"גאיה נהרגה בשמונה וחצי בבוקר ולי זה נודע קצת לפני 12:00, כששני שוטרים דפקו בדלת", משחזרת תמר ידידים את רגע בו קיבלה את הבשורה המרה לפני כשנתיים. "הייתי בדיוק בזום שעשיתי כמורה לשל"ח. המקרה פורסם בחדשות עוד קודם בלי להזכיר את שמה, אבל לא הייתי מעורה בחדשות. באותו רגע חרב עליי עולמי. הייתי בהלם, הראש נכבה, ללא קליטה. לבת הבכורה שלי זה נודע דרך הרשתות החברתיות, התחילו להעביר את הידיעה עם שמה של גאיה בווטסאפים עוד לפני שאנחנו קיבלנו את ההודעה, וזה דבר שאסור שיקרה".
מה קרה שם בדיוק?
"גאיה נשענה על מעקה המרפסת של דירתה השכורה. המעקה ניתק והיא נפלה ונהרגה. היא הספיקה לגור בדירה פחות מחודש עד שאירע האסון".
"מותה של גאיה נודע לבת הבכורה שלי דרך הרשתות החברתיות, התחילו להעביר את הידיעה עם שמה של גאיה בווטסאפים עוד לפני שאנחנו קיבלנו את ההודעה, וזה דבר שאסור שיקרה"
איך נולד הרעיון להפקת חוברת הטיולים "בשביל גאיה"?
"ממש במקרה. צפיתי בהרצאה של ד"ר רעות סורק־אברמוביץ, בנושא החלל, יצרתי איתה קשר וסיפרתי לה על גאיה ועל הרצון שלי להנציח אותה. היא חיברה אותי למרכז מחקר ופיתוח ים המלח, עשינו מפגש זום ושם עלה הרעיון לעשות מסע שנתי במדבר לזכרה. הם לקחו על עצמם לערוך את התכנים שקשורים למסע, כולל מפות והסברים, והציעו להוציא חוברת, אבל לא נמצא לכך מימון. לכן פנינו להדסטארט".
כמה עולה להפיק את החוברת?
"כ־55 אלף שקל, ואני מקווה שנגיע ליעד עד 28 באוקטובר. התורמים יקבלו תשורות לפי גובה תרומתם, כמו טיולים, סיורים, סדנאות ועוד".
"גאיה הייתה אדם אקולוגי וחיה על עקרונות המינימליזם. הייתה לה אופציה ללמוד בבית הספר למוזיקה 'רימון' אבל היא אמרה שחיים במרכז לא מאפשרים לה לחיות כמו שהיא אוהבת, כי הם יקרים, בזבזניים ותחרותיים מדי"
איפה ייערך המסע?
"המסע, שיארך ארבעה ימים בפברואר הבא, ייערך ממדרשת בן גוריון למכתש רמון. בכל יום יהיה עיסוק בתוכן שקשור לחיים של גאיה. למשל, היא אהבה מאוד יוגה, אז יהיה יום שיעסוק באקרו־יוגה. בסיום המסע יתקיים מופע מוזיקלי של החברים של גאיה מבית הספר למוזיקה 'אינטרנל קומפס' במצפה־רמון, שבו היא למדה. המטרה של המסע היא להנגיש את המרחבים הפתוחים של המדבר ולטפח אהבה ואכפתיות כלפי הסביבה".
למה בחרת להנציח את גאיה דווקא דרך טיולים?
"גאיה הייתה מחוברת לטבע מגיל קטן בזכות העובדה שהייתי מורה לשל"ח במשך 25 שנה. גאיה בעצמה הייתה מדריכת של"ח צעירה. כבר בכיתה ח' עברה את כל שלבי ההכשרה, כולל קורסים בניווט והישרדות ובצבא הייתה מדריכת גדנ"ע. היא הייתה אדם אקולוגי וחיה על עקרונות המינימליזם. הייתה לה אופציה ללמוד בבית הספר למוזיקה 'רימון' אבל היא אמרה שחיים במרכז לא מאפשרים לה לחיות כמו שהיא אוהבת, כי הם יקרים, בזבזניים ותחרותיים מדי".
"המטרה של המסע היא להנגיש את המרחבים הפתוחים של המדבר ולטפח אהבה ואכפתיות כלפי הסביבה"
מה היא רצתה להיות?
"זמרת. היא ניגנה בפסנתר אבל בעיקר שרה. המוזיקה הייתה כל עולמה, היא אהבה מאוד ג'ז, בתיכון למדה במגמת מוזיקה והייתה חברה בהרכב הגוספל של המגמה. כשהחליטה ללמוד מוזיקה, הבחירה ללמוד במצפה־רמון הייתה טבעית עבורה, היא רצתה ללמוד במקום שנראה כמו שמורת טבע".
מה היא הספיקה לעשות שם עד שנהרגה?
"לא הרבה. היא הספיקה להתמקם, להכיר את הסביבה ואת החברים החדשים שלה, לראות זריחות ושקיעות במכתש ובערבים היא ניגנה בערבי ג'אם עם כל החברים".
