טוב, אז כנראה שגירושים זה דבר מידבק. כלומר, אני די משוכנעת שלא הדבקתי אף אחד כשהחלטתי להתגרש ואני גם ממש לא זוכרת שהייתי ליד מישהו שהעביר לי את זה, אבל אולי פשוט קראתי באותו זמן על שחקן או אפילו זמר שהתגרש וככה מצאתי את עצמי טובעת בגורלי האיום והמר? כי עושה רושם ש"הנגיף" הזה יכול לעבור פשוט גם דרך הדף או המסך. פיתוח סיני, ללא ספק.
בהתחלה היה זה רק חשד קל. כשזיהיתי בין שלל התגובות לראיונות שערכתי עם סלבס שהתגרשו אמירות כמו "תפסיקו עם כתבות כאלה שמעודדות גירושים". בטיפשותי, לא הבנתי שמדובר באזהרה ועוד התחלתי לכתוב טור שבועי בנושא. לזה כבר קיבלתי עוד יותר תגובות, אבל כנראה שאני לא רק "גרושה מסכנה" או "גרושה איומה" או גרושה מתלוננת" (תלוי איזה טוקבקיסט שואלים), אלא גם "גרושה שממש לא קולטת" (ועל זה מן הסתם יסכימו רבים מהטוקבקיסטים), כי פשוט המשכתי בשלי.
אבל הנה, קלטתי. כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר. זה קרה אחרי שחנן בן ארי הודיע שהוא והדסה, אשתו זה 16 שנה ואם שבעת ילדיו, החליטו להיפרד. הפעם כל הרשת געשה מביקורות ודברי גנאי. כי במקרה של זוג נשוי עם שבעה ילדים, שהבעל עוד חובש כיפה - כבר לגמרי אסור להישאר שאננים או להגיד "לי זה לא יקרה". זה שם, זה משתולל לו בחוץ. ואם אזרחים טובי לב לא ימהרו לאוץ אל המקלדת ולכתוב מה הם בדיוק מרגישים בעניין, אבוי על אומתנו.
אם כל זה לא מספיק, שלושה ימים אחרי, במהלך הופעה, בן ארי אף חשף שאשתו נמצאת בקהל, כינה אותה "פרודתי לעתיד המדהימה" והקדיש לה שיר. כלומר, הוא לא רק הכריז שהוא מתגרש, אלא הוכיח, השם ירחם, שאפשר להתגרש בצורה יפה. ופרידה יפה, מתברר, זה משהו שבכלל מאיץ את ההידבקות. זה וריאנט הדלתא של הגירושים. שמעתם על בני זוג שבחרו להיפרד ונשארו חברים טובים? תקבעו מהר פגישה עם יועץ נישואים. רוב הסיכויים שלא נשאר לכם עוד זמן רב.
וכך, כל אתר ורשת חברתית הוצפו באמירות כמו "אין דבר כזה גירושים מאושרים"; "חנן, מאוכזב ממך, למה אתה עושה את זה לעצמך ולנו" (כן, כן. לנו); "חנן והדסה, קחו אחריות. אתם משדרים עידוד לגירושים. מה יגידו הנלחמים בכל כוחם לא לפרק את ביתם על אף שאינם אוהבים?".
ובכן, צר לי לבשר לכם, מגיבים יקרים, אבל בן ארי הוא זמר. אתם יכולים לבחור להאזין או לא להאזין לו, ובזה זה נגמר. לאף אחד, גם לא לקהל הדתי שלו, אין זכות לומר לו איך להתנהל מבחינה זוגית, אם כן או לא להתגרש או איך להתייחס לגרושתו.
ואה, ידיעות על גירושים לבדן לא באמת יגרמו לזוגות אחרים להתגרש. אם נשוב רגע למטאפורה הרפואית שמאבדת את קסמה ותכף תשמיד את עצמה, כמו למשל ידיעה על התקף לב, הן אולי רק יגרמו לאנשים לשים לב יותר לסימפטומים. חלק יזהו וילכו לאבחון מוקדם (משמע, יתעוררו ויצילו את נישואיהם), חלק יגלו שזה מאוחר מדי עבורם וחלק לא יחוו סימפטומים כלל. אבל בדיוק כמו התקף לב - או שהבעיה קיימת או שלא. אף אחד לא "יידבק" רק כי הוא שמע על זה, קרא על זה או נמצא ליד מישהו שחווה את זה. מה שבטוח, כך או כך, תהיה להם יותר הזדמנות להציל את הלב.
