דייט ראשון בנתב"ג: "זיהיתי אותו לפי המזוודה הכתומה"
גל שמעון (26), סטודנטית לניהול, רווקה, גרה בבאר־שבע
"זה קרה לפני שש שנים. שירתי בקבע בתפקיד שלישה בחיל האוויר. כמה חודשים קודם לכן עברתי פרידה כואבת והייתי שבר כלי. השקעתי את כל כולי בעבודה. לקראת סוף השנה הצטברו לי הרבה ימי חופש, שאותם הייתי צריכה לנצל. נורא רציתי לטוס לחו"ל, אבל לא היה לי עם מי.
"יום אחד אחותי הקטנה, ששירתה אז בחיל הים, סיפרה לי שפגשה ביחידה חייל בקבע שבעיניה יכול להתאים לי: נראה טוב, נחמד, לוחם לשעבר ביחידה מובחרת. היא הוסיפה 'גם לו יש הרבה ימי חופש שהוא צריך לנצל. מי יודע? אולי עוד תטוסו ביחד'".
ונדלקת על הרעיון.
"ממש לא. שאטוס לחו"ל עם מישהו שאני לא מכירה? זה הרגיש לי הכי מופרך שיכול להיות. אפילו בתור בדיחה זה לא הצחיק אותי. אבל עיקר הרעיון היה שנכיר מבחינה רומנטית. ראיתי תמונה שלו בפייסבוק, הוא נראה נחמד, היא נתנה לו את המספר שלי והתחלנו להתכתב. אחרי כמה ימים של התכתבות ניסינו לחשוב על יום שבו נוכל להיפגש, אבל שירתנו בקצוות שונים של הארץ: אני בדרום והוא בצפון. עד שיום אחד, אחרי שבוע של התכתבות, הוא כתב לי שאולי מה שאחותי הציעה לא באמת כזה מטורף. שאולי באמת כדאי שניקח במקביל את ימי החופש שלנו ונטוס לחו"ל, שכבר נעשה את הדייט הראשון שלנו במדינה זרה. וכך, מה שהתחיל כבדיחה הפך לרציני. החלטנו שלמרות שעוד לא התראינו, נטוס יחד לשבוע במדריד. הזמנו כרטיסי טיסה וחדר מלון משותף לשנינו.
"המוכרת בדיוטי פרי אמרה: 'איזה זוג חמוד, כמה זמן אתם ביחד?'. הסתכלנו אחד על השנייה במבוכה וענינו: '40 דקות'"
"הפעם הראשונה שבה נפגשנו הייתה בשדה התעופה, שעתיים וחצי לפני ההמראה, בדיוק שבועיים אחרי שהתחלנו להתכתב. הגעתי לשדה ותהיתי איך אזהה אותו בכלל. קבענו שהוא יחכה לי באחד השערים, והוא עדכן שיש לו מזוודה כתומה. אמרנו שלום וזה הרגיש מוזר מאוד. אני זוכרת שעשינו קניות בדיוטי פרי, והמוכרת הסתכלה עלינו ואמרה 'איזה זוג חמוד אתם. כמה זמן אתם ביחד?'. הסתכלנו אחד על השנייה במבוכה וענינו: '40 דקות'".
מה אם הוא לא היה מוצא חן בעינייך? לא רק שהתחייבת לבלות איתו שבוע בחו"ל, אלא גם באותו חדר.
"כשראיתי אותו בפעם הראשונה, הוא באמת לא ענה במאה אחוז לטעם שלי. אבל חשבתי שזו דווקא הזדמנות, לתת לעצמי להכיר מישהו כמו שצריך, לשמור על פתיחות ולהכיר את האופי שלו במקום לשלול ישר. ידעתי כמובן שבמקרה הכי גרוע, תמיד אוכל לעבור למלון אחר ולהמשיך את הטיול לבד".
איך הייתה החופשה?
"אם היו מצלמים אותנו, היה יוצא מזה סרט דוקומנטרי מרתק. התחלנו באיזושהי אופוריה, בהמשך היה ריחוק - סוג של מה קורה פה? מה טיב היחסים? ואז שוב התקרבנו מחדש. בסופו של דבר היה טיול מדהים".
הפכתם לזוג?
"כן. המשכנו לצאת יחד שלושה חודשים. אבל כל הקשר היה על ספידים. כשנחתנו אבא שלו בא לאסוף אותנו ונסענו אליהם הביתה, כך שמיד יצא לי להכיר את המשפחה שלו. שבוע אחרי זה הוא היה אצלי בבית והכיר את המשפחה שלי. בשלב מסוים הבנו שהיה לנו כיף, שהייתה לנו חוויה של פעם בחיים, אבל שאנחנו פחות מתאימים מבחינה זוגית. נפרדנו בטוב".
דייט ראשון בלונדון: כתב על השלט את הכינוי שלי באינטרנט
לי תום דותן (39), יועצת אפליקציית ההיכרויות אוקיי־קיופיד ישראל, בזוגיות, גרה ברמת־גן
5 צפייה בגלריה
לי תום דותן: "בדלת עמד שליח עם כרטיסי טיסה, וכשהתקשרתי לבחור הוא אמר: 'אמרת שאין לך תוכניות לסילבסטר'"
(צילום: רויטל דקל)
"בגיל 24, אחרי שאני והארוס שלי נפרדנו, נכנסתי לפורום באינטרנט שנקרא 'הלבבות השבורים', שבו התכתבו אנשים אחרי פרידה. במסגרת הפורום נוצר חיבור ביני ובין בחור בן גילי. הוא סיפר שכמה חודשים קודם לכן נפרד מחברה שלו אחרי תשע שנים יחד. הוא הציע לה נישואים, והיא אמרה לו שהיא רוצה לחוות עוד דברים לפני שהיא מתחייבת לכל החיים.
"המשכנו להתכתב כל יום במשך ארבעה חודשים. הוא סיפר לי שהוא עובד הייטק ושאחרי הפרידה עבר ללונדון. לא ידעתי איך הוא נראה והוא לא ידע איך אני נראית, אבל שנינו הרגשנו חיבור מדהים. עד שיום אחד הוא שאל מה אני מתכננת לערב הסילבסטר. עניתי לו: 'הנשיקה בחצות הולכת להיות עם הנשיקה של הלחם, פלוס חומוס אחלה'. כמה שעות לאחר מכן, שמעתי צלצול בדלת. בפתח עמד שליח שמסר לי מעטפה עם כרטיסי טיסה ללונדון למשך שבועיים. התקשרתי מיד לבחור ושאלתי 'מה זה?'. הוא אמר: 'אמרת שאין לך תוכניות, אז חשבתי שיהיה נהדר שנחגוג את כריסמס ואת השנה החדשה ביחד. יש לי בית עם חדר אורחים, ואם לא תרצי להישאר, תמיד תוכלי לעבור למלון'".
ומה את חשבת?
"התלבטתי, אבל אמא שלי שכנעה אותי. היא אמרה, 'מקסימום הוא לא ימצא חן בעינייך, תבלי שבועיים בלונדון'. חשבתי שבמקרה הכי טוב תצא מזה זוגיות מהאגדות, ובמקרה הכי גרוע - חופשה נעימה".
לא חששת לביטחונך האישי?
"סיכמנו שהוא יאסוף אותי מהשדה ושניסע אליו בתחבורה ציבורית. ידעתי שיהיה לי מספיק זמן להתרשם ממנו בדרך".
"התלבטתי, אבל אמא שלי שכנעה אותי. היא אמרה, 'מקסימום תבלי בלונדון'. הוא התגלה כחתיך הורס, מיד הפכנו לזוג"
תהית מה יקרה אם הוא לא יהיה הטעם שלך?
"לא התחייבנו לשום דבר לפני כן, ובסופו של דבר הוא התגלה כחתיך הורס. הוא חיכה לי בשדה עם שלט שעליו הוא כתב את הכינוי שלי באינטרנט. זה היה ממש חמוד. כמו סצנה בסרט. הוא היה גבוה, עם גומות וחיוך משגע. בול הטעם שלי. ברגע שהתחלנו לדבר, גילינו שהווייב שלנו זורם גם פנים מול פנים. מהרגע שנפגשנו היה כיף. לא הפסקנו לצחוק והייתה משיכה הדדית. מיד הפכנו לזוג".
איך זה המשיך?
"בילינו יחד שבועיים חלומיים בלונדון. חודש אחרי שחזרתי, הוא בא לישראל לבקר את המשפחה שלו ואותי. הבנו שאנחנו רוצים להיות יחד והעלינו את האפשרות שאעבור לגור איתו בלונדון. חשבתי לעשות את הדוקטורט שלי שם. אבל יום אחד, פחות משבוע אחרי שהוא חזר ללונדון, הוא התקשר ואמר 'אני חייב לספר לך משהו. היום בבוקר האקסית שלי דפקה בדלת. היא שמעה שיש לי חברה חדשה, תפסה את המטוס הראשון מישראל ובאה. היא אמרה 'הייתי מטומטמת. אתה אהבת חיי ואני לא מוכנה להפסיד אותך'. אמרתי לה שאני צריך לחשוב. אני נורא מבולבל ולא יודע מה לעשות'".
מה עשית?
"בהתחלה אמרתי לו שייקח כמה ימים לחשוב. אבל זמן קצר אחרי זה התקשרתי ואמרתי לו: 'תשמע, כשיש ספק, אין ספק. אני משחררת אותך. אם בסוף לא תהיו ביחד, תעדכן אותי'. וזהו. מאז לא שמעתי ממנו.
"ברור שהיה לי מאוד קשה. הלב שלי נשבר שוב. מצד שני, אני לרגע לא מצטערת על החוויה. אני מאמינה שהחיים הזוגיים שלנו צריכים תמיד להיות מלאים בהרפתקאות. גם כשאני מייעצת לאנשים בנושא דייטים, אני תמיד אומרת שבשביל להתאהב צריך לסכן את הלב. ההמלצה שלי היא שבדייט הראשון יהיה משהו חווייתי, אז הסיכוי להתאהב גדול יותר. זו הסיבה שלא הייתי שוללת דייט ראשון בחו"ל אם התנאים מתאימים. מובן שלא תמיד חייבים לצאת מאזור החיוג של הארץ. לפעמים די והותר לצאת רק מאזור הנוחות".
דייט ראשון במילאנו: "הבנו שאין לזה עתיד, אבל זה היה סופ"ש מופלא"
בת־גל אריאל (50), שחקנית ומטפלת תודעתית־אנרגטית, רווקה, גרה בחיפה
5 צפייה בגלריה
בת-גל אריאל: "מהרגע הראשון אמרתי לו, 'העובדה שאתה משלם על הטיסה והמלון, לא מחייבת אותנו להיות ביחד"
(צילום: שרון בוכבינדר)
"השנה הייתה 2007. עבדתי כמטפלת בשיטת ביירון קייטי, והסקייפ שלי היה פתוח באופן קבוע כי טיפלתי גם באנשים שגרו בחו"ל. יום אחד התקשר אליי מישהו בטעות לסקייפ. בדיעבד התברר שהוא חיפש מישהי בשם גל, וכך הגיע אליי. אחרי שהתבררה הטעות המשכנו להתכתב. הוא היה ישראלי, מבוגר ממני ב־12 שנה, שכמה שנים קודם לכן עבר לגור במילאנו. אני לא זוכרת מה היה העיסוק שלו אבל הוא היה קשור לעולם הספנות. בפרופיל שלו במחשב גם לא הייתה תמונה שלו, אלא תמונה של חלוקי נחל. אבל העובדה שהוא עובד עם אוניות ושאני קרויה על שם אונייה, גרמה לי לחשוב שהיקום חיבר בינינו".
ואיך זה המשיך מהנקודה הזו?
"אחרי כמה ימים של התכתבות עברנו לדבר דרך מצלמה, ואז ראיתי אותו לראשונה. המראה שלו היה לטעמי והוא גם נראה איש טוב. כעבור שבוע הוא סיפר לי שהוא מוציא בקרוב קבוצה לשיט באיטליה, ושאל אם ארצה להצטרף. סירבתי מיד. הסברתי לו שלהתחייב להיות עם מישהו זר בלב ים נראה לי מטורף, והתבדחתי שאני לא שוחה עד כדי כך טוב. ואז הוא אמר: 'את יודעת מה? את צודקת. לפני שנצא יחד לשיט, באמת כדאי שנכיר. מה את אומרת שאני אזמין לך כרטיס טיסה לסופ"ש איתי במילאנו?'. אמרתי: 'בסדר'".
"אני סיפרתי לו על האקס שלי והוא סיפר לי על האקסית שלו, כמה הוא אוהב אותה וכמה עצוב שהיא בחרה להיפרד. זה היה מפגש של שני אנשים עם לב שבור"
ככה? לטוס לסופ"ש אצל גבר שאת לא באמת מכירה?
"מהשיחות איתו כבר הרגשתי שלא מדובר במישהו סליזי, שהוא לא יכפה את עצמו עליי. הוא גם שכר עבורי חדר במלון, לא ביקש שאישן אצלו בבית. בנוסף, הקשר בינינו התחיל בדיוק אחרי שעברתי פרידה כואבת והלב שלי היה פצוע. חיפשתי תרופה. הרגשתי שהחוויה הזו יכולה לעשות לי טוב מאוד, ומי יודע? אולי היא גם תוביל לזוגיות חדשה".
היו חששות שלא תהיה לך כימיה איתו?
"ברור שחשבתי על זה, אבל מהשיחות שניהלנו דרך המחשב קיבלתי את הרושם שמדובר בבחור אינטליגנטי ונחמד שלא אסבול במחיצתו. אמרתי לעצמי שאם לא ארגיש שזה יכול להוביל למשהו זוגי, נבלה יחד באופן אפלטוני, ושבמקרה הכי גרוע תמיד אוכל לשכור חדר במלון על חשבוני, ודרכינו ייפרדו".
אבל לא הייתה תחושת אי־נעימות? בכל זאת הוא שילם על הטיסה.
"מהרגע הראשון שמנו את הקלפים על השולחן. אמרתי לו, 'העובדה שאתה משלם על הטיסה והמלון, לא מחייבת אותנו להיות ביחד. אם ארגיש שמשהו לא מסתדר לי, כל אחד ילך לדרכו'. אבל כמובן, המטרה הייתה חיובית. לא סתם לתפוס טרמפ על חשבונו כדי לעשות טיול באיטליה".
ואיך זה היה בפועל?
"הוא בא לאסוף אותי משדה התעופה, היה נחמד מאוד, אבל די מהר הבנתי שאני לא נמשכת אליו. בנוסף, התברר שגם הוא בדיוק היה אחרי פרידה קשה, אני סיפרתי לו על האקס שלי והוא סיפר לי על האקסית שלו, כמה הוא אוהב אותה וכמה עצוב שהיא בחרה להיפרד. זה היה מפגש של שני אנשים עם לב שבור".
איך זה המשיך?
"במהלך הסופ"ש הוא לקח אותי לטיול בצפון איטליה. ראינו נופים מקסימים והוא היה מדריך טיולים נפלא. הוא לרגע לא ניסה לעשות איזשהו מהלך. כשהגיע הזמן לחזור לארץ, הוא הסיע אותי לשדה התעופה ונפרדנו בחיבוק ובנשיקה על הלחי. אמרתי לו שאני מקווה מאוד שהוא ובת הזוג שלו יחזרו, כי הוא גבר מקסים ומגיע לו להיות מאושר. בזה זה נגמר. מעולם לא דיברנו אחרי זה. שנינו הבנו שאין לזה עתיד. אבל זה היה סופ"ש מופלא, ואני לרגע לא מצטערת על החוויה".
דייט ראשון ברומניה: "ההבדל היחיד הוא שלקחתי דרכון"
אביטל פילוסוף (44), מנהלת חשבונות, גרושה פלוס אחד, גרה ברמת־גן
"הייתי בת 23, סטודנטית בבאר־שבע. אז היו מכירים דרך תוכנה בשם איי־סי־קיו שלא היו בה תמונות. ככה הכרתי בחור בן גילי. הוא גר במרכז ועבד בשדה התעופה. אני לא זוכרת בדיוק מה היה התפקיד שלו שם, אבל לא טייס ולא דייל. התכתבנו במשך שבוע, ומאחר שגרנו רחוק זה מזו, לא מצאנו זמן מתאים להיפגש. עד שבוקר אחד כתבתי לו שאני יכולה להגיע בערב למרכז. הוא כתב שהוא מסיים משמרת רק בחצות, ואז הוסיף: 'תשמעי, מתוקף העבודה שלי אני יכול להשיג כרטיסים לאירופה במחיר מצחיק. מדובר בשהות של כמה שעות לפני שחוזרים לארץ. מה את אומרת שתבואי לשדה, אני אסיים משמרת ונעשה את הדייט בארץ אחרת?'. החלטתי לזרום".
לאן טסתם?
"לרומניה. המראנו בשתיים בלילה ובעשר בבוקר כבר נחתנו חזרה בישראל. הגעתי לשדה לבושה בדיוק כמו לדייט רגיל, ההבדל היחיד הוא שלקחתי איתי גם דרכון. תוך כמה רגעים כבר עלינו על המטוס".
ידעת בכלל איך הוא נראה לפני כן?
"החלפנו תמונות במייל. אבל כידוע, תמיד שולחים את התמונה הכי מחמיאה שלא בהכרח מייצגת. קבענו להיפגש בצ'ק אין, ורק בגלל שהיה עליו תג עובד זיהיתי אותו. במציאות הוא נראה הרבה פחות לטעמי וגם היה נמוך ממני בראש".
"כבר בטיסה הבנו שלא נועדנו להיות יחד. בשלב מסוים הוא אמר: 'אז לא, אה?'. אמרתי לו: 'בענק לא'. שנינו התחלנו לצחוק"
התאכזבת?
"לא. אני לא ממהרת לפסול בגלל מראה חיצוני. אבל כבר במהלך הטיסה שנינו הבנו שלא נועדנו להיות יחד. זה היה ממש כמו דייט רגיל. התחלנו לדבר על החיים, והרגשנו שאנחנו לא מדברים באותה שפה. בשלב מסוים הוא אפילו הסתכל עליי ואמר: 'אז לא, אה?'. אמרתי לו: 'בענק לא'. אבל בגלל שזו הייתה תחושה הדדית, זה לא העכיר את האווירה. להפך. שנינו התחלנו לצחוק והיה בזה משהו משחרר. כשנחתנו ברומניה לקחנו מונית וביקשנו מהנהג שייקח אותנו לבר הכי קרוב. היינו בו בערך שעה, שתינו, ואז חזרנו לשדה התעופה ועלינו על הטיסה חזרה. כשנחתנו נפרדנו בחיבוק. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה".
