איך נולד הרעיון לתלות כרזות תשובה לפשקווילים שהכעיסו אותך?
"בשנים האחרונות החרדים באשדוד מנסים להדיר נשים מהמרחב הציבורי ובין היתר להשחית מודעות פרסומת שבהן מופיעות נשים. יום אחד ראיתי כרזה שהטריפה אותי: 'בת ישראל, תהיי צנועה ואל תכשילי בחורי ישראל!'. לא הבנתי מה זאת אומרת תהיי צנועה, וגם הבקשה 'אל תכשילי' קוממה אותי, כאילו שהם הקורבן ואני אשמה בהכשלתם. החלטתי לענות להם, הדפסתי 30 פשקווילים וכתבתי: 'בן ישראל, אם אני מתלבשת לא צנוע בעיניך וזה מכשיל אותך - לך לטיפול', וחתמתי בשם 'נשים אשדודיות שנשבר להן מכם + חם לנו כי הקיץ בא'. השקעתי בזה 300 שקל מכיסי".
הופתעת מהסערה שעוררת?
"לא, ידעתי שזה יעשה רעש, בייחוד אחרי ששלחתי את זה לחברת מועצת אשדוד, שרון מרק, שידועה כפמיניסטית אקטיביסטית. היא עפה על זה ופרסמה בכל קבוצות הנשים הרלוונטיות. נוצר באזז מטורף".
איך היו התגובות?
"חלקן מרגשות וחלקן פחות. הרבה גברים ניסו להסביר לי מהי צניעות על פי היהדות וכמה היא חשובה, והיו די הרבה נשים שכתבו שיש פריצות כי נערות מסתובבות חצי עירומות ואולי בכך הן דורשות שיטרידו אותן. לא הבנתי איך בעידן metoo והעצמה נשית, נשים תוקפות ככה האחת את השנייה".
במה את עוסקת?
"אני עיתונאית כבר הרבה שנים, עם גיחות קצרות לעולם היח"צ. היום אני כותבת באתר ashdodi.com ועוסקת בשיווק דיגיטלי כעצמאית".
כעיתונאית יש לך פלטפורמות רבות למחאה. למה בחרת לענות להם באותה מטבע?
"פשוט החלטתי לעשות מעשה שבער לי בבטן. דווקא כאחת שאוהבת מאוד מילים ויודעת להשתמש בהן, אני מבינה שיש מקרים שבהם מעשים חזקים יותר ממילים. אני בחורה של ג'ינס וטי־שירט, אני לא פרובוקטיבית בלבושי, אבל זה לא עניינו של אף אחד איך אני מתלבשת. נורא הציק לי שאומרים שנשים אשמות בזה שגבר לא שולט ביצרים שלו".
"הרגשתי גאווה מטורפת שאני עושה משהו נכון. אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית אקטיביסטית, אבל כשמשהו בוער לי בבטן, אז הוא בוער"
לא חששת להתעמת עם קהילה שלמה?
"לא, אולי רק כשהלכתי לתלות את הכרזות, אבל המטרה הייתה שווה את תחושת הפחד. ביקשתי מחברה שלי, ניצן מויאל, שתצטרף אליי, כי חששתי שמישהו יראה ויתקוף אותי. אבל הרגשתי גאווה מטורפת שאני עושה משהו נכון. אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית אקטיביסטית, אבל כשמשהו בוער לי בבטן, אז הוא בוער".
זה עשה לך חשק להיכנס לפוליטיקה המקומית?
"בבחירות המוניציפליות האחרונות הייתי מספר 6 ברשימה של ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, אבל לא נכנסתי, וטוב שכך. גיליתי שפוליטיקה זה לא בשבילי, אני רגישה מדי".
מישהו בקהילה החרדית באשדוד פנה אלייך לאחר תליית הכרזות?
"אליי אף אחד לא פנה. זה לא שתליתי את הכרזות ברובע החרדי, לא הייתה לי מטרה לעשות דווקא ולשים להם את זה בפרצוף. תליתי אותן במרכז העיר, במקום שבו הם פרסמו את הפשקווילים. אני מכבדת את היהדות ולא מנסה לעורר מלחמת אחים, רק רציתי להגיד 'עד כאן, יש גבול לכל תעלול, חיו ותנו לחיות'. מאז שהסיפור פורסם פנו אליי נשים מ־17 יישובים בארץ וביקשו להעתיק את הכרזה ולתלות בעיר שלהן, וזה ממש מרגש אותי".
