27 שעות הסתתרו הזמרת שי־לי עטרי ובתה התינוקת שייה בממ"ד שבביתן בכפר־עזה. בעלה של שי־לי, איש הקולנוע יהב וינר, נחשב תחילה כנעדר ובהמשך התברר שנרצח על ידי מחבלי החמאס. "זרזו את הליך הזיהוי של בעלי, כדי שנוכל לשאוב זרע מגופו", התחננה הזמרת. על אף התגייסותם המהירה של הגופים האחראיים לתהליך, המשאלה לא נענתה בסופו של דבר. בשל התנאים הקשים והשעות הרבות שעברו מאז מותו, התברר שהזרע לא ניתן לשימוש.
זעקתה של שי־לי לא נשארה בחלל הריק. משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן במלחמת "חרבות ברזל" הזדרזו להגיש בקשה לשאוב זרע מגופותיהם של החללים. למכוני הזרע בבתי החולים נוספו באחרונה עשרות מבחנות של גברים ישראלים צעירים, שמשפחותיהם מבקשות להם המשכיות.
גם טוהר שירן (36), רווקה מנתניה, שמעה בכלי התקשורת על סיפורה של עטרי. "היה לי כל כך עצוב בשבילה, בכיתי ואז החלטתי לבדוק אופציה שתורם הזרע שלי יהיה חלל צה"ל".
זה משמעותי מבחינתך, שהתורם יהיה חלל?
"הרעיון הגיע מתוך רצון לעשות טוב למשפחה שאיבדה את היקר לה מכול, תוך הגשמת החלום הפרטי שלי. זה עונה על הרבה מהקשיים שעיכבו את ההחלטה שלי ללכת על תרומת זרע אנונימית, כי עדיין, המטרה הראשונית שלי היא זוגיות וחתונה שיובילו לילדים. אבל אם אהרה כרגע בצורה כזו אדע מראש מי אבא של הילד, לילד תהיה דמות של אבא שאוכל לספר לו עליו ותהיה גם משפחה מצד אבא בנוסף למשפחה המסורה והעוטפת שלי. רציתי שהם יהיו חלק בלתי נפרד מחיי ומחיי הילד. אני באה עם הרבה ניסיון, אהבה ורצון טוב".
היא בכורה מבין שלוש בנות. אחותה הצעירה ממנה נשואה ואם לשתיים, השלישית רווקה. "גדלנו בבית חם ועוטף וזה הדגם המשפחתי שאליו שאפתי מאז ומתמיד. היה לי בעבר קשר של כמה שנים עם מישהו, אבל בדיעבד אני יודעת שביטלתי את עצמי בפניו, הענקתי את כולי ולא קיבלתי בחזרה יחס הולם. הקשר נפסק ביוזמתו ולבי נשבר".
מאז ומתמיד, היא מספרת, רצתה להיות אמא. "הייתי בטוחה שאעשה את זה בצורה קונבנציונלית: זוגיות בריאה, נישואים והיריון. מאחר שזה לא התרחש כפי שציפיתי, ואני לא רוצה לוותר על ילדים משלי, אני חושבת שככה אוכל להגשים את המשאלה שלי להיות אמא וגם לגרום שמחה למשפחה שכולה".
טוהר שירן: "המטרה שלי היא זוגיות שתוביל לילדים, אבל רציתי להרות מזרע של חלל כדי לדעת מי האבא, לספר עליו לילד וכדי שתהיה לו עוד משפחה, בנוסף למשפחה שלי"
שירן למדה הוראה, ובמקביל עשתה בייביסטר לילדים. "בסופו של דבר, מאחר שילדים הם האהבה הגדולה שלי, הבייביסיטינג הפך לעיסוק המרכזי שלי. היום אני עסק של טיפול בילדים מגיל ינקות והלאה. השם שלי עובר מפה לאוזן ותודה לאל יש לי רשימת המתנה של משפחות, אפילו כאלה שיוצרים קשר עוד מההיריון, כדי לשריין אותי", היא שולפת את הנייד, מציגה בגאווה צילומים של ילדים מכל הגילים ואומרת: "הם כמו הילדים שלי".
בגיל 33 החליטה להקפיא ביציות. "לא יכולתי להתעלם מהשעון הביולוגי. קשה לי, כמובן, שזה לא לפי הספר, אבל אני לא רוצה לוותר על החלום שלי. הרצון לילדים בוער בי, אני משתוקקת לזה ויודעת בוודאות שזה יקרה".
לא פשוט להיות אם יחידנית. מטריד אותך הקושי שבגידול ילד לבד?
"אני יכולה לעשות את זה טוב יותר מהרבה אמהות. מה שקשה לי הוא תחושת הכישלון הכרוכה בהחלטה כזו. אני מאמינה בלב שלם בזוגיות שתגיע, אבל עד שזה יקרה אני בודקת עוד אלטרנטיבות. מאז שהקפאתי ביציות אני נעה בין החלטה להמשיך בתהליך ובין נסיגה לאחור – אולי בכל זאת תיווצר הזדמנות לזוגיות. לפני כחודשיים החלטתי להמשיך בתהליך והתקשרתי לפרופסור שטיפל בהקפאת הביציות. הוא נתן לי הפניה לבדיקות גנטיות ואחרות ואמר: 'כשתרגישי שאת בשלה – תעשי את זה'".
ואז, כשהרגשת שאת בשלה, מה עשית?
"חיפשתי באינטרנט מידע על תרומת זרע מחלל צה"ל והגעתי לארגון 'משפחה חדשה'. יצרתי קשר והבנתי שכרגע לא אוכל לממש את הרצון שלי כי ההליך המשפטי מורכב וארוך. אין לי שלוש־ארבע שנים לחכות לפרוצדורה משפטית".
כשחשבת על מציאת אב לילדך העתידי בין חללי צה"ל, חשבת שהוא יקבל תואר של יתום צה"ל, על כל הכרוך בזה מבחינה כלכלית?
"האמת? זו פעם ראשונה שאני שומעת על אפשרות כזו, אם היא קיימת בכלל. אני אדם עצמאי, גם כלכלית. פשוט רציתי שלילד שלי תהיה עוד משפחה, של אבא שלו, שבעצם הולדתו הבאתי להם אור גדול".
בתקשורת פורסם שהוריהם של שלושה גברים שנרצחו במסיבת "נובה" ביקשו לשאוב מהם זרע ובקשתם מולאה. זו אפשרות מבחינתך?
"אני לא פוסלת את זה. חשוב לי שמעשה כזה יעשה טוב לי ולמשפחה, בכך שאאפשר המשכיות".
מסמך שימנע ספק
כמה ילדים נולדו עד כה בישראל מזרע שנשאב לאחר המוות? עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", מעריכה שבערך מאה. "רובם נולדו לנשים שלא היו בנות זוגם של החללים, ויש כאלו שילדו מזרעו של אותו חלל יותר מילד אחד", היא אומרת.
רוזנבלום היא מי שיזמה בשנת 2002 את "הצוואה הביולוגית", שבאמצעותה אדם יכול להביע רצון לעשות שימוש בחומר הגנטי שלו אחרי מותו. "גוף האדם וחלקיו לא הוגדרו עד היום כנכס על פי החוק באופן שאפשר להוריש אותו", היא מסבירה. "מאחר שלא קיימת הגדרה לגוף וחלקיו, הנוהג הוא שאדם משאיר הוראות לגבי עצמו, כך למשל בכרטיס אדי - אדם תורם חלקי גוף. אנחנו הראשונים והיחידים בעולם שניסחנו 'צוואה ביולוגית'".
ועכשיו הסוגיה של שאיבת זרע לאחר המוות הפכה לרלוונטית במיוחד.
"עד כה, כל בקשה לחלץ זרע מגופו של אדם לאחר מותו נעשתה באמצעות צו בית משפט. מ־7 באוקטובר התחילו להגיע מהשטח הרבה פניות של בנות זוג או הורים שביקשו לשאוב זרע מגברים שנרצחו בעוטף, כולל במסיבת 'נובה' ומחיילים שנפלו בקרבות. בתי המשפט התקשו להגיב במהירות, שהיא מרכיב חשוב מאוד בנושא, מאחר שחלון הזמן להשגת זרע תקין הוא מקסימום 72 שעות. בשל הנסיבות, החליט משרד הבריאות לעדכן את ההנחיות והוציא הוראת שעה בעניין".
עו"ד אירית רוזנבלום: "המסמך שנקרא 'כתב רצון להמשכיות' נשמר בטלפון של החייל. הוא ממלא את הפרטים אונליין ואנחנו חוזרים אליו לשיחת אימות. אם הוא לא יספיק לשוחח איתנו, המסמך ישמש ראיית זהב"
הוראת השעה הזאת, שהוארכה עד סוף ינואר 2024, מאפשרת לבתי החולים לשאוב זרע מחללים לבקשת בני המשפחה ללא צו שופט. "ההוראה הזו שחררה את המשפחות מהתלות במערכת המשפט ויצרה מגע ישיר בין המשפחות ובין המערכת הרפואית, לביצוע שאיבת הזרע במהירות וללא עיכובים ביורוקרטיים", אומרת רוזנבלום. "בעקבות זאת, ארגנתי קבוצה של 24 עורכי דין שהתנדבו לשמש יועצים בנושא שימוש בזרע אחרי המוות מבחינה משפטית, פסיכולוגית, אתית ומעשית. קראנו למיזם 'אחריי'. במקביל יצרתי מסמך פשוט שבו כל אדם יכול למלא פרטים בסיסיים לגבי עצמו ורצונו בהמשכיות, בדרך שלא ייווצר ספק לגבי רצונו בהמשכיות גם אחרי מותו".
המסמך, שנקרא "כתב רצון להמשכיות", הופץ באמצעות קישור ברשתות החברתיות וגם מפה לאוזן, "ומהר מאוד הגיעו אלינו עשרות פניות של חיילים סדירים ואנשי מילואים וגם זוגות חד־מיניים, שביקשו לחתום על המסמך. חלקם גם הקפיאו זרע".
מה משמעות המסמך?
"זה מסמך בת של הצוואה הביולוגית. המסמך המלא נשמר במכשיר הטלפון של החייל, כך לפי הוראותינו. ממלאים את המסמכים אונליין, זה פשוט ונוח, כל אחד יכול לעשות את זה. אנחנו מיד חוזרים טלפונית לחייל, מנהלים שיחה ומאמתים את הפרטים. ברגע שאדם פנוי לשיחה, הוא מקבל מאיתנו מסמך יותר מעמיק ומפורט שאינו משאיר עוד ספק בדבר רצונו".
"אם בת זוג שכולה רוצה לעשות שימוש בזרע, ההליך קצר יחסית. אבל אם מדובר בהורים של חלל, עליהם לשכנע את בית המשפט שאכן זה היה רצונו של הנפטר"
חיילים שנמצאים כרגע בעזה לא יכולים ממש לשוחח.
"במקרה שהחייל לא יספיק לנהל איתנו שיחה, גם אז המסמך הראשוני שנחתם על ידו ישמש ראיית זהב בבית משפט. יהיה ברור שזו הפעולה שהחלל ביקש שיעשו עבורו. עדיף כמובן להגיע לשלב השני, אבל גם הטופס הראשוני מספק דיו לצורך ההוכחה המשפטית, מה גם שהוא נשמר במכשיר הטלפון האישי של החייל. בהיעדר חוק, השיטה המשפטית איננה דורשת יותר מכך. אנחנו שומרים את המסמך גם במערכת מוגנת במחשבים שלנו. במקביל, פנינו למנהלי בנקי הזרע בארץ על מנת שיהיו מודעים לפרויקט. המטרה היא למנוע פרשנויות שונות באשר לרצונו של החלל".
עו"ד אירית רוזנבלוםצילום: אביגיל עוזי המסמך מיועד רק לחיילים?
"מיועד לכולם, אבל כרגע החיילים רלוונטיים וכל המיזם הזה נולד בגלל המלחמה. אם אזרח ימלא טופס (מה שלא קרה עד כה), נטפל בו".
את מדברת על שאיבת הזרע. מה קורה בפועל כשמבקשים להשתמש בו להבאת תינוק לעולם?
"מדובר בהליך ארוך ומורכב המחייב הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. המבקשים/ התובעים צריכים להביא לבית המשפט הוכחות על רצונו של הנפטר להביא לעולם צאצאים אחרי מותו. אם בת זוג שכולה מגישה תביעה כזו, ההליך יהיה קצר יחסית, מתוך הנחה שבני הזוג תכננו להביא יחד לעולם ילדים. אבל אם מדובר בהורים של חלל, נטל ההוכחה הרבה יותר גדול. עליהם לשכנע את בית המשפט שאכן זה היה רצונו של הנפטר. במקביל, הם יצטרכו להגיע להסכמה עם אישה שתרצה להיות אם לילד שייוולד מהזרע הזה. הליך כזה יהיה מלווה בעובדים סוציאליים שבוחנים שכל הצדדים - ההורים והאם המיועדת - מבינים את המשמעות, וזה יכול להימשך שנים".
ילד כזה יוכר כיתום צה"ל?
"בעיניי, הרעיון להכיר בו כיתום צה"ל מזהם את ההליך ואת כל מטרת ההמשכיות. זו הנצחת סטטוס של יתמות, ואילו הכוונה של מעשה כזה היא לגדל ילד שיביא אור וחיים לסביבה שחפצה בו ולא אמור להיות לו קשר לשכול, כי הוא מבשר חיים. אם ילדים כאלה יוכרו כיתומי צה"ל יעלה החשד שמא הגיעו לעולם מסיבות כלכליות, כדי להיות 'מקור פרנסה' לאמם".
חשוב לציין שילדה אחת שנולדה מזרע של נפטר כבר הוכרה כיתומת צה"ל: רחל שבתאי־כהן ניהלה מאבק על הזכות להשתמש בזרע של בנה קיוון, שנהרג בעזה ב־2002. כך נולדה נכדתה, אושר (שאמה לא הייתה בת זוג של קיוון), שהוכרה כיתומה בצורה תקדימית. הצעת החוק שנדונה בימים אלו ועברה קריאה ראשונה (ראו מסגרת) אינה מאפשרת להכיר בילדי החללים כיתומי צה"ל.
יוזמה: תצהיר למלש"ב באתר המתגייסים
בשבוע שעבר הוחלט בוועדת הבריאות של הכנסת, הדנה בחוק ההמשכיות, להוסיף לו סעיף: באתר מיט"ב, אתר המתגייסים לצה"ל, יוצע תצהיר למלש"ב, שמעוניין בשימוש בזרעו אם ייהרג במהלך שירותו. "היוזמה היא של צוות ועדת הבריאות, בהסכמה ובאישור של משרד הביטחון", אומרת ח"כ מירב בן ארי ("יש עתיד"), מ"מ יו"ר הוועדה. "הבנו שחשוב לעגן את הרצון של החייל לדעת, שאם ייהרג חלילה במהלך שירותו הצבאי יוכל להביא לידי ביטוי את רצונו בהמשכיות. מידע על האפשרות הזו יימסר גם בהודעה כתובה לטלפונים של כלל המיועדים לגיוס".
ממתי יהיה הסעיף הזה באתר של מיט"ב?
"לא מדובר בסיכום נפרד. זה יהיה סעיף בחוק ורק אחרי שהחוק יעבור בקריאה שניה ושלישית יעודכנו טופסי המל'שבים. בנוסף למילוי הטופס, תידרש גם חתימת עורך דין".
מדובר רק במלשב"ים שעומדים להתגייס? מה עם חיילים שכבר משרתים בסדיר?
"הטופס יהיה באתר מיט"ב וכל מי מהחיילים שיהיה מעוניין יוכל לפנות. אבל, כאמור, לא מדובר בצעד שימומש מהיום למחר".
