הוצאה עצמית
סיון גולדשטיין (12), רחובות, סופרת
"כשהייתי בכיתה א', היה לי חלום לקנות בית אמיתי", מספרת סיון כיצד הגיעה לכתיבת ספרים. "רציתי למכור את כל החפצים שיש לי בחדר, אבל אמא שלי לא הסכימה. עלה לי רעיון להכין צמידים מחרוזים ולמכור אותם בפארק. הצלחתי, אבל השקעתי בזה המון זמן. הבנתי שאני צריכה להכין מוצר אחד שאוכל למכור בתפוצה גדולה - אז החלטתי לכתוב ספרים.
"כתבתי ספר של 20 עמודים על הילדה לונה, שחולמת להיות רוקיסטית. הדפסתי אותו לבד בבית דפוס ומכרתי עשרות עותקים בפארקים ובג'ימבורי בשמונה שקלים. בהמשך מכרתי אותו בשבוע הספר ובשעת סיפור בספריות. מאז כתבתי עוד עשרה ספרים. כל ספר מגיע במארז יפה עם ערכת צבעים, כך שהוא משמש גם כחוברת צביעה".
"את הספר הראשון הדפסתי לבד בבית דפוס ומכרתי עשרות עותקים בפארקים ובג'ימבורי בשמונה שקלים. בהמשך מכרתי אותו בשבוע הספר ובשעת סיפור בספריות. מאז כתבתי עוד עשרה ספרים"
מאיפה את לוקחת השראה לסיפורים?
"כל ספר עוסק בילדים ובמה היו רוצים להיות כשיגדלו, בהתבסס על ילדים אמיתיים. למשל, כתבתי ספר על בן דוד שלי יובל, שחולם להיות גיבור־על, ועל חברה שלי רותם שחולמת להיות שחקנית כדורגל. הם שמחו. המטרה שלי היא לטפח בילדים אמון בעצמם ולעודד אותם לגדול ולהיות אנשים טובים, שתורמים לקהילה. ההורים מעודדים אותי לכתוב. לא מזמן נפגשתי עם שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון ונתתי לה את הספרים שלי. הצלחתי להשיג את מספר הטלפון שלה, פניתי אליה והיא הזמינה אותי לפגישה בכנסת. היה מדהים!".
מה התוכניות שלך לחופש?
"להמשיך לכתוב. הספר הבא יהיה על ילדה שחולמת להיות עורכת דין".
מה הטיפ שלך לילדים שרוצים לכתוב סיפורים בחופש?
"לבחור נושא ולערוך תחקיר לפני הכתיבה".
קחי עכבר, קחי מסך
שי־לי יעקב (12), בת־ים, מתקנת מחשבים בהתנדבות
"אמא שלי, ענבל פלאח־יעקב, היא חברת מועצת העיר בת־ים", משחזרת שי־לי. "בזמן הסגרים של הקורונה משפחות ללא מחשבים, שהילדים בהם לא יכלו ללמוד מהבית, פנו לעזרתה. היא הקימה מיזם 'מחשב לכל משפחה' להשמשת מחשבים תקולים וישנים, ואני התגייסתי. במעבדת המחשבים 'מגה בייט' אני ועוד בני נוער לוקחים חלקי מחשב שאנשים תרמו ומרכיבים מהם מחשבים מחודשים.
"הילדים וההורים מאוד שמחים לקבל את המחשבים. פעם אחת, אבא שהילד שלו קיבל מחשב כל כך
"בקורונה אמא שלי קימה מיזם 'מחשב לכל משפחה' להשמשת מחשבים תקולים וישנים, ואני התגייסתי"
שמח, שהביא לנו שוקולד במתנה. קיבלתי אפילו את אות הפעיל המצטיין מראש העיר. זה מספק אותי מאוד ואני חולמת להיות מהנדסת מחשבים".
מה התוכניות לחופש?
"להתנדב יותר שעות במעבדה".
מה הטיפ שלך לילדים שרוצים להרכיב או לתקן מחשבים בחופש?
"אם לומדים איך לעשות את זה, זה לא כל כך קשה".
קפרזה להפסקת עשר
אריאל נועם זיידן (תשע), נתניה, שף וכוכב אינסטגרם
"אמא שלי תמיד הייתה הבשלנית במשפחה, אבל לפני שנתיים התחלתי לעזור לה בבישולים והתאהבתי", אומר אריאל. "אמרתי לה שהיא עובדת קשה ושהגיע הזמן להוריש לי את המטבח. התחלתי מהכנת סלטים וכריכים והיום אני מגיע לרמה של עוגות שמרים ופיצות. אני נהנה ללוש בצקים וכיף לי שאני מצליח.
"בהתחלה העליתי פה ושם סטורי לאינסטגרם עם מתכונים (arielzaiden99). התחלתי לקבל תגובות טובות, העליתי עוד סרטונים וצברתי עוקבים. היום יש לי 15 אלף, מרביתם מבוגרים. אני מעלה סרטונים עם מתכונים קלים כמו מה לעשות עם שאריות החלה של שבת. ההשראה מגיעה מהרשתות החברתיות, משפים מצליחים, מאמא שלי ומסבתא שלי. יש לי סוכנת ואני משתף פעולה עם מותגים ומשלב בעמוד שלי מסרים חברתיים, למשל נגד לשון הרע. זו עבודה קשה, אבל כיפית".
איך אתה מצליח לשלב את הלימודים עם הבישולים וניהול העמוד שלך?
"אני מתכנן לעצמי את הלו"ז כך שיהיה לי זמן להכל. אחרי בית הספר והשיעורים אני מבשל, אופה ומצלם סרטונים ובמקביל לומד משחק - אני שחקן בנשמה ומשלב בסרטונים שלי בדיחות וחיקויים. אני גם מבקר מסעדות ויש לי פינת בישול בערוץ הידברות".
"יש לי סוכנת ואני משתף פעולה עם מותגים ומשלב בעמוד שלי מסרים חברתיים, למשל נגד לשון הרע. זו עבודה קשה, אבל כיפית"
יש מאכלים שאתה לא מכין?
"אני דתי אז אני מכין רק אוכל כשר ומשתמש רק בקמח מנופה. אם צריך להכין משהו על הגז או בתנור, המשפחה עוזרת לי ומשגיחה. אין לי בעיה להשתמש בסכין ואני חותך בזהירות. לבית הספר אני מכין לי כריך קפרזה מפנק: ג'בטה עם גבינת מוצרלה, ממרח פסטו, עגבניות חתוכות, מלפפון וקצת שמן זית. אני מכין כריכים גם לשלושת האחים שלי ואפילו לאחותי הגדולה שעובדת בהייטק. בחגים אני מכין מאכלים לבית הספר".
אילו תגובות אתה מקבל מהסביבה?
"פרגון גדול ואהבה עצומה. המשפחה תומכת בי מאוד. כשאני מגיע לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, אנשים מצלמים אותי".
מה אתה מתכנן לחופש?
"לטייל בטבע ולהכין סלטים קיציים ושייקים".
מה הטיפ שלך לילדים שרוצים לבשל בחופש הגדול?
"להתחיל מקטן, כריכים וסלטים. עם הזמן מצליחים להכין הכל".
איתמר אידלסון (שמונה), גבעתיים, מצייר מפלצות
איתמר מצייר מפלצות ואביו מדפיס את הציורים על חולצות ומוכר אותן ברשת (פייסבוק: T by Itamar). "בגיל חמש הייתי בחוג ציור והתחלתי לצייר מפלצות כי זאת הייתה דרך להתמודד עם הפחד מהן. אני אוהב לצייר כי זה מרגיע אותי. הטיפ שלי לילדים הוא לא לפחד ממפלצות ולא לפחד לצייר", הוא אומר.
