חתונה מפוארת: הם הכירו בתחילת שנות ה־20 לחייהם, כשעבדו יחד במשרד ממשלתי. היא באה מבית עשיר מאוד - אחת המשפחות העשירות בארץ - וכיאה לכך זו הייתה חתונה מושקעת במיוחד. כל שועי הארץ היו בה, והאורחים צפו בהופעות של מיטב אמני ישראל ונהנו מקייטרינג משובח. מיד לאחר החתונה עבר הזוג הצעיר לגור בבית חלומות שהיה רשום על שם הוריה של האישה. הסכם ממון לא נחתם. לאחר כשנה נולדו להם תאומות.
שנה אחרי הלידה: עם ההורות התפתח משבר זוגי. הגבר חש שאשתו מתמקדת בבנות ולא בו והודיע שהוא רוצה להתגרש. הוא אמר לאשתו שהוא כבר לא אוהב אותה ושהוא מיצה את הקשר. מהר מאוד הוא נהיה קר כקרח, ויותר מזה: התחיל לסחוט אותה כדי להרוויח כמה שיותר מהגירושים ולמרר את חייה כדי שהוריה יהיו מוכנים לשלם לו "דמי הסתלקות" וכדי שהיא תוותר על דמי המזונות עבור התאומות.
דרישות נוספות: הגבר אף דרש חצי מהבית שבו התגוררו, שהיה כאמור רשום על שם הוריה, וגם חסכונות שהופקדו עבורה לפני הנישואים.
כשהאישה הגיעה אליי: היא ביקשה לדעת מה זכויותיה. האם בגלל שהיא באה מבית עשיר מאוד בעלה פטור מתשלום מזונות? והאם היא צריכה לחלוק איתו את הכספים על שם הוריה? ובכלל, מה משמעות היותה מבית כה עשיר?
הטעות של הגבר: חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הזכויות לאיזון בתא המשפחתי בעת פקיעתו הן רק זכויות שנצברו בנישואים. כלומר, לגבר אין זכויות על הבית שרשום על שם הוריה ובטח שהוא לא זכאי ליהנות כלל מהחסכונות שהופקדו עבורה לפני הנישואים.
ובנוגע למזונות: חובתו של האב היא לשלם מזונות לתאומות בנות פחות משש. הוא אינו מתגרש מהוריה של אשתו אלא ממנה, ואינו יכול להשתחרר מחובתו זו.
לגבר אין זכויות על הבית שרשום על שם הורי האישה והוא לא זכאי ליהנות מהחסכונות שהופקדו עבורה לפני הנישואים
החלטת בית המשפט: האב חויב לשלם מזונות. הוא לא קיבל חלק מהבית שבו גרו וגם לא מהחסכונות שצברה האישה לפני הנישואים.
מה למדנו:
כרגיל, כדאי לערוך הסכם ממון לפני החתונה, וכשיש פערים כלכליים בין הצדדים - על אחת כמה וכמה.
בדיעבד כדאי היה לערוך הסכם שכירות בין הורי האישה ובני הזוג כדי למנוע סחיטה כלכלית וטענות של הגבר על זכויות בביתם.
