שני מקרים יוצאי דופן הגיעו לאחרונה לכותלי בית המשפט בעקבות פרידות בין זוגות נשים: אישה נפרדה מזוגתה והתנתקה מילדיה הלא ביולוגיים, ובמקרה השני בית המשפט המחוזי הורה להכיר בהורות של אישה שנפרדה מזוגתה לפני הלידה. בהמשך למקרים אלה פסק בית המשפט העליון ביולי, כי לא ניתן לשלול זכויות מהורה לא ביולוגי בעקבות פרידה.
שאלנו שלוש נשים שפירקו זוגיות ארוכת שנים עם אישה כיצד קורה הדבר, ומה ניתן לעשות כדי למנוע ניתוק מכאיב בין ילד לאם שגידלה אותו בדיוק כמו האם הביולוגית מרגע היוולדו.
היום שאחרי
"שתינו לא טובות בביורוקרטיה, אז הכל נמרח אצלנו", מודה קרן (השמות המלאים שמורים במערכת). "לא עשינו הסכם חיים משותפים, וכשהילד הקטן שלנו נולד, הגשנו בקשה לצו הורות עבור שני הילדים יחד. אף אחת מאיתנו לא חששה מהיום שאחרי, כי היה לנו ברור שנהיה תמיד אמהות של שניהם, ואם ניפרד, נקיים משמורת משותפת. כשנפרדנו ניסינו להגיע להסכם - ולמרבה הצער זה כבר לא עבד. בשלב הבא האקסית שלי הודיעה לי שהיא לא מוכנה לחתום על שום הסכם".
"כשלחצתי לכיוון הסכם, היא התחילה לעשות בעיות עם ההסדרים, לא אפשרה לי להיפגש עם הקטן והחליטה לבד החלטות שאמורות להיות משותפות. בגלל זה אני אומרת לא להיות אף פעם באופוריה של 'לנו זה לא יקרה'"
קרן (42) היא מתכנתת, פרודה זה חמש שנים ואם לשני בנים (עשר וארבע), המתגוררת בבאר־שבע. "כבר בשלבים הראשוניים של הפרידה, האקסית התחילה להתנתק מהילד הגדול, שהוא שלי ביולוגית, למרות שמעולם לא מנעתי ממנה לראות אותו. הייתה תקופה שבה כן הסתדרנו והילדים היו פעם אצלי ופעם אצלה, ואז יום אחד היא התחרפנה, התנתקה מהילד הגדול וציפתה שאעשה אותו הדבר עם הקטן, שאותו היא ילדה. כבר היה לי צו הורות לגביו. כשלחצתי לכיוון הסכם, היא התחילה לעשות בעיות עם ההסדרים, לא אפשרה לי להיפגש עם הקטן והחליטה לבד החלטות שאמורות להיות משותפות, למשל על חינוך. בשלב מסוים היא הגישה בקשה לביטול צו הורות, מה שגרם לי לשאול את עצמי עם מי חייתי כל השנים האלה. בגלל זה אני אומרת לא להיות אף פעם באופוריה של 'לנו זה לא יקרה'. את לא יכולה לדעת איך זה פתאום יסתובב".
את עדיין במאבק משפטי?
"אכן. זה קשה מאוד מבחינה כלכלית, יש לי הרבה הוצאות, ומי שאין לה עזרה כספית מהמשפחה נמצאת בצרות. אני מכירה שתי נשים שפשוט נטשו את המאבק. במצב כזה רצוי למצוא משרד עורכי דין שיעזור פרו־בונו או לפנות לעמותה של עורכי דין שמתמחים בסיוע למשפחות להט"ב במחירים סמליים. היום אני יודעת שצריך לעשות הכל כדי לא להיכנס למערכת המשפט. זה לא תורם לשום צד, ובטח לא לילדים. מבחינה רגשית אני לא מרגישה שלמה. כשהקטן לא איתי, אני מרגישה חצי אמא. ללסבית ששוקלת להביא ילד לעולם עם בת זוג, אמליץ לערוך הסכם חיים משותפים אצל עורכת דין שמבינה במשפחות להט"ביות, לפני שנולדים ילדים".
עברתי מסע התעללות
"בת זוגי לשעבר ואני עברנו יחד את כל התהליך להבאת ילד לעולם", מספרת שלומית. "בחרנו זרע והייתי איתה בכל הטיפולים והבדיקות. כשביקשתי שנערוך הסכם חיים משותפים, שיגדיר הסדרי ראייה למקרה של פרידה, היא סירבה. כשהתינוקת נולדה, טיפלתי בה ימים ולילות. הוצאנו צו הורות שמשמעותו שאימצתי אותה, וגידלנו אותה יחד במשך שנתיים. יום אחד פרצה בינינו מריבה קשה והחלטתי לעזוב את הבית. כנקמה, היא לא נתנה לי לראות את הילדה".
אחרי התייעצות עם עורכת דין הגישה שלומית (30), העובדת בתחום הבנקאות ומתגוררת ברעננה, תביעת משמורת, שבזכותה התחילה לראות את הילדה פעמיים בשבוע. "בגלל התביעה הזו, האקסית המשיכה את מסע הנקמה שלה", נזכרת שלומית בכאב, ומספרת על מעקבים מצד האקסית, שמטרתם הייתה להוכיח כי שלומית איננה כשירה לאימהות וכי זוגתה החדשה מסוכנת עבור הילדה. בעקבות זאת פסק בית המשפט כי באפשרותה של שלומית לפגוש את הילדה אך ורק מחוץ לכותלי ביתה, מה שהקשה על שתיהן במזג אוויר בעייתי ובמצבי עייפות או חולי. "עברתי מסע התעללות כשלא עשיתי שום דבר רע, בסך הכל רציתי להיות בחיים של הילדה. הנפש שלי הייתה מרוסקת מהסיפור הזה".
"יום אחד פרצה בינינו מריבה קשה והחלטתי לעזוב את הבית. כנקמה, היא לא נתנה לי לראות את הילדה...עברתי מסע התעללות כשלא עשיתי שום דבר רע, בסך הכל רציתי להיות בחיים של הילדה. הנפש שלי הייתה מרוסקת מהסיפור הזה"
מאז הפכה שלומית לאם ביולוגית לפעוט בן ארבעה חודשים, מה שלא הפחית מגעגועיה לבתה הבכורה, כיום בת ארבע. "אני עסוקה עם התינוק, אבל גם מוטרדת בגלל הגדולה ומרגישה כל הזמן שמשהו לא שלם", היא אומרת.
ההורות של שלומית לבתה הבכורה עדיין נדונה בבית המשפט והעלויות מכבידות עליה. כל זה קורה אף על פי שהילדה אומצה כחוק. "הכי גרוע הוא שאני מגיעה לאסוף אותה בימים שנקבעו מראש, והאקסית לא נותנת לי לראות אותה. אם ילד מכיר בשני אנשים כהורים שלו וחוקית שניהם הורים שלו, אז למה בית המשפט מאפשר לאחד הצדדים לרמוס את השני? כשהילדה תגדל אצטרך להסביר לה למה לא ראיתי אותה במשך תקופה ארוכה. מי שמשתמש בילד שלו כדי להתעלל באדם אחר הוא אדם בלי לב. ילד הוא לא כלי".
טובת הילדות
מי שהקדימו תרופה למכה וחתמו על הסכם חיים משותפים לפני שהביאו שלוש ילדות היו טל וזוגתה לשעבר, שנפרדו לפני חמש שנים אחרי שני עשורים. "כדאי לעשות הסכם גירושים כשאתן בטוב, כי כשמתגרשים יש הרבה גועל", אומרת טל. "כשנפרדנו, היה לנו ברור שהילדות הן של שתינו ואין משמעות להורות ביולוגית".
טל (40), אשת הייטק, מתגוררת בגבעתיים. היא אם לילדה ביולוגית שלה ולשתיים שילדה זוגתה לשעבר, כולן נערות. כדי שהילדות יהיו רשומות אצל שתי האמהות, היה עליהן לעבור תהליך ארוך של אימוץ, שהוחלף בהליך החדש - צו הורות. "ועדיין, יש כאן אפליה לעומת גבר ואישה שהופכים להורים, גם אם אינם נשואים. כשגבר יאמר בבית יולדות 'אני האבא', הפקידה במשרד הפנים תרשום זאת. אם שתי נשים יאמרו 'אני האמא', הפקידה תצחק".
"כדאי לעשות הסכם גירושים כשאתן בטוב, כי כשמתגרשים יש הרבה גועל"
לפני שהביאו ילדות לעולם חתמו השתיים, כאמור, על הסכם משפטי שנתן קווים מנחים להורות משותפת בחלוקה שוויונית. כשנפרדו, חתמו על הסכם שהתבסס על הקווים המנחים שבהסכם הישן. "טובת הילדות הייתה לפנינו, והיה ברור שנעשה הכל כדי לשמור על יחסים תקינים", היא מספרת. "אני מכירה נשים שנפרדו וחילקו את הילדים, כל אחת מהן יצאה עם הילד הביולוגי שלה. זה מזעזע בעיניי.
"לפני שנכנסים למערכת יחסים במטרה להביא ילד, צריך לוודא שהפרטנרית רואה איתך עין בעין ולמסד זאת משפטית. מעבר לזה, המדינה צריכה לקבוע תהליך שיגן על הורים לא ביולוגיים שהביאו ילד לעולם בכוונה משותפת ולפשט את הליך הרישום של שתי אמהות. המצב הרצוי הוא שאם שתי נשים יגיעו לנציגת משרד הפנים עם אישור שפתחו יחד תיק בבנק הזרע, וכל אחת מהן תעיד על השנייה כאמא של הרך הנולד, המדינה תרשום את שתיהן כאמהות".
עורכת דין: "הזוגיות יכולה להסתיים, ההורות לנצח"
"בשונה מבני זוג הטרוסקסואליים, זוגות חד־מיניים נדרשים לצו שיפוטי שיכיר בהורה הלא ביולוגי כהורה נוסף של ילד שהביאו יחד לעולם", אומרת עורכת דין דניאלה יעקבי ממשרד אסנת נווה, המייצגת בהליכים עקרוניים שקשורים לשוויון זכויות להט"ב.
"אצל הטרוסקסואלים נשואים שמביאים ילד, הגבר נרשם אוטומטית. אם הם ידועים בציבור, הגבר מצהיר שהוא אבי הילד, ושני ההורים נרשמים. גם אישה שפונה לבנק הזרע לא צריכה להוכיח דבר. זוגות להט"בים, לעומת זאת, נדרשים להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי, שלמעשה קובע שגם מי שלא ילדה היא הורה של הילד.
"הציבור הלהט"בי צריך להפנים שאסור להגיש בקשות לביטול צווי הורות או אימוץ. זו פגיעה בקהילה, בציבור שלם של אנשים שההורות שלהם מוסדרת באמצעות הצווים האלה"
"כדי שיינתן צו הורות, בנות זוג צריכות להוכיח שניהלו קשר זוגי עוד לפני שהילד נהרה ושהייתה כוונה משותפת להורות. מרגע שניתן צו הורות, זו הורות לכל דבר. הציבור הלהט"בי צריך להפנים שאסור להגיש בקשות לביטול צווי הורות או אימוץ. זו פגיעה בקהילה, בציבור שלם של אנשים שההורות שלהם מוסדרת באמצעות הצווים האלה. כל בקשה כזו מערערת את הביטחון של הורה לא ביולוגי וגורמת לו לחשוש שההורות שלו ניתנת לביטול. זה יוצר חרדות ופוגע ברקימת קשרים במשפחה.
"כדי למנוע מצבים כאלה צריך להוציא צווי הורות ולערוך הסכמי חיים משותפים, שיתייחסו לסוגיות של הורות משותפת גם במקרה של פרידה ויבהירו שההורות תמידית. אין לקשור בין זוגיות להורות. הסכם חיים משותפים, שימנע בהמשך חדירה של המדינה לפרטיות, צריך להתייחס ליחסים הממוניים בזוגיות ולרצון להביא ילדים לעולם, ומומלץ לערכו לפני היריון.
"גם בנות זוג שלא ערכו הסכם יוכלו לקבל צו הורות פסיקתי, אם יצליחו להוכיח זוגיות וכוונה משותפת להורות, למשל באמצעות אישור פתיחת תיק משותף בבנק זרע או תשלום משותף על מנות זרע. אני מקווה שבעקבות הפסיקה של בית המשפט העליון לא נראה יותר בקשות לביטול צווי הורות ושתופעה מכוערת זו תחלוף".
