"היום הזמן שלי מוקדש להרפתקאות", מספרת אילנה שושן (62), שסיימה את עבודתה בחברת האנרגיה "נוסטרומו" בקליפורניה לפני כשנה מאז היא בדרכים: מטפסת, גולשת וצועדת למרחקים ארוכים. "באוקטובר האחרון טיפסתי על האוורסט ולפני זה עשיתי מסע סקי בדולומיטים – חמישה ימים שבהם עוברים מאתר לאתר מדי יום וישנים בבקתות על ההר. זה היה מאתגר ומדהים. על הקילימנג'רו הייתי אמורה לטפס כבר לפני חודש, אבל שברתי בוהן וזה עיכב אותי. תמיד אהבתי לעשות הייקינג ובאל־איי אני עושה את זה מדי יום בהרים שסביבנו, בין שעה לשלוש שעות, אבל הפעם הראשונה שעשיתי טיול אקסטרים הייתה לפני 15 שנה, בזכות שכנה שלי ששכנעה אותי. היינו חמש חברות שעזבו את הבתים המפוארים ועשינו טיול של שמונה ימים בפטגוניה, באוהלים ובגשם. זה פתח לי את התיאבון ועורר בי את האהבה לטיפוס מצוקים. בכל פעם שאני בארץ אני יוצאת לטרק במדבר יהודה, אני צוללת וצונחת צניחה חופשית. יש לי רישיון לזה, כך שאני יכולה לצנוח לבד".
מה מהנה בזה?
"כשאת לוקחת את הגוף שלך לקצה, משהו קורה. אחרי הליכה של שבע־שמונה שעות ביום את מכונה של אנדורפינים ואדרנלין וזה משנה את כל הסביבה הכימית בגוף וגם מרפא. אנחנו חיים בסביבה של מתח, חרדות ופחדים והגוף שלנו מייצר כל הזמן קורטיזול, שזה הורמון שאמור להגן עלינו בשעות של משבר. בכמויות גדולות הוא הורס את הגוף ובשביל לווסת אותו צריך לייצר הורמונים חיוביים. אני קוראת להם 'הפי הורמונס' ובמסעות כאלה זה מופרש ועושה ריסט לגוף. את בטבע, בלי אייפון, בלי ויכוחים פוליטיים, עם אנשים שאת לא מכירה, מנותקת מהסביבה הטבעית שלך. יש לזה השפעה רוחנית ופיזית".
אז למה לקח לך כל כך הרבה זמן?
"תמיד רציתי, אבל כשהילדים שלי עוד היו קטנים לא הרשיתי לעצמי, למרות שהייתי כל כך צריכה את הספייס הזה".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
ספרי על יום הצילום ל"לאשה".
"היה כיף. אף פעם לא עבדתי עם ענבל המאפרת ולירן הצלם וזה סוג של מסע עם אנשים חדשים. את מפקירה את עצמך בידיים שלהם והיה נפלא. יש לי אימג' מסוים שאני צריכה לשמור עליו ובגילי לא כל צילום יוצא מדהים כמו כשהייתי בת 20, אבל האנשים פה כך כל מקצועיים. עכשיו כשהתחום עבר לדיגיטלי זה קל יותר. פעם הייתה יוצאת לנו הנשמה עד שהצלם היה חושב ש'יש לו את זה', היום הוא רואה מיד על המסך, כל הצוות מסכים ואפשר להתקדם. אם הבגד התקמט או שערה נכנסה לפריים אפשר לתקן. עשינו שבעה צילומים בארבע שעות, מה שפעם היה לוקח יום שלם. אז כן, החיים של הדוגמניות הרבה יותר קלים היום".
+
לחצו >
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
אבל מצד שני, הן גם צריכות לתחזק אינסטגרם כחלק מהמקצוע, מה שאת לא היית צריכה.
"כן, אבל הן גם עושות כסף מזה. אנחנו לא היינו עושות אקסטרה כסף, ועוד אפיק הכנסה זה נהדר. כל דוגמנית הפכה להיות מותג".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
מה דעתך על המצב בארץ כרגע?
"היה טוב אם כולם היו עושים שאט דאון. אני לא מדליקה טלוויזיה כשאני פה וזה מאוד לא אופייני לי. כולם זורקים בוץ אחד על השני, אז למה אני צריכה להתלכלך? אני מחכה שכולם יתעייפו ויתחילו לדבר אחד עם השני".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
א
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
מה עמדתך לגבי זוגיות?
"אני בפני עצמי. יש הרגשה שאישה ללא זוגיות צמודה היא לא שלמה ואני חושבת שאישה היא שלמה כמו שהיא. זוגיות זה תיוג חברתי".
ספרי לי על ילדייך.
"יש לי הרבה נחת מהם. אלי בת 30 וקיבלה עכשיו את הדוקטורט שלה בביולוגיה וסביבה ב־UCLA. היא עשתה עלייה והשנה תעשה מחקר בשדה־בוקר על גורמי דחק סביבתיים שמשפיעים על ציפורים. מייקל בן 31 והוא עורך דין כבר כמה שנים בלוס־אנג'לס. יש לי קשר קרוב מאוד עם הילדים שלי והם עדיין לא מסננים אותי, תמיד מגיעים לקבלת שבת ואנחנו מתראים פעמיים בשבוע. המעבר ללהיות אמא לילדים בוגרים שחיים מחוץ לבית לא היה לי קל. כשמייקי יצא לקולג' בכיתי חודש, למרות שממש רציתי את זה בשבילו. היחסים משתנים, במיוחד עם בנים ובמיוחד כשמגיעות בנות זוג, כי פתאום הם מתייעצים עם בת הזוג שלהם ולא איתך. צריך להתרגל ולקבל את זה ולזכור שאנחנו לא היינו שונים".
חצית את גיל 60 ואת נראית ככה. מה הסוד שלך?
"אני מטפלת בעצמי מגיל 16 ושומרת על תזונה וטיפוח באופן קפדני. רוטינת הטיפוח שלי היא מאוד בייסיק, אני משתמשת בקרם לחות 'קרם פרש' של 'נוקס', שממש מתפיח לי את הפנים ועולה רק 105 שקל. גיליתי אותו לפני עשור בבית מרקחת בצרפת ומאז אני משתמשת בו. אני לא מתפתה למותגים יוקרתיים".
+
לחצו >
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
איך נראית המלתחה שלך?
"שנים הלכתי על שטוח, כי בעלי היה בגובה שלי, וכשהתגרשתי חזרתי לעקבים ואני מרגישה שוב אני. זה כמובן רק כשאני יוצאת, ביום־יום אני מסתובבת עם נעלי הייקינג, מה שאתם קוראים 'פלדיום', לכל מקום. חשוב לי מאוד לשמור על כף הרגל, כי זה משפיע על הגב, הברכיים, הצוואר והירכיים. אני לא מאלה שיסתובבו עם כפכפי אצבע, זה מאוד לא בריא. בדרך כלל אני לובשת ג'ינס וטי־שירט לבנה, חולצת פשתן לבנה או שמלות ארוכות. אני קונה בעיקר בלוס־אנג'לס או ברומא. ברומא את יכולה לקנות מלא דברים. פעם הייתי קונה שם אצל כל הדיזיינרס, והיום אני קונה ברחובות הצדדיים דברים מאוד לבישים במחירים ממש סבירים, בין 100 ל־200 אירו, כאלה שלא תצטערי אם תזרקי עוד עונה־שתיים".
מילה לסיום?
"אמנם אחרי השירות השירות הצבאי לא יצאתי לטרקים, אלא ישר יצאתי לעבודה וללימודים, ובכל זאת, אני לוקחת את עצמי ונוסעת לבד. תמיד רציתי, אבל חשבתי שאני לא יכולה כי אני בזוגיות ויש לי משפחה. על האוורסט פגשתי הרבה אמהות לילדים קטנים שעוזבות הכול לכמה ימים ועושות את זה והבנתי שזה אפשרי. אני מצטערת שחיכיתי כל כך הרבה שנים. אני מפצירה בכל מי שזה בוער בה לא לחכות, אלא לקום ולעשות".
+
לחצו >
(צילום: לירן מור, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
צולם בסוהו האוס תל־אביב, יפת 27 יפו. סוהו האוס תל־אביב פתח את שעריו לפני כשנתיים והציב את ישראל לצד 41 בתי סוהו בערים תוססות תרבותית ברחבי העולם. הבית הישראלי שוכן בלב יפו, במבנה היסטורי ששימש כמנזר במאה ה־19. בית סוהו מטפח קהילה מגוונת ומכילה של אנשים יצירתיים שרוצים לגדול, להתפתח, ליהנות ולהשפיע לטובה. חברי סוהו האוס תל־אביב יכולים ליהנות מהבריכה החיצונית, מסדנאות, אירועים ייחודיים, שיעורי כושר ועוד.
איפור ושיער: ענבל שומר ל"סולו". ע' צלם: מתן גנון איפה משיגים? ברשתות/אתרים. קסארה, אילת 5 ת"א ובאתר xsarafashion.com. גמלא, דיזנגוף 150 ת"א. עינב נסירי, אילת 18 ת"א ובאתר. משקפי GIGIStudio, ברשתות האופטיקה
