אירית טויטו (56) מונתה החודש למנכ"לית החדשה של תנועת "בונות אלטרנטיבה".
מהי מטרת הגג של תנועת "בונות אלטרנטיבה"?
"הגנה על זכויות נשים בנושאים כמו ייצוג הולם, שוויון זכויות, תקציבים ומאבק באלימות נגד נשים. מדובר בתנועה הנשית המשמעותית ביותר שהוקמה במדינת ישראל, שמונה כיום 100,000 נשים ברשתות החברתיות, מתוכן כ־60,000 נשים פעילות, מכל קצוות הקשת הפוליטית ומכל המגזרים. אלה נשים שחברו יחד כדי לקדם את כל הנושאים האלה".
את ערה לכך שהתנועה נתפסת כאשכנזית, שמאלנית ופריווילגית?
"יש לנו חברות מכל השכבות, מכל העדות ומכל קצוות הארץ. אני רוצה רגע לספר לך את הסיפור האישי שלי, כדי שתביני שלא מדובר בתנועה פריווילגית. גדלתי ברמת־גן במשפחה חד־הורית מעוטת יכולת, עם אמא שעבדה כמורה בחצי משרה. אבא שלי, ממוצא גרמני, לא היה איתנו בקשר, כך שגדלתי עם הצד התימני של אמא שלי, במשפחה לא מבוססת ובטח לא פריווילגית. מגיל צעיר למדתי שאישה חייבת להיות עצמאית, לעמוד בזכות עצמה ולהוביל. מילדות הוחדרה בי האמונה בכוחן של נשים ובחשיבות של יצירת הזדמנויות לנשים בפריפריה החברתית. לי, למשל, לא היה מושג איך אצליח לשלם שכר לימוד באוניברסיטה, חייתי מהיד אל הפה ובסופו של דבר הסתדרתי".
"עד למהפכה המשפטית פחות עסקתי בתחום החברתי, ולא הייתי ערה להידרדרות שחלה במעמד הנשים ולנתוני הייצוג הגרועים שלהן"
איך הסתדרת?
"הכרתי את בעלי, שהיה עולה חדש מצרפת. הוא היה מתרגל באוניברסיטת תל־אביב וכאשתו לא הייתי צריכה לשלם שכר לימוד. לפני כן שירתי בקבע, חסכתי קצת כסף והסתדרנו איכשהו. בניתי את עצמי בעבודה יסודית והדרגתית מתפקיד לתפקיד, עד שהגעתי לתפקידי ניהול בכירים בהייטק. אני מוכרחה לציין שהמקומות שבהם התקיים שוויון מגדרי לאורך הקריירה שלי היו אלה שאפשרו לי להתקדם על בסיס מקצועי ובזכות הכישורים שלי, בלי קשר למגדר שלי. אני בוודאי לא רואה את עצמי כפריווילגית, ואגב, המסרים שלנו כמעט לא רלוונטיים לנשים פריווילגיות, נשים כאלה לא צריכות שיגנו על הזכויות שלהן בצורה כל כך אקטיביסטית".
איך הגעת לתפקיד הנוכחי?
"ידעתי שמורן זר קצנשטיין, מייסדת 'בונות אלטרנטיבה', מחפשת מנכ"לית שתחליף אותה. הנושא עלה במקרה באיזו שיחה ששתינו השתתפנו בה, והצעתי את עצמי כי הרגיש לי שזה בא בדיוק בזמן הנכון לי ולארגון. מורן נשארת יו"רית פעילה של התנועה ואני מצטרפת אליה כמנכ"לית, כי התנועה גדלה ונדרש כוח ניהולי נרחב".
אילו כישורים וניסיון את מביאה לתפקיד?
"יש לי תואר ראשון במדעי המחשב וסטטיסטיקה ותואר שני בתוכנית הבינלאומית במנהל עסקים מאוניברסיטת תל־אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. כל השנים עבדתי בהייטק. בתפקידיי הקודמים הייתי מנכ"לית החטיבה העסקית ב'פיליפס מדיקל', מנכ"לית חטיבת מוצרי ניהול לקוחות בחברת 'אמדוקס' וסמנכ"לית בכירה לטכנולוגיות בחברת ECI Telecom. הובלתי קבוצות גדולות של עובדים בחברות שמגלגלות מאות מיליוני דולרים".
עשית קריירה בתחום העסקי. מה גרם לך לעבור לתחום החברתי?
"לצערי, עד למהפכה המשפטית פחות עסקתי בתחום החברתי, ולא הייתי ערה מספיק להידרדרות הקשה שחלה במעמד הנשים ולנתוני הייצוג הגרועים של נשים בישראל. בכנסת הנוכחית, לדוגמה, רק רבע ממספר הח"כים הן נשים - 30 לעומת 90 גברים; בדירקטוריונים של 23% מהחברות הממשלתיות אין בכלל נשים; ויש רק מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה לעומת 31 גברים. זו הממשלה הכי גברית שהייתה פה, ולהיעדרותן של הנשים מהמרחב הציבורי יש השפעה עצומה על החברה, כולל על הגברים.
"לפני כשנה הצטרפתי למחאת ההייטק והייתי חברה בפורום ההייטק בכנסת. בדיוק בזמן שמורן התקשרה לבשר לי שהתקבלתי לתפקיד, ניסחתי דף עמדה בנושא תקציב המדינה והשפעתו על אזרחי מדינת ישראל - מפונים, עקורים, חקלאים, בעלי עסקים קטנים, מילואימניקיות ומילואימניקים ובני זוגם, שהתקציב הנוכחי מעמיד אותם בחוסר ביטחון כלכלי".
ומאיפה מגיע התקציב של התנועה שלכן?
"זה ארגון שרובו ככולו התנדבותי, יש לנו רק צוות קטן של עובדים בשכר. באפריל השנה התנועה הפכה לעמותה רשומה וגייסה דרך מימון המונים מיליון וחצי שקל. בנוסף, אנחנו רואות עוד ועוד נשים שמצטרפות אלינו בהתנדבות ותורמות כספים, ולכל זה מצטרפות תרומות של ארגונים שונים וקרנות מגוונות".
את סבורה שהמלחמה הנוכחית, שבה לוחמות הוכיחו את עצמן מעל ומעבר, תחולל שינוי כלשהו?
"משמח מאוד לראות את הלוחמות האמיצות שלנו ואני גאה בהן מאוד, אבל גם היום יש מעט מדי לוחמות ומספרן צריך לגדול בצורה משמעותית. בגלל המלחמה יש האדרה של גברים ביטחוניסטים במוקדי קבלת ההחלטות, ומכיוון שנשים עדיין לא שם, הן עדיין מודרות".
נשים רבות נרתמו גם במישור האזרחי.
"בהחלט. מאז שהתחילה המלחמה התנועה שותפה לחמ"ל האזרחי באקספו ותומכת במשפחות המפונים, במשפחות החטופים, במילואימניקים ובמילואימניקיות, תוך דגש על המאבק הבינלאומי להכרה בפשעי המין של חמאס. משלחת של 'בונות אלטרנטיבה' יצאה לאו"ם ולבית הלבן כדי לקדם את ההכרה בפשעים האלה".
מה הדבר הראשון שתעשי כמנכ"לית?
"אני רק שבועיים בתפקיד ועדיין בשלבי התארגנות, אבל הדבר הראשון שנעסוק בו הוא הבחירות המוניציפליות שיתקיימו בפברואר, בתקווה שיותר נשים ייבחרו. היום יש רק 15 ראשות רשויות לעומת 241 גברים, וזה פשוט נתון מטורף. השאיפה והיעד שלנו הם להכניס לפחות 100 חברות מועצה חדשות.
"הממשלה הנוכחית פגעה בנשים בצורה העמוקה והגדולה ביותר בייצוג, בביטחון האישי, בביטחון התעסוקתי ובשוויון ההזדמנויות. מדינת ישראל חייבת מנהיגות עם נשים, עם קשב לנשים ועם ראיית נשים כחלק בלתי נפרד ממארג החברה".
נראה לך שזה הזמן לצאת נגד הממשלה?
"אנחנו לא נגד הממשלה אלא בעד נשים, ואני מקווה מאוד שגם הממשלה בעד נשים. חוץ מזה, זאת לא תוכנית עבודה לשבוע הקרוב, אני מסתכלת על כל שנת 2024 כשנה שבה נפעל לאיזון מגדרי נכון יותר. אני קוראת לכל הנשים בישראל להצטרף אלינו כי אנחנו במצב חירום מבחינת ייצוג והגנה על נשים בישראל, בייחוד נוכח ההצעות לחוקי הנשק החדשים, כי הנשים הן הראשונות להיפגע מזמינות של נשקים במרחב".
יש מצב שנראה את "בונות אלטרנטיבה" בכנסת הבאה?
"כרגע אנחנו תנועה א־מפלגתית, אנחנו לא שם. אין שום תוכנית קונקרטית בכיוון הזה".
העצה הכי טובה שקיבלת
"תלמדי כל הזמן, ועל כל דבר תשאלי למה".
העצה הכי גרועה שקיבלת
"בגיל 20 הציעו לי לבחור מקצוע ולהישאר בו עד הפנסיה בשביל ביטחון ויציבות".
