ענבל בן שלום, יועצת חינוכית מירושלים, עוסקת בשידוכים בתוך המעגל החברתי שלה כבר שנים. "התחלתי לשדך מגיל צעיר", מספרת בן שלום (34), נשואה זה שנה ואם לתינוקת. "דווקא בגלל שהייתי רווקה עד גיל 33 ויצאתי ל־300 דייטים, הלב שלי היה עם הרווקים והרווקות. שלושה זוגות התחתנו בשידוך שלי. זה סיפוק גדול".
לאחרונה, לאחר שבן שלום שידכה בהצלחה עוד שני זוגות, אחד מהם כבר נישא והשני מאורס (ראו בהמשך), היא קיבלה תגמול בלתי צפוי על פועלה: 6,000 שקל. "חברה סיפרה לי שארגון 'באים בטוב' רוצים לעודד שידוכים והם מתגמלים על כל שידוך", היא מספרת. "שלחתי להם פרטים, והם חזרו אליי ואמרו שהם רוצים לתת לי מענק על המאמץ ועל ההצלחות שלי".
איך את מרגישה עם קבלת כסף על שידוך, משהו שעד עכשיו עשית מטוב לבך?
"לא ציפיתי לשום תמורה, עשיתי את זה נטו מאהבה ולשם שמיים, אבל אין ספק - העובדה שיש מישהו שמפרגן ושיש לו הכרת הטוב, זה משמח. סיפרתי לחברים על העמותה הזו, זה הלהיב אותם והם אמרו פתאום שגם להם יש רעיונות לשידוכים. זה לא 100 או 200 שקל, זה סכום יפה. זה חשוב לדעתי שגם אצלנו, במגזר הדתי־לאומי, נושא השידוכים יהיה יותר מאורגן, ולא מבוסס רק על טוב לב של אנשים".
תמר, בעלת עסק מהשומרון, החליטה לנסות לשדך לאחר שנחשפה לקמפיין של היוזמה החדשה. "אני עצמאית והעסק שלי לא הכניס כלום בחודשיים הראשונים של המלחמה", היא מספרת, "אז אמרתי, יאללה, ננסה. ישבתי עם שכנה שלי והחלפנו שמות ורעיונות. שני זוגות הסכימו להיפגש. זוג אחד נפרד אחרי כמה דייטים, והזוג השני התארס באפריל. כשקיבלתי מהם הודעה שהם התארסו, זו הייתה תחושה מופלאה. שכנה שלי ואני קיבלנו 1,500 שקל כל אחת. הכסף בהחלט עוזר להתמסר למאמץ, ואין ספק שאני ממשיכה לנסות לשדך".
עבר מפה לאוזן
מאחורי היוזמה יוצאת הדופן הזו נמצא כאמור "באים בטוב", ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם לפני שנתיים כדי להתמודד עם מה שמוגדר כ"משבר הרווקות המאוחרת במגזר הדתי־לאומי". הסלוגן המוביל הוא "רווקות. האחריות של כולנו", מה שמעניק תחושה כאילו רווקות היא לא רק "בעיה" אלא סוג של פצצה מתקתקת (לכך עוד נתייחס בהמשך).
הארגון ממומן על ידי איש עסקים שמתעקש להישאר אנונימי, שנחשף לנושא לאחר ששני בניו הגיעו לגיל 30 פלוס כשהם עדיין רווקים. "הוא הגיע לרב יצחק נריה" (נכדו של הרב משה צבי נריה, מייסד ישיבות בני עקיבא, ת"ב) ואמר שהוא מבין שהרווקות המאוחרת היא לא בעיה שקורית רק אצלו, זו תופעה רחבה שיש כמעט בכל בית, משבר של ממש בציבור הדתי־לאומי", מספרת שירה מס, מנכ"לית הארגון. "הוא ביקש שהרב נריה ייקח את זה כפרויקט, והוא, איש העסקים, יממן. הוא לא מוכן לעצור עד שנראה שינוי משמעותי".
"אנחנו לא מטיפים לרווקים שהם בררנים, ביקורתיים מדי, מתוסבכים מדי. הם מפותחים יותר מאיתנו, הם עברו בית ספר"
פעילות הארגון העלתה הילוך אחרי 7 באוקטובר. חודש לאחר פרוץ המלחמה הושק המיזם המדובר: 3,000 שקל למי שמשדך זוגות במגזר. "המחשבה הייתה שעל כל בית שהחריבו, נקים עשרה", מסבירה מס. "בתחילת המלחמה הייתה ירידה דרמטית בדייטים והיה קיפאון באפליקציות. הבדידות של הרווקים והרווקות, שהיא גם ככה קשה, נעשתה הרבה יותר מורגשת ובלתי נסבלת, גם עבור חיילים בשטח. נהיה צמא גדול מאוד לקשר. לא לעבור מדייט לדייט, אלא רצון קיומי להקים כבר בית".
ואז אתם מחליטים לתת בוסט למערכת ולהציע סכום נאה למי שישדך זוג שיגיע עד החופה.
"התורם שלנו אמר לנו שצריך להפסיק להיות יפי נפש ולהגיד שמי שמשדך יקבל את שלו בעולם הבא. כסף הוא כוח מניע, ואם יהיה תשלום בדבר הזה, אנשים יזוזו. הוא צדק. יצאנו בקמפיין, פרסמנו ברשתות שמי שיעשה שידוך שיצליח ויגיע עד לחופה, ניתן לו מענק. הפנייה הייתה לציבור הדתי ולא לשדכנים מקצועיים שזו העבודה שלהם. אם זה משדך אחד הוא מקבל את כל הסכום, ואם זה שני משדכים - שכל אחד מהם הביא בן זוג אחד - הכסף מתחלק בין שניהם, 1,500 שקל לכל אחד".
מה היו התגובות?
"זה התחיל לעשות גלים, עבר מפה לאוזן. אנשים שמעו שיש ארגון משוגע שמשלם כסף על שידוכים ופנו אלינו".
היה לכם נוח לשלם כסף על שידוך שחברים ומכרים עושים? זה לא קצת לא מעודן?
"עקרונית, אני חושבת שמי שהיה צריך לשלם זה הזוג עצמו או ההורים שלהם. ככה זה במגזר החרדי וזה עובד להם. הציבור שלנו הרבה יותר מתוסבך עם כסף. הם יקנו עציץ או שובר לבית קפה למי ששידך. לא נעים לתת ולא נעים לקבל. אבל, בואו, זה לא עובד. אם יש אנשים טובים שיש להם כישרון לשידוכים, צריך לעודד אותם באמצעות תגמול כספי. התורם שלנו אמר, 'אני אשלם, אני לא אחכה לציבור שיעשה את זה'".
כמה זוגות הניב המיזם עד עכשיו?
"150 זוגות, שחלקם התארסו וחלקם כבר התחתנו. התנאי למענק הוא שידוך של רווקים ורווקות מעל גיל 25. אחרי כל פנייה שאנחנו מקבלים אנחנו מתקשרים לבני הזוג לוודא את הפרטים, ואז אני מתקשרת לשדכן או לשדכנית ומרגישה כמו אראלה ממפעל הפיס. הם אומרים לי, 'אנחנו משדכים כי אכפת לנו מחברים שלנו, אבל הכסף מדרבן'. יש מישהי שכבר שידכה שלושה זוגות, שני שידוכים לבד ועוד שידוך עם חברה, וקיבלה מאיתנו 7,500 שקל, לא כיף? היא אמרה לי, 'מה אני אעשה? נפתח לי'".
למה לא הכרת לי?
מס (39) היא בעלת תואר שני בניהול ומדיניות ציבורית, ועוסקת בניהול עמותות (העמותה האחרונה שניהלה הייתה בתחום החינוך). היא נשואה מגיל 21 למי שהיה חבר ילדות שלה. "לא יצאתי לדייט אחד בחיים. כשהרב נריה פגש אותי, צחקתי, מה אני שדכנית עכשיו? זה נראה לי כמו טעות, אבל הוא אמר לי שאני בדיוק מה שהם מחפשים. הם לא רוצים להיות נישה בתת־מגזר, אלא להגיע לכל מי שאפשר, לחבר את הציבור הדתי־לאומי כולו לתנועה שלנו".
מה הדבר הראשון שעשיתם?
"הזמנו שני סקרים ממכון מחקר, אחד שפונה לכלל הציבור ואחד לרווקים ולרווקות, וקיבלנו נתונים לא פשוטים: 67% מהרווקים מדווחים שהם לא מקבלים מספיק הצעות מחברים וממשפחה. אם מתייחסים לרווקות בלבד, מדובר ב־78%".
"יש מישהי שכבר שידכה שלושה זוגות וקיבלה מאיתנו 7,500 שקל, לא כיף? היא אמרה לי, 'מה אני אעשה, נפתח לי'"
איך את מסבירה את הפער?
"יש מנהג בציבור הדתי־לאומי שקודם מציעים את השידוך לגבר, כדי שהאישה לא תיפגע אם הוא אומר לא. המשמעות היא שלגבר יכולות להיות גם חמש הצעות בשבוע ולאישה לא תהיה אף הצעה. היא לא יודעת שבדקו לגביה וזה נפל. בחוויה שלו הוא מקבל המון הצעות, והיא כלום. גברים גם מקבלים מנעד גילים הרבה יותר רחב. רווקה בת 38 תקבל הצעות לגברים מבוגרים ממנה, שחצו את גיל 40. רווק בן 40 יקבל הצעות עד גיל 35".
תני לי עוד כמה נתונים שעלו מהסקר.
"77% מהרווקים והרווקות בגילאי 35-40 אומרים שהם לא מקבלים מספיק הצעות. ככל שהגיל עולה, אתה הולך ונשכח. 60% מהציבור ציינו שתגמול כספי עשוי להשפיע או ישפיע בוודאות על כך שיפעלו לשידוך. 73% אמרו שהם מכירים באופן אישי לפחות שלושה אנשים ברווקות מאוחרת, אבל רק 25% מעידים שהם מנסים לשדך. זה פער שהפתיע אותנו מאוד, והוא מכאיב לרווקים. נשואים יכולים לחשוב שאם הם פתאום יפנו לחבר רווק מהעבר וינסו לשדך לו, זה פדיחות. מרוב שלא נעים ולא רוצים לפגוע, פוגעים יותר. מורה שהתחתנה בגיל 39 סיפרה לי שכאשר היא הודיעה בבית הספר על אירוסיה, התברר שמורה אחרת מכירה את החתן. היא אמרה לאותה מורה, 'את מכירה אותו, אנחנו חברות. לא חשבת להכיר בינינו?'. היא ענתה לה: 'לא חשבתי על זה'".
מה בנוגע לאפליקציות ואתרי היכרויות ייעודיים של המגזר? אולי יש לאנשים מחשבה שזה מענה מספק לרווקים.
"זו הנחת מוצא מאוד לא נכונה. כחברה של רווקה את אומרת, 'היא כבר לא צריכה אותי שאכיר לה, היא מסתדרת'. זה מנקה ומשקיט לך את המצפון. אבל בסוף האתרים האלה עובדים על מודל עסקי, ורווק שמצא קשר זה מנוי אחד פחות. קל מאוד לנצל את הכאב. באפליקציות יש חוויה של שוק, אתה צריך לשווק את עצמך כמו מוצר. אי־אפשר להשוות את זה להצעה מחבר או חברה שמכירים את המשודכים באופן אישי והשקיעו במחשבה על ההתאמה. הסיכוי שהדבר הזה יבשיל לקשר הוא גבוה יותר. זה גם מחמם את הלב. גם אם זה לא מתאים, יש לי חברה שחושבת עליי, אני לא לבד בדבר הקודר הזה".
"התורם שלנו אמר לנו שצריך להפסיק להיות יפי נפש. כסף הוא כוח מניע, ואם יהיה תשלום בדבר הזה, אנשים יזוזו. הוא צדק"
אתם מתמרצים רק שידוכים של דתיים? מה עם דתל"שים, למשל?
"היינו רוצים לעזור לכולם, אבל אנחנו מתחילים מהציבור שלנו. בניגוד לרווקים חילונים או דתל"שים שאולי לא מצאו את אהבת חייהם, אבל יחוו מרחבים אחרים כמו מיניות, רווקים דתיים לא חווים מיניות, לא בלי נקיפות מצפון לפחות, והם לא יחיו ביחד בלי חתונה. רווקים דתיים רוצים גם אהבה וגם לשמור על הלכה. אלה לא חרדים שהולכים לחופה בעיניים עצומות".
בואי נדבר על זה שארגון קם רק כדי למגר את הרווקות המאוחרת, כאילו אין צרות גדולות יותר.
"אנחנו לא 'מתעסקים' עם הרווקים. אנחנו לא מטיפים להם שהם בררנים, ביקורתיים מדי, מתוסבכים מדי. אנחנו לא עוסקים במה לא בסדר איתם. הם מפותחים יותר מאיתנו, הם עברו בית ספר. נורא קל לפטור את עצמנו מאחריות ולהגיד מה לא בסדר אצלם. אנחנו מחזירים את הזרקור לציבור שלנו שמכיר בבעיה, שאכפת לו, אבל לא עושה".
הנה, על זה אני מדברת. "הבעיה".
"ראיינתי המון רווקים ורווקות. הם רוצים מאוד הצעות טובות לשידוכים מחברים, שיבואו לא ברחמים ולא בשיפוטיות. דיברתי עם מישהי שחמש שנים לא קיבלה הצעה, והיה לה המון בלב נגד החברה והחברים שלה שהמשיכו הלאה ושכחו ממנה. קיבלתי ממנה הודעה לפני פסח: 'אני לא יודעת מה עשיתם, אבל אני מקבלת כל כך הרבה הצעות בזמן האחרון. אני עדיין לא נשואה, אבל אני במקום אחר'".
"זה נס שהכרתי את אמתי"
דניאל שרעבי (31) ואמתי צוברי (35), אחות המטולוגית ומורה למתמטיקה מירושלים, התארסו במרץ אחרי שנה ביחד ומתחתנים בחודש הבא. השדכנית של בני הזוג היא ענבל בן שלום, חברת ילדות של שרעבי. "הכרתי את אמתי בארוחת שבת אצלה", מספרת שרעבי. "הוא שלח לי הודעה בפייסבוק, וגם ענבל דיברה עליו והציעה שננסה. לא חשבתי שאנחנו מתאימים. עברו כמה חודשים וענבל שוב שאלה אותי, ואפילו התעקשה. הפעם לא יכולתי לסרב. הרגשתי שהיקום, כלומר ענבל, חוזרת לזה שוב ושוב, אז אולי צריך לנסות. אמתי ואני יצאנו ומההתחלה הבנתי שזה זה. לאמתי עוד לקח זמן".
3 צפייה בגלריה
אמתי ודניאל מתארסים. דניאל: "מי שלא חווה רווקות מתמשכת לא יבין עם מה התמודדתי"
(צילום: אלבום פרטי)
מה את חושבת על כך שענבל מקבלת כסף על השידוך שלכם?
"אני לא חושבת שזה משהו רע. יש הרבה רווקות דתיות שקשה להן למצוא מישהו נורמלי. בסוף אני בת 31, ובציבור שלנו זה נחשב למעוכבת זיווג. כולם התחתנו סביבי, ולי זה לא קורה ולא קורה, וכבר אמרתי שאולי זה לא יקרה. אני שמחה שמדרבנים אנשים, גורמים להם להתעורר ולהשקיע בשידוכים, לא סתם להקריץ שמות. זה נס שהכרתי את אמתי ושאנחנו מתחתנים. אני בהודיה. לפעמים אני עדיין מרגישה בחלום. הכאב ההוא של להיות רווקה עדיין מורגש".
אין תחושה קצת מבאסת, שהארגון שמעניק את התשלום הזה מגדיר את הרווקים והרווקות כ"בעיה"? כאילו מדובר באיזו גיבנת?
"אנשים שלא מתחתנים מרגישים שמשהו דפוק בהם. אנחנו לא צריכים ארגון בשביל להרגיש ככה. מי שלא חווה רווקות מתמשכת לא יבין עם מה התמודדתי. החיפוש, הדייטים הכושלים, האין, הריק, הלבד".
