עופרי פוקס (32), שחקנית, יוצרת, מפיקה ומנחת סדנאות למיניות בריאה, רווקה, גרה בתל־אביב
היי עופרי, לאחרונה העלית הצגת יחיד בשם "משהו ששווה להתעכב עליו", שמבוססת על הטרדה מינית בתחום האפור שחווית.
"ההצגה מבוססת על סיפור שאכן קרה לי, ועדיין נמצא אצלי בראש כל יום מאז. הייתי בת 23, וכדי להתקבל לבית ספר למשחק, הלכתי לשיעורים פרטיים אצל מורה למשחק. רציתי שהוא יאמן אותי ויעזור לי ללטש את האודישן שלי. אלא שהמורה הזה כל הזמן ניסה לחתור לכך שהשיחה בינינו תעסוק במיניות".
למה הכוונה?
"הוא ממש ביקש שאני אתאמן על האודישן בזמן שאני מפתה אותו. הוא חזר כל הזמן על כך שאני לא פתוחה מספיק במיניות שלי, ושרק דרך זה אהיה שחקנית טובה. הוא כל הזמן חתר לכך שנדבר על מיניות, וביקש ממני לספר לו סיפור מיני מביך שקרה לי. בשלב מסוים אמרתי לו שאני לא מבינה אם הוא מנסה להטריד אותי, להשכיב אותי או ללמד אותי משחק. בתגובה לכך הוא אמר שזאת האמת שלו, שהוא מבין את השאלות שלי ושהרבה חברות שלו אומרות לו שמה שהוא עושה הוא גבולי, שהוא ממש הולך על חבל דק ושבסוף הוא עוד ימצא את עצמו בכלא. אבל בעיניו משחק זה מיניות, משחק זה יצרים, ועל כן הוא לא יכול שלא להתעסק בזה. בהרבה מובנים הוא גם צודק. אלו נקודות שמעניינות ומבלבלות בעיניי".
"להיות האישה המפתה, להיות פלרטטנית, הביך אותי. הרגשתי שכל השיח הזה של 'בואי תענטזי ותפתי אותי' נורא מכווץ ולא נעים"
הוא עדיין מלמד?
"אני לא יודעת, אבל לפני שנתיים ראיתי את השם שלו בפרסום של סדנה לבני ובנות נוער, והתחלחלתי. שלחתי מייל לארגון שפרסם את זה. הודיתי בפניהם שלא הגשתי עליו תלונה במשטרה, אבל חשוב לי שהם יביאו בחשבון שזה מה שקרה לי. כתבתי להם גם שאני מקווה שעוד מישהי תכתוב להם, כדי שהם יעשו הצלבות ויבינו שהוא לא יכול ללמד בנות נוער אחרי מעשים כאלה".
איך הם הגיבו?
"הם כתבו לי 'תודה רבה', ושהם יחשבו על הדברים. ניסיתי לברר מה קרה בהמשך, אבל לא הצלחתי למצוא לכך מענה".
בדיעבד, את מצטערת שלא התלוננת עליו בזמן אמת? או שאולי לא יכולת גם ככה כי זה בתחום האפור?
"ברור שאני מצטערת, וכנראה שאשאר עם רגשות האשמה האלה עד סוף ימיי, אם אגלה שהוא פגע בעוד נשים. מצד שני, מהיכרותי עם העולם שלנו אני מרגישה שאם הייתי פותחת את זה, בסוף אני זאת שהייתה יוצאת פגועה. קצת אחרי שזה קרה הלכתי לטיפול, וגם הפסיכולוגית שלי אמרה שעם כמה שכואב לה, היא לא בטוחה שהדבר הנכון עבורי הוא להתלונן עליו, כי היא חוששת שהעולם לא ישמור עליי עם התלונה הזאת. עברו מאז תשע שנים, ואני עדיין מנסה לשים את האצבע על המקומות המבלבלים האלה".
בהצגה את מספרת שעצם העיסוק במיניות נורא הביך אותך בגיל 23, והיום את מנחת סדנאות למיניות. איך נוצר הסוויץ'?
"האמת היא שלא העיסוק במיניות הביך אותי, אלא המקומות של הפתיינות - להיות האישה המפתה, להיות פלרטטנית, הביך אותי. להיות במקום נשי כזה. לקח לי הרבה שנים להבין מה זאת נשיות, מה זה לפלרטט ולגלות שלהצחיק זה גם סוג של פלרטוט, ושפלרטוט לא אומר בהכרח לנוע בצורה ארוטית. אבל באותה תקופה הרגשתי שכל השיח הזה של 'בואי תענטזי ותפתי אותי', הוא נורא מכווץ ולא נעים.
"את לימודי המיניות עשיתי לפני שנתיים בעמותת 'דלת פתוחה' שמחנכת למיניות בריאה. אחרי הסיפור עם המורה עברתי חוויה עם מורה נוסף שגם היא הייתה קצת בתחום האפור, והתחלתי להתעסק במקומות האלה של פגיעות מיניות. רציתי ללמוד משהו שיתקשר לכך, ואז גיליתי שיש תחום של עיסוק בפן החיובי של המיניות וזה התחבר לי בול - לגלות שהמיניות שלנו יכולה להיות נעימה ולא חייבת לעבור בהכרח במקומות של חציית גבולות".
