זכרו היטב: המוח הנשי מנוהל על ידי אסטרוגן
ד"ר מרב פרייברג, מומחית ברפואת נשים, אחראית מרפאה יועצת לבריאות האישה בגיל המעבר, חברה בוועד לגיל מעבר, מסבירה: "אחד התסמינים הפחות מוכרים (אבל בהחלט נפוצים) של גיל המעבר הוא 'ערפול מוחי', מושג שאותו טבעה פאולין מאקי, פרופסורית לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה וגינקולוגיה, שנחשבת כיום כמובילה בחקר המוח האנושי. למעשה, מדובר במעין מקבילה לתופעה הידועה 'טפשת היריון', המתרחשת אף היא עקב חוסר איזון הורמונלי. המאפיינים העיקריים של 'ערפול מוחי' הם קשיים בשליפת מילים ופגיעה בזיכרון לטווח קצר. נשים יכולות באמצע שיחה להיתקע ולהגיד: 'נו, מה השם של השחקן הזה?', 'איך קוראים לירק הזה?' או מוצאות את עצמן בחדר הכביסה עם כוס קפה ביד ושואלות את עצמן: 'מה לעזאזל אני עושה פה?'. כמובן, אם התופעות האלה שכיחות מאוד, כדאי להתייעץ עם רופא ולוודא שאכן מדובר בתסמין של גיל המעבר. החדשות המרגיעות הן שברוב המקרים זה כן קשור לגיל המעבר, ולא פחות חשוב: זה חולף מעצמו.
ד"ר מרב פרייברגצילום: רונית ולפר"חשוב להבין שהמוח הנשי מנוהל על ידי הורמון האסטרוגן, ובהיעדרו המוח סובל לא פחות מהעור, הנרתיק והעצמות. לכן, מומלץ מאוד לטפח ולהזין אותו באמצעות פעילות גופנית ותזונה בריאה, ולפתח מיומנויות חדשות כגון למידה של שפה חדשה, כלי נגינה חדש ועוד, וכמו כן להקפיד על אינטראקציה ומעורבות חברתית.
"המאפיינים העיקריים של 'ערפול מוחי' הם קשיים בשליפת מילים ופגיעה בזיכרון לטווח קצר. נשים יכולות להיתקע ולהגיד: 'נו, מה השם של השחקן הזה?', 'איך קוראים לירק הזה?'"
"בעוד ש'ערפול מוחי' הוא תסמין בפני עצמו (אפשר לחוות אותו בהיעדר תסמינים נוספים), אין ספק שהוא מועצם כשמתלווים אליו גם תסמינים כגון הפרעות שינה, הזעות לילה וגלי חום, הגורמים לעייפות ולעצבנות ופוגעים בריכוז. ובעוד שאינך צריכה להיבהל - נדיר לראות דמנציה בקרב נשים מתחת לגיל 65 - עלייך לדעת שיש מגוון דרכי טיפול.
"הדרך הראשונה היא טיפול הורמונלי. היום אנו יודעים שהטיפול הטוב ביותר עבור אישה תסמינית הם הורמונים שמקילים בצורה משמעותית את התסמינים ובמקביל מונעים תחלואה עתידית. אך אפשר להיעזר גם בטיפול התנהגותי כמו CBT, בתרופות המבוססות על צמחי מרפא ואף בדיקור וביוגה".
חשוב לזכור: "גיל המעבר הוא הזדמנות עבור האישה להיות במודעות, לבחור מה שנכון לה ולבנות את ההזדקנות הבריאה שלה".
הכירו את המושג החדש: מנופאוזה זוגית
ד"ר גדעון קופרניק, גינקולוג בכיר, סגן יו"ר האגודה לגיל המעבר, מסביר: "גיל המעבר של נשים (בממוצע סביב גיל 50) מתרחש בשלב בחיים בעל השלכות משמעותיות הן על מיניות האישה והן על תעסוקתה. במהלך המנופאוזה הורמון האסטרוגן צונח עד לרמה שכבר אינו ניתן למדידה. במקביל יש ירידה גם ברמת הורמון הטסטוסטרון, שאמנם נחשב להורמון גברי, אך הוא בעל חשיבות משמעותית לגוף האישה ואחראי בין היתר על התפקוד המטבולי, על פעילות תקינה של הלב וכלי הדם וכן על הדחף המיני.
"עבור תפקוד מיני תקין נדרשים להתקיים שלושה פרמטרים: תשוקה, עוררות ואורגזמה. השינויים ההורמונליים - שמשפיעים קשות על המוח (שנחשב לאיבר המין הגדול ביותר בגוף) ועל הנרתיק - פוגעים בשלושת הפרמטרים האלה.
"10% עד 30% מהנשים שנמצאו בשלב המנופאוזה התמודדו עם פיטורים, דיווחו על ירידה ביעילות בעבודה או בחרו לעשות הסבה. במחקרים נמצא שהסיבות לכך הן תסמיני גיל המעבר"
"לעניין הפיזיולוגי מתווסף גם גורם סביבתי, שמחריף את המצב: רוב הנשים בגילים האלה נמצאות בזוגיות ארוכת שנים שמשפיעה אף היא על התפקוד המיני. יש מושג שנקרא Couplepause (מנופאוזה של הזוגיות), שבו ניכרת דעיכה משמעותית בגירויים המיניים. וכך, לא רק שנשים רבות מודות שאין להן חשק לסקס, אלא חלקן אף מכריזות ש"אין להן חשק שיהיה להן חשק". מאחר שיש חשיבות מכרעת למיניות תקינה, הן בפן האישי והן עבור חיי הזוגיות ושלמות המשפחה, חשוב להעלות את הנושא למודעות ולהבהיר שיש אמצעי טיפול מגוונים לעוררות מינית.
ד"ר גדעון קופרניקצילום: אוראל כהן"כאמור, המנופאוזה משפיעה רבות גם על תחום התעסוקה. מחקרים מובילים שנערכו בשנים האחרונות במדינות שונות באירופה ובארצות־הברית העלו ממצאים מדאיגים: 10%-30% מהנשים שנמצאו בשלב המנופאוזה התמודדו עם פיטורים, דיווחו על ירידה ביעילות בעבודה או בחרו לעשות הסבה. במחקרים נמצא שאין זה מקרי: תסמיני גיל המעבר כמו גלי חום, קשיי שינה, דכדוך וירידה קוגניטיבית משפיעים באופן ניכר על תפקוד תקין בעבודה, ונמצא שנשים בגיל זה מועדות יותר לשגיאות. מדובר בנתון מתסכל במיוחד, משום שדווקא בגיל הזה רובן כבר נמצאות בשיא הקריירה שלהן ויש להן ניסיון עצום, אך במקום לפרוח - מתרחש תהליך הפוך.
"נתון מדאיג נוסף שעלה מהמחקרים משפיע על עולם התעסוקה כולו: חוסר נכונות של נשים בשלב המנופאוזה ללמד את הדור הבא. ברוב המקצועות קיימת חשיבות מהותית ללמד את דור ההמשך. תפקיד הרופא, למשל, הוא לטפל בחולים וללמד את הדור הבא את רזי המקצוע. מחקר בריטי בהשתתפות 1,200 רופאות בגיל המעבר מצא ש־36% מהן דיווחו שהן שוקלות להתפטר או לשנות את אופי העבודה (במקום חדר ניתוח, למשל, לעבוד במרפאה), וכן שאינן מעוניינות ללמד סטודנטים.
"בניסיון לתת מענה למצב, באירופה כבר הולך ומתגבש המושג 'מנופאוז פרנדלי'. המטרה היא לעודד ארגונים להכיר בתופעה וללכת לקראת אותן נשים, כדי שיוכלו בכל זאת לבצע את עבודתן כהלכה (למשל, לשנות את שעות העבודה). באנגליה אף היו כמה תקדימים משפטיים שבהם נשים שפוטרו הוחזרו לעבודתן, אחרי שהוכח כי הסיבה לפיטורים הייתה תסמיני גיל המעבר שלא היו בשליטתן".
תשכחו מדעות קדומות: טיפול הורמונלי הוא יעיל ובטוח
ד"ר יוסף מאי, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, יועץ במרפאה לגיל המעבר במכבי שירותי בריאות וחבר בוועד האגודה לגיל המעבר, מסביר:
"ב־2002 התפרסמו תוצאותיו של מחקר בשם WHI, שעורר פחד רב בקרב נשים בעולם ויצר המון סטיגמות על הטיפול ההורמונלי.
"ממצאי המחקר, שנערך בארצות־הברית על 27 אלף משתתפות, העלו שבקרב נשים שנטלו הורמונים לטיפול בגיל המעבר, נמצאו יותר מקרים של סרטן השד או היווצרות של קרישי דם (ובעקבות זאת, יותר נשים עברו התקפי לב או אירועים מוחיים).
"בהמשך התברר שנשים שהשתתפו במחקר היו בנות 63 בממוצע כשהתחילו לקחת הורמונים וחיו יותר מ־13 שנה עם רמות נמוכות של אסטרוגן, לכן חלקן כבר סבלו מטרשת עורקים.
ד"ר יוסף מאיצילום: אלבום פרטי"מחקרים שנערכו בהמשך הוכיחו שכל עוד נותנים הורמונים לנשים בחלון הזדמנויות - מתחת לגיל 60 ופחות מעשר שנים אחרי המנופאוזה (אישה מוגדרת במנופאוזה אחרי שנה רציפה ללא וסת) - התחלואה קטנה משמעותית. בנוסף, הממצאים שעלו ממחקר WHI על עלייה במקרי סרטן השד, לא היו גבוהים מלכתחילה: תוספת של 2.5 נשים על כל אלף נשים.
"מאז, הרכב ההורמונים שניתנים לנשים בגיל המעבר השתנה, ועל פי כל האיגודים הבינלאומיים לגיל המעבר, הטיפול המומלץ הוא טיפול הורמונלי־מנופאוזלי שניתן בחלון ההזדמנויות שהוזכר. הוכח שלא רק שהטיפול מסייע משמעותית בהקלת תסמיני גיל המעבר השונים (גלי חום, הזעות לילה, דכדוך, הפרעות שינה ועוד), אלא שהוא גם עוזר במניעת מחלות לב, כלי דם ואוסטיאופורוזיס.
"חשוב לציין שבניגוד לעבר, גם לנושאות המוטציה בגן BRCA שלא חלו בסרטן השד, מותר לקחת הורמונים. כנ"ל לגבי נשים מעשנות (למרות שההמלצה לא לעשן עקב ההשלכות הבריאותיות האחרות עומדת בעינה).
"בניגוד לעבר, גם לנושאות המוטציה בגן BRCA שלא חלו בסרטן השד, מותר לקחת טיפול הורמונלי נגד תסמיני גיל המעבר. כנ"ל לגבי נשים מעשנות"
"עם זאת, יש נשים שלא מומלץ לתת להן הורמונים, כגון מי שחלתה בסרטן השד, מי שסובלת מקרישיות יתר או שעברה בשנה האחרונה התקף לב. יש גם נשים שלא מעוניינות ליטול הורמונים או שסובלות מתסמינים מינוריים. עבורן מוצעים טיפולים שאינם הורמונליים. טיפולים אלה מסייעים רק בחלק מהמקרים:
תרופות שמבוססות על מקור צמחי: "מדובר בתרופות שמכילות מיצוי של החומר הפעיל של הצמח אשר יעילות יותר מתוספי תזונה, מלוות בפחות תופעות לוואי וקל לשלוט יותר במינון החומר הפעיל.
"עמן נמנות תרופות המבוססות על צמח הקוהוש השחור וכן תרופות שמבוססות על שיח אברהם ופיטואסטרוגנים (מולקולות צמחיות הדומות במבנה שלהן להורמון האסטרוגן ומצויות בין היתר בסויה), שנועדו להקלת גלי חום ודיכאון.
דיקור: "מחקרים הוכיחו שטיפולים אלטרנטיביים, ובעיקר דיקור, יכולים לסייע בהקלת גלי חום והפרעות שינה. עם זאת, הם אינם עוזרים לכל אחת ואין שיעורים מדויקים של מידת ההשפעה שלהם.
תרופות פסיכיאטריות: "הוכח שכדורים כגון ציפרלקס מסייעים לא רק בשיפור מצב הרוח אלא גם בהקלה על גלי חום והפרעות שינה.
תרופות למערכת העצבים: "לאחרונה אישר מִנהל התרופות האמריקאי (FDA) את התרופה הראשונה בעולם לטיפול בגלי חום והזעות שנגרמים כתוצאה מגיל המעבר. תרופה זו, שנמכרת גם בארץ, אינה מבוססת על הורמונים אלא חוסמת קולטן מסוים במוח ובכך מונעת את הופעת גלי החום שהם תוצאה של ירידת האסטרוגן.
תכשירים לנרתיק: "נשים שסובלות מיובש נרתיקי, צריבה, דימום או תכיפות במתן השתן עקב השינויים בגיל המעבר, יכולות להשתמש בתכשירים ייעודיים מקומיים. חלקם לא הורמונליים, וחלקם מבוססים על הורמונים אך הרבה יותר בטוחים לשימוש, משום שאינם נכנסים למחזור הדם".
גם לפני גיל המעבר: נשים סובלות יותר מקשיי שינה
פרופ׳ אמנון בז׳זינסקי, מנהל מרפאות גיל המעבר בהדסה עין כרם וקופות החולים כללית ומאוחדת, מסביר: "התסמין הבולט ביותר של גיל המעבר הוא גלי חום. אחריו מככבים בגאון קשיי שינה. אך אלה, יש לציין, מופיעים גם הרבה לפני גיל המעבר.
"מחקרים מלמדים ש־36% מהנשים סובלות מבעיות שינה לעומת 23% מהגברים, ושיעורן עולה ככל שהגיל מתקדם.
"להפרעות שינה באופן כללי יש השלכות מיידיות ומאוחרות. את המיידיות כולם מכירים: תסכול מכך שלא מצליחים להירדם בלילה, ישנוניות במהלך היום, עצבנות, דכדוך, חוסר ריכוז וירידה בתפקוד הקוגניטיבי (זיכרון וחשיבה). אבל בשנים האחרונות הוכח שיש גם השלכות מאוחרות שמשפיעות קשות על הבריאות, החל מהיחלשות מערכת החיסון, עלייה בלחץ הדם, עליה בסיכון להשמנה, לסוכרת ולתחלואת הלב.
"חשוב לציין שהסברה שלפיה נשים לא מצליחות לישון טוב בגיל המעבר בגלל גלי חום או הזעות ליליות אינה נכונה בהכרח - חלק מהנשים סובלות מהפרעות שינה בלי קשר לתסמינים האלה ומדובר גם בתסמין שעומד בפני עצמו.
פרופ׳ אמנון בז׳זינסקיצילום: פוני בזזינסקי"אפשר למנות סוגים שונים של הפרעות שינה בכלל ובגיל המעבר בפרט: קשיים בהירדמות, קושי לשמור על שינה רציפה או יקיצה מוקדמת. החדשות הטובות הן שיש מגוון דרכי טיפול, וכמו במקרים רבים ברפואה, גם כאן מומלץ להתחיל מהקל אל הכבד:
היגיינת שינה. "ללכת לישון בשעות קבועות, כשהטמפרטורה והאוורור בחדר משביעי רצון, להימנע מפעילות גופנית מאומצת לפני השינה, להימנע מקפה וניקוטין, וכן להימנע משינה באמצע היום. לא נרדמת בתוך חצי שעה? צאי מהמיטה, עשי משהו אחר, ורק כעבור חצי שעה ומעלה חזרי למיטה ונסי להירדם שוב.
תכשירים טבעיים לשיפור השינה: "טיפות של שורש ולריאן, תוסף תזונה של הצמח גינקו בילובה, ויש אומרים שגם תוסף תזונה של מגנזיום - עשויים להועיל. יש לציין שעל תכשירים אלה לא נערכו מחקרים מבוקרים ואין לכך סימוכין מדעיים.
תרופה ממקור צמחי: "התכשירים היחידים שעליהם כן נעשו מחקרים הם תרופות שמבוססות על הקוהוש השחור, אשר הוכיחו יעילות מסוימת בהקלת גלי חום, הזעות ליליות ובעיות שינה.
"הסברה שלפיה נשים לא מצליחות לישון טוב בגיל המעבר בגלל גלי חום או הזעות ליליות אינה נכונה בהכרח. חלק מהנשים סובלות מהפרעות שינה בלי קשר לתסמינים אלה"
מלטונין: "הורמון שרמתו בגוף עולה באופן טבעי בעיקר בשעות הלילה ולכן ידוע גם בשם 'הורמון החושך'. מחקרים הוכיחו שנטילתו משרה שינה. הבעיה שהוא נעלם בתוך שעה־שעתים מזרם הדם ולא מסייע בשמירה ארוכה ורציפה של השינה. בישראל הצליחו לפתח תרופת מרשם ייחודית בשם 'סירקדין', הפועלת על שחרור איטי של מלטונין ומשפיעה לאורך הלילה כולו.
טיפול הורמונלי: "עבור נשים שבנוסף להפרעות שינה סובלות גם מגלי חום, הזעות לילה ועוד, מומלץ טיפול הורמונלי שנמצא גם יעיל ביותר להפרעות שינה, בתנאי שאלה לא היו קיימות לפני גיל המעבר.
כדורי שינה: "נשים שאמצעי הטיפול הטבעיים לא עזרו להן ומעדיפות להימנע מהורמונים יכולות ליטול כדורי שינה. בשוק קיימות שתי קבוצות תרופות: הראשונה והוותיקה היא קבוצת הבנזודיאזפינים, שכוללת בין היתר את התרופות בונדרומין, ברוטיזולאם וקסנקס. השנייה, קבוצת Z דראגס, כוללת תרופות כמו זודורם ואמביאן. הכדורים מהקבוצה השנייה עשויים משתי שכבות - האחת משתחררת מהר, השנייה לאט. כך הם מסייעים גם להירדם וגם לשמור על שינה רציפה, וכן הם מתפנים מהר יותר מהגוף. חסרונות: נשים רגישות יותר לכדורים אלה ועלולות לסבול מתופעות לוואי כמו ישנוניות וכאבי ראש, ולכן מומלץ להתחיל במינון נמוך".
פורסם לראשונה: 07:50, 08.07.24
