כמה ימים אחרי שילדה את בנה היחיד, תום יונתן (היום בן 37), כינסו הוריה של נטע רז ישיבה משפחתית והודיעו לה שמעתה יהיו לרך הנולד שלושה הורים (הם והיא). רז, שהייתה אז בת 19, הכירה את אביו של תום בתיכון, נכנסה להיריון לא מתוכנן והתגרשה ממנו מיד אחרי הלידה. ההורים, נילי כרמל־יונתן והמשורר נתן יונתן, הבינו שיש להם עסק עם ילדה שטרם בשלה להיות אמא במשרה מלאה, ולקחו על עצמם את המשימה.
"היה לי חבר, אהבתי אותו, נכנסתי להיריון והתחתנתי", מספרת רז (56). "הייתי ילדה שעושה מה שבא לה, ועד היום אני עושה מה שאני רוצה. אני בטוחה שעשיתי מיליון טעויות בדרך, אבל איך לומדים? אני שמחה שזה קרה, כי יש לי את תום ואין דבר יותר מושלם ממנו. אבל כשהוא נולד לא ממש עניין אותי להיות אמא. האבא הביולוגי שלו לא היה בקשר איתו, ואני הייתי ממש צעירה, רקדנית מצליחה, הריקוד היה לפני הכול ולא עניין אותי שום דבר. אחרי הלידה חזרתי הביתה להורים".
כדי שיעזרו לך עם תום?
"המילה 'יעזרו' לא ממש מדויקת. היום, ממקום בוגר יותר, אני חושבת שבכלל אני עזרתי להם. העובדה שהבאתי את תום לעולם עשתה דבר מדהים למשפחה שלנו, תום היה הילד המשותף שלא היה להם, הם עברו איתו הורות מלאה מאל"ף ועד תי"ו, ואני הייתי סוג של אחות גדולה. זה אִפשר לי להמשיך לרקוד, להתפתח ולפתוח בית ספר למחול".
איך הבית התנהל?
"גרנו ביהוד, היה לנו תא משפחתי מאוד מסודר, היינו משפחה מדהימה. תום היה הילד המשותף של כולנו וזכה לגדול במשפחה רב־הורית. היה לו אבא שהיה גם סבא, הייתה לו סבתא שהיא אמא, והייתה לו אמא שהיא גם אחות. רציתי שלילד שלי יהיו החיים הטובים ביותר, זה ילד שנסע ארבע־חמש פעמים בשנה לחו"ל. ידעתי שיש מי שדואג, שיש על מי לסמוך שיהיו לו חיים נורמליים עם ארוחת צהריים וכל מה שצריך. תום נולד לתוך הזרועות של נתן, הוא הפך להיות אבא שלו לכל דבר, ותום קרא לו אבא. גם עבורי הוא היה אבא, למרות שלא היה האבא הביולוגי שלי".
היו ביניכם ויכוחים על חינוך, כמו שיש לכל זוג הורים שלא תמיד מסכימים?
"לא הייתי צד בזה, שחררתי, כל השנים הורדתי מעליי את האחריות. סמכתי עליהם, ומה שהם עשו מבחינתי היה טוב. תום ואני יותר חברים מאשר אמא ובן, אין בינינו פער גילים גדול, ורוב הזמן גם לא גרתי איתם, עד ששניהם נפטרו וחזרתי להיות אמא כמו שצריך. לא היה פשוט להיכנס לנעליים גדולות כמו של ההורים שלי".
איך הרגשת כשתום שינה את שם משפחתו ליונתן בגיל 17?
"זה כבוד גדול לשאת את שמו של נתן יונתן והוא היה ראוי לזה, הוא מאוד התרגש מזה. השם רז גם לא כזה חשוב לי, אני המצאתי אותו כי התחתנתי עם רוזנשטיין. על הדלת שלי כתוב רז־יונתן אבל בתעודת הזהות אני רק רז. אם נתן היה בחיים והיה רואה שנולד לו נכד מתום, זה היה מאוד מרגש אותו".
חיבור קוסמי
נתן יונתן נכנס לחייה של רז כשהייתה בת ארבע. זה קרה לאחר שאמה, נילי כרמל ז"ל, שהייתה מורה לספרות, התגרשה מאביה הביולוגי של רז, שהיה בעלה השני, והכירה את יונתן, שהפך לבעלה השלישי. הוא היה אז נשוי לצפירה, אב שכול לליאור שנהרג במלחמת יום הכיפורים ולזיו יונתן, שעמו לא היה בקשר שנים רבות.
כרמל הייתה אלמנת צה"ל, לאחר שבעלה הראשון, הטייס אורי כרמל ז"ל, נהרג בתאונת מסוק במכתש רמון במלחמת ששת הימים והותיר אותה בהיריון מתקדם עם בן. אחרי כמה שנים היא נישאה לאביה של רז, נישואים שהחזיקו מעמד שלוש שנים בלבד בטרם התגרשה ממנו והכירה את יונתן. הוא היה מבוגר ממנה ב־19 שנה, ובכל זאת אהבתם התלקחה על רקע השכול המשותף והפכה עם השנים לאהבה גדולה מהחיים.
"סמכתי על הוריי בגידול של תום. מה שהם עשו מבחינתי היה טוב. רק כששניהם נפטרו חזרתי להיות אמא כמו שצריך. לא היה פשוט להיכנס לנעליים גדולות כמו שלהם"
מי ששידכה בין השניים הייתה חברתם המשותפת, הפסיכולוגית ורדה רזיאל־ז'קונט. "היא מצאה לנכון ששכול ושכול הולכים ביחד, שיבכו אחד על הכתף של השני ויעזבו אותה בשקט", צוחקת רז. "נהיה רומן סוער, אהבה מאוד גדולה כנגד כל הסיכויים. כשהם הכירו היא הייתה בת 30 והוא כמעט בן 50, אבל אף פעם לא הרגישו את הפער הזה ביניהם, ולהם זה לא הפריע. אני לא מאמינה גדולה באהבה, אבל כנראה שאהבה מנצחת הכול. היה שם חיבור קוסמי מכף רגל ועד ראש, לא היה אפשר לנצח את זה".
רז היא אחת המרואיינים המרכזיים בסרט "נתן יונתן: אם העולם הזה הוא ים" (yes דוקו; +STING), סרטו התיעודי היפהפה של הבמאי ארי דוידוביץ' על המשורר שלא תמיד הוערך כראוי ולא זכה לקבל את פרס ישראל, למרות אהדת הקהל, המלחינים, הזמרים ובמידה רבה, גם התקשורת.
"אף אחד לא יכול היה לעשות את הסרט הזה חוץ מארי, אדם מלא לב ונשמה, שעושה עבודת קודש ולא רק בסרט הזה", אומרת רז. "לא את הכול אהבתי לראות, יש בסרט גם דברים פחות נעימים, אבל אנחנו לא משכתבים היסטוריה. אני באה מעולם האמנות ואני מכבדת כל יצירה".
מה לא אהבת בסרט?
"הסרט מכבד את נתן ומספר את סיפור חייו, אבל העשייה שלו הייתה הרבה יותר גדולה ממה שרואים בסרט. דחסו ל־68 דקות את סיפור חייו של אדם בעל שיעור קומה, מעמודי התווך של התרבות הישראלי, ויש מגבלות של כמה אתה יכול להראות בסרט של שעה ומשהו. מרגש שערוץ 'יס דוקו' נותן מקום לאנשים חשובים כמוהו. מאז שהוא נפטר אני עושה הכול כדי שלא ישכחו אותו, אבל היכולות שלי די מוגבלות. מזל שחברת 'ארומה מיוזיק', שמחזיקה בחלק מהזכויות של היצירה שלו, עושה בנושא הזה עבודה נהדרת. כל דבר שיאדיר ויפאר את שמו מבורך בעיניי. עשר שנים לקח לי למצוא בית למקם בו את חדר העבודה של נתן, זה לא חדר שהיה אפשר לפנות סתם ככה, יש פה אוצר עצום שהיה ראוי לשימור. היה חשוב לי לשמר את החדר כפי שהוא, ועד שלא מצאתי לו מקום, לא יכולתי לעזוב את הבית. זו הייתה חתיכת משקולת, אחריות כבדה להנציח אדם בסדר גודל כזה".
איך מצאת בסוף?
"במשך שנים הסתובבתי עם יהורם גאון, שהיה יו"ר העמותה להנצחת נתן יונתן, בחיפוש אחר מקום להעביר את החדר בשלמותו. יום אחד יהורם דיבר על זה בתוכנית הרדיו שלו, וחבר מועצת רעננה, ניר קריסטל, שמע אותו. ביחד עם ראש העיריה דאז, חיים ברוידא, הם הרימו את הכפפה. היום החדר נמצא בלובי של בית יד לבנים ברעננה. זה לא היה כל כך פשוט, היו מעורבים בזה מומחים לשימור, כי צריך שתהיה בחדר טמפרטורה קבועה לשמירת הספרים והאלבומים, והחדר כולו נמצא מאחורי קירות זכוכית, כמו אקווריום".
שיברון לב
רז גדלה בבית שהסתובבו בו הרבה אנשים מפורסמים, אבל לדבריה היא לא חייתה בצלו של ה"משורר", אלא עם אבא שהכין לה סלט וחביתה לארוחת ערב. "הוא לקח אותי לחוג בלט, וכשהייתי בת 16 שניהם נסעו איתי לשנה לארצות־הברית כדי שאלמד מחול. קיבלתי את כל מה שרציתי ויותר", היא מספרת. "בהתחלה נתן היה רק חבר של אמא, אבל די מהר הוא נהיה אבא שלי לכל דבר. כשהיה צריך הוא כעס עליי, וכשהיה צריך הוא צחק איתי, כמו כל אבא. אף פעם לא אמרתי לו 'אתה לא אבא שלי', האבא הביולוגי שלי בכלל לא היה בתמונה. הוא התחתן עם אישה אחרת, יש לה שני ילדים שקראו לו אבא ונולדה להם בת משותפת. הייתי די תקועה להם שם, הייתי מיותרת, ובגיל 12 הוא לגמרי נעלם מחיי.
"כמתבגרת עשיתי לאמא ולנתן שערות לבנות. הייתי נעלמת מהבית, הסתובבתי עם שיער סגול, חצי קרחות ואודם שחור, הם לא רצו ללכת איתי ברחוב, התביישו. לא היה נעים, הוא היה משורר ידוע".
"האבא הביולוגי של תום לא היה בקשר איתו, ואני הייתי ממש צעירה, רקדנית מצליחה, הריקוד היה לפני הכול ולא עניין אותי שום דבר"
כשהיית נערה הבנת עד כמה הוא מפורסם?
"גדלתי לתוך העולם הזה, הכול היה נראה לי מאוד טריוויאלי. מדי פעם באו לראיין אותו או לצלם אצלנו בבית, אבל רק בגיל מאוחר יותר הבנתי שאנחנו טלנובלה שאף במאי לא היה מסוגל להמציא. במגמה הספרותית בתיכון, למשל, למדו שירים שלו, אבל לא למדתי במגמה ספרותית, אז לא למדתי אותו. אנחנו למדנו רק אנטיגונה".
למה לא לקחת איתך את תום כשעזבת את הבית?
"כי הם כבר היו הורים שלו לכל דבר ועניין, ותמיד גרתי במרחק הליכה מהם. היינו רביעייה. ניהלתי את חיי, יצאתי עם גברים, בגיל 22 הייתי חברה של הזמר שלומי שבת כמה חודשים. הוא כבר היה גרוש ושידכו לי אותו, אני זוכרת שהוא הופיע ב'פלקה'. באותו זמן הייתי בטוחה שאת כל השירים הוא כתב עליי".
מתי נודע לך שנתן חולה?
"כשתום היה בן 16 נסענו כולנו לטיול ארוך בארצות־הברית שנמשך חודשיים, ושם נתן כבר היה חולה ולא ידענו. כשחזרנו לארץ הוא הלך לבדיקות והתברר שזה סרטן במצב מתקדם, לא היה הרבה מה לעשות. הוא ידע שזה הסוף, ואחרי כמה חודשים הוא נפטר".
איך המשכתם מכאן?
"החיים המשיכו, אבל אמא לא התאוששה, האבל גמר עליה. היא הייתה כבויה לגמרי, עצובה מאוד. היא כבר איבדה פעם אחת את אהבת נעוריה ועכשיו - את אהבת חייה. היה מאוד כואב לראות אותה במצב כל כך לא טוב. תום גר איתה, אני כאמור גרתי קרוב, אבל לא קל להרים בן אדם כשהוא מאוד עצוב. היא נפטרה בגיל 70, עשר שנים אחרי נתן, מדום לב, אפשר להגיד שהיא מתה משיברון לב".
בומים על הראש
לפני שלוש שנים, אחרי שהמהלך להעברת חדר העבודה של נתן יונתן לרעננה הצליח, עזבה רז את הבית ביהוד ואת הסטודיו למחול שהיה בבעלותה בקריית־אונו, ועברה לגור בכפר־ורדים, שם פתחה סטודיו לפילאטיס מכשירים, "האקדמיה לפילאטיס נטע רז". "ברחתי מהרעש וההמולה של המרכז, עברתי לאחד המקומות הכי יפים בארץ, מי ציפה שאמצא את עצמי באמצע שדה קרב?", היא אומרת. "בניתי בית מהמם, השקעתי את הנשמה, אבל אי־אפשר לחיות פה עם חזבאללה על הראש ועם בומים מסביב לשעון. הייתי קמה והולכת מפה, כי כל האזור הזה כמעט נמחק, אין בתי קפה, אין מסעדות, אין לאן לצאת. נשאר רק לשבת בבית ולראות את הפיצוצים בשמיים".
אז למה את לא עוזבת?
"בניתי פה מפעל חיים, זה לא משהו שאפשר לעזוב כל כך מהר. אני עושה פה גם קורסים להכשרת מאמנות בפילאטיס מכשירים, ובזכותי נפתחים כאן מכוני פילאטיס אחד אחרי השני, זה סוג של שליחות ואני מאוד גאה בזה. קמתי בגיל 50 פלוס, מכרתי עסק מצליח במרכז, עברתי לצפון בלי להכיר פה אף אחד, קניתי בית, פתחתי עסק, והיום אחרי שלוש שנים אני אימפריה. אין מי שלא מכיר ביישוב את נטע רז".
איך זה שהתחתנת שלוש פעמים ויש לך רק ילד אחד?
"אחרי הגירושים מאבא של תום התחתנתי פעמיים, אני גרושה ומאושרת כפול שלוש. היו לי מערכות זוגיות ארוכות ומשמעותיות, אבל נישואים כנראה זה לא בשבילי, זה מוסד כושל. וכן, לא יצא לי לעשות עוד ילד, הייתי עסוקה בקריירה. הייתי שמחה אם היו לי עוד ילדים, אבל אני אשאיר את זה לתום, הוא כבר אמר שהוא מתכנן לעשות לי משפחה גדולה".
את רוצה זוגיות?
"אני לא מחפשת בן זוג כדי להגיד שאני בזוגיות. קיבלתי בבית מודל לזוגיות ברמה כל כך גבוהה, שקשה לעמוד בסטנדרט שלה. אם יגיע לחיי מישהו מעניין, אחד שלא מפחד מנשים חזקות ועצמאיות, אני לא שוללת, אבל אני לא באפליקציות. זה נראה לי נורא להתחיל זוגיות בשאלון קבלה ודייטים כושלים, זה לא בשבילי. אם אפגוש פה בצפון את אהבת חיי, בטח אשאר כאן, כי כמו שכתב המשורר אלכסנדר פן - 'בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת'".