נשים בשלב הפוסט־מנופאוזה מצליחות לשמר יכולות פיזיות טובות יותר לאורך זמן, ככל שרמת האופטימיות שלהן גבוהה יותר. כך עולה ממחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד ואשר פורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry.
המחקר עקב במשך שש שנים אחרי 5,930 נשים שגילן מעל 65 ובחן את ההשפעה של רמות האופטימיות ודפוסי חשיבה חיוביים על שלושה פרמטרים ביצועיים שנחלשים עם הגיל: עוצמת אחיזה, קימה מישיבה לעמידה ומהירות הליכה.
לפי ממצאי המחקר, רמת אופטימיות גבוהה השפיעה בעיקר על עוצמת האחיזה ויכולת הקימה ופחות על מהירות ההליכה. בבחינה לטווח ארוך נמצא כי ככל שרמת האופטימיות הייתה גבוהה יותר, כך נשמרו יותר התפקודים הפיזיים.
החוקרת הראשית, היאמי קוגה, פרסמה את המחקר הנוכחי בהמשך למחקר גדול שערכה שנה קודם לכן אשר מצא כי אופטימיות קשורה להארכת תוחלת החיים בכלל ולסיכויים לחיות מעל גיל 90.
לדבריה, נראה כי אופטימיות הובילה את הנשים במחקר גם לאימוץ הרגלי תזונה ואימון גופני של חיים בריאים יותר. "ממצאים אלה", אומרת קוגה, "מדגישים כמה חשוב להתייחס לאופטימיות כמשאב פוטנציאלי ולפתח תוכניות התערבות מוקדמות בנושא".
מחקרים קודמים הדגישו את חשיבות האופטימיות גם במהלך תקופת המנופאוזה ולא רק אחריה. ממחקר שבוצע בקרב 97 אלף נשים אמריקאיות בגילאי 79-50, עולה כי הנשים בעלות רמת האופטימיות הגבוהה יותר הפחיתו ב־14% את סיכון התמותה שלהן. 9% מהן היו פחות צפויות לפתח מחלות לב, ו־30% פחות צפויות למות מסיבוכים לבביים.
נושא האופטימיות, שעולה ממחקר מעניין נוסף של חוקרים אוסטרלים, משפיע גם על ה־Well-Being המיני בגיל המעבר. המחקר בחן באמצעות שאלון אינטרנטי 467 נשים מ־10 מדינות בעולם ומצא קשר ישיר בין רמת התחושות החיוביות וההערכה העצמית של נשים עוד מילדותן ובין רמת התפקוד המיני ושביעות הרצון המינית שלהן בתקופת הטרום־מנופאוזה. לדברי החוקרת הראשית, הפסיכולוגית קולין טולי־ווילסון, המחקר יוכל לקדם טיפולים והתערבויות לנשים לשימור איכות החיים המינית שלהן.
- המחקרים והכתבות במדור זה אינם מהווים המלצה רפואית או טיפולית, יש להתייעץ עם גורם רפואי לפני כל החלטה על טיפול, נטילת תרופות או פעילות כלשהי.
פורסם לראשונה: 23:29, 07.07.24
