בסרט "הפסנתר" יש סצנה, שכל מי שרואה אותה לא יכול לשכוח. "הבמאית ג'יין קמפיון לוקחת אותנו לעולמן המקופח של נשים במאה ה-19 באמצעים קולנועיים מרהיבים", מתארת חוקרת הקולנוע רחל אסתרקין, "מזג האוויר, הצבע האפור, התלבושות של האם ובתה, קלידי הפסנתר המבטאים את קולה המושתק של האם האילמת, והמוזיקה המלווה את הסצנה.
"והנה, ילדה קטנה עם כנפיים של מלאך על גבה מספרת בתמימות לאביה החורג שהתבקשה להעביר קלידי פסנתר לגבר המאורי שעזר לאמה. האב החורג גורר את אשתו אל חצר הבית במתקפת זעם וכורת בגרזן את אחת מאצבעותיה. האישה עושה כמה צעדים וקורסת על הקרקע. גשם ורוח מנפחים את שמלתה, והיא נראית כמו בובת סמרטוטים. הבת צורחת, הגבר הזועם מאיים שימשיך לשלוח למאורי אצבע אחר אצבע, הפועלים המאורים צופים במתרחש בדממה, וכך, כמעט בלי מילים מציגה הסצנה הזאת את נקודת המבט הנשית על מעמדן של נשים במאה ה-19 ואת כוחו ועוצמתו של המדיום הקולנועי".
HERסטוריה ולא HISסטורי – לא מדובר רק במשחק מילים מוצלח. משחר העולם ניכסו לעצמם גברים את המלחמות, את הניצחונות, את ההיסטוריה, כמקובל – מי שחזק הוא זה שכותב את ההיסטוריה. אבל לא עוד, המהפכה הפמיניסטית, שהולכת וצוברת תאוצה עם השנים, משנה את כללי המשחק. ואיך זה בא לידי ביטוי בקולנוע? רחל אסתרקין, חוקרת סרטים ומומחית לרב-תרבותיות ומגדר בקולנוע, בוחנת בעבודותיה את ייצוגן של נשים ואיך השתנתה תפיסת המיניות להגדרות רחבות ומכילות יותר, ואיך השפיעו המהפכות האלה על גברים, מהמטרוסקסואל ועד הגבר כקורבן.
בסינמטק תל אביב, הבית לאוהבי הקולנוע האמנותי והאיכותי, הרימו את הכפפה והזמינו את אסתרקין להוביל סדרת מפגשים מרתקת ומרחיבה דעת, HERסטוריה ולא HISסטורי.
בעשרה מפגשים תסקור הסדרה – שמתאימה לא רק לחובבי קולנוע אלא גם לחובבי היסטוריה, חברה, פסיכולוגיה ורומנטיקה – את הקולנוע העכשווי והוותיק, תצא למסע מסביב לעולם ותעשה היכרות עם יוצרות קולנוע ממקומות שונים ומתקופות שונות.
התשובה לשאלת מיליון הדולר: האם נשים חושבות אחרת?
בין היתר, תיתן הסדרה תשובה לשאלות מיליון הדולר: האם נשים חושבות אחרת, כותבות אחרת, מביימות אחרת מגברים? "נכון שנשים תמיד היו על המסך", אומרת אסתרקין, "אבל לאורך הרבה מאוד שנים הצגתן הייתה סטריאוטיפית ומנקודת מבט גברית ושוביניסטית. דברים החלו להשתנות בעקבות הגל השני של המהפכה הפמיניסטית. נשים החלו להיכנס אל מאחורי הקלעים של העשייה הקולנועית, ורבות נתקלו בתקרת זכוכית ובחשש לסמוך עליהן בהפקות עתירות תקציב. המסע לתיקון העוול ממשיך, ולמרות שרבות הבמאיות ברחבי העולם שזוכות להכרה ולהערכה, המאבק לא תם, והדעות הקדומות לא נעלמו מן העולם. חשוב להראות, לדבר ולספר את סיפוריהן, כמו גם את סיפוריהם של הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים. העובדה שהיוצרת היא אישה אינה מכתיבה אוטומטית קולנוע אחר, וזו שאלה מעניינת שתטופל בקורס ממש כמו השאלה האם גזעו או תרבותו של יוצר מכתיבים אוטומטית קולנוע אחר.
"חשוב לי שהקהל יראה בקולנוע, פרט להיותו בראש ובראשונה סיפור טוב ומעניין אמנותית, גם צוהר לשאלת שאלות על התרבות והחברה על תהליכים ומהפכות המשנים תפיסות עולם ועל האופן שבו גיבורי הקולנוע משקפים תהליכים אלה. הנרטיב הנשי הוא אמצעי כדי לחשוף בראש ובראשונה את העובדה שכל סרט הוא קודם כול סיפור, וחשוב להבין: מי מספר? מי עומד מאחוריו? מה הוא בוחר להדגיש? או להתעלם ממנו? האם זו בחירה אישית או מגמה חברתית פוליטית-כלכלית? כשנבין שהיה אפשר להתעלם מנקודת המבט של חצי מאוכלוסיית העולם, נבין גם את סיפורם של הגזענות, ההומופוביה וכל שאר הביטויים של סתימת פיות".
בסדרה יוקרנו 10 סרטים באורך מלא, שנבחרו בתשומת לב, לצד קטעים מסרטים נוספים. אלה הסרטים:
1. המלכה השישית – בריטניה 2023
2. נשים קטנות – ארה"ב 2019
3. מחר יום חדש – איטליה 2024
4. בדרכה – בוסניה 2010
5. קרול – ארה"ב 2015
6. איזה מין שוויון – בריטניה 2010
7. הפסנתר – ניו זילנד 1993
8. אישה פנטסטית – צ'ילה 2017
9. ניצוד – דנמרק 2012
10. הגבר המושלם שלך – גרמניה 2021
HERסטוריה ולא HISסטורי
תאריך התחלה: 13.9.24
להרשמה: 6876*
