בבוקר השבעה באוקטובר נלחמה סגן-אלוף אור בן יהודה במשך שעות רבות מול עשרות מחבלים שכבשו את מוצב "סופה", והפכה לאחת הנשים האמיצות והגיבורות שהשתתפו בלחימה, ושמו קץ לוויכוח על שירות נשי קרבי בצה"ל.
סא"ל אור היא בתה של פרופ' דינה בן יהודה, שבמלחמת יום כיפור שירתה כקצינת ח"ן בחטיבת 14, והפכה בעל כורחה לקצינת הנפגעים הראשונה. היום פרופ' בן יהודה היא המטולוגית בעלת שם עולמי וכיהנה השנה כיו"ר ועדת סל התרופות.
"לאורך כל הילדות ראיתי בבית מהי הקרבה ונתינה. לשים את עצמך בצד ולתעדף קודם כל את האחרים", סיפרה בן יהודה לרעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג. "הרבה פעמים זה היה על חשבוננו. חברים היו שואלים אותי אם אני לא כועסת שההורים שלי יוצאים בחמש בבוקר לטפל בחולים וחוזרים בחצות. אבל הוריי הם הגאווה שלי. לעולם אשאף להיות חלקיק ממה שהם נתנו ועדיין נותנים למדינה".
הרצוג: האם באמת הסתיים הוויכוח על כך שנשים יכולות לעשות הכול, ולשרת בכל תפקיד קרבי?
בן יהודה: "אני לא יודעת להגיד אם זה הסתיים. אצלי בגדוד אני תמיד אומרת ללוחמות וללוחמים שלי: פחות דיבורים, יותר מעשים. בואו נעשה – ונוכיח. אני מרגישה שאצלי בגדוד כל יום זה יום האישה. בכל יום אני זוכה לראות לוחמות שפורצות את הגבולות של עצמן. אנשים לא מאמינים לי שהן טוענות את הפגזים לבד ומפעילות לבד את המערכת.
"השבעה באוקטובר היה אירוע קיצון שחשף עשרות רבות של לוחמות מדהימות - לא רק מהגדוד, מכל צה"ל, המשטרה וכוחות הבטחון. אני אומרת גם ללוחמים וללוחמות שלי שהיתה לנו זכות גדולה לקחת חלק בלחימה.
"בבוקר השבעה באוקטובר בחרתי לצאת החוצה מגבולות הגזרה של הגדוד ולקחת איתי את הפלוגות הלוחמות שלי, ולסייע בלחימה. זאת היתה החלטה שידעתי שתהיה לה השפעה, אך כמובן שלא ידעתי את סדרי הגודל בהם מדובר. לא היתה לי תמונת מצב ברורה בתחילת היום, אבל ידעתי שאנחנו נעשה מה שצריך, ואחר כך אנחנו נדע להתמודד עם ההשלכות.
"בתוך הסיטואציה הזאת ראיתי לוחמים ולוחמות שקודם כל מבינים את המשימה ולנגד עיניהם עומדת המטרה להציל כמה שיותר אזרחים וכמה שיותר לוחמים. בדיעבד אנחנו יודעים שביציאה מחוץ לגבולות הגזרה - גדוד קרקל עם פלוגת הטנקיסטיות והלוחמים והלוחמות פשוט מנעו חדירה לעשרות יישובים. על אף שכל אחת ואחד מהם סוחב איתו מטען שנצטרך לפרק אותו ולהתמודד איתו בהמשך הדרך, עוזר לנו מאוד שאנחנו עדיין ממשיכים כל הזמן בלחימה וממשיכים לראות בעיניים שלנו מה התוצר של מה אנחנו עושים, כי אנחנו עדיין מגנים עליהם, נמצאים שם בתוך הרצועה, מתמודדים עם האויב והמשפחות והחברות שלהם עדיין בעזה ולא נעצור עד שנחזיר את כולם".
אסור להשתמש באונס ככלי מלחמה
הרצוג התייחסה גם לפשיעה המינית שהתרחשה בשבעה באוקטובר: "היום התקיים באו"ם דיון בדו"ח שהוגש על ידי סגנית מזכ"ל האו"ם לנושאי פשיעה מינית באזורי משבר. בעצם זו הפעם הראשונה אחרי חמישה חודשים שבכלל דנים בפן הזה של השבעה באוקטובר והשלכותיו גם להיום, ואני מאוד מקווה שבאמת הקול שלנו של הנשים הישראליות יישמע. אני חושבת שאנחנו זועקות לא רק למען נשים ישראליות, אנחנו זועקות למען נשים בכלל, באמירה המוחלטת שאסור להשתמש באונס ככלי מלחמה. זו אמירה חד משמעית שצריכה להדהד בעולם".
הרצוג העלתה את חשיבות הייצוג הנשי סביב שולחן מקבלי ההחלטות: "את הפגנת את היכולת לקבל החלטות במשבר, כמו לצאת מגבולות הגזרה בלי להסס בכלל. אני חושבת שצריך לקחת את זה לכל המקומות שבהן מתקבלות החלטות, ושחשוב שנשים ישבו סביב שולחנות קבלת ההחלטות בכל הרמות בארץ. אני שמחה לראות שהגבולות נפרצים. גם במינויים בצבא עכשיו, אם פעם ראשונה ממונה מפקדת בסיס חיל האוויר ואני בטוחה שיש לאן לשאוף".
סא"ל בן יהודה: "תמיד יש לאן לשאוף ואני חושבת שהצבא פותח עכשיו את השערים שלו ומאפשר לנשים להגיע כל כך הרבה תפקידים מעניינים וחדשים. אני חושבת שגם בעולם של התפקידים הבכירים זה רק ילך ויתעצם. אני לא מרגישה שיש לי חסם כזה או אחר להמשך".
בן יהודה: "באחד הימים הם התקשרו אליי ואמרו לי 'אמא, אנחנו מבינים איפה את נמצאת ויש מלחמה וזה בסדר שאת לא חוזרת, תחזרי כשתנצחו'"
מיכל הרצוג: "זו הזכות שלנו לראות את הדור שלכן. לנו לא היו את האפשרויות האלה, ואני כל כך שמחה לראות שעכשיו בנות מתגייסות למקומות שאליהם שאפו להגיע, ומוכיחות שאפשר להתקדם בכל התחומים".
לסיום ביקשה הרצוג לדעת אם סא"ל בן יהודה מצליחה לראות את הבית לפעמים.
"יש לי שלושה ילדים", סיפרה בן יהודה, "ארז בן שבע, והתאומות נטע ואלה בנות השש. הם הגיבורים האמיתיים שלי, כי הם מאפשרים לי לעשות את התפקיד הזה. היום יותר מתמיד הם מבינים את המשמעות ומדוע אמא לא בבית. באחד הימים הם התקשרו אליי ואמרו לי 'אמא, אנחנו מבינים איפה את נמצאת ויש מלחמה וזה בסדר שאת לא חוזרת, תחזרי כשתנצחו'. צריך גם להגיד שמאחורי הקלעים הסבים והסבתות, שגם ככה עובדים מאוד מאוד קשה, מצליחים גם לתת את הגב ואת המענה לזה, בלעדיהם אני כלום".
הרצוג: "אני תמיד אומרת שהדבר הכי חשוב זה לגדל סבים וסבתות. והנה אנחנו חוזרות למה שפתחנו בו - ההשראה שקיבלת מהאמא הנהדרת שלך, וההשראה שאת נותנת לבן ולבנות שלך. כולנו מסתכלות בהערצה על הדור הנשי החזק שצומח כאן ויוביל אותנו לימים טובים יותר. אם את דוגמא אחת מצוינת, אז אשרינו".