סיפורה של אסתי אמסלם (44), נשואה, אם לשניים (7, 5), תושבת רחובות, מנהלת שיווק ופרסום של "שביל הדרך לחיים", מרכז גמילה מהתמכרויות:
"פגשתי את אמיר בגיל 34, אחרי לא מעט דייטים שהסתיימו באכזבות. לפי הכרטיס שלו באתר ההיכרויות ידעתי שהוא גרוש בן 37, ללא ילדים, תושב רמלה. בתמונה הוא לא הרשים אותי במיוחד, אבל משום מה אמרתי לעצמי: 'תני לזה הזדמנות'. נפגשנו בבית קפה ברעננה, שם גרתי אז, ובסוף הפגישה אמרתי לעצמי שזה לא בשבילי, אבל בסדנאות שבהן למדתי באותה תקופה אמרו שלא שוללים במפגש הראשון, אז הסכמתי לדייט נוסף – בניגוד לאינסטינקטים שלי.
במפגש השני הוא דיבר על הסביבה הקשה שגדל בה ועל ההורים שנאבקו לפרנסת המשפחה. הוקסמתי מהפתיחות שלו. ואז, בדייט השלישי, הוא אמר לי: 'אני מכור־נקי'. התברר לי שהוא התחיל להשתמש בסמים בגיל 16, ובגיל 19 כבר עבר לסמים קשים. כשהתחיל לספר, לא הפסיק: על הימים שבהם קם בבוקר ולא רצה לחיות, על כך שהתחתן בגיל 22 והתגרש כי הסמים לא אפשרו זוגיות נורמלית, על מרכזי הגמילה שאחריהם חזר לסמים.
בגיל 30 היה לו אירוע מוחי, הוא היה משותק בחצי גוף אבל סירב ללכת למוסד שיקומי, חזר לסמים ואז החליט להציל את עצמו. הוא נכנס שוב למרכז גמילה והמשיך בטיפול בקהילה שכלל מפגשים יומיומיים עם אנשי מקצוע, בדיקות שתן סדירות, סדנה לניהול כעסים ועוד. לאחר שנה התחיל לחזור לחיים נורמטיביים, תוך הקפדה על השתתפות בקבוצות מכורים אנונימיים. כשנפגשנו, הוא היה נקי שלוש שנים רצופות, אבל לדבריו מכור תמיד יישאר מכור, ולכן הוא מגדיר את עצמו כמכור־נקי.
הקשבתי לאיש שסיפר לי שהיה נרקומן כבד, ששם את כל האמת על השולחן בלי לייפות את התמונה, והרגשתי שהוא מבקש ממני להחליט אם אני מקבלת אותו כמו שהוא. העולם שהוא תיאר לי היה רחוק ממני. גדלתי בשדרות, בכורה בין ארבעה, בבית שהייתה בו חשיבות רבה להשכלה ולמצוינות. עשיתי תואר ראשון בספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, ובהמשך תואר שני בתקשורת ציבורית ומדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. בהמשך עבדתי בתחום התקשורת ואז נשאבתי לעולם השיווק והפכתי למנהלת מכירות באולם אירועים.
זוגיות רצינית לא הייתה לי, אולי כתגובה לא מודעת ליחסים הקשים שהיו בין הוריי, שהתגרשו כשהייתי בת 26, ואולי זה מפני שתמיד הייתי בעודף משקל והיה לי קשה לקבל את עצמי. כשמישהו התעניין בי, אמרתי לעצמי שאני מדמיינת וברחתי מהקשר. הצורך בזוגיות התעצם אצלי בעיקר בגיל 33, כשבמסגרת העבודה בעולם האירועים ראיתי ערב־ערב זוגות מאושרים. הלכתי לסדנאות כדי לקדם את עצמי לזוגיות נכונה, ואז פגשתי את אמיר. המשפט האחרון שאמר לי, כשסיים את סיפורו, היה: 'אם תחליטי שלא מתאים לך – אבין אותך'. אבל אני ראיתי בתהליך הגמילה שלו יותר נקודות זכות מאשר חסרונות. מובן שעברה בראשי המחשבה שהוא עלול ליפול חזרה, אבל החלטתי שאני ממשיכה עם הגבר הזה, שחשף בפניי את קרביו באומץ. תשעה חודשים אחרי היכרותנו נישאנו. זה היה לפני עשור.
"הקשבתי לאיש שסיפר לי שהיה נרקומן כבד, ששם את כל האמת על השולחן בלי לייפות את התמונה, והרגשתי שהוא מבקש ממני להחליט אם אני מקבלת אותו כמו שהוא"
התלבטתי אם לספר להוריי שאמיר הוא מכור־נקי. אמרתי לו שמדובר בסיפור שלו ושהוא ירגיש מתי נוח לו להיחשף בפניהם. ידעתי שאם נשים את זה על השולחן מההתחלה יהיה לי קשה להמשיך את הקשר איתו ללא לחצים. חברה אמרה לי: 'תברחי, אל תכניסי את ראשך למיטה חולה', והבנתי שכך יגיבו גם הוריי. פחדתי שהם ימלאו אותי בחרדות שיערערו את החלטתי. בדיעבד, נהגתי נכון. כשהוריי הכירו אותו – הוא היה אז שכיר בחברת לוגיסטיקה – הם שמחו בו. חודשיים־שלושה אחר כך, כשסיפרתי לאמי על הרקע שלו, היא אמרה את כל הדברים שחששתי מהם, לכן לא סיפרנו לאבי אף פעם.
המשפט האחרון שאמר לי, כשסיים את סיפורו, היה: 'אם תחליטי שלא מתאים לך – אבין אותך'. אבל אני ראיתי בתהליך הגמילה שלו יותר נקודות זכות מאשר חסרונות
ואז, בחודש מרץ האחרון, אמיר פתח בבאר־יעקב את 'שביל הדרך לחיים' – מרכז גמילה לטיפול בהתמכרויות שונות. אבא שלי שאל אותי: 'איך אמיר קשור לתחום, בעצם?', ואז סיפרתי לו. הוא היה בהלם טוטלי, כי היחסים ביניהם מצוינים והוא רואה שהוא אבא מסור ושטוב לי איתו. הם מעולם לא דיברו על זה, אבל אבא שלי אמר לי שהוא גאה באמיר על הדרך שעשה.
אין לנו חשש שאמיר יחזור להשתמש, הוא חי בהודיה על כך שיש לו ילדים בריאים ואישה שאוהבת אותו. הוא חיפש תמיד את המקום היציב ולא יעשה משהו שיפגע בזה. אמיר ממשיך אחת לשבוע ללכת לקבוצת מכורים אנונימיים ולא נוגע באלכוהול, בסמים ובסיגריות. תמיד צריך להיות עם היד על הדופק, כי בכל זאת מדובר בהתמכרות – נושא שגם אני מכירה, כי אני מכורה לאוכל. לכן אני לא מכניסה הביתה שוקולד וגלידה. אני ממשיכה בהפקת אירועים ושותפה בחברה שפיתחה תוסף תזונה להפרעת קשב וריכוז. לאחרונה אני גם מסייעת לאמיר במרכז הגמילה. העובדת הסוציאלית שם, אגב, היא שליוותה את אמיר בתהליך הגמילה, ובאיזשהו מקום זו סגירת מעגל מבחינתו".
שורה תחתונה: "דעות קדומות עלולות לפגוע במציאת אהבה אמיתית. הניצחון הוא לנטרל את רעשי הסביבה ולבחור באמת הפנימית שלנו".
