יותר מ־40 שנה, ניהל את מטעי הפרי של הקיבוץ, נטע כרם גפנים וב־1999 הקים יקב. הוא מייצר רק כמה אלפי בקבוקים בשנה של יינות מעניינים, שנמכרים רק ב"פולה קפה", בית הקפה על שם פולה בן גוריון, לצד בקבוקים של יקבי נגב אחרים, למקרה שמישהו ירצה יין שונה. אפשר להזמין כאן טעימות של יינות, להוסיף פלטת גבינות או סתם לשתות קפה הפוך מול הצריף של ראש הממשלה הראשון, שמן הסתם לא חלם שפעם יגישו בקיבוץ קפוצ'ינו משובח.
פולה קפה, פתוח בכל יום, 16:00-9:00 (בשישי עד 14:00). טל': 08-6560479.
16:00: "אינסייד". ברגל, במצפה־רמון
איל אלכסנדר ושיר אמיר, מורי דרך במקצועם, מפעילים זה כחמש שנים מיזם בשם "אינסייד מצפה". הרעיון הוא להציג ולהכיר מקרוב למבקרים בעיר את מצפה־רמון עצמה, עיירה שהמטיילים הנמשכים לנופי המכתש ולאטרקציות סביבו מתעלמים ממנה ומדלגים עליה. ל"אינסייד" שני מסלולי טיול קבועים: "מצפה רמון - מרחב השראה", שעוסק בהיסטוריה, באנשים, בקהילות ובסיפורים הקשורים לעיירה, ו"חלומות יצירה ויזמות ברובע", המתמקד ברובע דרכי הבשמים - פעם אזור התעשייה המקומי וכיום מוקד ליזמות קטנה, לגלריות, מסעדות, ברים ואתרי לינה.
צעדנו עם איל בין ההאנגרים של רובע הבשמים, נכנסנו לקפה־גלריה UMO שיש לה סיפור מיוחד (תבקרו במקום ותשמעו), שמענו את סיפורו של מפעל הסבונים פארן, עצרנו לכוס יין ב"מדבר יין", בר חדש יחסית המתמקד ביינות מיקבי הנגב (פתוח: שלישי-ראשון, אחר הצהריים־ערב, טל': 054-6612074), ואפילו הספקנו לטפס למרומי גבעה קטנה כדי לצפות בשקיעה, שכאן, במדבר, היא אדומה יותר ויפה יותר.
"אינסייד", טל': 050-6393303 / 051-2353325.
19:00: "סומסומיה", ארוחת ערב בעיירה
ה־אטרקציה הקולינרית של מצפה־רמון: "סומסומיה", בית אוכל שהקימו שותפים צעירים ונעשה המסעדה הכי מבוקשת בעיירה ובהר הנגב בכלל, שנקרא על שם כלי נגינה שמוצאים אצל הבדואים בסיני.
התפריט לא גדול ולא מורכב מדי, אבל כל מנה עשויה בטוב טעם, ההיצע הצמחוני־טבעוני לא נופל באיכות ובמגוון מהבשרי, המקום פתוח בשישי בערב ובשבת - עניין נדיר במצפה־רמון ובנגב בכלל, והאווירה לא פורמלית בעליל, עם מוזיקת רקע נעימה שגם מאפשרת שיחה.
מה טעמנו? קרפצ'ו חציל עם טחינה, עגבנייה וזעתר ופולנטה מתירס טרי עם פטריות ושמן כמהין לראשונות (55-50 שקל). קרפצ'ו בקר ועראיס אסאדו לעיקריות (75-65 שקל). טעים ומשביע, ובסופי שבוע כדאי להזמין מקום מראש.
רחוב נחל ציה 7. פתוח: רביעי-ראשון, 22:00-17:00 (בשבת מ־13:00).
טל': 055-3182300. פייסבוק: סומסומיה.
22:00: "הברך", דרינק של ערב
ה־מקום של חיי הלילה במצפה־רמון: בירה, אוכל, אווירה, התרחשויות, מוזיקה והופעות חיות. כמעט אף פעם לא משעמם שם, וזה המקום הנכון לסגור בו יום טיולים גדוש בפעילות.
רחוב הר בוקר 10. פתוח: כל יום, מ־20:00 עד אחרי חצות. טל': 052-6975971. פייסבוק: פאב הברך.
טיפ: לא לוותר על ביקור ב"מדבר יין", בר, חנות וחלל אירועים שמגישים בו רק מיינות הנגב הישראלי. לפחות 20 יקבים כבר מתבססים על ענבים הגדלים באקלים המדברי של הר הנגב, בדומה למה שעשו כאן בני העם הנבטי, שכבר לפני כ-1,500 שנה ידעו להפיק יינות מצוינים מכרמי הנגב ואף לייצא אותם ללקוחות מפונקים ברומא. בין היקבים שבקבוקים משלהם תוכלו לפתוח (ולקנות) ב"מדבר יין": יתיר, פינטו, רמת נגב, מואה, מדבר, גלאי, ננה ועוד.
רובע דרכי הבשמים, רח' הר ארדון 4. פתוח: ראשון, שלישי, רביעי, 23:00-18:00. חמישי, שישי, שבת, 23:00-12:00. טל': 054-6612074.
6:00: זריחה בשטח, סיבוב רכוב במדבר
ממש לפני הזריחה אסף אותנו יפתח דבש בקוואסאקי מדוגם שלShakaVans , שזו קבוצת תיירות ואירועים שמפעילה פעילויות מדבר שונות.
במקום לעשות את מסלול הטיול הרגיל במצפה־רמון - המכתש והאטרקציות שבו - בחר יפתח בכיוון ההפוך: אל האזור ההררי שממערב לעיירה, בין חוות הבודדים וכרמי הענבים המוריקים, לצד צריפי הבדואים וכאמור - אל עדר הפראים. אלו נופים אחרים של מדבר מתעורר, שמש עולה במזרח ובעלי חיים מדבריים המוצאים את מקומם לצד האדם. טיול חובה לכל מי שמגיע להר הנגב.
יפתח דבש, טל': 054-4777835
8:30: "קפה גינה", ארוחת בוקר, קפה ועוגה
"בית קפה קהילתי", כך מגדירות היזמיות מעיין פורטנוי ורוני עדס את בית הקפה המצליח שלהן, שנהפך במהירות למוקד משיכה לצעירים תושבי העיירה, למטיילים ולמי שמבקשים לתפוס פינה עם מחשב נייד וכוס קפה ולהתחבר לעבודה, ללימודים או לעולם.
תפריט הבוקר המוגש עד 12:00 (או עד שנגמרים הכריכים) כולל טוסטים, פנקייקים, מאפים טריים, סלטים, בריוש עם ביצה או גבינה וגם ארוחה עם סלמון, חביתה, ממרחים, גבינה ולחם (52 שקל). בתפריט הצהריים פסטות, לזניה וקציצות טופו.
רחוב הר בוקר 12. פתוח: רביעי-ראשון, 16:00-8:30. טל': 050-6492151.
טיפ: תגיעו מוקדם, לפני שהמקום מתמלא.
10:00: "יקב ננה", אצל ערן רז והגפנים
"אני מגדל יין, לא גפנים", מסביר ערן "ננה" רז, שאת הכרם הראשון שלו נטע בשנת 2007, בלב השממה ממערב למצפה־רמון. ננה כבר ראה אז את מה שכיום ברור לרבים: בהר הנגב אפשר לגדל ענבי יין מצוינים, בעלי טעמים ייחודיים.
ההתחלה הייתה קשה: היו בדואים מתושבי האזור שדרשו בעלות על הקרקע, אחרים הציעו "בנימוס" לשמור על הגפנים, והיה גם כרם שעדר של עשרות גמלים חיסל תוך זמן קצר, ולא במקרה. אבל כיום, עם עשרות דונמים של גפנים בחווה, עם תוכנית לנטיעת שטח נוסף בקרבת מקום ועם יקב במבנה קבע ומרכז מבקרים שיוקמו בכניסה לרובע הבשמים של מצפה־רמון, ננה על הסוס.
בכרם ננה המסודר והמתוקתק למופת אפשר לבקר בתיאום מראש, לטעום וללוות את היינות בפלטה נדיבה של גבינות, לחמים ושמן זית (130 שקל לאדם) ולהצטייד בחנות במה שאוהבים. יש גם חדר אירוח אחד, מיוחד, לזוגות בלבד.
פתוח: חמישי ושישי, 15:00-11:00, חובה לתאם מראש, ואפשר גם להזמין אירועים פרטיים. טל': 077-9386288. ווטסאפ: 053-3961925.
רוצים להישאר ללון?
במדבר: חוות משכית
החווה של אורן ושרון פלד ממוקמת לצד כביש מס' 171, המוביל מצומת הרוחות הסמוכה לבה"ד 1 לכיוון הר חריף ובורות לוץ, כרבע שעה נסיעה ממצפה־רמון.
אורן ושרון מתגוררים בחווה, במבנה מהמם בסגנון יורט קזחי שבנו ועיצבו במו ידיהם, וסביבו נטועים עשרות דונמים של כרמים לענבי יין. אבל עיקר פרנסתם של בני הזוג מתבסס על אירוח באתר הקמפינג שבנו. יש בו אוהלי דום סגורים המתאימים למשפחות, סוכות ללינה בסיסית, מטבחון, מקלחות משותפות ואפילו בריכת שכשוכית שכיף לטבול בה בימים חמים.
מקום נהדר לבלות בו סוף שבוע שקט, בלי מסכים ורעשי רקע, מוקפים בנוף מדברי ובשמי לילה זרועים בכוכבים. טל': 050-6290858 / 050-7383045.
מלון בוטיק קטנטן, עם ארבעה חדרים בלבד, הממוקם ברובע דרכי הבשמים. החדרים מעוצבים, מרווחים ונוחים, עם ערכת קפה, ובמרחק הליכה של דקה־שתיים מבתי הקפה והברים של האזור.
בקרבת מקום נמצא האור־חאן - הוסטל מקורי, שכולל חדרי אירוח משפחתיים, אוהלי אירוח ולינת "דורמיטורי" משותפת, לקבוצות של מטיילים או משפחות הרפתקניות. טל': 052-5707752.
