מאז 7 באוקטובר גילתה חן אמסלם שיטה חדשה להתגבר על החרדות שלה. היא מנהלת טקס שינה קבוע לעצמה, והוא כולל ארוחת ערב, מקלחת וצפייה בכל תוכן שהוא לא אקטואליה, אבל יש עוד משהו. "עוזר לי מאוד ללכת לישון עם אותה הפיג'מה", היא מגלה, "אני ישנה איתה מ־7 באוקטובר".
אותה הפיג׳מה?
"כן. אני קמה כל בוקר, מכבסת אותה, מכניסה למייבש, לובשת בערב. ככה כל יום. היא כבר ממש פירורים. אמא שלי אומרת לי, 'בבקשה, אני מתחננת, תחליפי פיג׳מה', ואבא שלי אומר 'אולי תחליפי את הפיג'מה ויקרו דברים טובים'. כאילו היא זאת שחוסמת הכול. אני לא יכולה. זו הזיה, צוחקים עליי, אבל זה מה שעוזר לי לשמור על עצמי מהחרדות, כי אני לא רוצה לקחת כדורים".
ואיך את מרגישה?
"אין לי יכולת לא לתפקד באמת. יש לי ילדים קטנים – לאב בת חמש והירו בן שנתיים. אני יודעת שאני קמה בשש בבוקר, לא משנה מה. המזל שלי הוא שאני כל כך עסוקה בהם, שהם מטשטשים לי קצת את המציאות. אבל המציאות נופלת עליי בערב. אחרי שאני מרדימה את הילדים אני יכולה לשוטט באינסטגרם ופתאום לראות סרטון. אי־אפשר בכלל להכיל ולדמיין. לא מזמן הלכתי בכיכר דיזנגוף ונפלתי על הרגליים כשראיתי דובים שותתים דם עם תמונות של החטופים".
הטרגדיה הגיעה אל משפחתך הקרובה. דודתך, אילת שלו, אחותה של אמך, ניצלה בנס מהטבח בנובה. בעלה, שי שלו ז"ל, נרצח.
"יש לאילת אמונה גדולה מאוד ויש לה ארבעה ילדים, זה מה שמחזיק אותה. היא אומרת 'מי אני שאתלונן על מה שקרה לי, אם שרדתי את הטבח הנוראי הזה? מי אני שאתלונן אם יש לילדים שלי היום אמא? הרי באותה מידה הם היו יכולים לאבד גם אותי'. את רוצה רק להתעורר ולחשוב שהכול היה חלום.
"המלחמה פגעה בנו בחזית נוספת. שחר גינדי, בת הדודה של אשתו של אחי, נרצחה במסיבה ובן הזוג שלה, אלמוג סרוסי, חטוף. אנחנו עדיין נמצאים ב־7 באוקטובר, לא להתבלבל. המלחמה עוד לא נגמרה והחטופים והחיילים עדיין בעזה. המשפחה של בעלה של בת דודה שלי מפונה מקיבוץ דפנה ומקריית־שמונה. אנחנו כולנו בטראומה אמיתית, בטלטלה, עדיין באבל".
אין הרבה אמירות פוליטיות שלך, גם לא ברשתות. זו דווקא תקופה שאמנים מביעים דעה.
"תשמעי, הפקירו אותנו, זה ידוע. המדינה שלי חשובה לי, זה ברור, אבל אני לא רוצה להגיד משהו בכוח, רק כדי שתהיה כותרת. אני יכולה להבין את הדרישה הזאת להגיד משהו על המצב, אבל יש גם כאלה שזכותם לא להגיד כלום כי הם לא יכולים להתמודד עם כל העליהום שיבוא אחר כך. זה לא אומר שלא כואב להם והם לא עושים את שלהם בשקט. לכולם כואב. כולם רוצים שלום וביטחון במדינה שלנו. כרגע אין ביטחון. אני הייתי בטוחה שאחרי 7 באוקטובר, אחרי שהיכו אותנו ותפסו אותנו עם התחתונים למטה, אז עכשיו אף אחד לא יוכל עלינו ונהיה בטוחים - אבל כל פעם צץ משהו ממקום אחר".
למה הוא נישק אותך?
בימים אלה עולה סרט חדש בכיכובה של אמסלם (33), ״אמצע החיים״, שהצטלם בתקופת הקורונה. בסרטם של דני רייספלד ויריב הורוביץ, היא מגלמת את אחינועם, יוצאת בשאלה שנאלצה להיפרד מבנותיה שנותרו בעולם הישן. היא פונה אל אחותה טלי (מורן גרוס בקאמבק משמח), שיצאה בשאלה לפניה וכעת נשואה לטייס מצליח ובוגדני (צחי הלוי), וכשהיא מפנה לה עורף היא הולכת בעקבותיו של רב כריזמטי (שלום אסייג) שגם הוא מחביא עבר אחר לגמרי.
"אמצע החיים" מעלה דיון גם על הכוח שיש לנשים יפות לִבְנוֹת ולהרוס עולמות.
"יצא כמה וכמה פעמים שאמרו לי: 'את יפה מדי לתפקיד', וזה הצחיק אותי נורא. מה זה יפה מדי? בואי, אני לא מלכת היופי. אני בסדר גמור, מודעת למה אני ומה היכולות שלי, יודעת שאני נראית טוב, אבל יש יפות ממני. רק לפני שנתיים, כשנהייתי אמא לשניים, גיליתי את הכוח של המראה. הרגשתי שאני יכולה להיות הכול – שחקנית טובה, אשת קריירה מעולה, אמא מדהימה, אישה טובה וגם מישהי שמסובבת ראשים. עד אז בניתי בעיקר על הפה שלי שיודע לדבר. כך גם נכנסתי לסוכנת שלי, זוהר יעקובסון, בגיל 20, כשירדתי ממונית שירות מעפולה ואמרתי לה, 'קבלי אותי לסוכנות, אני אביא לך מלא כסף'. אף אחד בעולם לא אמר לה משפט כזה. זה כנראה נבע מחוסר מודעות עצמית, אבל גם הבנתי שאני יכולה לכבוש".
הבנת או האמנת?
"אני זימנתי לעצמי את ההצלחה של היום. בגיל 21 הייתי כמו אלה של רבי נחמן שקופצים ברחובות. כל בוקר הייתי מדליקה נר, ופירקתי בתפילות באמונה שלמה שאני ראויה להצלחה ושלשם כך באתי לעולם. אם מישהו היה רואה אותי מתפללת, הוא היה מפחד שאני אדפוק את הראש בשיש מרוב שהתנדנדתי. הייתי על 200% ביטחון שזה יקרה לי, אבל לא ידעתי שככה".
את עדיין מדליקה נרות?
"כבר לא. קשה לי. אני עם הילדים, אני קמה בבוקר, מארגנת חיים".
בפברואר החלו הצילומים לעונה החדשה לסדרת הקאלט ״זגורי אימפריה״, תשע שנים לאחר סיום העונה הקודמת. אמסלם וזגורי, יוצר הסדרה, הפכו לבני זוג במהלך הצילומים, והתחתנו שנתיים וחצי לאחר סיומה. "אנחנו חוזרים לעונה הזו כשאנחנו נשואים והורים לילדים", היא מחייכת, "עכשיו קורה שהבת שלי מגיעה לסט ורואה את עוז זהבי מנשק אותי בפה וזה לא נראה לה. היא מיד שואלת, 'אמא, למה הוא נישק אותך בפה?' ואנחנו מסבירים לה שעוז הוא אח שלי בסדרה וככה הם כולם, מתנשקים על הפה".
מה השתנה מבחינתך בין אז להיום?
"יש בי איזה שקט. לקח לי זמן לחזור אל הדמות שלי, קצת שכחתי שאין לה מעצורים. בימים הראשונים מאור היה שואל, 'מה קורה?' כי הוא לא מוותר לי על כלום וביקש שאראה את הפרקים הישנים. אחרי שראיתי קצת פרקים אמרתי, וואי וואי, אבישג היא חתיכת דמות. וזה עושה לי טוב לראות את מאור על הסט. אני נשואה למישהו שרוב הזמן כותב בבית. עכשיו אנחנו יוצאים ביחד בארבע וחצי בבוקר וכל המשפחה התגייסה עבורנו".
אתם השחקנים לא נפגשתם מעל לעשור.
״אנחנו בעננים להיפגש אחרי כל כך הרבה זמן. את יודעת כמה זמן לא התגלגלנו מצחוק? אנחנו צוחקים על הסט ברמה שאי־אפשר לצלם כי המצלמה רועדת. זה דבר מאוד גדול לחזור לעשות אמנות. זה לקח הרבה זמן, כי יש לי בעל שהוא מאוד יסודי, פרפקציוניסט ויש לו את הזמן שלו. הוא לא כותב כדי להעלות סדרות שיעלו וירדו. הוא בא להשאיר חותם".
גם אמסלם שואפת יום אחד לכתוב ולביים, אבל כרגע כל מה שהיא רוצה זה לצלוח כל יום ביומו. משפחת אמסלם־זגורי גרה בשכונת ל' בתל־אביב, והשגרה בין ימי הצילומים רחוקה מלהיות זוהרת. בבוקר היא מכינה קופסאות אוכל לילדים לגן, ואחר הצהריים יורדת לגן השעשועים השכונתי עם "ארבעה טון במבה ו־30 שקל לגלידה", היא צוחקת. ״בפורים הופעתי בגן של לאב, הילדים היו בשיגעון כי הם רואים אותי על שלטים באיילון עם בנק מזרחי או בקמפיין H&O, ופתאום אני בגן״.
כמה מאתגר לשמר זוגיות עם שני קטנטנים בבית?
"אנחנו יודעים לקחת זמן לעצמנו. מאור בתחום הזה מאוד מצטיין. הוא מאוד אוהב לחוות ולטוס ולחיות והוא מאוד סקרן. הוא מוזמן להרצאות ולהתארח בשגרירויות, ואני תמיד מתלווה אליו. אני הפוכה ממנו, תני להיות בבית. אני רוצה לטוס רק לכרתים. יש שם זארה, אפשר לעשות בטן־גב, אוכל טוב ואלכוהול וחמישה כוכבים. אני לא מבינה למה צריך לטוס לדרום אמריקה או ארצות־הברית. רק בזכות מאור אני רואה עולם. בירח הדבש שלנו היינו בטייוואן, את מבינה? היום אני לא טסה ליותר מארבעה לילות, כי קשה לי בלי הילדים".
זה יכול מבחינתך לעכב קריירה בחו"ל?
"ביום שישי הלכתי לסופר, ופתאום מישהי אמרה לי, ׳את חייבת להיות בהוליווד׳. בדיוק החזקתי בקבוק שמן ופירורי לחם לטגן את השניצלים וחיפשתי את החלות. היא ראתה את 'הרמון' שהגיע לנטפליקס עכשיו, סדרה שצילמתי לפני עשר שנים. אמרתי לה 'בעזרת השם, תודה מאמי', אבל אני עוד לא רעבה ואם הוליווד תבוא, זה יקרה בגלל סדרה בארץ. אני שמחה בחלקי. אין לי את המרמור הזה. אני ממורמרת רק כשאני לא ישנה בלילה וכשיש לי מלא כביסות. לא ראיתי אף שחקנית שאמרתי, אני רוצה כמוה. יותר ראיתי שחקניות שנוסעות לחו״ל ומעלות סטורי שהן לא עם המשפחה שלהן ונראות לי עצובות. אני ילדה של אמא שלי, אז הוליווד כרגע לא".
הריאיון המלא עם חן אמסלם מתפרסם בגיליון לאשה החדש, השבוע בדוכנים
ע' סגנון: חן אלקלעי, איפור: תהילה גוטליב, שיער: אדיר אמרגי, עיצוב וסידור גבות: מושיק טקו
