סמס מפתיע הגיע לאחרונה לנשים שהשתמשו בהתקן תוך־רחמי: "ייתכן כי הנך זכאית לקבלת החזר כספי בגין תשלום ששילמת לרופא", נכתב בו. מה פתאום מחזירים לנו כסף? הן תהו. הנה הסיבה לכך שמה שנלחש עד היום בין חברות טובות ובקבוצות פייסבוק, הגיע לבית המשפט.
נחזור אחורה. קצת אחרי לידתה של אגם (שנה ושבעה חודשים), בתה השלישית של גל מועלם (35), פקידת בנק מחולון, היא החליטה לשים התקן תוך־רחמי כדי להימנע מהיריון נוסף. לצורך כך רכשה התקן מסוג ג'ניס ואיתו ניגשה לגינקולוג שיש לו הסדר עם שירותי בריאות מכבי, שם התבקשה לשלם עבור ההתקנה סכום של 500 שקל.
גל מועלם: "בפייסבוק עלו תלונות נוספות על גביית סכום עודף, לפעמים אלף שקל ויותר. לא כולן של מבוטחות מכבי, יש עוד קופות חולים שבהן יש גביית יתר"
כמה ימים אחר כך שוחחה עם חברתה הטובה אלינה קוטסי (35), נשואה ואם לשניים מתל־אביב, עובדת באק אופיס בכפר המכביה, והעלתה את הנושא כבדרך אגב. כך היא הבינה שהרופא גבה ממנה כמעט 200 שקל יותר מהמחיר הרשמי של מכבי, שעומד על 316 שקל לכל היותר (ועל פי אתר משרד הבריאות המחיר המקסימלי הוא 315.60 שקל). "אלינה סיפרה לי שהיא שילמה יותר מ־500 שקל, וזה נראה לה מוגזם. היא בדקה באתר של מכבי וראתה שהמחיר הרבה יותר נמוך, התלוננה והחזירו לה 220 שקל", מספרת מועלם.
אלינה, איך קלטת שאת זכאית להחזר?
"שאלתי כמה חברות על התקנים, ויצא שכל אחת שילמה סכום אחר. הלכתי לרופא שעובד עם מכבי, שילמתי כמובן את מה שהוא ביקש, אבל זה נראה לי מוזר. איך יכול להיות שאין מחיר אחיד ושכל אחת משלמת מחיר אחר? התחלתי לחקור בכל מיני קבוצות בפייסבוק וראיתי שיש טווח מחירים הזוי. נכנסתי לאתר משרד הבריאות וראיתי שיש רף שאסור לעבור אותו, אז איך יכול ששילמתי יותר? יצרתי קשר עם פניות הציבור, ואחרי כמה שבועות חזרו אליי. התברר שאכן גבו ממני יותר מדי. אחרי שדיברתי עם גל הגענו למסקנה שזה לא הגיוני שכל אחת תשלם סכום אחר, והחלטנו לעשות עם זה משהו".
אלינה קוטסי: "שאלתי חברות על התקנים ויצא שכל אחת שילמה סכום אחר. זה נראה לי מוזר, איך יכול להיות שכל אחת משלמת מחיר אחר? התחלתי לחקור וראיתי שיש טווח מחירים הזוי"
שתי החברות החלו לערוך בדיקות נוספות והבינו שכנראה לא מדובר בצירוף מקרים. "שאלנו חברות", אומרת מועלם, "וכשראינו שכולן ללא יוצאת מן הכלל שילמו יותר, כתבנו פוסט בקבוצת הפייסבוק 'סודות של נשים', שם עלו תלונות נוספות של מבוטחות שנגבה מהן סכום עודף תמורת התקנת ההתקן התוך־רחמי, לפעמים סכומים שהגיעו לאלף שקל ויותר. לא כולן היו מבוטחות של 'מכבי', לדעתנו יש עוד קופות חולים שבהן יש גביית יתר על התקנה".
בנוסף גילו השתיים שיש מרפאות שבהן נמכרת "חבילה שלמה", כלומר גם ההתקן וגם שירות ההתקנה, דבר שנותן לטענתן אפשרות להסוות את המחיר המשולם עבור השירות מעבר לרף הקבוע.
ערים שונות, רופאים שונים
נעשה רגע סדר: התקן תוך־רחמי אינו כלול בסל התרופות. בכל הקופות יש לרכוש אותו באופן עצמאי (נמכר ברשתות הפארם) ולשלם לרופא/ה עבור פעולת הכנסת ההתקן. התקן הורמונלי הוא התקן המפריש הורמון פרוגסטרון, בעוד שהתקן לא הורמונלי הוא התקן שבו נעשה שימוש בנחושת המקשה על תאי הזרע להגיע לביצית. בשני המקרים המטרה היא מניעת היריון. הנושא של גביית יתר עלה בעבר לא פעם בשיחות של נשים, בקבוצות פייסבוק נשיות וגם בתחקיר של אתר "פוליטיקלי קוראת", אבל נראה שהמציאות לא השתנתה.
בעקבות הממצאים החליטה מועלם לדרוש מקופת החולים בחזרה את הכסף העודף ששילמה, ולא רק עבורה, אלא גם עבור אחרות. היא פנתה לעו"ד בן ציון רזניק, המתמחה בתביעות ייצוגיות, שהגיש בשמה של מועלם בקשה לאישור תביעה כייצוגית לבית הדין האזורי לעבודה בתל־אביב, זאת בשם כל מבוטחות הקופה ש"בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה הותקן בגופן התקן תוך־רחמי ונגבה מהן סכום העולה על הסכום הנקוב לעניין שירות זה באתר קופת החולים".
"התביעה הוגשה בשם גל כיוון שאני כבר פניתי למכבי וקיבלתי החזר", מסבירה קוטסי, "אבל שתינו פעלנו בעניין. בתביעה הראינו שבערים שונות בארץ, ואצל רופאים שונים, גבו מנשים סכום גבוה יותר מהמותר ולא נעשתה אכיפה".
בבקשה טענה מועלם שגביית הסכום העודף מהווה הפרת הסכם בין מבוטחות מכבי ובין הקופה. עוד טענה כי "מכבי שירותי בריאות גובה - או לחלופין מאפשרת לרופאים לגבות - סכומים העולים בהרבה על הסכומים המותרים וזאת כדבר שבשגרה, כאשר מבוטחת שמתלוננת על המחיר זוכה לקבלת החזר, כלומר, הגבייה נעשית ב'שיטת מצליח' הידועה לשמצה".
יכולת פשוט לבקש החזר כמו שאלינה ביקשה. למה היה לך חשוב לתבוע?
"כי הבנתי שיש פה משהו גדול ממני. העניין הזה הוא מעבר להחזר הפרטי שלי, רציתי לעשות את זה גם בשביל נשים אחרות. באותו זמן ראיתי כתבה על עו"ד רזניק בקשר לתביעה ייצוגית של נהגי מוניות, ומשם בא לי הרעיון. פניתי אליו, שאלתי אם יש לנו קייס, והוא ישר אמר שיש פה משהו לא תקין".
בכתב הבקשה שהגיש עו"ד רזניק הובא, בין היתר, המקרה של רותם, נשואה ואם לשניים ממושב במרכז הארץ, כדוגמה למי שנפגעה מגביית יתר. על פי הבקשה, היא עברה פעמיים התקנה של התקנים תוך־רחמיים אחרי שתי הלידות שלה, ובשתיהן שילמה יותר מדי. "הפעם הראשונה הייתה בסוף 2019 אחרי לידת בתי הבכורה. קניתי התקן באופן עצמאי באמצעות מרשם רופא, הגעתי למרכז רפואי בגבעתיים ושילמתי רק עבור ההתקנה יותר מ־600 שקל. ביולי 2021, אחרי הלידה השנייה, שילמתי עבור חבילה שלמה, כלומר קניתי את ההתקן ישירות מהמרכז הרפואי שבו גם עשו לי את הטיפול. כשדיברתי על זה עם אלינה וגל, שהן חברות שלי, הבנתי ששילמתי הרבה יותר מהמותר. פניתי לקבלת החזר, ועד היום לא קיבלתי. לצערי לא שמרתי את הקבלה, אני צריכה להוציא את הסכום מחיובי אשראי וזו טרחה גדולה. בעקבות הסמס שקיבלתי לאחרונה ממכבי ביקשתי מהם לטפל בכך עבורי, ואני ממתינה לתשובה".
המשמעות: הסדרה עתידית
בעקבות יוזמת התביעה הייצוגית, התקיימה פגישה בין הצדדים, וקופת חולים מכבי לקחה אחריות והביעה נכונות להגיע להסדר ללא הליך משפטי. על פי ההסדר, שקיבל תוקף של פסק דין, כל מבוטחת שתוכיח ששילמה יותר מהסכום הרשמי עבור ההתקנה תקבל בחזרה את ההפרש. גם מבוטחות שלא שמרו את החשבונית יקבלו סיוע בהתחשבנות מול הרופא. כמו כן הובטח שלאחר תום תקופת התארגנות שתימשך שנה, ייגבה התשלום עבור ההתקנה ישירות על ידי הקופה ולא במרפאות הרופאים, ובכך תימנע מאליה גביית היתר. בעקבות ההסדר קיבלו לאחרונה מבוטחות מכבי שהתקינו התקן תוך־רחמי בשבע השנים האחרונות הודעת SMS שמזמינה אותן לבדוק אם הן זכאיות להחזר.
עו"ד רזניק מסביר: "ההסדר, שייכנס לתוקף ביוני 2023, הוא התפתחות משמעותית שנוגעת לעשרות אלפי נשים ולהרבה מאוד רופאים. לצערי לא הרבה יזכו לקבל את ההחזר, כי סביר להניח שהרבה נשים ששילמו יותר לא טרחו לשמור את החשבונית ולא יכולות להוכיח כמה שילמו".
בן ציון רזניק, עורך הדין: "אני רגיל לתביעות שמתבררות שנים בבתי משפט, ולכן הפתיעה אותי המהירות שבה מכבי לקחה אחריות. אבל קשה לי להאמין שהרבה נשים יוכלו להוכיח מה וכמה הן שילמו, אנשים לא שומרים קבלות"
לאחר שההסדר קיבל תוקף של פסק דין, משכה מועלם את בקשתה לאישור התביעה הייצוגית נגד מכבי, על פי המלצתו של השופט דורי ספיבק, סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל־אביב. "המבקשת שקלה את הדברים ונתנה דעתה לטענות שהועלו על ידי מכבי, כמו גם לנכונותה לפעול להשבת סכומים שנגבו ביתר ולשנות את אופן הגבייה במטרה להפחית את הסבירות לקיומם של מקרים של גביית יתר בעתיד. לאור כך סברה המבקשת שהבקשה לאישור הביאה תועלת לקבוצה שייצוגה התבקש, ולמעשה השיגה את מטרתה, וכי אין טעם בהמשך ניהול הבקשה לאישור, ועל כן היא מבקשת לחזור בה מהבקשה לאישור", נכתב בפסק הדין. בנוסף פסק השופט הוצאות לתובעים בסך 40 אלף שקל, שמהן תקבל מועלם 8,000 שקל, והיתר הופנו להוצאות המשפטיות של עו"ד רזניק.
"אני רגיל לתביעות שמתבררות שנים בבתי משפט, ולכן הפתיעה אותי המהירות שבה מכבי לקחה אחריות על הסיפור", אומר עו"ד רזניק. "אמנם סביר שהיא עשתה זאת כדי להקטין את ההוצאות שלה, אבל בכל זאת ייאמר לזכותה כי זה לא מובן מאליו".
אתם מרוצים מההסדר?
"לדעתי התועלת העיקרית של התביעה היא הסדרה עתידית. קשה לי להאמין שהרבה נשים יוכלו להוכיח מה וכמה הן שילמו, אנשים לא שומרים קבלות".
מועלם: "ניגשתי וקיבלתי את ההחזר, וזה כבר הישג. אני שמחה שלא ייקחו יותר כסף מנשים וגם זה משהו, אבל למען האמת התאכזבתי, ציפיתי ליותר. בעצם מכבי מבטיחה הסדר עתידי, אבל לא שילמה על שנים של גביית יתר, ולא מדובר בהפרשים קטנים. לא לקחו פה שקל או שניים, אלא הרבה יותר, מאינספור מבוטחות, ויש נשים שלקחו מהן גם אלף שקל ויותר. עכשיו אני מקווה שמבוטחות של קופות אחרות ירימו את הכפפה וילכו בעקבותיי, כדי שאף אחת לא תשלם יותר ממה שצריך עבור התקן תוך־רחמי. גם ככה זה יקר וזה אפילו לא בסל הבריאות, ואני לא מבינה למה. אני בטוחה שיש נשים שרוצות לשים התקן ולא יכולות להרשות לעצמן".
תגובת קופת חולים מכבי
==================
ממכבי שירותי בריאות נמסר בתגובה: "לאחר בדיקה מקיפה שנעשתה, נמצא כי בחלק מהמקרים נגבה עבור התקנת התקן תוך־רחמי סכום שונה מזה שמופיע בתוכנית הגבייה. מכבי פנתה באופן יזום לכל הנשים שעל פי הרישומים ביצעו הליך רפואי זה במועדים הרלוונטיים, הן במסרונים והן בערוצי הדיגיטל של מכבי, ועדכנה אותן כי ייתכן שהן זכאיות להחזר כספי. מכבי הציגה את אופן קבלת ההחזר, ונציגינו עומדים לשירותן של מבוטחותינו כל העת".
למה אין יותר אמצעי מניעה לגברים? לא במקרה
שרון אורשלימי (37), דוקטורנטית למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקרת אמצעי מניעה ואקטיביסטית פמיניסטית, מזכירה שמאז המצאת הגלולה ועד היום, רוב אמצעי המניעה הם בשימוש נשים - וזה לא במקרה. "חינכו אותנו לכך שהאחריות הפריונית בתוך מערכת היחסים הזוגית היא עלינו", היא אומרת. "הנשים צריכות לדאוג לזה בגלל התפיסה המקוממת שהם מיועדים לנשים – הן נמצאות בסיכון להיריון לא מתוכנן, הן יצטרכו לעבור הפלה ואולי גם סיבוכים, והן יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של הבושה והסטיגמה, ועל כן צריך לפתח בשבילן מוצרים כדי לתת להן יותר חופש. אם, למשל, אישה רוצה להפסיק להשתמש בגלולות ולעבור לקונדום, הפרטנר שלה עלול להתנגד, כי הרבה יותר נוח לו שהיא דואגת לזה, ומה היא משנה לו פתאום את כללי המשחק?".
מה דעתך על התקנים תוך־רחמיים?
"מדובר באמצעי מניעה יעילים מאוד עם תופעות לוואי לא נעימות, בעיקר בהתקנים ההורמונליים. יש נשים שמוכנות להתפשר על כמה אחוזי יעילות כדי לא להכניס לגוף שלהן הורמונים, אבל אם אישה אומרת לי שהיא חייבת את האמצעי הכי יעיל אחרת היא תהיה בחרדה תמידית, אין ברירה אלא להמליץ לה על התקן תוך־רחמי כי החרדה כרגע מנהלת אצלה את הסיפור".
4 צפייה בגלריה
שרון אורשלימי. "יש תפיסה שמותר להתערב בגוף האישה אבל אסור להתערב בגוף של גבר"
(צילום: ריאן פרויס)
איך זה שלא המציאו עוד אמצעי מניעה לגברים, נוסף לווסטקומי (קשירת צינור הזרע) ולקונדום?
"כי במקום לאתגר את עצמה, הרפואה משמרת את התפיסות החברתיות הקיימות. הניסיונות של חברות התרופות לפתח אמצעי מניעה לגברים נתקלו בקושי גדול לגייס את הכסף. זה נחשב לא כלכלי, כי גברים לא יסכימו להשתמש באמצעי מניעה. במשך עשורים ניסו לפתח גלולות לגברים, ובמחקרים הקליניים גברים דיווחו על תופעות לוואי כמו השפעה על החשק המיני ואולי קצת עלייה במשקל. אלה בדיוק התגובות שנשים מדווחות עליהן, אבל מתברר שמה שהחברה מוכנה לקבל לגבי גוף של נשים, היא לא מוכנה לקבל לגבי גוף של גברים. יש תפיסה שמותר להתערב בגוף האישה אבל אסור להתערב בגוף של גבר".
מה השיטה המועדפת עלייך?
"קונדום ודיאפרגמה, בשילוב שיטת המודעות לפוריות".
דיאפרגמה הוא אמצעי לא פופולרי כי זה נשמע לנשים מסורבל.
"ברגע שאת הולכת למתאמת דיאפגרמה שמלמדת אותך איך להכניס אותה, זה ממש פשוט".
