כי זו הדוגמה האישית שקיבלו בילדותם
ליזה ניקולאיצ'וק, מנכ"לית מסל"ן, מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות במשפחה בנגב
"ילדים שגדלים במשפחה שבה חוויית ילדותם היא מערכת יחסים אלימה בין ההורים, כשהאם היא לרוב הקורבן, מפנימים את זה כמודל", מסבירה ניקולאיצ'וק. "אלה ילדים שיש להם שתי אפשרויות - או להיות קורבן, שלפי חווייתם זה משפיל ומפחיד, או להיות תוקפן ואלים שזה הרבה פעמים, בחוויית הילדים, להיות השולט והמחליט.
"כשהם יוצאים החוצה, הם פוגשים את החברה שלנו, שהיא מצ'ואיסטית מאוד. הדרת נשים היא משהו שנמצא בכל המעגלים, כמו גם החפצת נשים שהיא תופעה מוכרת, ולכן מגיל צעיר מאוד אנחנו מאפשרים לבנים שלנו להיות אלה שמשפילים ונוהגים באלימות, והענישה על התנהגות כזו היא מזערית".
איך אפשר לנטרל את האלימות הזו?
"ראשית, צריך לזהות כבר אצל ילדים קטנים את הפוטנציאל לאלימות ולטפל בהם בזמן. כששואלים אותי מאיזה גיל להתחיל, אני עונה שגיל שלוש הוא כבר שלוש שנים מאוחר מדי להתחלה. אבל, ברצינות – לדעתי צריך להתחיל עוד קודם ללידת הילדים ולהכין את הצעירים לזוגיות מיטיבה ומכבדת, וזה יגרום להם להיות במערכת זוגית והורית שהאלימות אינה צורת התקשורת ביניהם. החברה והממשלה חייבות לשים בראש סדר העדיפויות את החינוך לערכים ולכבוד האדם ולהפנות לכך תקציבים מכובדים.
"השיטה היעילה אינה הוצאת האישה מביתה למקלט, אלא הרחקת הגבר הפוגע למקלט, שבו יעבור תהליך טיפולי אינטנסיבי ובמקביל יֵצא משם לעבודה בפיקוח וימשיך לעבוד ולפרנס את משפחתו"
מה עושים עם גברים שהם כבר אלימים? ענישה בשילוב טיפול. אם מענישים גבר אלים בלי לתת לו מענה טיפולי, הוא יוצא מהמאסר וממשיך בהתנהגות האלימה, ולעתים קרובות – באלימות יותר מתוחכמת ומניפולטיבית.
"השיטה היעילה אינה הוצאת האישה מביתה למקלט, אלא הרחקת הגבר הפוגע למקלט, שבו יעבור תהליך טיפולי אינטנסיבי ובמקביל יֵצא משם לעבודה בפיקוח וימשיך לעבוד ולפרנס את משפחתו. הרבה פעמים הגבר האלים עצמו אינו אדם מאושר. הטרגדיה שלו היא שבהתנהגותו הוא הורס את חיי האישה שאיתו וגם את חיי ילדיו ואת חייו שלו. אם נשקיע די תקציבים ונכשיר אנשי מקצוע למתן מענה טיפולי, נמנע גם את הרס המשפחה הבאה, נגרום לילדים להבין שאלימות אינה הפתרון ונמנע גם את הרצח הבא".
כי הם מרוכזים מאוד בעצמם ובצרכים שלהם
פרופ' נתי רונאל, קרימינולוג קליני, המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר־אילן
"יש מגוון סיבות לאלימות של גברים, כמו הפרעות אישיות מגוונות וסיבות חברתיות־תרבותיות. אבל, אם נרצה לחפש גורם משותף שנלווה לאלימות, נמצא שמדובר בריכוז עצמי גבוה - התמקדות של האדם בצרכיו, רצונותיו, מצבו הרגשי והאיומים שהוא חש נגדו. זה מה שקורה אצל אדם ברגעים שבהם הוא נוקט אלימות: הוא עסוק ברעשים הפנימיים בגלל הפרעת אישיות שממנה הוא סובל. הוא בטוח שאשתו היא האויב, שעליו לסלק את האיום, והאלימות נתפסת בעיניו כאמצעי היחיד להסיר מעליו את האיום הזה.
"טריגר נוסף - כשגבר בטוח שאשתו מזלזלת בו, כי לדוגמה, היא לא הכינה את האוכל בדיוק כפי שהוא רוצה. הוא לא מסוגל לראות את העומס שיש עליה כי הוא מרוכז מאוד בעצמו. לא פעם שמעתי מגברים בקבוצה הטיפולית משפטים כמו 'מה אתה רוצה? שאני אהיה סמרטוט? מה, אני פודל?'. כשהוא חושש לכבודו, הוא משתמש באלימות שהיא דרכו להיות בעל כבוד בבית.
"כשגבר בטוח שאשתו מזלזלת בו, כי לדוגמה, היא לא הכינה את האוכל בדיוק כפי שהוא רוצה. הוא לא מסוגל לראות את העומס שיש עליה כי הוא מרוכז מאוד בעצמו"
"אבל חשוב לי להבהיר, יש גם נשים אלימות, אף שדרגת הסיכון והפגיעה של הגברים היא הרבה יותר גבוהה. באותם מקרים שבהם האלימות הדדית בין בני הזוג, זו של הגברים יותר פוגעת ומסכנת, וככל שעולים בדרגות האלימות מדובר יותר באלימות של גברים".
איך אפשר לנטרל את האלימות הזו?
"לתפיסתי, הדרך הטובה ביותר היא טיפול קבוצתי שכולל כמה מרכיבים: הזדמנות לקבל תמיכה של עמיתים; הזדמנות לפרוק מתח; אפשרות לשמוע ולקבל עצות ונקודות מבט חדשות מצד עמיתים וממנחה הקבוצה; ללמוד דרך חיים שעוזרת לגבר לזהות את הריכוז העצמי הגבוה שמפעיל אותו ולחרוג ממנו.
"הבעיה היא שהתנהגות אלימה מחייבת את האדם לבחון את עצמו ולהגיע למסקנה שיש צורך בשינוי, אבל גברים שמרוכזים בעצמם לא יצליחו לזהות את הצורך בשינוי בכוחות עצמם. לכן תפקידה של החברה לספק שירותים זמינים שייתנו תמיכה למי שנפגע מאלימות ובד בבד לספק התערבות מהירה ויעילה של מערכת אכיפת החוק כדי ליצור אצל האדם האלים את הזעזוע הנדרש ולהכניסו לתהליך טיפולי".
כי הם חשים עליונות גברית
יאיר אפטר, עובד סוציאלי קליני, מרצה בתוכנית ללימודי מגדר - חטיבת גבריות, אוניברסיטת בר־אילן, מחבר הספר "גברים מדברים אלימות"
"להתנהגות אלימה אין גורם אחד, וכשמדברים על אלימות של גבר כלפי בת זוג יש מנעד של גורמים שתורמים לה. כזו היא, לדוגמה, מוטיבציה לשליטה על האחר, במקרה זה על בת הזוג. סיבה נוספת היא העברה בין־דורית: גברים שנחשפו להתנהגות אלימה של מי מהוריהם ולמדו שכשיש קונפליקט או קושי, אלימות היא חלק מכלי העבודה. גם לפוסט־טראומה (על רקע של היות האדם ילד מוכה, נפגע מינית או נפגע פוסט־טראומה בצבא) יש טריגרים שמחזירים את האדם לעוררות נפשית קשה מנשוא, ואלימות היא דרכו להשתיק את הקול הזה. גורם נוסף הוא דימוי עצמי שברירי, המקום שבו אדם אוהב את בת זוגו, אבל כשהיא מסרבת לו או מבקרת אותו, זה זורק אותו להבנה שאינה מעריכה אותו והופך אותה בתחושתו מאוהבת לאויבת. דרך הפגיעה בה הוא מחזיר את הדופק לערך העצמי שלו.
"פגשתי גם גברים שמוכים על ידי בת זוגם. זו תופעה לא כל כך נדירה כמו שנוהגים לחשוב. אבל אלימות של גברים מפחידה יותר ומהווה סכנה גדולה יותר"
"סיבה נוספת היא תפיסה פטריארכלית - במרחב שבו יש אי־שוויון בין גברים לנשים, כשחלק מהאוכלוסייה רואה את עצמו כעליון מתוך תפיסות של עליונות גברית, כשהגבר רואה את עצמו כ'בעלים' של בת זוגו ואינו נותן לה כבוד כאישיות נפרדת, בתפיסתו יש לו הרשאה וזכות לנהוג באלימות.
"ואחרי כל מה שנאמר, חשוב לי להדגיש שיותר מ־25 שנה אני עוסק בתחום של מניעת אלימות בזוגיות, ובקליניקה פגשתי גם גברים שמוכים על ידי בת זוגם. זו תופעה לא כל כך נדירה כמו שנוהגים לחשוב. אבל אלימות של גברים מפחידה יותר ומהווה סכנה גדולה יותר".
איך אפשר לנטרל את האלימות הזו?
"הטיפול צריך להיעשות בשני צירים: האחד הוא חינוך מינקות לערכים של כבוד ורגישות כלפי האחר והשני הוא הגשת עזרה של אנשי מקצוע לאנשים שמכל מיני סיבות אינם מצליחים לשלוט על התוקפנות שלהם. זה יכול להיעשות באמצעות תרופות או שיחות כדי לטפל בבעיית הוויסות הרגשי.
"תפקידה של החברה הוא לדאוג לחינוך לכבוד ולשוויון מגדרי, לסמן את ההתנהגות האלימה כלא נורמטיבית, להציב גבולות של מותר ואסור, כמו גם להטיל סנקציות על אנשים שחוצים את הקו, ובמקביל להציע מרחבים שבהם יכולים גם הפוגעים לקבל עזרה. אני יודע שאפשר לעשות שינוי, כי ראיתי את זה במו עיניי".
כי הם סובלים מחוסר ביטחון וקושי להפגין חולשה
נתנאל חדד, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, מנהל "בית נועם" באשקלון, בית טיפולי לגברים הנוהגים באלימות זוגית בפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי
"גברים מגיעים למצבים של אלימות כלפי בת הזוג מכמה סיבות: הראשונה - העברה בין־דורית. בקרב גברים שגדלו במשפחה שהייתה בה אלימות ושחיו באווירת פחד וטרור, הרגשות יותר 'מבוצעים' ולא מדוברים, והאילמות הופכת לאלימות. כך גם במשפחות שבהן יש סודות גדולים, אין גבולות ואין קיום של כל אדם כאישיות עצמית נפרדת. מכלול כזה יוצר אצל האדם קושי במתן אמון, הוא הופך לאדם עם ביטחון עצמי נמוך וקושי להרגיש חולשה, שתופס את העולם כמקום עוין, מחפש דרכים לפצות על כך ונוהג באלימות כדי להעלות את הערך העצמי שלו.
"הוא הופך לאדם שתופס את העולם כמקום עוין, מחפש דרכים לפצות על כך ונוהג באלימות כדי להעלות את הערך העצמי שלו"
"בנוסף, יש גברים שעברו טראומה אישית (פגיעות מיניות, לדוגמה) והם סוחבים איתם פצע רגשי פנימי שלא טופל, שגורם להיווצרות של עולם פנימי סגור וכאוב שלא מאפשר לכאב הפנימי לצאת החוצה בדרכים לגיטימיות, לכן הוא יוצא בדרכים אלימות".
איך אפשר לנטרל את האלימות הזו?
"ב'בית נועם' אנחנו עובדים לפי מודל טיפולים ייחודי בעולם, שמדמה בית. כלומר, הגברים חיים כאן כאילו חיו בבית שלהם, עם אחריות לחיי היומיום. הם קונים את המצרכים, מכינים אוכל, מכבסים את כביסותיהם, מנקים את הבית וכו'. הסיטואציות המקבילות למסגרת המשפחתית גורמות לדפוסים האלימים שלהם - אלה שאיתם ובגללם הגיעו לכאן - לצאת החוצה.
"הבית שלנו באשקלון מטפל ב־40 גברים, בכמה מסלולי טיפול, שאליהם הם מנותבים על פי אבחון של קציני המבחן למבוגרים ועל פי צרכיו של כל מטופל: המסלול המשולב הוא המסלול ההתחלתי והכי אינטנסיבי. כעבור שלושה חודשים שבהם אסור להם לצאת מהבית, הם עוברים למרכז יום או להוסטל, על פי שיקול הצוות המקצועי. במהלך כל סוגי המסלולים אסור להם להיות בקשר כלשהו עם בת הזוג, אבל הילדים יכולים לבוא לבקר.
"המסלול האחרון הוא קבוצת בוגרים, והוא מיועד למטופלים שהצליחו לסיים את הטיפול ומגיעים פעם בשבוע לקבוצה, שעוזרת להם להתמודד עם החזרה לשגרה.
"השהות הממוצעת נעה בין חצי שנה לתשעה חודשים, והמטרה היא שמי שמגיע לכאן יעשה עם עצמו תהליך אישי עמוק. מי שלא מתקיים בו שינוי פנימי, אנחנו מנסים לעזור לו. אבל אם הוא לא יעשה את העבודה הפנימית הנדרשת, נפסיק לו את הטיפול ובית המשפט יחליט על המשך דרכו".
המטרה: להפוך טיפול כפוי לטיפול מרצון
שירות המבחן למבוגרים של משרד הרווחה והביטחון החברתי אחראי, בין יתר תפקידיו, לטפל בגברים אלימים כלפי בת זוגם. "מדובר במטופלים שכבר נמצאים בתוך התהליך הפלילי", מסבירה יפעת בר, מנהלת תחום מעצרים ואלימות זוגית, שירות המבחן למבוגרים, משרד הרווחה והביטחון החברתי. "כלומר, הוגשה נגדם תלונה, המשטרה חקרה, והם מופנים לשירות על ידי מערכת המשפט, בסטטוס של עצור או כמורשע שממתין לגזר הדין. אם הם נמצאים בשלב המעצר, בית המשפט מבקש שנעשה הערכת סיכון כדי לדעת אם ניתן לשחררם מהמעצר עד תום ההליכים המשפטיים, במגבלות המתאימות למקרה. אנחנו עורכים אבחון ובעקבות הערכת הסיכון ממליצים לבית המשפט. זה השלב שבו נבחן נושא הטיפול, כשהתפיסה היא שהסיכון יופחת ככל שהוא יהיה מטופל במקום המתאים להערכת הסיכון האישי שלו.
"חשוב להדגיש כי הטיפול במסגרת שירות המבחן למבוגרים הוא טיפול סמכותי, תחת צו בית משפט, והאדם חייב לבוא לטיפול מתוקף הצו. אם לא יגיע, הוא מפר צו בית משפט. כלומר, יש כאן מוטיבציה חיצונית. אנחנו 'מנצלים' את המצב המשפטי שלו לטובת גיוסו לטיפול, אבל מטרת הטיפול שלנו להפכו למטופל מרצון. הסיטואציה מביאה אלינו גבר במצב רגיש: הוא עצור, חייו השתנו, והוא הפך מאדם חופשי למי שנשללה חירותו והוא מתחיל לשלם מחיר על התנהגותו האלימה. אבל, בסופו של דבר, אם הוא נשאר בעמדת התנגדות וכעס, הוא לא יוכל לעבור טיפול משמעותי, שאותו בעצם צריך לרצות מבפנים.
"עבור כל גבר אלים שעובר אבחון והערכת הסיכון נבנית תוכנית שמתאימה למאפייניו והוא מופנה למערך הטיפול שלנו, שכולל כמה סוגים של מסגרות: קבוצות ייעודיות, טיפולים פרטניים, בתים טיפוליים (כדוגמת 'בית נועם') וטיפולים בקהילה".
