זה היה דייט ראשון שהפתיע לטובה. הבחור נראה אפילו טוב יותר מבתמונות, וכפי שנשמע בשיחת הטלפון המקדימה הוא היה סופר־אינטליגנטי, חלק איתי הרבה דברים במשותף והשיחה זרמה. היה זה שישי בצהריים. בהתאם להצעתו נפגשנו לטעימות יין ביקב, מה שאומר שעוד משהו זרם לא רע במהלך הפגישה, אבל אני די בטוחה שגם ללא האלכוהול הייתה לדייט ארומה של פוטנציאל.
אלא שאז הוא קיבל שיחת טלפון מבנו. הצלחתי להבין שהבן נחתך ממשהו. הוא הסביר לו היכן נמצאים הפלסטרים, ואני בשיא התמימות אמרתי: "אני מבינה שזה הסופ"ש שבו הילדים אצלך". הוא השתהה ואז אמר: "טוב, אני הולך להגיד לך משהו שבעקבותיו כנראה תנתרי מהכיסא ותלכי. אמנם אמרתי שאני גרוש, אבל למעשה אני פרוד. כבר יש לנו הסכם גירושים ותכף אנחנו חותמים עליו. אבל אני ממתין לעבור לבניין חדש, שעדיין לא קיבל אישור אכלוס, אז אני גר עם פרודתי באותו בית".
פניי הסמוקות מהיין החווירו ברגע. הוא מיהר להוסיף: "אבל אני מבטיח לך שאין בינינו כלום! אנחנו ישנים בחדרים נפרדים, זה רק עניין ביורוקרטי".
בניגוד לתחזית שלו לא ניתרתי מהכיסא והלכתי. לא כי לא רציתי. פשוט הייתי המומה. במקום זאת חייכתי במבוכה, המשכתי בשיחה, וכעבור 20 דקות מצאתי תירוץ ללכת. כן, בדיוק. עוד ניסיתי להישאר מנומסת במקום לומר את האמת: שאם הוא היה מספר לי על זה מראש, הדייט כלל לא היה מתקיים. כי לפעמים, גם כשעושים לנו עוול, לוקח זמן למידע לחלחל. אנחנו עדיין לא רוצות לפגוע, בלי להפנים שפגעו בנו.
העובדה שהוא לא גרוש פורמלית הכי פחות הפריעה לי. הדיל־ברייקר מבחינתי היה שהוא שיקר, ובעיקר כי לא יכולתי לדמיין את עצמי, אפילו לרגע, יוצאת עם מישהו ויודעת שאחרי זה הוא חוזר לבית שבו עדיין גרה אם ילדיו.
אני מניחה שהסיבה שאני לא שוללת לצאת עם "פרוד" היא מפני שגם אני והגרוש היינו פעם רק "פרודים". אחרי שהפרדנו בתים וחתמנו על חוזה אצל מגשר, שבו סגרנו על מזונות ומשמורת, הרגשנו גרושים לגמרי. לא מיהרנו לרבנות רק מתוך עצלות. אבל עם הזמן הבנתי שעבור הרבה נשים המילה "פרוד" היא כמו חפץ חשוד: "אסור לגעת וגם לא להתקרב".
לחלקן זה עניין של אמונה: מדובר בגבר נשוי וזה מנוגד להלכה. אחרות, מסתמכות כמוני על ניסיון אישי, אבל אצלן החוויה הפוכה. פעם אמרה לי מישהי: "במשך שלוש שנים שבהן אני ובעלי היינו פרודים, רק קיוויתי שהוא יבין שעשה טעות ויגיד שהוא רוצה לשקם את הנישואים". לכן "פרוד" מבחינתי זה מישהו שתמיד יש סיכוי שיחזור בסוף לאשתו.
חברה שלי, עורכת דין לענייני משפחה, סיפרה שהיא מכירה זוגות רבים שבאים לחתום על חוזה פרידה זמני, ובו נכלל סעיף שלפיו הם רשאים לצאת עם אחרים למשך תקופה, ובסופה מחליטים אם חוזרים או מתגרשים, "רק שאף גבר לא יגיד לך שהוא יוצא איתך כדי לבדוק את השטח".
חברה אחרת יצאה עם פרוד קרוב לשנה, עד שהבינה שהוא לא מוכן להתקדם עם גירושיו, והקשר נכנס למבוי סתום. כך היא סיכמה זאת: "כשאתה עומד במסדרון ולא סוגר את הדלת, אתה פשוט לא יכול לפתוח דלת חדשה".
כך או כך, גרושים, רווקים או פרודים, יש משהו שבטוח אף אישה לא רוצה: שקרנים.
