1. התקן תוך־רחמי הוא שם כולל להתקנים קטנים וגמישים בצורת T, המוחדרים אל חלל הרחם למניעת היריון לא רצוי.
2. ההתקנים מונעים היריון באמצעות תהליך של תגובה מקומית בחלל הרחם, המקשה על השתרשות היריון בו.
3. התקנים מפחיתים את הצורך לזכור ולהתמיד בנטילת גלולות באופן יומיומי.
4. הם קיימים עם הורמונים ובלעדיהם. ללא הורמונים הם התקני נחושת, שהשימוש בהם עלול לגרום לווסת להיות כבדה או ממושכת יותר בקרב חלק מהנשים. התקנים הורמונליים, לעומת זאת, מפרישים כמויות מזעריות של ההורמון פרוגסטרון לתוך חלל הרחם ובעקבות זאת מדקקים את רירית הרחם, הדימום נעשה קל מאוד, ולחלק מהנשים אין וסת כלל. לכן, לנשים עם דימום וסתי מוגבר, עדיף להתקין התקן הורמונלי, שיקל את הדימום.
5. משך השימוש בהתקן נע בין שלוש לשבע שנים, בהתאם לסוג.
6. נשים שטרם ילדו יכולות להשתמש בהתקנים הורמונליים או לא הורמונליים. להן מיועדים התקנים בעלי קוטר קטן יותר. מאחר שצעירות נוטות יותר לשכוח ליטול גלולות, התקנים אלה מומלצים בגילים צעירים כדי להפחית את שיעור ההריונות הלא רצויים.
7. עדיף להתקין את ההתקן סמוך לסיום הווסת. כך יודעים בוודאות שהאישה אינה בהיריון, ולעתים סביב המועד החדרת ההתקן קלה יותר.
8. פעולת ההתקנה קצרה מאוד אך עלולה להיות מלווה באי־נוחות ובכאב קל. לאחר ההתקנה עלולים להיות כאבי בטן תחתונה והתכווצויות, ואלה חולפים כעבור שעות ספורות.
9. אם מופיעים חום או כאב בבטן התחתונה בנוכחות התקן תוך־רחמי, כדאי לגשת להיבדק אצל גינקולוג/ית כדי לשלול דלקת באגן.
10. התקן אינו מעלה את הסיכון להיריון חוץ־רחמי. בניגוד לגלולות, המונעות ביוץ ולכן מונעות היריון תוך־רחמי וחוץ־רחמי, התקן מונע היריון תוך־רחמי בלבד, אך, כאמור, אינו מעלה את הסיכון לכך.
- ד"ר רונית אלמוג, מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל־אביב, איכילוב
