כשהשרה לשוויון חברתי מירב כהן הייתה בחופשת הלידה הראשונה שלה, היא הבינה לראשונה עד כמה ה"חופשה" הזו מפלה לרעה אמהות לעומת אבות. היא הייתה אז פעילה חברתית עסוקה, שנאלצה להפסיק את כל פעילותה לטובת בתה התינוקת, בעוד שבעלה המשיך את חייו המקצועיים כרגיל.
"רק אחרי שילדתי, פתאום הבנתי שכל הסביבה מצפה ממני לשנות את החיים שלי, ושמה שהיה עד היום לא יהיה יותר", היא מספרת. "זה נראה לי כמו משהו משובש שצריך לתקן. אז גם הבנתי לראשונה את משמעות המושג פמיניזם. עד אז, אף פעם לא הרגשתי שמפלים אותי בגלל שאני אישה. בעיניים שלי היה לי שוויון הזדמנויות מלא, ואף פעם לא התחברתי לשיח הזה של פמיניזם ואפליה מגדרית. מתי זה פגש אותי בפעם הראשונה? כשהתחלתי להביא ילדים לעולם".
"אף פעם לא הרגשתי שמפלים אותי בגלל שאני אישה. אף פעם לא התחברתי לשיח הזה של פמיניזם ואפליה מגדרית. מתי זה פגש אותי בפעם הראשונה? כשהתחלתי להביא ילדים לעולם"
מה גילית?
"שהמדינה נותנת לי ברוב טובה עוד ועוד הגנות, שבסופו של יום מורידות אותי עוד יותר. אז לא תודה, אל תעשו לי טובות".
אילו הגנות, למשל?
"הגנה שמאפשרת לי להיות עד שנה בבית עם הילד אם אני רוצה, הגנה שאסור לפטר אותי אם אני יולדת. זה נשמע טוב, אבל אלה חסמים שמפלים אותי לרעה בעבודה מלכתחילה. בלי שום קשר ליכולות שלי, למיומנויות שלי ולניסיון שלי, המעסיק מראש מוותר עליי כי הוא רואה מולו סכנה".
סכנה? עד כדי כך?
"כן. הוא רואה מולו אישה צעירה בגיל הפוריות שלא כדאי להסתבך איתה. ואם היא תעשה שלושה ילדים ברצף, אז שלוש שנים היא תצא ותחזור? ואם היא לא תהיה טובה, שלוש שנים הוא לא יוכל לפטר אותה, כי או שהיא בהיריון או שהיא בחופשת לידה? כבר עדיף לו מראש לקחת גבר שיעבוד 24/7 אם צריך".
אז מה, שנוריד את ההגנות שניתנות לנשים?
"לא. ניתן הגנות גם לגברים. המטרה שלי היא ליצור סטנדרט יותר שפוי, הוגן ושוויוני סביב הלידה".
לפי כהן, למדיניות חופשת הלידה הנהוגה בישראל יש השפעה על נשים הרבה מעבר לזמן ה"חופשה" עצמה. היא גורמת להן גם בהמשך לעבוד פחות שעות או לבחור במקצועות שמאפשרים גמישות, ומקשה עליהן להגיע למשרות ניהוליות. "היום נשים נחשבות 'סחורה פגומה' בשוק התעסוקה", היא חורצת. "בישראל עובדים המון שעות, וכשהפרמטר להצלחה בעבודה הוא כמה שעות העובד יכול לתת, אחד מההורים צריך להקריב את עצמו. ומי לרוב מקריבה את עצמה? האישה. הטיפול בילדים משפיע על הקריירה גם שנים אחר כך, כי מצופה ממנה להמשיך להקריב".
כשחופשת הלידה הראשונה של כהן הסתיימה, היא חזרה לעבודתה דאז כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור". "היה לי יום בשבוע שאספתי מהגן, ואני זוכרת תגובות לא הולמות אפילו מאמהות, שאמרו לי 'מה, הילדה לא כועסת עלייך?' ו'את חושבת שהיא תסלח לך?' ופתאום הבנתי שהעולם השתגע. לא עזר שאמרתי שאני עושה דברים חשובים ומשמעותיים, שאני בן אדם טוב וגם אמא טובה, אבל שגם לי יש חלומות".
להביא את גביע השוקולד
החוק בישראל מאפשר לאבות חופשת לידה מצומצמת - שבוע לאחר הלידה על חשבון ימי מחלה וחופשה, או אפשרות להחליף את האם בחופשת הלידה שלה למשך שבוע עד תשעה שבועות - חלקם ללא תשלום. קשה לקרוא לאפשרות הזאת "חופשת לידה", ובכל מקרה היא עד כדי כך לא אטרקטיבית, שמספר הגברים המממשים בפועל את זכותם לחופשה נמוך מאוד ועומד על פחות מ־1% (כאלף אבות בשנה).
בימים אלה שוקדת כהן (37), אם לשלושה, ביחד עם חברתה לקואליציה, שרת התחבורה והאם הטרייה מרב מיכאלי, ובשיתוף שבועון "לאשה", על מודל חדש ל"זמן הורות" לאבות. גם היא, בדיוק כמו מערכת "לאשה", מתנגדת למושג "חופשת לידה", מסיבה ברורה: זו ממש לא חופשה. "אצלי לפחות כל שלוש ה'חופשות' היו תקופות די קשות", היא אומרת. "עכשיו, כשאני שרה, יש לי הזדמנות לחולל שינוי. אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים ענקית שצריכה להביא את גביע השוקולד, ואני לא מביאה אותו לבד. מרב מיכאלי היא חברה ושותפה חשובה לחזון הזה, ואנחנו עובדות על ההצעה הזו ביחד מול האוצר".
"היום האב יכול לקחת את החופשה במקום אשתו, וזה הבדל מהותי. התיקון שלנו אומר שהחופשה של הגבר לא ניתנת להעברה. לקחת – קיבלת מתנה, לא לקחת – הפסדת"
במסגרת התיקון לחוק מציעות השתיים חופשת לידה ייעודית של ארבעה שבועות בשכר מלא לאב, שלא על חשבון חופשת הלידה של האם, שתמומש רק אחרי שחופשת הלידה שלה תסתיים ועם שובה לעבודה - וזאת כתמריץ לנשים לחזור למעגל התעסוקה, כדי שהכנסתן והקריירה שלהן לא ייפגעו.
בעלה של כהן, יובל אדמון (38), סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ויתר על זכותו לצאת לחופשת לידה במקום אשתו בכל אחת מהלידות של שלושת ילדיהם: רוני (תשע), אורי (שבע) ועמרי (כמעט שנתיים). "הוא רצה לקחת חופשה לידה, אבל לא היה נעים לו, כמו להרבה גברים אחרים שהיו רוצים אבל נמנעים מכך, כדי שלא יחשדו שהם מעגלים פינות", היא אומרת. "ברגע שגם המעסיק יֵדע שזה מגיע לעובד שלו ושהוא לא יכול להעביר את ההטבה הזאת לאשתו, תהיה לגיטימציה לצאת לחופשה, ונוכל להקטין את אי־השוויון בין נשים לגברים בקבלה לעבודה".
מה ההבדל בין החוק הקיים ובין התיקון המוצע?
"היום האב יכול לקחת את החופשה במקום אשתו, וזה הבדל מהותי. התיקון שלנו אומר שהחופשה של הגבר לא ניתנת להעברה, ותילקח רק בתום חופשת הלידה של האם, כשהיא חוזרת לעבודה. לקחת – קיבלת מתנה, לא לקחת – הפסדת. לפי נתוני ה־OECD הענקת תקופה ייעודית לאב שאינה ניתנת להעברה לאם, משפיעה חיובית על מימוש תקופת הלידה לאבות. ב־77% ממדינות ה־OECD יש חופשת לידה ייעודית לאבות, אם כי גם שם שיעור האבות שלוקחים את החופשה עומד על ממוצע של קרוב ל־40% בלבד. אבל כששני המינים הופכים ל'מסוכנים', אין ביניהם הבדל, ואז גם העובדים המבוגרים הופכים להיות מבוקשים יותר. אז הנה, אולי בתיקון הזה פתרנו פה עוד בעיה".
כמה התיקון הזה יעלה לנו?
"חופשה של ארבעה שבועות, במימוש של 40% מהגברים הזכאים כמו במדינות ה־OECD, תעלה 430 מיליון שקל לשנה. אבל זה גם חוסך למדינה כסף - התיקון הזה עשוי להקטין את 'קנס האמהות' שמשלמות היום נשים בעשור הראשון לאימהות שלהן".
"אני חושבת שהם היו רוצים להיות שותפים להורות ולא רק להיות הכספומט המשפחתי. הטיפול בתינוק משפיע על מערכת היחסים בין האב לילדיו לאורך כל החיים"
מה זה "קנס האמהות"?
"מניתוח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, עולה ששכר הנשים צונח ב־30% בממוצע ברגע שהן יולדות את הילד הראשון. חלק מורידות שעות, חלק בכלל מפסיקות לעבוד, חלק לא מתקדמות לדרגות בכירות ומתגמלות יותר, והכל בגלל שהן המטפלות הראשיות בילדים. זה נמשך עשור שלם, אבל את המחיר הנשים משלמות גם שנים אחרי כן, כי לעובדה שהן לא עבדו או עבדו חלקית בעשור כל כך קריטי לקריירה, יש השלכות להתפתחות המקצועית שלהן גם בהמשך, וזה נגרר גם לפנסיה".
מה יֵצא מזה לגברים?
"גם הגברים יֵצאו נשכרים. אני חושבת שהם היו רוצים להיות שותפים להורות ולא רק להיות הכספומט המשפחתי. הטיפול בתינוק משפיע על מערכת היחסים בין האב לילדיו לאורך כל החיים".
איך הגברים מקבלים את התיקון שעומד על הפרק?
"יש גברים שלא מבינים למה צריך את זה ואומרים לי 'אז מה, את רוצה שאני גם איניק?'. אבל אני חושבת שרוב הגברים מבינים עניין".
4 צפייה בגלריה
עם הבעל יובל ושלושת ילדיהם. "לא רוצה להרגיש שמישהו מאיתנו ויתר על החלומות שלו"
(צילום: אלבום פרטי)
איך באמת חלוקת העבודה אצלך בבית?
"יובל הוא השותף הכי מדהים שיכולתי לאחל לעצמי. אם לא הייתה לי לגיטימציה מהבית לשגרת החיים שהפוליטיקה מחייבת, לא הייתי עושה את זה. לפעמים אנשים מרחמים עליו, ולי זה נראה מוזר. באיזה קטע בן אדם מגדל את הילדים שלו ומרחמים עליו?".
"יובל הוא השותף הכי מדהים שיכולתי לאחל לעצמי. לפעמים אנשים מרחמים עליו, ולי זה נראה מוזר. באיזה קטע בן אדם מגדל את הילדים שלו ומרחמים עליו?"
אולי כי גם הוא בעצמו נושא משרה תובענית.
"אני לא רוצה להרגיש שמישהו מאיתנו ויתר על החלומות שלו, ולכן אנחנו עושים הכל כדי שאף אחד מאיתנו לא ישלם את המחיר".
אבל בסוף מישהו צריך לשלם את המחיר, לא?
"לא. שלוש פעמים בשבוע הילדים עם בייביסיטר אחרי המסגרות, והגדולות גם הולכות לחוגים, אז ממילא כל אחר הצהריים את רק הנהגת שמסיעה מחוג לחוג. למזלי אני גרה עשר דקות מהכנסת ועשר דקות מהמשרד, אז בימים שבהם אני עובדת עד מאוחר אני עושה גיחות הביתה, אוכלת איתם ארוחת ערב וחוזרת לעבודה כשהם הולכים לישון. זו מתנה ענקית, כל דקה שיש לי לגנוב איתם אני גונבת".
הריאיון המלא עם מירב כהן מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
