אחרי טרנד "ההתפטרות השקטה" (לא לעבוד מעל המצופה) ו"מינימום בימי שני" (להתחיל את שבוע העבודה ברגוע, במינימום פעילות ומקסימום איזון) צץ לו הטרנד החדש LazyGirlJob# שמתכתב עם קודמיו. העיקרון דומה: להציב את העבודה במקום פחות מרכזי בחיים ולהעדיף את ה־Well being שלנו מעל הכול.
מי שטיקטקה אותו ממש לאחרונה היא גבריאל ג'דג', משפיענית טיקטוק בת 26 מקולורדו, ארצות־הברית, שהעלתה סרטון שזכה ליותר מ־350 אלף לייקים ובו התובנות שלה על עזיבת העולם הטכנולוגי הלחוץ. "בעבודות הקודמות שלי עבדתי 60-50 שעות בשבוע וזה השפיע על הבריאות הפיזית והמנטלית שלי", היא סיפרה בראיונות שהגיעו בעקבות הצלחת הסרטונים שלה. "אחרי תאונה קשה שעברתי ב־2021 שאילצה אותי להישאר חודשים בבית, הבנתי כמה הייתי לא מאושרת בתפקיד שלי וכמה העבודה שיחקה תפקיד גדול מדי בחיי. עברתי לעבוד מהבית בהנהלת חשבונות, בתפקיד רגוע יותר שתגמל אותי מספיק טוב. כעבור שנה עזבתי גם את הג'וב הזה כי העמיסו עליי עוד ועוד משימות בגלל פיטורים שנעשו בחברה. מאז ניסיתי לחפש את סוגי העבודות שיחזירו את האיזון לחיי".
כיום היא משמשת בעיקר כיועצת תוכן ומשפיענית במדיה החברתית. ההאשטאג LazyGirlJob#הגיע בטיקטוק כבר ליותר מ־21 מיליון צפיות, וצעירות רבות נוספות, גם צעירים, משתפים מניסיונם ומחוויותיהם בעולם העבודה.
עוד כתבות בלאשה
הביטוי Lazy Girl Job אולי חדש אבל הסנטימנט שהוא מבטא נפוץ כבר כמה שנים בקרב בני דור ה־Z - שנולדו בסוף שנות ה־90, צלחו את מגפת הקורונה ומסרבים להמשיך בדרך של הדורות הקודמים, הקרייריסטים באופיים, אלה שלפעמים מקדשים את העבודה על חשבון דברים אחרים בחיים. אם בעיני העובדים הוותיקים מציאת האיזון בין העבודה לחיים נחשבה לאתגר, הרי שבשוק העבודה החדש זה כבר הופך לדרישה ישירה וברורה, שבהכרח מובילה לשינויים.
הצעירים מחפשים עבודה היברידית
המגמה החדשה מקבלת לא רק לייקים אלא גם גיבוי סטטיסטי. על פי מחקר של מכון המחקר האמריקאי Workspace Technology, כמעט מחצית מבני דור ה־Z יעזבו מקום עבודה אם יקבלו "אופציית עבודה היברידית". במקביל, רק 49% מבני דור ה־Z סבורים שהעבודה היא חלק מרכזי בזהות שלהם, לעומת 62% מבני דור ה־Y (המילניאלז).
על פי סקר מכון גאלופ שנערך השנה בקרב למעלה מ־120 אלף עובדים - שישה מכל עשרה הודו שהם משקיעים פחות מהמקסימום האפשרי. התלונה השכיחה ביותר של משתתפי הסקר התמקדה בתרבות העבודה המלחיצה של הארגון שבו הם עובדים. מחקרים רבים נוספים מחדדים את השחיקה ההולכת וגדלה של עובדים במשרה מלאה ומתריעים על הצורך במציאת פתרונות לנושא.
גבריאל ג'דג' לא מגדירה במדויק את סוגי העבודות שיכולות להיכנס לקטגוריה של Lazy girl Jobs, אבל היא מכוונת בדבריה יותר לעבודות משרדיות שיכולות להיעשות חלקית מהבית ופחות למשרות שירותיות. הקריטריונים לדבריה הם גמישות בשעות העבודה, השתכרות הוגנת ומספקת ומציאת איזון נכון שמתעדף את הבריאות הפיזית והמנטלית שלנו. את שם ההאשטג המסקרן היא בחרה לדבריה במכוון כאקט של מחאה, כדי לעורר עניין ושיח בנושא הטעון של איזון עבודה־חיים. "זה גימיק שיווקי שמטרתו להעלות מודעות ל'ציפיות רעילות במקום העבודה' והוא ממש לא נועד לחגוג עצלנות", היא מדגישה.
לפי החברה האמריקאית Workspace Technology: רק 49% מדור ה־Z סבורים שהעבודה היא חלק מרכזי בזהות שלהם, לעומת 62% מבני דור ה־Y (המילניאלז)
לצד פוסטים רבים שתומכים בה, עולים גם פוסטים המביעים הסתייגויות ובעיקר סקפטיות שאפשר באמת להצליח בעבודות מהסוג שהיא מציעה. גם המומחים השונים לשוק העבודה חלוקים בדעותיהם. אליזה ואן־קורט, למשל, מחברת רב־המכר A Woman's Guide to Claiming Space, הסבירה בריאיון שהתפרסם במגזין "פורבס" כי ההחלטה לתת קדימות לבריאות המנטלית ולשילוב נכון יותר של עבודה בחיים היא לא עצלנות. "הדור הזה מרגיש שהחלום האמריקאי המסורתי הוא מחוץ להישג ידם, וזה בולט יותר אצל נשים צעירות שרואות איך נשים מבצעות את אותה כמות עבודה כמו גברים ועדיין מקבלות הרבה פחות. התגובה לכך היא פשוט לא להשתתף במערכת שביסודה אינה הוגנת. נמאס להן".
עוד הוסיפה ואן קורט כי "לפי דו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית דלויט משנת 2022 - 53% מהנשים אמרו שרמות הסטרס שלהן גבוהות לעומת השנה הקודמת וכמעט מחצית מהן חוו שחיקה. זה מפחיד. נשים צריכות לשנות את זה".
אלן רודולף, מייסדת ומנכ"לית WellTheory, סטארט־אפ שבונה קהילות נשיות בהקשרים של בריאות ואיכות חיים, אמרה באותה כתבה כי הטרנד הזה ממחיש את הצורך של הארגונים השונים להטמיע את תרבות ה־Well being בעבודה ולהשקיע במקומות הנכונים. למרות הכוונות הטובות של הרבה מעסיקים גדולים, הם עדיין מפספסים את קריאת הכיוון הזאת וזה עולה להם בכישרונות הטובים ביותר שלהם".
הצעירים מואסים בתרבות ההמולה הרעילה
אבל כאמור מדובר בנושא שנוי במחלוקת. מיכאל דרווין, אסטרטג מדיה חברתית, צוטט בכתבה שהתפרסמה ב־"וול סטריט ג'ורנל" שבה אמר כי למרות שהוא מבין את הרעיון שמאחורי הניסיון לשנות את תרבות ההמולה האמריקאית הרעילה, הוא לא מבין למה אישה צריכה למתג את עצמה כ־Lazy Girl. רבות לא מבינות את הנזק שיכול להיגרם מהשימוש בביטוי הזה".
אליזה ואן־קורט: "הדור הזה מרגיש שהחלום האמריקאי המסורתי הוא מחוץ להישג ידם, וזה בולט יותר אצל נשים צעירות שרואות איך נשים מבצעות את אותה כמות עבודה כמו גברים ועדיין מקבלות הרבה פחות. פשוט נמאס להן"
טענות נוספות שנשמעות הן כי הטרנד מעודד עבודות פריווילגיות למעמד הביניים ונגוע למעשה באליטיזם. ג'דג' יצאה לאחרונה נגד הביקורת הזו וטענה כי עבודות ה־Lazy Girl אינן פריווילגיה והצורך באיזון עבודה־חיים חיוני לכל המעמדות. לדבריה, הרעיון המרכזי מאחורי העניין הוא לעצב מחדש את מה שהעבודה יכולה וצריכה להיות עבור העובדים ולהימנע מהנזקים המצטברים של עבודה מוגזמת ולא מוערכת.
כך או כך, בין אם אתן תומכות בקריירה קונבנציונלית ובין אם תעדיפו להיות "עצלניות", עליכן לחשוב על הטווח הארוך. ואן קורט, שתומכת במגמות החדשות, מחדדת: "אם אתן בשנות ה־30 שלכן, לכו תבלו, גלו את העולם, פתחו את התשוקות שלכן. אבל בסוף אתן צריכות להתכונן לכך שלא תישארו צעירות לנצח. אחת הדרכים המרכזיות שבהן בונים עושר היא באמצעות בעלות על בית, וזו משימה בלתי אפשרית כשמשתכרים שכר של עבודות קלות וחלקיות. בסוף תצטרכו כנראה למצוא עבודה שתעביר אתכן מ־Lazy Girl Job ל־Boundary Setting Woman's Job - תפקידים מתגמלים שבמסגרתם תוכלו להציב את הגבולות המתאימים לכן.
