"יש המון נשים שנמצאות במצב שהייתי בו", אומרת אורית סימן טוב, "שלא מדברות מרוב פחד, וחשוב לי להגיד להן שהן לא לבד". סימן טוב (39), אם לשלושה (15, 13, שמונה חודשים) סבלה מבעל מתעלל. היום היא במקום אחר לגמרי.
איך הכרת את בעלך המתעלל?
"כשהכרנו הייתי גרושה בת 36, אם לשתי בנות בגיל 11 ותשע. הוא התקשר אליי, עבד עליי שהוא עורך דין שמחפש מישהו שיצאתי איתו, ותוך כדי שיחה התחיל איתי. נפגשנו לצהריים, וכבר באותו ערב קיבלתי סימן ראשון: יצאתי עם חברות לפאב, והוא התקשר ושאל איפה אני. זה החמיא לי, חשבתי שהוא רציני ושאכפת לו ממני. הייתי הרבה זמן לבד ורציתי מישהו שיאהב אותי. הכל קרה מהר, תוך שלושה שבועות עברנו לגור יחד".
איך הבנות קיבלו אותו?
"הבנות היו בפנימייה, אבל הן התאהבו בו. ערב אחד יצאנו לקריוקי, רציתי לעלות לשיר עם ידיד שלי, ואז הוא התקרב אליי. חשבתי שהוא רוצה לתת לי נשיקה, אבל הוא נשך אותי באף וירד לי דם. הייתי בשוק. הוא אמר לי 'עופי לאוטו'. רצתי לאוטו כולי בסטרס. בבית הוא ביקש סליחה, היה לנו ויכוח גדול, ואז הוא שפך עליי תה חם".
הצלחת להבליג?
"הבן אדם התחנן על נפשו, הצטער והתחרט, הבטיח שזה לא יקרה יותר. אחרי שלושה חודשים הוא הציע לי נישואים. קצת לפני שהכרנו הייתי באומן והתפללתי למצוא זיווג, ראיתי בזה סימן מאלוהים. לחתונה אף אחד מהמשפחה שלו לא הגיע, התמוטטתי מזה. אשתו של אבא שלי עמדה מתחת לחופה כאמא שלו. הבנתי שאני בבעיה, אבל כבר הייתי בתוך העניין, ומשם הכל התחיל. פעם הוא חנק אותי בחגורה של האוטו, אבל כבר לא היה לי אומץ לעזוב, פחדתי על החיים שלי".
"חשבתי שהוא רוצה לתת לי נשיקה, אבל הוא נשך אותי באף וירד לי דם. הייתי בשוק. בבית הוא ביקש סליחה, היה לנו ויכוח גדול, ואז הוא שפך עליי תה חם"
אהבת אותו?
"לא אהבתי אותו כמו שרציתי זוגיות, רציתי בית, שיהיה מי שיעשה לי קידוש. התפללתי לזה, חשבתי שאלוהים שלח לי אותו".
שיתפת מישהו?
"המשפחה שלי ידעה, אבל כל פעם הוא הבטיח שזה לא יקרה יותר. הרגשתי שאין מי שיגן עליי, שאני חייבת להישאר איתו".
איך הצלחת לצאת מזה?
"יום אחד נקבעה לי שיחה במחלקת הרווחה בקשר לבנות שלי, והוא בא איתי. הגנבתי פתק: 'אני אישה מוכה, אם אני יוצאת מפה אני נרצחת'. ישר לקחו אותי למקלט לנשים מוכות, אבל לא ראיתי את עצמי שם, הייתי בהכחשה. אמרתי 'לא אוותר על החופש שלי גם במחיר של להיות איתו', וחזרתי אליו".
מה קרה בסופו של דבר?
"באחד מערבי שישי לפני הקידוש הוא הכריח אותי לשים כיסוי ראש וחצאית. הוא רצה להחזיר אותי בתשובה למרות שהוא היה חילוני. החלטתי שנמאס לי מהאובססיביות שלו ואזרתי אומץ לדבר על פרידה. הבנות היו בבית, והייתי בטוחה שהוא לא יעז לפגוע בי לידן. בתגובה הוא הוציא סכין והצמיד לי לגרון. חשבתי שאני הולכת למות. אמרתי לו, 'אני מתחננת שהבנות לא יראו אותי מתבוססת בדם'. פתאום הוא פתח את הדלת וברח. הזמנתי משטרה, הוצאתי צו הרחקה ושם נגמר הסיפור. הוא נשפט ונידון לשנת מאסר על שרשרת מעשי אלימות נגד נשים שהיו לו לפניי ואחריי. למזלי הדיינים הצליחו להוציא ממנו גט כפוי".
"הוא הוציא סכין והצמיד לי לגרון. חשבתי שאני הולכת למות. אמרתי לו, 'אני מתחננת שהבנות לא יראו אותי מתבוססת בדם'. פתאום הוא פתח את הדלת וברח"
איך הכרת את בעלך הנוכחי?
"בחגיגת בת המצווה של הבת שלי העליתי פוסט שאין לנו מספיק קרובים שיגיעו לאירוע, והוא ארגן קבוצה ובא. אני התחלתי איתו. הוא צעיר ממני והיה אז רווק. הוא לא רצה גרושה עם שתי בנות, אבל אמרתי לו 'אתה תהיה בעלי', והנה, יש לנו ילדה ביחד. הוא הוציא אותי מהטראומה, קילף ממני את כל המגננות והחזיר לי את האמון בבני אדם".
למה החלטת לספר את הסיפור שלך?
"יש המון נשים שנמצאות במצב שהייתי בו, שלא מדברות מרוב פחד, וחשוב לי להגיד להן שהן לא לבד".
העצה הכי טובה שקיבלתי: "אל תחלמי את החיים, תחיי את החלום".
העצה הכי גרועה שקיבלתי: "'עזבי, לך זה לא יקרה'. זה יכול לקרות לכל אחת".
