התחלה חלומית: מיכל, סטודנטית בשנות ה־20 לחייה, הייתה בזוגיות עם גיל, איש עסקים, בשנות ה־40 לחייו. היא לא עבדה, אבל נהנתה מהחיים הטובים איתו: מגורים בדירתו המפוארת במגדל יוקרתי, טיסות במחלקה ראשונה, חופשות מפנקות, תכשיטי יהלומים. אחרי שלוש שנים יחד, הם החליטו להתחתן. מיכל תכננה את חתונת חלומותיה: אלף איש הוזמנו לאירוע, והיא בחרה את השמלה שתמיד רצתה.
עשרה ימים לפני החתונה: גיל ביקש ממנה, לראשונה, לחתום על הסכם הפרדה רכושית מוחלטת, שלפיו אם ייפרדו היא לא תקבל אגורה, גם מכספים וזכויות שיצטברו בחייהם העתידיים. מיכל חתמה מיד - היא לא העזה לדון בכך רגע לפני האירוע שציפתה לו, וסמכה על גיל שהוא ידאג לה. הרי הם היו מאוהבים.
כעבור כעשור: מיכל וגיל זכו להיות הורים לשניים, אך התקופה הטובה נגמרה. גיל מצא חברה חדשה, בשנות ה־20 לחייה, ועורכי דינו הוציאו למיכל מכתב שלפיו היא נדרשת לפנות את הטריפלקס תוך 45 ימים. כשמיכל הגיעה אליי לייעוץ, היא הראתה לי את הסכם הממון שחתמה עליו, שאושר בפני נוטריון. היא הודתה שלא קראה בקפידה את ההסכם בזמנו וחתמה עליו מתוך אמונה ש"יהיה טוב".
בית המשפט קבע: העיקרון הנוהג הוא שהסכמים שעליהם חתמנו יש לכבד. עילות לביטול הסכם ממון יכולות להיות מרמה, עושק, הטעיה וכו'. טענה כמו "לא קראתי את החוזה" או "לא התייעצתי עם עורך דין כי סמכתי על בעלי לעתיד" לא תקנה, כשלעצמה, זכות ביטול להסכם.
נקודת אור: זכויות ילדים לא נפגעות, ולא משנה אם הוריהם נשואים, ידועים בציבור או פרודים. בנוסף, מיכל הייתה זכאית למזונות אישה על־פי רמת החיים שאליה התרגלה. במזל, היא לא ויתרה על הזכות הזו בהסכם הממון, אך היא לא הייתה זכאית לאגורה מהרכוש שנצבר במשותף במהלך שנות הקשר, אשר היו מגיעים לה על פי חוק לולא הייתה חותמת על הסכם הממון בתמימות.
מה למדנו?
- די לתמימות! אל תחתמו על הסכם ממון עשרה ימים לפני חתונה, כששמלת החלומות לנגד עיניכן!
- התייעצו: כשיש פערים כלכליים ופערי גילים משמעותיים בין בני הזוג, חשוב במיוחד להיוועץ בעורכ/ת דין לפני החתימה על ההסכם ולשנות אותו, למשל, כך שההפרדה לא תכלול רכוש שנצבר במהלך שנות הזוגיות.
- זכרו: פער גילים, פער בהכנסות ופער ברכוש עלולים ליצור תלות בבן הזוג ולהפוך לכלוב של זהב.
