"שר החינוך יואב קיש התקשר אליי, שמחתי והתרגשתי, אבל הייתי די קפואה כי אני בדרך כלל מאופקת", משחזרת פרופ' מיכל שוורץ את הרגע בו התבשרה על קבלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים. "בעלי לעומת זאת קפץ משמחה וזלגו לו דמעות. מיד התקשרנו לילדים. גידלתי ארבעה ילדים עם הרבה רגשות אשם, היה קשה גם טכנית וגם רגשית, אבל ילדיי גאים בי ושמחו בשמחתי".
את מדענית מעוטרת. ציפית לקבל גם את פרס ישראל?
"אם את שואלת אם אני ראויה, אז ודאי שכן, אבל לא ציפיתי, כי ההחלטה תלויה בהמון גורמים שלא קשורים במועמד עצמו".
מה היו נימוקי הפרס?
"אצטט את ועדת השופטים: 'על תגליותיה פורצות הדרך, שכוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי חשיבות מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה".
בגיל 11 הגעתי למכון ויצמן במסגרת 'ילדים שוחרי מדע' והייתה לי תחושה שמימית, בלי להבין בכלל מה זה מדע. אני לא באה מבית אקדמאי"
הוועדה ציינה שהתייצבת באומץ מול הקהילה המדעית.
"הקהילה המדעית היא גם שמרנית וגם לא מפרגנת, וכשאת באה עם רעיון שנוגד את הדוֹגמה הקיימת, חובת ההוכחה עלייך. אז היה זלזול וחוסר פרגון, אבל לימים, כשהוכחתי שלמוח יש דיאלוג עם מערכת החיסון והראיתי שגם תפקודי מוח גבוהים, כמו זיכרון ולמידה, נפגעים כשמערכת החיסון כושלת, הקהילה המדעית הצטרפה אליי. זה היה מסע ארוך ומפרך".
גם בגלל שאת אישה?
"המסע המדעי קשה בפני עצמו, למדען שהולך נגד הזרם עוד יותר קשה, וכשמצטרפת לזה גם מיזוגניות זה הכי קשה. לשמחתי, היום המצב טוב יותר, אבל אני פעלתי בעולם גברי שהייתה בו עוינות גברית. לא הייתה אפליה מפורשת, אבל עד היום אני האישה היחידה שהיא פרופסור מלא, במחלקה שיש בה רק גברים".
איפה עומד המחקר שלך כיום?
"לפני כחודשיים החל הניסוי הקליני של התרופה שפיתחנו לטיפול במחלת האלצהיימר. התרופה פותחה על סמך הקניין הרוחני של קבוצת המחקר שלי במכון ויצמן ולשם כך הוקמה חברה בשם InmunoBrain checkpoint. במשך חמש שנים פעלנו למען העמקת ההבנה של מנגנון פעולת התרופה, השלמת הניסויים הפרה־קליניים ופיתוח תרופה שתעמוד בסטנדרטים של משרדי הבריאות בישראל ובאירופה".
2 צפייה בגלריה
גם תפקודי מוח גבוהים, כמו זיכרון ולמידה, נפגעים כשמערכת החיסון כושלת
(צילום: יונתן בלום)
איך הגעת לעולם המדע?
"בגיל 11 הגעתי למכון ויצמן במסגרת קבוצת ילדים שוחרי מדע והייתה לי תחושה שמימית שאני בגן של ידע, בלי להבין בכלל מה זה מדע. אני לא באה מבית אקדמאי. סיימתי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית, ואז הוצע לי מסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן. בהמשך הצטרפתי לסגל האקדמי, ובגיל 35 קיבלתי פרופסורה וקביעות".
רבים מזהירים שהמהפכה המשטרית תגרום נזק למדע.
"בזכות קשרי ישראל עם השוק האירופי אנחנו מתחרים על מענקי מחקר מכובדים שמאפשרים לנו לעשות מחקר ברמה הגבוהה ביותר. כרגע הנזק הוא תדמיתי, אבל אני לא יודעת איך השוק האירופי ינהג בעתיד נוכח השינוי במבנה המשטרי, החשש כבד מאוד".
נוכח התחושה הקשה, איך תרגישי בטקס חלוקת הפרס?
"אני עושה הפרדה בין ממשלת ישראל ומדינת ישראל. התנהלות הממשלה מכבידה עליי מאוד. אבא שלי ניצול שואה, אני דור שישי מצד אמי, מלחמות ישראל תבעו קורבנות ממשפחתי, כולל אח של אמי, ולכן קשה לי כל כך. אני שמחה שבין המברכים בטקס יהיו גם נשיאת בית המשפט העליון ונשיא המדינה".
