רים אלמאדי שלבי (50), מנחת הורים עם התמחות בגיל ההתבגרות, מרצה ומחנכת למיניות בריאה לילדים והורים, מנהלת תחום החברה הערבית במרכז "מידע אמין על מין״. נשואה ואם לארבעה, גרה בחיפה.
היי רים, מה זו מבחינתך מיניות בריאה אצל ילדים ונוער?
"מיניות בריאה זה להבין מה קורה איתי, את השינויים הפיזיולוגיים, הרגשיים והחברתיים העצומים שקורים בגיל ההתבגרות. הרבה פעמים אני שומעת תגובות כמו 'מה יש לדבר עם הילדים? הם יודעים הכול'. זה לא נכון, הם לא יודעים הכול, הם יודעים דברים לא נכונים. הצפייה בפורנוגרפיה לפני שמסיימים את גיל ההתבגרות מעוותת את התפיסה על מין, מיניות ויחסים. זאת החובה שלנו, ההורים, לתווך את זה ולהיות חוצץ בינם ובין כל המסרים השליליים כדי לשמור עליהם".
איך מומלץ להורים לדבר עם הילדים על מין?
"קודם כול, לעשות את זה בגיל צעיר. זו לא צריכה להיות שיחה אחת גדולה, זה משהו שאנחנו מטפטפים לאורך כל החיים. אפילו כשמחתלים תינוק או תינוקת קטנים, אז כדאי לציין את שמות איברי המין. גם אני הבנתי כמה זה חשוב רק כשהתחלתי ללמוד את הנושא. בהתחלה זה נורא הבהיל אותי. לקח לי שבועיים רק להתרגל להגיד את השמות של איברי המין בערבית. התנהגתי כמו מישהי שלוקחת אנטיביוטיקה, כל שש שעות חזרתי על המונחים עד שהתרגלתי.
"חשוב להבין שגם שתיקה זה חינוך מיני. גם להעביר ערוץ כשיש נשיקה על המסך זה חינוך מיני. גם לחגוג וסת זה חינוך מיני. אני שואפת שהשיח לא יהיה רק סביב מוגנות. זה אמנם נושא חשוב, אבל חבל לקשור מין ומיניות רק בסכנות. בואו נדבר שיח חיובי וניתן לילדים שלנו את הידע שמגיע להם".
מה ההבדל בין החינוך המיני בחברה היהודית לזה שבחברה הערבית?
"כשהתחלתי לעבוד חשבתי שיהיה לי קל מאוד בחברה היהודית, וממש הופתעתי לגלות שיש כמעט אותה רמה של פחד וחשש מהנושא הזה, כמו בחברה הערבית. הבעיה היא שאף אחד לא דיבר עם ההורים על מיניות, בשתי החברות. הם קיבלו חינוך מיני, אבל בצורה עקיפה. להורים אין את השפה הזאת, וכשאת לא מכירה משהו ואת מרחיקה אותו ממך והוא בחושך, אז הפחד גובר".
"הסבתות הערביות הן הקהל הכי מדהים שיש. הן מספרות לי כמה הן מצטערות שאף אחד לא דיבר איתן על הנושאים האלה"
ובכל זאת, זה לא אותו דבר. בחברה הערבית סקס הוא סוג של טאבו. לא נהוג, למשל, לקיים יחסים לפני החתונה.
"לא כל הערבים מחזיקים באותן דעות ולא כל הערבים דתיים. נכון שבהרבה מאוד בתים נהוג להמתין עם יחסי המין עד אחרי החתונה, ואין לי בעיה עם זה, אבל צריך להסביר למה. להגיד שאלה הערכים של הבית, החברה והדת. אחרת הילדים יודעים מה לא, אבל לא יודעים מה כן. אגב, זה קיים גם ביהדות, אצל הדתיים. את לא יכולה לגדל ילדה או ילד ולהגיד להם שמיניות זה חטא וזה אסור, אבל ברגע שמתחתנים אז אפשר להיות מיניים".
איך את מתמודדת עם הקושי הזה - להתגבר על חוסר הידיעה והפחד?
"קודם כול אני מנרמלת את הדאגה ואת הפחד ונותנת להם מקום. אני אמא בעצמי, ולפני שלמדתי את הנושא ראיתי את הדברים באותו האופן. כל עוד ההורים יחשבו שחינוך מיני זה מה שקורה בחדרי חדרים, אז הפחד יישאר. אני רוצה שהם יבינו שזה הרבה יותר מזה: זה מה המשמעות של להיות בן או בת, מהם מוגנות מינית וגבולות. אני לא באה לשנות להם תפיסות עולם או להתערב להם באמונות הדתיות או התרבותיות. אני כן מסבירה, למשל, מה קורה אם הם לא עומדים חוצץ בין הילדים שלהם ובין המסכים. גם הילדים הערבים חשופים לתוכן ברשתות".
אילו תגובות יש למסרים שלך בציבור הערבי?
"הסבתות הערביות הן הקהל הכי מדהים שיש. לדוגמה, כשאני מסבירה להן שכאשר כל אחד בבית מקלח את הילדים, פעם הסבתא, פעם הדודה ופעם האמא, נוצר מצב שבו לא שומרים על הגבולות של הגוף. ואז הן מתחילות להבין, ומספרות לי כמה הן מצטערות שאף אחד לא דיבר איתן על הנושאים האלה, וכמה הן פספסו בחיים שלהן כי אף אחד לא הסביר להן. הן ממש מתחברות לזה ושולחות את הבנות שלהן ללמוד את זה".
